אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ כְּבָר נִחַמְתַּנִי בַּמֶּה שֶׁיֵּאַשְׁתַּנִי מֵהַשִּׂיג סוֹד הַדָּבָר הַזֶּה לְדַקּוּתוֹ וְעֹמֶק עִנְיָנוֹ אַךְ גַּלֵּה לִי סוֹד עִנְיָנִי וְהַכַּוָּנָה בְּהַעֲמָדָתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה.
Dice el alma: «Me has consolado al mostrarme que no puedo penetrar el secreto de ese asunto por su sutileza y profundidad. Pero explícame ahora el secreto de mi propia existencia y el propósito por el cual he sido situada en este mundo».
וְקָרֵב לִי צוּרַת הַהֶכְרֵחַ וְהַצֶּדֶק בְּכָל יְכָלְתְּךָ מִן הַדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה וְלֹא יִהְיֶה עִנְיָנִי כְּעִנְיַן מִי שֶׁלֹּא הֵבִין אָפְנֵי טוֹבָתוֹ מִן הַמְּלָכִים (הממונים) כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַנִי. וְהוּא שֶׁבִּקְצָת אִיֵּי הוֹדוּ עִיר אַחַת הִסְכִּימוּ יוֹשְׁבֶיהָ לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם אִישׁ נָכְרִי בְּכָל שָׁנָה וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁלַם לוֹ הַשָּׁנָה יוֹצִיאוּהוּ מִבֵּינֵיהֶם וְיַחְזֹר עַל הָעִנְיָן אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו קֹדֶם שֶׁיִּתְמַנֶּה עֲלֵיהֶם. וְהָיָה בַּמִּתְמַנִּים עֲלֵיהֶם אִישׁ אֶחָד סָכָל לֹא יָדַע סוֹדָם בּוֹ וְקִבֵּץ מָמוֹנוֹת וּבָנָה אַרְמוֹנוֹת וְחִזְּקָם וְלֹא הוֹצִיא מֵעִירָם דָּבָר וְהִשְׁתַּדֵּל לְהָבִיא כָּל אֲשֶׁר הָיָה לוֹ חוּץ לָעִיר מָמוֹן וְאִשָּׁה וּבָנִים אֵלֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלְמָה לוֹ הַשָּׁנָה הוֹצִיאוּהוּ אַנְשֵׁי הָעִיר הַהִיא נָעוּר וָרֵיק מִן הַכֹּל וְהִפְרִידוּ בֵּינוֹ וּבֵין כָּל מָה שֶׁבָּנָה וְקָנָה תְּחִלָּה וָסוֹף וְלֹא מָצָא בְּצֵאתוֹ מְאוּמָה מִכָּל מָה שֶׁהָיָה לוֹ בָּעִיר וְחוּצָה לָהּ וְהָיָה מִתְחָרֵט וּמִתְאַבֵּל עַל טָרְחוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בְּמָה שֶׁבָּנָה וְקִבֵּץ וְהָיָה לְזוּלָתוֹ.
«Acércame, en la medida de tus posibilidades y brevemente, al entendimiento del decreto y la justicia, para que no me ocurra lo que, según he oído, sucedió a un gobernante que no conocía su verdadero interés. Se cuenta que en cierta ciudad de las islas de la India sus habitantes tenían la costumbre de nombrar cada año a un extranjero como rey. Al finalizar el año lo expulsaban y lo devolvían a su estado anterior. Uno de esos gobernantes era un hombre necio que desconocía la costumbre. Acumuló riquezas, construyó palacios y los fortificó, sin enviar nada fuera de la ciudad. Al contrario, trajo allí todos sus bienes, a su esposa y a sus hijos. Al terminar el año, los habitantes lo expulsaron desnudo y sin posesiones, separándolo de todo lo adquirido y edificado. No encontró nada suyo ni dentro ni fuera de la ciudad y lamentó amargamente todo el esfuerzo invertido en acumular bienes que acabaron en manos ajenas».
