Kidushín 38a:1
אקרוב עומר והדר אכול
primero ofrecieron el ómer y después comieron de la cosecha.
אקרוב עומר והדר אכול
primero ofrecieron el ómer y después comieron de la cosecha.
אלא למ"ד לאחר ירושה וישיבה ניכול לאלתר לא הוו צריכי
Pero según quien considera que la obligación comienza tras conquista y asentamiento, ¿por qué no comieron de inmediato? Porque no tenían necesidad de hacerlo.
דכתיב (שמות טז, לה) ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד בואם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען אי אפשר לומר עד בואם אל ארץ נושבת שכבר נאמר אל קצה ארץ כנען וא"א לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר עד בואם אל ארץ נושבת הא כיצד בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקין ממן שבכליהם עד ששה עשר בניסן
Se dice: «Los hijos de Israel comieron maná cuarenta años, hasta llegar a tierra habitada; comieron maná hasta llegar a los límites de Canaán» (Éxodo 16:35). No pueden entenderse literalmente los dos límites temporales a la vez. ¿Cómo conciliarlos? Moshé murió el siete de adar y entonces dejó de caer el maná, pero el pueblo se alimentó del maná que conservaba en sus recipientes hasta el dieciséis de nisán.
תניא אידך ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה וכי ארבעים שנה אכלו והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו אלא לומר לך עוגות שהוציאו ממצרים טעמו בהם טעם מן
Otra enseñanza dice: «Los hijos de Israel comieron maná cuarenta años». ¿Realmente fueron cuarenta años? Fueron cuarenta menos treinta días. La frase enseña que las tortas que sacaron de Egipto tenían sabor a maná.
תניא אידך בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד מנין שבשבעה באדר מת שנאמר (דברים לד, ה) וימת שם משה עבד ה' וכתיב (דברים לד, ח) ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום וכתיב (יהושע א, א) ויהי אחרי מות משה עבד ה' וכתיב (יהושע א, ב) משה עבדי מת ועתה קום עבור
Otra enseñanza: Moshé murió el siete de adar y nació también el siete de adar. ¿Cómo sabemos que murió ese día? Dice «Allí murió Moshé, siervo del Señor» (Deuteronomio 34:5), que Israel lo lloró treinta días en las llanuras de Moab (Deuteronomio 34:8), y después «Tras la muerte de Moshé» y «Mi siervo Moshé ha muerto; ahora levántate y cruza» (Josué 1:1–2).
וכתיב (יהושע א, יא) עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן וכתיב (יהושע ד, יט) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע הא למדת שבשבעה באדר מת משה
También está escrito «Pasad por el campamento… preparad provisiones, pues en tres días cruzaréis el Jordán» (Josué 1:11), y «El pueblo subió del Jordán el día diez del primer mes» (Josué 4:19). Al contar hacia atrás treinta y tres días, resulta que Moshé murió el siete de adar.
ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר (דברים לא, ב) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבא שאין ת"ל היום מה ת"ל היום מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש שנאמר (שמות כג, כו) את מספר ימיך אמלא
¿Cómo sabemos que nació ese mismo día? Dijo: «Hoy tengo ciento veinte años; ya no puedo salir ni entrar» (Deuteronomio 31:2). ¿Para qué dice «hoy»? Enseña que el Santo, bendito sea, completa los años de los justos de día en día y de mes en mes, como dice «Completaré el número de tus días» (Éxodo 23:26).
תניא ר"ש בן יוחי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ
Se enseñó: rabí Shimón ben Yojai dice que tres mandamientos fueron prescritos a Israel al entrar en la tierra y rigen tanto en ella como fuera de ella.
והוא הדין שינהגו ומה חדש שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נוהג בין בארץ בין בח"ל
Es lógico que así sea. Si la prohibición del jadash no es perpetua, no prohíbe beneficiarse del producto y finalmente se levanta, y aun así rige dentro y fuera de Israel,
כלאים שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנאה ואין היתר לאיסורן אינו דין שינהגו בין בארץ בין בח"ל והוא הדין לערלה בשתים
con mayor razón los kiláyim, cuya prohibición es permanente, incluye el beneficio y no tiene una forma de hacerse lícitos, rigen dentro y fuera. Lo mismo se aprende de la orlá por dos de esas características.
רבי אלעזר ברבי שמעון אומר
Rabí Elazar, hijo de rabí Shimón, dice:
קידושין ל״ח א
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.