Kidushín 40b
Kidushín 40b:1
יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה שנאמר (קהלת ט, יח) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה בשביל חטא יחידי שחטא אובד ממנו טובות הרבה
ha de considerarse uno a sí mismo como mitad culpable y mitad meritorio. Si cumple una mitzvá, dichoso de él, pues inclina la balanza a su favor; si comete una transgresión, ay de él, pues inclina la balanza en su contra, como dice «Un solo pecador destruye mucho bien» (Eclesiastés 9:18): por un único pecado puede perder muchas cosas buenas.
Kidushín 40b:2
ר' אלעזר בר' שמעון אומר לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות עבר עבירה אחת אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה שנאמר וחוטא אחד כו' בשביל חטא יחידי שעשה זה אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה
Rabí Elazar, hijo de rabí Shimón, dice: puesto que el mundo es juzgado según la mayoría de sus méritos o pecados, y también cada individuo, quien cumple una mitzvá inclina a su favor la balanza propia y la del mundo entero; quien comete una transgresión inclina ambas en contra. Por eso «Un solo pecador…»: a causa de un solo pecado suyo, él y el mundo pierden mucho bien.
Kidushín 40b:3
ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר (יחזקאל לג, יב) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר (יחזקאל לג, יב) ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו
Rabí Shimón ben Yojai dijo: aunque una persona haya sido perfectamente justa toda su vida, si al final se rebela pierde los méritos anteriores, como dice «La justicia del justo no lo salvará el día de su transgresión» (Ezequiel 33:12). Y aunque haya sido enteramente malvada toda su vida, si se arrepiente al final ya no se le recuerdan sus maldades, pues dice «La maldad del malvado no lo hará tropezar el día en que se aparte de su maldad».
Kidushín 40b:4
וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות
¿No deberían sus méritos y faltas quedar equilibrados? Resh Lakish explicó que se trata de quien lamenta y rechaza sus buenas acciones anteriores.
Kidushín 40b:5
מתני׳ כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ לא במהרה הוא חוטא שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק וכל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ אינו מן היישוב
Mishná: quien conoce la Escritura, la Mishná y las buenas maneras no caerá fácilmente en el pecado, pues se dice «La cuerda de tres hebras no se rompe pronto» (Eclesiastés 4:12). Quien no conoce la Escritura ni la Mishná ni practica las buenas maneras no es una persona apta para la convivencia social.
Kidushín 40b:6
גמ׳ אמר רבי אלעזר ברבי צדוק למה צדיקים נמשלים בעולם הזה לאילן שכולו עומד במקום טהרה ונופו נוטה למקום טומאה נקצץ נופו כולו עומד במקום טהרה כך הקב"ה מביא יסורים על צדיקים בעולם הזה כדי שיירשו העולם הבא שנאמר (איוב ח, ז) והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד
Guemará: rabí Elazar bar rabí Tzadok dijo: ¿a qué se asemejan los justos en este mundo? A un árbol enteramente arraigado en terreno puro, pero con algunas ramas extendidas hacia un terreno impuro. Si se cortan esas ramas, el árbol queda por completo en terreno puro. Así Dios envía sufrimientos a los justos en este mundo para que hereden el Mundo Venidero, según «Aunque tu comienzo fuese pequeño, tu final crecerá sobremanera» (Job 8:7).
Kidushín 40b:7
ולמה רשעים דומים בעולם הזה לאילן שכולו עומד במקום טומאה ונופו נוטה למקום טהרה נקצץ נופו כולו עומד במקום טומאה כך הקב"ה משפיע להן טובה לרשעים בעולם הזה כדי לטורדן ולהורישן למדריגה התחתונה שנאמר (משלי יד, יב) יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות
¿Y a qué se asemejan los malvados en este mundo? A un árbol enteramente arraigado en terreno impuro, con algunas ramas extendidas hacia un lugar puro. Si se cortan las ramas, el árbol queda en terreno impuro. Así Dios concede bienes a los malvados en este mundo para apartarlos después y hacerlos heredar el nivel inferior, como dice «Hay camino que parece recto al hombre, pero su final son caminos de muerte» (Proverbios 14:12).
Kidushín 40b:8
וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד נשאלה שאילה זו בפניהם תלמוד גדול או מעשה גדול נענה רבי טרפון ואמר מעשה גדול נענה ר"ע ואמר תלמוד גדול נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה
Rabí Tarfón y los ancianos estaban reunidos en el piso superior de la casa de Nitzá, en Lod. Se les planteó: ¿qué es mayor, el estudio o la acción? Rabí Tarfón respondió: «La acción es mayor». Rabí Akivá respondió: «El estudio es mayor». Todos concluyeron: «El estudio es mayor, porque conduce a la acción».
Kidushín 40b:9
תניא רבי יוסי אומר גדול תלמוד שקדם לחלה ארבעים שנה לתרומות ולמעשרות חמשים וארבע לשמיטים ששים ואחת ליובלות מאה ושלש
Se enseñó que rabí Yosí dijo: grande es el estudio de la Torá, pues precedió a la obligación de jalá en cuarenta años, a la de terumot y diezmos en cincuenta y cuatro años, a los años sabáticos en sesenta y un años y a los jubileos en ciento tres años.
Kidushín 40b:10
מאה ושלש מאה וארבע הויין קסבר יובל מתחילתו הוא משמט
¿Ciento tres? ¿No serían ciento cuatro? La cuenta presupone que el jubileo libera las obligaciones desde su comienzo.
Kidushín 40b:11
וכשם שהלימוד קודם למעשה כך דינו קודם למעשה כדרב המנונא דאמר רב המנונא אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה שנאמר (משלי יז, יד) פוטר מים ראשית מדון
Así como el estudio precede a la acción, también el juicio sobre el estudio precede al juicio sobre las obras. Rav Hamnuná dijo que el primer juicio de una persona versa sobre la Torá, como dice «Dejar salir las aguas es principio de contienda» (Proverbios 17:14).
Kidushín 40b:12
וכשם שדינו קודם למעשה כך שכרו קודם למעשה שנאמר (תהלים קה, מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו
Así como el juicio sobre el estudio precede al de las obras, su recompensa también precede, según «Les dio las tierras de las naciones y heredaron el trabajo de los pueblos, para que guardasen Sus estatutos y cumpliesen Sus leyes» (Salmos 105:44–45).
Kidushín 40b:13
כל שאינו לא במקרא ולא במשנה א"ר יוחנן ופסול לעדות ת"ר האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב ויש אומרים פסול לעדות אמר רב אידי בר אבין הלכה כיש אומרים
Sobre «quien no conoce ni la Escritura ni la Mishná», rabí Yojanán dijo que no es apto para declarar como testigo. Enseñaron los sabios: quien come en el mercado se asemeja a un perro; otros dicen que queda inhabilitado como testigo. Rav Idí bar Avín dijo que la halajá sigue esta última opinión.
Kidushín 40b:14
דרש בר קפרא רגזן
Bar Kapará expuso: «Un hombre irascible…».
Ficha editorial de este texto
