Jovot HaLevavot, Portal de la Dedicación de los actos 4:1
אֲבָל מַפְסִידֵי יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה לֵאלֹהִים הֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים.
Tres cosas arruinan la dedicación exclusiva de las obras a Dios.
אֲבָל מַפְסִידֵי יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה לֵאלֹהִים הֵם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים.
Tres cosas arruinan la dedicación exclusiva de las obras a Dios.
אֶחָד מֵהֶם שֶׁלֹּא יָבִין אֶת הָאֱלֹהִים וְאֶת טוֹבָתוֹ.
La primera es no conocer a Dios ni reconocer Su bondad.
וְהַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא יָבִין מִצְוֹת הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרוֹתָיו.
La segunda es no comprender los mandamientos de Dios ni Sus enseñanzas.
וְהַשְּׁלִישִׁי הִרְהוּר הַיֵּצֶר וּרְמִיזָתוֹ לָאָדָם בְּמָה שֶׁיְּחַבֵּב אֵלָיו העוה״ז וִירַחֲקֵהוּ מִדֶּרֶךְ הָעוֹלָם הַבָּא.
La tercera son los pensamientos e insinuaciones del impulso instintivo, que hacen atractivo este mundo a los ojos del hombre y lo alejan del camino del Mundo Venidero.
אֲבָל אָפְנֵי הֶפְסֵד הַסִּכְלוּת מִדַּעַת הָאֱלֹהִים לְמַעֲשֶׂה הָעֲבוֹדָה הוּא מִפְּנֵי שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲדוֹנָיו לֹא יַעַבְדֵהוּ בְּלִבּוֹ אֲבָל יַעֲבֹד מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִנְיָנוֹ וְיִתָּכֵן מִמֶּנּוּ הַתּוֹעֶלֶת וְהַנֶּזֶק,
La ignorancia de Dios perjudica el servicio divino porque quien no conoce a su Señor no puede servirlo de corazón; en cambio, dirigirá su servicio a aquello que conoce y de lo cual cree que puede obtener algún beneficio o daño.
וְאִם יַעֲשֶׂה מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הָאֱלֹהִים מַעֲשֶׂה מִמַּעֲשֵׂי הָעֲבוֹדָה כַּוָּנָתוֹ בָּהֶם לְמִי שֶׁיִּירָא וִיקַוֶּה מִבְּנֵי אָדָם בִּלְבַד וְעוֹבֵד בְּנֵי אָדָם וְלֹא הַבּוֹרֵא אוֹתָם מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ וְלֹא מַכִּיר עִנְיָנוֹ וְכֵן נֶאֱמַר בְּהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים כִּי מְבִיאָתוֹ לָזֶה סִכְלוּתוֹ בֵּאלֹהִים יִתְבָּרַךְ.
Si alguien que no conoce a Dios realiza actos de servicio, los orientará únicamente hacia las personas de las que teme algo o de las que espera algo. Así termina sirviendo a los seres humanos y no a su Creador, porque no lo conoce ni comprende Su naturaleza. Lo mismo puede decirse del idólatra: su ignorancia acerca de Dios, bendito sea, lo conduce a la idolatría.
וְיֵשׁ יִתְרוֹן לְהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַל הֶחָנֵף בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים.
En cuatro aspectos el idólatra tiene una ventaja sobre el hipócrita que busca agradar a las personas.
אֶחָד מֵהֶם כִּי הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים בִּזְמַן שֶׁאֵין חָזוֹן אֵינֶנּוּ מֻזְהָר ע״י נָבִיא שֶׁיְּבָרֵר אֶצְלוֹ הֶפְסֵד מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים אֲבָל הַמַּחֲנִיף בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים יֵשׁ עָלָיו טַעֲנָה בְּמָה שֶׁקִּבֵּל מִן הַמִּצְוֹת בַּעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים וְהַהַזְהָרָה מֵעֲבוֹדַת זוּלָתוֹ.
El primero: el idólatra, en un tiempo en que no hay visión profética, no recibe la advertencia de un profeta que le demuestre, mediante señales y prodigios, el error de sus ideas. En cambio, quien practica la adulación dentro de la Torá de Dios no tiene excusa, pues recibió los preceptos que ordenan servir a Dios y prohíben servir a otro.
וְהַשֵּׁנִי כִּי הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים עוֹבֵד מִי שֶׁאֵינוֹ מַמְרֶה אֶת הָאֱלֹהִים אֲבָל הַמַּחֲנִיף בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים עוֹבֵד מִי שֶׁמַּמְרֶה אֶת הָאֱלֹהִים וּמִי שֶׁאֵינוֹ מַמְרֶה אוֹתוֹ.
El segundo: el idólatra sirve a algo que no se rebela contra Dios; pero el hipócrita que actúa dentro de la Torá sirve a seres humanos, tanto a quienes se rebelan contra Dios como a quienes no lo hacen.
