Kidushín 38b
Kidushín 38b:1
כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים שאע"פ שנצטוו עליהם לאחר כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ
todo mandamiento prescrito a Israel antes de entrar en la tierra rige tanto en Israel como fuera, mientras que el prescrito después de entrar rige solo en Israel, excepto la remisión de deudas y la liberación de esclavos, que, aunque fueron prescritas después de la entrada, rigen también fuera.
Kidushín 38b:2
השמטת כספים חובת הגוף היא
¿Pero la remisión de deudas no es una obligación personal?
Kidushín 38b:3
לא נצרכא אלא לכדתניא דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים
La excepción es necesaria por lo enseñado por Rabí: «Esta es la disposición de la remisión: remitirás» (Deuteronomio 15:2). El versículo habla de dos remisiones, una de la tierra y otra de las deudas. Cuando rige la remisión de la tierra, rige la de las deudas; cuando no rige aquella, tampoco esta.
Kidushín 38b:4
ואימא במקום שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים ת"ל (דברים טו, ב) כי קרא שמיטה לה' מכל מקום
¿Por qué no decir que solo se remiten las deudas en el lugar donde se remite la tierra? Porque añade «Ha proclamado remisión para el Señor» (Deuteronomio 15:2), que extiende la obligación a cualquier lugar.
Kidushín 38b:5
שילוח עבדים חובת הגוף היא סד"א הואיל וכתיב (ויקרא כה, י) וקראתם דרור בארץ בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום
¿Pero la liberación de esclavos no es una obligación personal? Podría pensarse que «Proclamaréis libertad en la tierra» (Levítico 25:10) limita la liberación a Israel. El texto añade «Es jubileo», indicando que rige en cualquier lugar.
Kidushín 38b:6
אם כן מה תלמוד לומר בארץ בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחוצה לארץ אין דרור נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ
Entonces, ¿por qué dice «en la tierra»? Porque cuando la liberación rige en Israel, rige fuera de ella; si no rige en Israel, tampoco fuera.
Kidushín 38b:7
תנן התם החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים מאי הלכה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה עולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני
Se enseñó allí: la prohibición del jadash es de la Torá en cualquier lugar; la orlá es una halajá tradicional y los kiláyim son de origen rabínico. ¿Qué significa «halajá»? Rav Yehudá dijo en nombre de Shemuel: una costumbre o ley local. Ulá dijo en nombre de rabí Yojanán: una ley transmitida a Moshé en el Sinaí.
Kidushín 38b:8
א"ל עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים
Ulá dijo a Rav Yehudá: «Según mi explicación, que es una ley del Sinaí, se entiende que haya diferencia entre una orlá dudosa y unos kiláyim dudosos».
Kidushín 38b:9
דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט
Pues se enseñó: en Israel una orlá dudosa está prohibida; en Siria está permitida; fuera de la Tierra de Israel puede comprarse su fruto, con tal de no ver a la persona recogiéndolo.
Kidushín 38b:10
ואילו גבי כלאים תנן כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ אסור בסוריא מותר
En cambio, sobre los kiláyim se enseñó: si en un viñedo se plantaron hortalizas y se venden hortalizas en sus alrededores, en Israel está prohibido comprarlas; en Siria se permite.
Kidushín 38b:11
בחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד
En el extranjero, incluso se puede entrar y recogerlas, con tal de no arrancarlas personalmente con la mano.
Kidushín 38b:12
אלא לדידך
Pero según tu explicación,
Ficha editorial de este texto