וְאַחַר כָּךְ הִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם אִישׁ נָכְרִי נִלְבָּב וְנָבוֹן וְכַאֲשֶׁר נִתְמַנָּה עֲלֵיהֶם בָּחַר מֵהֶם אִישׁ אֶחָד וְהֵטִיב אֵלָיו וְשָׁאַל אוֹתוֹ עַל מִנְהֲגֵי הָאֲנָשִׁים וְדָתֵיהֶם עִם מִי שֶׁנִּתְמַנָּה עֲלֵיהֶם קֹדֶם וְגִלָּה לוֹ סוֹדָם וְדַעְתָּם בּוֹ. וְכַאֲשֶׁר יָדַע הַדָּבָר לֹא נִתְעַסֵּק בִּמְאוּמָה מִמָּה שֶׁנִּתְעַסֵּק בּוֹ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר זָכַרְנוּ אַךְ הִשְׁתַּדֵּל וְטָרַח לְהוֹצִיא כָּל דָּבָר יָקָר שֶׁהָיָה בָּעִיר הַהִיא לְעִיר אַחֶרֶת וְשָׂם כָּל מִכְמַנָּיו וּמַחְמַדָּיו בְּזוּלָתָם (בזולתה) וְלֹא בָּטַח בִּגְדֻלָּתָם וּבִכְבוֹדָם וְהָיָה בֵּין הָאֵבֶל וְהַשִּׂמְחָה כָּל יְמֵי עָמְדוֹ בָּעִיר מִתְאַבֵּל בִּמְהִירוּת יְצִיאָתוֹ מֵאִתָּם וְעַל שֶׁמֻּעָט בְּעֵינָיו מָה שֶׁמּוֹצִיא מִן הַחֲמוּדוֹת כִּי אִם הָיָה עוֹמֵד הָיָה מוֹצִיא יוֹתֵר. וְהָיָה שָׂמֵחַ בְּצֵאתוֹ מְהֵרָה מִמֶּנָּה לְהִתְיַשֵּׁב בְּמָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם שָׂם חֲמוּדוֹתָיו וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּאָפְנֵי תּוֹעֲלוֹתָיו וּמִינֵי הֲנָאוֹתָיו בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶפֶשׁ בְּטוּחָה וְהַתְמָדַת עִנְיָן.
«Después eligieron como gobernante a otro extranjero, inteligente y prudente. Al ser nombrado, favoreció a un habitante de la ciudad y le preguntó por sus costumbres y por el trato dado a los gobernantes anteriores. Aquel le reveló el secreto. Entonces no actuó como su predecesor, sino que se esforzó por enviar a otra ciudad todos los objetos valiosos que encontraba, poniendo allí sus tesoros y las cosas que amaba. No confió en la grandeza ni en los honores que recibía. Durante su permanencia allí vivió entre tristeza y alegría: tristeza por lo pronto que tendría que partir y por lo poco que alcanzaba a enviar, pues con más tiempo habría enviado más; alegría porque pronto podría residir donde guardaba sus riquezas y disfrutarlas tranquilamente».
וּכְשֶׁשָּׁלְמָה שְׁנָתוֹ לֹא דָּאַג עַל צֵאתוֹ מֵאִתָּם אַךְ מִהֵר לַדָּבָר בְּשִׂמְחַת לֵב וּבְסֵבֶר פָּנִים מְשַׁבֵּחַ מַעֲשֵׂהוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וְהָלַךְ לְטוֹבָה רַבָּה וְכָבוֹד גָּדוֹל בְּשִׂמְחָה מַתְמֶדֶת וְשָׂמַח בִּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים וְהִגִּיעַ אֶל תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת.
«Cuando terminó su año, no se entristeció al ser expulsado; se apresuró a partir con alegría y rostro sereno, satisfecho de su prudencia. Fue a disfrutar de grandes bienes y honores con alegría duradera. Así obtuvo lo que deseaba en ambos lugares».
וַאֲנִי יְרֵאָה שֶׁיִּקְרֵנִי מִקְרֶה הַכְּסִיל אֲשֶׁר יָגַע בִּשְׁנֵי הָעִנְיָנִים וְהִפְסִיד בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת. וְכֵיוָן שֶׁחַנַּנִי הָאֵל אוֹתְךָ הוֹרֵנִי וְהַרְאֵנִי עִנְיָנִי וּמָה שֶׁעָמַדְתָּ עָלָיו מִסּוֹד דְּבָרִי וְאָפְנֵי תַּקָּנָתוֹ (תקנתי).
«Temo que me ocurra lo mismo que al necio, que se esforzó en ambas situaciones y lo perdió todo. Puesto que Dios me ha concedido tu compañía, enséñame cuál es mi verdadera condición y cómo puedo remediarla».
אָמַר הַשֵּׂכֶל כְּבָר סִפַּרְתְּ בַּמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאת צוּרַת עָמְדֵּךְ בָּעוֹלָם וְכִי עִנְיָנֵךְ בּוֹ כְּעִנְיָן הַמְּלָכִים (הממונים) אֲשֶׁר זָכַרְתְּ וּכְבָר הִתְבָּרֵר אֶצְלֵךְ גֵּרוּתֵךְ וּמְהִירוּת יְצִיאָתֵךְ וְאַתְּ צְרִיכָה שֶׁתַּעֲשִׂי מָה שֶׁעָשָׂה הַנִּלְבָּב הַנָּבוֹן שֶׁיִּהְיֶה עִנְיָנֵךְ כְּעִנְיָנוֹ וְאִם תִּטִּי מִמֶּנּוּ אֵין לָךְ תּוֹעֶלֶת בִּדְבָרַי וְלֹא הֲנָאָה בִּמְלִיצָתִי.
