על מנת שישתוק אבא אימא סיפא מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה אמאי והא שתיק אלא אמר לה על מנת שלא ימחה אבא
…podría significar «a condición de que mi padre guarde silencio». Pero lee el final: «Si el hijo muere, se enseña al padre a decir que no consiente». ¿Por qué, si ya guardó silencio? Más bien se trata de «a condición de que mi padre no se oponga».
רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא א"ר ינאי אין אמר ריש לקיש ש"מ לדרבי ינאי דחקינן ומוקמינן מתני' בתרי טעמא ואליבא דחד תנא ולא מוקמינן בתרי תנאי ובחד טעמא
Entonces, ¿la primera parte sigue una razón y las dos siguientes otra? Rabí Yanai dijo que sí. Resh Lakish señaló: De Rabí Yanai se aprende que preferimos interpretar una sola Mishná con dos razones y un solo autor, antes que atribuir una sola razón a dos autores.
רב יוסף בר אמי אמר לעולם חד טעמא הוא ומאי על מנת שירצה אבא ע"מ שלא ימחה אבא מכאן ועד שלשים יום
Rav Yosef bar Amí dijo: En realidad todas las partes siguen un mismo criterio: «A condición de que mi padre consienta» significa que no se oponga durante los treinta días siguientes.
מתני׳ קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן זה אמר אני קידשתיה וזה אמר אני קידשתיה שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס
MISHNÁ: Un hombre dice «he efectuado los kidushín de mi hija, pero no sé con quién», y llega otro diciendo «yo los efectué». Se le cree. Si uno dice «yo los efectué» y otro también, ambos deben darle documentos de divorcio; pero, si lo desean, uno puede darle un documento de divorcio y el otro tomarla como esposa.
גמ׳ אמר רב נאמן ליתן גט ואין נאמן לכנוס נאמן ליתן גט אין אדם חוטא ולא לו ואין נאמן לכנוס אימא יצרו תוקפו
GUEMARÁ: Rav dijo: Se le cree para darle un documento de divorcio, pero no para casarse con ella. Para divorciarla se le cree porque una persona no comete un pecado sin obtener beneficio; para casarse no, porque quizá su impulso lo vence.
רב אסי אמר אף נאמן לכנוס ומודה רב אסי באומרת נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר קידשתיה שאין נאמן לכנוס
Rav Asi dijo que también se le cree para casarse con ella. Pero admite que, si es la propia mujer quien dice «fui comprometida y no sé con quién», y un hombre llega y afirma «yo te comprometí», no se le cree para casarse con ella.
תנן רצו אחד נותן גט ואחד כונס תיובתא דרב אמר לך רב שאני התם דכיון דאיכא אחר בהדיה אירתותי מירתת
Aprendimos: «Si ambos lo desean, uno da el divorcio y el otro la toma por esposa». ¿No refuta esto a Rav? Rav respondería que allí es distinto, pues la presencia de un segundo pretendiente hace que cada uno tema mentir.
תניא כוותיה דרב אסי קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר קידשתיה אף נאמן לכנוס כנסה ובא אחר ואמר אני קדשתיה לא כל הימנו לאוסרה עליו
Se enseñó conforme a Rav Asi: «He efectuado los kidushín de mi hija, pero no sé con quién», y llega un hombre que dice «yo los efectué»; se le cree incluso para casarse con ella. Si se casa y luego otro dice «yo efectué los kidushín», no tiene autoridad para prohibírsela al primero.
האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתי אין נאמן לכנוס מפני שהיא מחפה עליו
Si una mujer dice «fui comprometida y no sé con quién», y llega un hombre que dice «yo te comprometí», no se le cree para casarse con ella, pues ella podría encubrirlo.
איבעיא להו מהו לסקול על ידו רב אמר אין סוקלין ורב אסי אמר סוקלין
Se preguntó: ¿Puede imponerse la pena de lapidación basándose en su declaración? Rav dijo que no; Rav Asi, que sí.
רב אמר אין סוקלין כי הימניה רחמנא לאב לאיסורא לקטלא לא הימניה רב אסי אמר סוקלין לכולה מילתיה הימניה רחמנא לאב אמר רב אסי ומודינא באומרת נתקדשתי שאין סוקלים
Rav dice que no: cuando la Torá cree al padre, es a efectos de prohibiciones, no para imponer una pena capital. Rav Asi dice que la Torá le creyó respecto a toda la cuestión. Rav Asi añadió que, cuando es la mujer quien dice «fui comprometida», admite que no puede imponerse lapidación por sus palabras.
ואמר רב אסי הני שמעתתא דידי מרפסן איגרי השתא ומה במקום שאם בא לכנוס כונס אמרת סוקלים מקום שאם בא לכנוס אין כונס אינו דין שסוקלין
Dijo Rav Asi: «Estas enseñanzas mías hacen temblar los techos». Si en el caso en que permitimos que un hombre venga y se case con ella dices que puede imponerse lapidación, ¡con mayor razón debería ser así donde no se permite casarse!
ולא היא לאב הימניה רחמנא לדידה לא הימנה
Pero no es así, porque la Torá concedió credibilidad al padre, no a ella.
ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה אין סוקלין ואזדא רב חסדא לטעמיה דאמר רב חסדא בני זה בן תשע שנים ויום אחד בתי זו בת ג' שנים ויום אחד נאמן לקרבן אבל לא למכות ולא לעונשין
Rav Jisdá dijo: En ninguno de esos casos puede imponerse lapidación. Esto concuerda con su criterio: Si un padre dice «mi hijo tiene nueve años y un día» o «mi hija tiene tres años y un día», se le cree a efectos de sacrificio, pero no para imponer azotes o castigos.
תניא כוותיה דרב חסדא בני זה בן י"ג שנה ויום אחד בתי זו בת י"ב שנה ויום אחד
Se enseñó conforme a Rav Jisdá: Si dice «mi hijo tiene trece años y un día» o «mi hija tiene doce años y un día»…
קידושין ס״ג ב
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