וְהַשְּׁלִישִׁי כִּי הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הוּא עוֹבֵד דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד וְהֶחָנֵף אֵין תַּכְלִית לְנֶעֱבָדָיו.
El tercero: el idólatra sirve a una sola cosa; en cambio, los objetos de devoción del hipócrita no tienen número ni límite.
וְהָרְבִיעִי כִּי הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵין עִנְיָנוֹ נִסְתָּר מִבְּנֵי אָדָם וְהֵם נִשְׁמָרִים מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי פִּרְסוּם כַּפְרָנוּתוֹ בֵּאלֹהִים, אֲבָל הֶחָנֵף אֵין כַּפְרָנוּתוֹ נִרְאֶה וּבְנֵי אָדָם בּוֹטְחִים בּוֹ וְיִתָּכֵן לוֹ לְהַזִּיקָם, מָה שֶׁלֹּא יִתָּכֵן לְזוּלָתוֹ.
El cuarto: la condición del idólatra no está oculta a los demás, que se protegen de él porque es público su rechazo de Dios. En cambio, la falta de fe del hipócrita no resulta visible; las personas confían en él y puede causarles daños que otro no podría ocasionarles.
וְהוּא הַגָּדוֹל שֶׁבְּמַדְוֵי הָעוֹלָם וְנִקְרָא בִּלְשׁוֹנֵנוּ חָנֵף וְיָהִיר וּמְפַתֶּה.
Esta es una de las más graves enfermedades del mundo. En nuestra lengua se llama a ese individuo adulador, arrogante y embaucador.
אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ מֵבִין מִצְוֹת הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו אֵין מַעֲשֵׂהוּ מְיֻחָד לְשֵׁם הָאֵל בַּעֲבוֹדָתוֹ שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אָפְנֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁהֵם הַתּוֹרֹת כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יָבִין אָפְנֵי הַשְׁלָמָתָם בְּיִחוּד לְבָבוֹ בָּהֶם לֵאלֹהִים וְכָל מָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִמַּעֲשֵׂי הָעֲבוֹדָה כַּוָּנָתוֹ בּוֹ לְזוּלַת הָאֱלֹהִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִסְתַּפֵּק בַּאֲמִתַּת חִיּוּבוֹ בָּהֶם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה שֶׁיַּפְסִיד יִחוּד לְבָבוֹ בַּעֲשׂוֹתוֹ לֵאלֹהִים וְאִם הוּא יוֹדֵעַ הָאֱלֹהִים וְטוֹבָתוֹ.
Quien no entiende los mandamientos y las enseñanzas de Dios tampoco consagra exclusivamente a Él su servicio. Si no comprende los modos de servirlo —es decir, las leyes de la Torá—, mucho menos comprenderá cómo perfeccionar ese servicio entregándole su corazón por completo. Por eso, aun cuando conozca a Dios y Sus beneficios, puede orientar sus acciones religiosas hacia algo distinto de Él: duda del verdadero alcance de sus obligaciones e ignora lo que destruye la sinceridad de la intención al servirlo.
אֲבָל הִרְהוּר הַיֵּצֶר מִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים.
Los pensamientos del impulso instintivo se dividen en dos clases.
אֶחָד מֵהֶם מַחְשָׁבוֹת מְסַפְּקוֹת עָלָיו הָאֲמִתּוֹת וּמְשַׁבְּשׁוֹת עָלָיו אֱמוּנָתוֹ עַד שֶׁלֹּא יִשְׁלַם לוֹ מַעֲשֶׂה לֵאלֹהִים.
La primera consiste en pensamientos que siembran dudas sobre las verdades y perturban la fe de la persona, de manera que su servicio a Dios deja de ser íntegro.
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא בָּא עִמּוֹ מִדֶּרֶךְ הַטַּעֲנָה וְהָרְאָיָה כִּי מָה שֶׁהוּא רָץ אֵלָיו וּמִשְׁתַּדֵּל בּוֹ מִן הַמַּעֲשֶׂה לֵאלֹהִים אֵינוֹ חוֹבָה וְלֹא מִדֶּרֶךְ הַזְּרִיזוּת אֲבָל מוֹרֶה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה וּלְיוֹשְׁבָיו:
La segunda consiste en presentarle argumentos y aparentes pruebas de que los actos de servicio a Dios que se apresura a realizar no son obligatorios ni requieren tanta diligencia, mientras la induce a dedicarse a este mundo y a sus habitantes. CAPÍTULO 5
Capítulo 4
חובות הלבבות, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ד׳
¿También quieres ver el hebreo?
Toca un versículo para ver sus comentarios, subrayarlo o escucharlo.
¿Conoces a alguien a quien le haga bien leer esto?
Compartir por WhatsAppEstado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 12 de noviembre de 2026.