Responde el entendimiento: «Con tu ejemplo ya has descrito tu estancia en el mundo: eres como esos gobernantes temporales. Has reconocido que eres extranjera aquí y que tu salida es próxima. Debes actuar como el gobernante prudente para que tu destino sea semejante al suyo. Si te apartas de ese camino, de nada te servirán mis palabras ni mis explicaciones».
אָמְרָה הַנֶּפֶשׁ לוּלֵי חֶפְצִי בַּדָּבָר לֹא הָיִיתִי חוֹקֶרֶת עַל מָה שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנִּי מֵעִנְיָנִי.
Dice el alma: «Si no deseara comprenderlo, no te habría preguntado por lo que desconozco de mi situación».
אָמַר הַשֵּׂכֶל אֲבָל סוֹד דְּבָרֵךְ שֶׁהַבּוֹרֵא בְּרָאֵךְ מִלֹּא דָּבָר בִּכְלַל מָה שֶׁבָּרָא מִן הַגְּרָמִים הָרוּחָנִיִּים וְרָצָה לְנַשְּׂאֵךְ וּלְהָרִים מַעֲלָתֵךְ עַד מַעֲלַת סְגֻלָּתוֹ וּבְחִירָיו וּבָרָיו מִן הַקְּרוֹבִים אֶל אוֹר כְּבוֹדוֹ לְטוֹב לָךְ וּלְחֶסֶד עִמָּךְ וְלֹא הָיִית רְאוּיָה לָזֶה אֶלָּא אַחַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים.
Responde el entendimiento: «El secreto de tu existencia es que el Creador te creó de la nada entre las realidades espirituales. Quiso elevarte hasta el grado de Sus escogidos, Sus puros y los cercanos a la luz de Su gloria, por bondad y misericordia hacia ti. Pero para llegar a ello debías pasar por tres cosas».
אֶחָד מֵהֶם הָסֵר מָסַךְ הָאִוֶּלֶת מֵעָלָיִךְ וְהָאִיר לָךְ בְּדַעְתּוֹ.
«La primera: quitar de ti el velo de la ignorancia e iluminarte con el conocimiento de Dios».
וְהַב׳ נַסּוֹתֵךְ וּבָחֳנֵךְ אִם תִּבְחֲרִי בַּעֲבוֹדָתוֹ אוֹ בְּהַמְרוֹתוֹ.
«La segunda: ponerte a prueba para comprobar si eliges servirle o desobedecerle».
וְהַשְּׁלִישִׁי מְיֻסָּרֵךְ (מוסרך) בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּסִבְלֵךְ עוֹל עֲבוֹדָתוֹ בּוֹ לְהַעֲלוֹתֵךְ אֶל מַעֲלַת הָעֶלְיוֹנִים הַסּוֹבְלִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קיג) בָּרְכוּ ה׳ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ. וְלֹא יִתָּכֵן לָךְ זֶה וְאַתְּ עַל עִנְיָנֵךְ הָרִאשׁוֹן.
«La tercera: disciplinarte durante tu estancia en este mundo mediante la aceptación del yugo de Su servicio, para elevarte al rango de los seres superiores que obedecen, de quienes está escrito (Salmos 103): “Bendecid al Eterno, Sus ángeles, poderosos en fuerza, que ejecutan Su palabra”. No podías alcanzar ese grado mientras permanecieras en tu condición original».
וּמֵחָכְמַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בָּרָא לָךְ הָעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל אֲשֶׁר בּוֹ מִקּוֹפֵא וְצוֹמֵחַ וְחַי עַל סֵדֶר מְתֻקָּן וְהַנְהָגָה נְכוֹנָה וְהַכֹּל מְתֻקָּן לְתוֹעַלְתֵּךְ וּבָחַר לָךְ מִסְּגֻלַּת יְסוֹדוֹתָיו הֵיכָל מְתֻקָּן דּוֹמֶה לָעוֹלָם בְּשָׁרָשָׁיו וְתוֹלְדוֹתָיו וּתְכוּנָתוֹ וּפָתַח לָךְ בּוֹ חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים אֶל הָעוֹלָם וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶם חֲמִשָּׁה שׁוֹעֲרִים מִנֶּאֱמָנָיו. וְהַשְּׁעָרִים הֵם כְּלֵי הַחוּשִׁים הָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם וְהָאַף וְהַלָּשׁוֹן וְהַיָּדַיִם. וְהַשּׁוֹעֲרִים הֵם הַחוּשִׁים הַחֲמִשָּׁה הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם וְהֵם חוּשׁ הָרְאוּת וְחוּשׁ הַשֵּׁמַע וְהָרֵיחַ וְהַטַּעַם וְהַמִּשּׁוּשׁ אֲשֶׁר בָּהֶם תַּגִּיעִי אֶל כָּל תּוֹעֲלוֹתַיִךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהֵכִין לָךְ בְּתוֹךְ הַהֵיכָל אַרְבַּע מַעֲלוֹת לְאַרְבָּעָה נְגִידִים לְהַנְהִיגוֹ וְהֵם הַמּוֹחַ וְהַלֵּב וְהַכָּבֵד וְהַבֵּיצִים.
