משל מי רב יהודה אמר משל בן רב נתן בר אושעיא אמר משל אב אורו ליה רבנן לרב ירמיה ואמרי לה לבריה דרב ירמיה כמ"ד משל אב
¿De quién han de proceder los gastos? Rav Yehudá dijo: del hijo. Rav Natán bar Oshaya dijo: del padre. Los sabios dictaminaron para Rav Yirmiyá —o para su hijo— de acuerdo con quien sostiene que se pagan con los recursos del padre.
מיתיבי נאמר (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך ונאמר (משלי ג, ט) כבד את ה' מהונך מה להלן בחסרון כיס אף כאן בחסרון כיס ואי אמרת משל אב מאי נפקא ליה מיניה לביטול מלאכה
Se objetó: está escrito «Honra a tu padre y a tu madre» (Éxodo 20:12) y «Honra al Señor con tus bienes» (Proverbios 3:9). Así como allí hay gasto económico, también aquí. Si los gastos salen del padre, ¿qué pierde el hijo? El tiempo de trabajo que deja de aprovechar.
ת"ש ב' אחים שני שותפין האב ובנו הרב ותלמידו פודין זה לזה מעשר שני ומאכילין זה לזה מעשר עני
Ven y escucha: dos hermanos, dos socios, padre e hijo, maestro y discípulo pueden redimir uno para otro el segundo diezmo y dar uno a otro el diezmo de los pobres.
ואי אמרת משל בן נמצא זה פורע חובו משל עניים לא צריכא להעדפה
Si el hijo debe pagar con lo suyo, ¿no estaría satisfaciendo su obligación con dinero destinado a los pobres? Se trata de lo que aporta por encima de lo indispensable.
אי הכי היינו דקתני עלה אמר רבי יהודה תבא מאירה למי שמאכיל את אביו מעשר עני ואי להעדפה מאי נפקא מינה אפילו הכי זילא ביה מילתא
Si es así, ¿por qué rabí Yehudá dijo sobre ello «Que caiga una maldición sobre quien alimenta a su padre con el diezmo de los pobres»? Incluso en ese caso es degradante para el padre.
ת"ש שאלו את ר"א עד היכן כיבוד אב ואם אמר להם כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימו ואי אמרת משל אב מאי נפקא לי' מיניה בראוי ליורשו
Ven y escucha: preguntaron a rabí Eliezer hasta dónde llega el honor a los padres. Respondió: «Hasta permitir que tu padre tome una bolsa de dinero y la arroje al mar delante de ti sin avergonzarlo». Si el dinero es del padre, ¿qué le importa al hijo? Se trata de bienes que espera heredar.
וכי הא דרבה בר רב הונא דרב הונא קרע שיראי באנפי רבה בריה אמר איזול איחזי אי רתח אי לא רתח ודלמא רתח וקעבר (ויקרא יט, יד) אלפני עור לא תתן מכשול דמחיל ליה ליקריה
Así, Rav Huna rompió una prenda de seda delante de su hijo Rabá bar Rav Huna y dijo: «Voy a ver si se enfada». ¿No corría el riesgo de hacerlo tropezar con la prohibición «No pongas tropiezo ante el ciego» (Levítico 19:14)? Le había perdonado de antemano el honor que le debía.
והא קעבר משום (דברים כ, יט) בל תשחית דעבד ליה בפומבייני ודילמא משום הכי לא רתח דעבד ליה בשעת ריתחיה
¿Y la prohibición de destruir inútilmente? Lo hizo sobre una costura. ¿Y cómo comprobaría su reacción? Lo hizo en un momento de ira.
מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה הנשרפים בנסקלים רבי שמעון אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה
Rav Yejezkel enseñaba a su hijo Ramí: «Si los condenados a la hoguera se mezclan con los condenados a lapidación, rabí Shimón dice que se los juzga con lapidación, porque la hoguera es más severa».
אמר ליה רב יהודה בריה אבא לא תיתנייא הכי מאי איריא שריפה חמורה תיפוק לי דרובא נסקלים נינהו אלא הכי איתנייא הנסקלים בנשרפים
Su hijo Rav Yehudá le dijo: «Padre, no lo enseñes así. ¿Por qué decir que la hoguera es más severa? Basta con observar que la mayoría son condenados a lapidación. Debe enseñarse: “Si los condenados a lapidación se mezclan con los condenados a la hoguera”».
א"ל אי הכי אימא סיפא וחכמים אומרים ידונו בשריפה שהסקילה חמורה מאי איריא דסקילה חמורה תיפוק לי דרובא נשרפים נינהו
El padre respondió: «Si es así, considera el final: “Los sabios dicen que se los juzga por la hoguera, porque la lapidación es más severa”. ¿Por qué invocar la mayor severidad de la lapidación, si la mayoría serían condenados a la hoguera?».
א"ל התם רבנן הוא דקאמרו ליה לר"ש דקאמרת שריפה חמורה לא סקילה חמורה
Le respondió: «Allí los sabios están contestando a rabí Shimón: tú afirmas que la hoguera es más severa, pero nosotros sostenemos que la lapidación lo es».
א"ל שמואל לרב יהודה שיננא לא תימא ליה לאבוך הכי דתניא הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה אל יאמר לו אבא עברת על דברי תורה אלא אומר לו אבא כך כתוב בתורה כך כתוב בתורה צעורי קא מצער ליה אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך
Shemuel dijo a Rav Yehudá: «Agudo, no hables así a tu padre». Se enseñó: si alguien ve a su padre infringir una norma de la Torá, no debe decir «Padre, has transgredido la Torá», sino «Padre, así está escrito en la Torá». ¿No lo afligirá también eso? Más bien ha de decirle: «Padre, hay un versículo de la Torá que dice así».
אלעזר בן מתיא אומר אבא אומר השקיני מים ומצוה לעשות מניח אני כבוד אבא ועושה את המצוה שאני ואבא חייבים במצוה איסי בן יהודה אומר אם אפשר למצוה ליעשות ע"י אחרים תיעשה על ידי אחרים וילך הוא בכבוד אביו אמר רב מתנה הלכה כאיסי בן יהודה
Elazar ben Matyá dijo: si mi padre me pide agua y hay una mitzvá por cumplir, abandono el honor de mi padre y cumplo la mitzvá, porque ambos estamos obligados. Isí ben Yehudá dijo: si la mitzvá puede cumplirse por otra persona, que la cumpla otro y él atienda a su padre. Rav Mataná afirmó que la halajá sigue a Isí ben Yehudá.
א"ר יצחק בר שילא א"ר מתנה אמר רב חסדא האב שמחל על כבודו כבודו מחול הרב שמחל על כבודו אין כבודו מחול
Rav Yitzjak bar Shilá dijo, en nombre de Rav Mataná y Rav Jisdá: el padre que renuncia al honor debido puede hacerlo; el maestro que renuncia al suyo no logra eximir al discípulo.
ורב יוסף אמר אפי' הרב שמחל על כבודו כבודו מחול שנאמר (שמות יג, כא) ויי' הולך לפניהם יומם אמר רבא הכי השתא התם הקדוש ב"ה עלמא דיליה הוא ותורה דיליה היא מחיל ליה ליקריה
Rav Yosef dijo: incluso un maestro puede renunciar a su honor, pues está escrito «El Señor caminaba ante ellos de día» (Éxodo 13:21). Ravá objetó: allí el Santo, bendito sea, es dueño del mundo y la Torá le pertenece; por eso puede renunciar a Su honor.
קידושין ל״ב א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