«Por Su sabiduría, el Creador dispuso para ti este mundo, con sus minerales, plantas y animales, en un orden adecuado y para tu beneficio. Escogió de sus elementos un palacio bien organizado, semejante al mundo en su estructura y propiedades. Abrió en él cinco puertas hacia el exterior y puso cinco guardianes fieles. Las puertas son los órganos de los sentidos: ojos, oídos, nariz, lengua y manos; los guardianes, los cinco sentidos: vista, oído, olfato, gusto y tacto, mediante los cuales recibes los beneficios del mundo. Dispuso además en ese palacio cuatro lugares para cuatro gobernantes: el cerebro, el corazón, el hígado y los órganos reproductores».
וְתִקֵּן בְּתוֹכוֹ עוֹד אַרְבָּעָה אוֹצָרוֹת לְאַרְבָּעָה פְּקִידִים. רְצוֹנִי לוֹמַר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ וְהַכֹּחַ הַמַּחְזִיק וְהַכֹּחַ הַמְּעַכֵּל וְהַכֹּחַ הַדּוֹחֶה. וְאוֹצְרֹתָם וּמִשְׁכְּנֹתָם הֵם שְׁתֵּי מְרֵרוֹת הַשְּׁחֹרָה וְהָאֲדֻמָּה. וְהַלֵּחָה הַלְּבָנָה וְהַדָּם.
Dispuso también cuatro depósitos para cuatro administradores: las facultades de atraer, retener, digerir y expulsar. Sus depósitos y moradas son los cuatro humores: bilis negra, bilis roja o amarilla, flema blanca y sangre.
לְתַקָּנַת הַהֵיכָל וּפִזֵּר הָעֲבָדִים מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרוֹ. הַפְּנִימִיִּים הַמֵּעַיִם וְהַגִּידִים וְהַמֵּיתָרִים וְהָעֲצַבִּים וְהָעוֹרְקִים. וְהַחִיצוֹנִיִּים הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם וְהַלָּשׁוֹן וְהָרֶחֶם וְהַשִּׁנַּיִם וְהַצִּפָּרְנַיִם וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
«Para el mantenimiento del palacio distribuyó servidores interiores y exteriores. Los interiores son los intestinos, tendones, ligamentos, nervios y vasos; los exteriores, las manos, los pies, la lengua, los órganos reproductores, los dientes, las uñas y otros semejantes».
הֵכִין לָךְ אַחַר כֵּן קְשָׁרִים וּמִצּוּעִים בֵּין הָרוּחָנִיּוּת וּבֵין הַגַּשְׁמִיּוּת. וְהֵם הַדָּם הַנּוֹבֵעַ וְהַחֹם הַטִּבְעִי וְהָרוּחַ הַחִיּוּנִי. ואח״כ חִבְּרֵךְ אֶל הַהֵיכָל הַזֶּה חִבּוּר מְתֻקָּן וּקְשָׁרֵךְ אֵלָיו קֶשֶׁר מְסֻדָּר בִּיכָלְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִימוּ לָךְ הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֲשֶׁר זָכַרְתִּי לָךְ.
«Preparó además los vínculos que, según la explicación del autor, enlazan lo espiritual con lo material: la sangre circulante, el calor natural y el espíritu vital. Después te unió a este palacio mediante una disposición llena de sabiduría y poder para que pudieras cumplir los tres propósitos mencionados».
וְהֵכִין לְךָ לְצָרְכֵּךְ שְׁנֵי יוֹעֲצִים וְהִפְקִיד עֲלֵיהֶם שְׁנֵי סוֹפְרִים וְנָתַן לָךְ מִן הָעֲבָדִים וְהַשַּׁמָּשִׁים בְּצָרְכֵּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
«Para ayudarte te proporcionó dos consejeros y encargó a dos escribas el registro de tus obras, además de numerosos servidores que atienden tus necesidades en este mundo».
וְהַשְּׁנֵי יוֹעֲצִים הָאֶחָד מֵהֶם הוּא הַשֵּׂכֶל הַמּוֹרֶה אוֹתָךְ מָה שֶׁיֵּשׁ בִּרְצוֹן הָאֵל וְהַיּוֹעֵץ הַשֵּׁנִי תַּאֲוָתֵךְ אֲשֶׁר תַּשִּׁיאֵךְ וּתְסִיתֵךְ בְּמָה שֶׁתַּקְצִיף ה׳ אֱלֹהִים בּוֹרְאֵךְ בּוֹ.
«El primer consejero es la razón, que te indica aquello que agrada a Dios; el segundo es tu inclinación al deseo, que intenta seducirte e impulsarte a actos que desagradan a tu Dios y Creador».
וְהַשְּׁנֵי סוֹפְרִים אֶחָד מֵהֶם כּוֹתֵב מַעֲשַׂיִךְ הַטּוֹבִים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי וּבַמַּצְפּוּן וּבַנִּרְאֶה עַל יְדֵי הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ מִכָּל מִי שֶׁקָּדַם זִכְרוֹ מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּגִידִים וְהַפְּקִידִים וְהָעֲבָדִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַמְּשָׁרְתִים וְהַשַּׁמָּשִׁים. וְהַסּוֹפֵר הַשֵּׁנִי הוּא כּוֹתֵב הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים עַל הַדֶּרֶךְ הַנִּזְכָּר בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים.
«Uno de los escribas anota tus buenas acciones, públicas y privadas, exteriores e interiores, realizadas mediante las facultades y servidores mencionados. El otro escribe de la misma manera tus malas acciones».
וְהַמְּשָׁרְתִים וְהַשַּׁמָּשִׁים הֵם הַמִּדּוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת כְּהַשִּׂמְחָה וְהַדְּאָגָה וְהַשָּׂשׂוֹן וְהַיָּגוֹן וְהַזִּכָּרוֹן וְהַשִּׁכְחָה וְהַחָכְמָה וְהַסִּכְלוּת וְהַגְּבוּרָה וְהַמֹּרֶךְ וְהַנְּדִיבוּת וְהַכִּילוּת וְהַצֶּדֶק וְהָרֶשַׁע וְהַבֹּשֶׁת וְהָעַזּוּת וְהַתִּקְוָה וְהַיִּרְאָה וְהָאַהֲבָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַהֲנָאָה וְהַצַּעַר וְהַגַּאֲוָה וְהָעֲנָוָה וְהַשְּׂרָרָה וְהַשִּׁפְלוּת, וְהַרְבֵּה כָּאֵלּוּ מִמָּה שֶׁאַתְּ מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בָּהֶם בְּמַצְפּוּנֵךְ.
«Los ayudantes y servidores son las cualidades y estados del alma: alegría y preocupación, gozo y tristeza, memoria y olvido, sabiduría e ignorancia, valor y cobardía, generosidad y avaricia, justicia y maldad, pudor y descaro, esperanza y temor, amor y odio, placer y dolor, orgullo y humildad, dominio y sumisión, y muchas otras facultades interiores que utilizas».
וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ צִוָּה הַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּגִידִים וְהַפְּקִידִים וְהָעֲבָדִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַמְּשָׁרְתִים וְהַשַּׁמָּשִׁים לִשְׁמֹעַ לָךְ וְלַעֲמֹד לְמִצְוָתֵךְ עַד קֵץ יָדוּעַ אֶלָּא בְּעִנְיָנִים מְיֻחָדִים בָּאָדָם (בֵּאֲרָם) לָהֶם בְּעֵת הִתְחַבְּרוּתָם אֵלַיִךְ וְהֵם עִנְיַן הַהֶכְרֵחַ וּמְקוֹם הַגְּזֵרָה.
«El Creador, bendito sea, ordenó a tus guardianes, gobernantes, administradores, servidores y consejeros que te obedecieran durante un tiempo determinado, salvo en algunos asuntos que les señaló desde su unión contigo: es la esfera de la necesidad y del decreto divino».
וְהִתִּיר לָךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֻלָּם בְּתַקָּנַת גּוּפֵךְ וּבְכָל מָה שֶׁהִשְׁלִיטֵךְ לַעֲשׂוֹתוֹ בעוה״ז עַל פָּנִים יְדוּעִים וּבְעִנְיָנִים מְיֻחָדִים וְהֵם כָּל הַמִּצְוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַשִּׁמְעִיּוֹת וְהַמֻּתָּרוֹת.
«Te autorizó a utilizar todas esas facultades para sostener tu cuerpo y realizar los actos que te permitió en este mundo, dentro de determinados límites. Esos límites comprenden los mandamientos racionales, los recibidos por revelación y los actos permitidos».
וְאָמַר לָךְ כָּל אֲשֶׁר שַׂמְתִּיו בְּיָדֵךְ וְהִשְׁלַטְתִּיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בעוה״ז אַל יַשִּׁיאֵךְ כִּי לֹא יוֹסִיף לָךְ בְּעַצְמֵךְ מְאוּמָה וְלֹא יִגְרַע וְלֹא תַּגִּיעַ אֵלַיִךְ מִמֶּנּוּ הֲנָאָה וְלֹא צַעַר אַךְ הֵם דְּבָרִים מִתְחַדְּשִׁים עַל גּוּפֵךְ מִבַּיִת אוֹ מִחוּץ אֵין דָּבָר מֵהֶם לְצָרְכֵּךְ. וְהֵם מִמֵּךְ כְּשִׁלְיָא מִן הַוָּלָד וְכִקְלִפַּת הַבֵּיצָה מִן הָאֶפְרוֹחַ.
«Y, en esencia, te advirtió: “No permitas que todo lo puesto en tus manos te engañe, porque nada de ello añade ni quita nada a tu verdadera naturaleza; ni los placeres ni los dolores que experimenta el cuerpo constituyen el fin de tu alma. Son fenómenos de tu cuerpo, interiores o exteriores, que no debes confundir contigo misma, como no se confunden la placenta con el niño ni la cáscara con el polluelo”».
וְאִם תָּבִינִי וְתַשְׁכִּילִי כַּוָּנָתִי בָּךְ וְטוֹבָתִי עָלַיִךְ וְתִבְחֲרִי בַּעֲבוֹדָתִי וְתִרְחֲקִי מֵהַמְרוֹתִי בְּהַנְהָגַת כָּל מָה שֶׁהִשְׁלַטְתִּיךְ בּוֹ אַעֲלֵךְ אֶל הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּמַעֲלוֹת בְּחִירַי וּסְגֻלָּתִי וַאֲקָרְבֵךְ אֶל רַחֲמַי וְאַלְבִּישֵׁךְ זִיו כְּבוֹדִי. וְאִם תִּבְחֲרִי בְּהַמְרוֹתִי אֶעֶנְשֵׁךְ עֹנֶשׁ גָּדוֹל וַאֲעַנֵּךְ עִנּוּי אָרוֹךְ.
«“Si comprendes Mi propósito y Mi bondad hacia ti, eliges Mi servicio y te apartas de Mi desobediencia al administrar cuanto puse en tus manos, te elevaré al grado más alto de Mis elegidos y cercanos, te acercaré a Mi misericordia y te revestiré con el resplandor de Mi gloria. Pero si eliges rebelarte contra Mí, recibirás una severa y prolongada retribución”».
וְאִם תִּסְכְּלִי אָפְנֵי הַשִּׁמּוּשׁ בָּהֶם בְּאֶחָד מִן הַדְּבָרִים אֲשֶׁר חִיַּבְתִּיךְ בָּהֶם בַּעֲבוֹדָתִי מִפְּנֵי טִרְדָּתֵךְ בְּגוּפֵךְ וְעִסְקֵךְ (ועסקיו) אֲשֶׁר נִסִּיתִיךְ בָּהֶם. הִנֵּה יִחַדְתִּי לָךְ יוֹעֵץ חָכָם נֶאֱמָן כְּשֶׁתִּשְׁאֲלִי עֲצָתוֹ יוֹרֶה אוֹתָךְ וְאִם תִּתְעַלְּמִי יְעִירֵךְ. וְהוּא הַשֵּׂכֶל הִתְיַעֲצִי עִמּוֹ בְּכָל דְּבָרַיִךְ כִּי הוּא יְצַוֵּךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הָעוֹמְדִים לְפָנַיִךְ בְּאָפְנֵי עֲבוֹדָתוֹ וְתָשֹׁבְנָה הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת מְשֻׁבָּחוֹת. כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָרוֹפֵא הֶחָכָם שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַמִּים שֶׁדַּרְכָּם לְהַזִּיק בְּתוֹעֶלֶת הַגּוּפוֹת כַּסַּמִּים הַמְּמִיתִים וְזוּלָתָם.
«“Si por las ocupaciones del cuerpo y sus trabajos, mediante los cuales te he puesto a prueba, ignoras cómo utilizar algunas facultades en Mi servicio, te he asignado un consejero sabio y fiel. Si le pides consejo, te guiará; y si lo descuidas, te despertará: ese consejero es la razón. Consúltala en todos tus asuntos, pues te enseñará a utilizar todo cuanto te sirve de acuerdo con Mi voluntad. Así podrás transformar cualidades censurables en virtudes, como un médico experto que, con conocimiento, utiliza incluso sustancias peligrosas para beneficiar al cuerpo”».
וְאִם תִּהְיֶה עַל הַדַּעַת הַזֹּאת וְתַגְבִּירִי שִׂכְלֵךְ וְתִשָּׁמְעִי לַעֲצָתוֹ יִכְתֹּב סוֹפֵר הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים כָּל תְּנוּעוֹתַיִךְ הַמֻּתָּרוֹת בִּכְלַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְתִהְיֶינָה נוֹסָפוֹת עֲלֵיהֶם וְיִהְיוּ כָּל שַׁמָּשַׁיִךְ עוֹזְרִים לָךְ בַּעֲבוֹדָתִי.
«“Si actúas así, fortaleces tu entendimiento y escuchas sus consejos, el escriba de tus buenas obras incluirá entre ellas todos tus movimientos permitidos, que aumentarán el mérito de tus acciones. Todos tus servidores te ayudarán así en Mi servicio”».
וְאִם תַּמְרִי אֶת עֲצָתוֹ וְתִטִּי לְדַעַת הַיּוֹעֵץ הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא כְּנֶגְדּוֹ בְּכָל עִנְיָנָיו וְתִשְׁתַּמְּשִׁי בָּהֶם כַּאֲשֶׁר יִיעָצֵךְ תָּשֹׁבְנָה מִדּוֹתַיִךְ הַמְּשֻׁבָּחוֹת מְגֻנּוֹת כָּרוֹפֵא הַכְּסִיל אֲשֶׁר יָמִית בַּסַּמִּים הַמּוֹעִילִים מִפְּנֵי סִכְלוּתוֹ בְּאָפְנֵי שִׁמּוּשָׁם, וְיִכְתֹּב סוֹפֵר הָרָעוֹת כָּל תְּנוּעוֹתַיִךְ הַמֻּתָּרוֹת בִּכְלַל רָעוֹתַיִךְ וְתִהְיֶינָה נוֹסָפוֹת עֲלֵיהֶם.
«“Pero si rechazas el consejo de la razón y sigues al otro consejero, que se opone a ella, y utilizas tus facultades conforme a sus deseos, tus buenas cualidades se convertirán en malas, como ocurre con un médico ignorante que mata utilizando mal remedios beneficiosos. El escriba de las malas obras registrará incluso tus actos permitidos entre tus faltas”».
וְתִמְצְאִי עוֹזְרַיִךְ וְשַׁמָּשַׁיִךְ וּמְשָׁרְתַיִךְ וְכָל מִי שֶׁתִּפְגְּעִי בּוֹ מַסְכִּימִים עַל רְצוֹנֵךְ וּמְפִיקִים חֶפְצֵךְ וְתוֹסִיפִי בָּהֶם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן.
«“Encontrarás entonces a tus ayudantes, servidores y a quienes se crucen contigo dispuestos a apoyar tus inclinaciones y satisfacer tus deseos, haciendo que aumenten tu alegría y satisfacción inmediatas”».
וְכָל זֶה צֶדֶק מִבּוֹרְאֵךְ עַל בַּחֲרֵךְ הַמְרוֹתוֹ מֵעֲבוֹדָתוֹ אוֹ עֲבוֹדָתוֹ מֵהַמְרוֹתוֹ בְּמַצְפּוּנֵךְ וּבְכַוָּנָתֵךְ בְּסִתְרֵךְ.
«“Todo esto es justicia de tu Creador, porque has escogido en tu interior, por tu intención oculta, entre servirlo o desobedecerlo”».
כִּי הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר מִמֵּךְ שָׁוִים אֶצְלוֹ וְהוּא יִגְמְלֵךְ עַל מָה שֶׁהִשְׁקִיף עָלָיו מִמֵּךְ מִכָּל זֶה. וְאִם נֶעְלַם מב״א הֲלֹא תִּרְאֶה כִּי הַדַּיָּן הוּא דָּן כְּפִי מַה שֶׁנִּתְקַיֵּם אֶצְלוֹ אִם בְּעֵדִים אוֹ בְּחוּשָׁיו וְאִם הָיָה מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ מָה שֶׁיֵּשׁ בַּמַּצְפּוּנִים הָיָה דָּן עָלָיו וְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּדִיעָתוֹ בַּכֹּל שָׁוָה מִן הַדִּין הוּא שֶׁיִּשְׁפֹּט כְּפִי יְדִיעָתוֹ כמ״ש הַכָּתוּב (דברים כט) הַנִּסְתָּרוֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְגוֹ׳.
«“Lo exterior y lo interior son igualmente conocidos para Él, y te recompensará de acuerdo con todo lo que ha visto. Aunque los hombres ignoren tus pensamientos, observa que un juez humano juzga por lo que conoce mediante testigos o sus sentidos; si pudiera conocer las intenciones ocultas, también las tendría en cuenta. El Creador, bendito sea, cuyo conocimiento abarca todo por igual, juzga justamente conforme a ese conocimiento, como está escrito (Deuteronomio 29): ‘Las cosas ocultas pertenecen al Eterno, nuestro Dios...’”».
וּכְשֶׁיִּרְצֶה הַבּוֹרֵא לְהָעִיר אוֹתָךְ וּלְהוֹכִיחֵךְ יְצַוֶּה אֶחָד מִן הַמְּשָׁרְתִים לְהִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדָתֵךְ וְיֶחֱלֶה הָאֵבָר הַהוּא מִגּוּפֵךְ אוֹ שְׁנַיִם אוֹ כֻּלָּם וְיֶחֱלֶה וְיִדְוֶה עַד עֵת יָדוּעַ. וְאִם תָּקִיצִי וְתָשׁוּבִי אֵלָיו יְצַוֵּהוּ לָשׁוּב לַעֲבוֹדָתֵךְ וִירַפֵּא גּוּפֵךְ וְיָשׁוּב לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן כמ״ש הַכָּתוּב (תהלים קז) אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וְגוֹ׳ כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וְגוֹ׳ וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה׳ וְגוֹ׳ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וְגוֹ׳.
«“Cuando el Creador quiera despertarte o corregirte, puede disponer que alguno de tus servidores deje de cumplir su función, de modo que un órgano de tu cuerpo enferme, o varios, durante cierto tiempo. Si despiertas y regresas a Él, puede hacer que vuelva a funcionar y restaurar la salud de tu cuerpo. Así se dice (Salmos 107): ‘Los necios, a causa de su camino de transgresión... rechazaba su alma todo alimento... clamaron al Eterno... envió Su palabra y los sanó...’”».
וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ יְמֵי נִסְיוֹנֵךְ בעוה״ז יְצַוֶּה הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה כָּל מִי שֶׁזָּכַרְנוּ מִן הַשְּׁעָרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהָעֲבָדִים וְהַמְּשָׁרְתִים לָשׁוּב מֵעָלַיִךְ וְיִנָּתְקוּ הַקְּשָׁרִים וְהַמִּצּוּעִים אֲשֶׁר בֵּינֵךְ וּבֵין גּוּפָךְ וְתָשׁוּבִי אֶל עִנְיָנֵךְ הָרִאשׁוֹן וְיִשָּׁאֵר גּוּפֵךְ אֵין תְּנוּעָה לוֹ וְלֹא הַרְגָּשָׁה. וְיָשׁוּב גַּם הוּא לְעִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (קהלת יב) וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. וְיֵרָאֶה לָךְ פִּנְקְסֵי מַעֲשַׂיִךְ וּמַחְשְׁבוֹתַיִךְ וַחֲפָצַיִךְ וּמָה שֶׁבָּחַרְתְּ וְהִטְרַדְתְּ נַפְשֵׁךְ בּוֹ בְּעוֹלָמֵךְ וְיִהְיֶה הַגְּמוּל כְּפִיהוּ.
«“Cuando terminen los días de tu prueba en este mundo, el Creador dispondrá que todas las puertas, guardianes, servidores y facultades dejen de servirte. Se romperán los vínculos que te unen al cuerpo y regresarás a tu condición anterior. El cuerpo quedará sin movimiento ni percepción y volverá a su estado inicial, como dijo el sabio (Eclesiastés 12): ‘El polvo volverá a la tierra como era, y el espíritu volverá a Dios, que lo dio’. Entonces se te mostrarán los registros de tus obras, pensamientos, deseos y elecciones, y recibirás la retribución correspondiente”».
וּכְבָר הִזְהִירֵךְ עַל זֶה וְהִתְרָה בָּךְ עַל יְדֵי שְׁלוּחָיו וּנְבִיאָיו וְתוֹרָתוֹ הַנֶּאֱמָנָה כמ״ש הֶחָכָם (משלי כב) הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ וְגוֹ׳ הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמוֹעֵצֹת וָדָעַת לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ:
«“Ya se te ha advertido acerca de todo ello mediante Sus enviados, Sus profetas y Su Torá fiel, como dice el sabio (Proverbios 22): ‘Inclina tu oído y escucha las palabras de los sabios, porque es agradable guardarlas en tu interior... ¿No te he escrito consejos y conocimiento, para enseñarte la certeza de las palabras de verdad y darte respuestas verdaderas para quienes te envían?’”».
Capítulo 9
חובות הלבבות, שער שלישי - שער עבודת האלוהים ט׳
¿También quieres ver el hebreo?
Toca un versículo para ver sus comentarios, subrayarlo o escucharlo.
¿Conoces a alguien a quien le haga bien leer esto?
Compartir por WhatsAppEstado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 12 de noviembre de 2026.
