Ramban on Deuteronomy 28:1
יקימך ה' לו לעם קדוש כאשר נשבע לך יקרא שבועה הברית אשר כרת עמהם בהר סיני על כל הדברים האלו כי שם נאמר (שמות יט ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש או שהברית אשר כרת עם אברהם (בראשית יז ז) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך יכלול זה וכן אמר (דברים כ״ט:י״ב) למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקב כי לכולם בא בברית:
«Hashem te establecerá como pueblo santo para Él, como te juró». La Escritura llama «juramento» al pacto que estableció con ellos en el monte Sinaí acerca de todas estas cosas, pues allí dijo: «Seréis para Mí un reino de sacerdotes y una nación santa».
También es posible que el pacto establecido con Avraham —«Para ser Dios para ti y para tu descendencia después de ti»— incluyera esta promesa.
Así está escrito: «Para establecerte hoy como Su pueblo y para que Él sea tu Dios, como te habló y como juró a tus antepasados, Avraham, Yitzjak y Yaakov».
Con todos ellos entró en pacto.
Ramban on Deuteronomy 28:2
וטעם לראש ולא לזנב ביאורו לראש לכל העמים ולא לזנב לאחד מכל הגוים כי יתכן שיהיה לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו והנכון שיתנך לראש מעתה ולא לזנב עד עולם באחד מכל העתים וכן רק למעלה תמיד ולא תהיה למטה לעולם:
El sentido de «Por cabeza y no por cola» es que serás cabeza de todos los pueblos y no cola de ninguna nación.
Una persona puede ser cabeza respecto a muchos pueblos y, al mismo tiempo, cola respecto a una nación más importante que ella.
Lo correcto es que Hashem te pondrá como cabeza desde ahora, y nunca serás cola en ninguno de los tiempos.
Asimismo: «Estarás solamente arriba», siempre, «y nunca estarás abajo».
Ramban on Deuteronomy 28:3
ולא תסור מכל הדברים נמשך עם כי תשמע (דברים כ״ח:י״ג) שיבואו עליך כל הברכות האלה כאשר תשמע למצותיו וכאשר לא תסור ימין ושמאל מכל הדברים אשר אנכי מצוך בענין עבודה זרה שאם תלך אחרי אלהים אחרים לעבדם כבר סרת מכל מצותיו ואין חפץ כלל בכל המצות שתעשה ואיננו כדברי בעל ההלכות שמנאו מצות לא תעשה:
«Y no te apartarás de ninguna de las palabras» está conectado con «Si escuchas».
Todas estas bendiciones vendrán sobre ti cuando escuches Sus mitzvot y cuando no te apartes ni a la derecha ni a la izquierda de ninguna de las palabras que yo te ordeno acerca de la idolatría.
Si sigues a otros dioses para servirlos, ya te has apartado de todas Sus mitzvot. Ninguna de las demás mitzvot que cumplas tendrá valor alguno.
No se trata, como dijo el autor de Halajot, de una prohibición independiente que deba contarse entre los preceptos negativos.
Ramban on Deuteronomy 28:4
הקדים בברכות פרי בטנך ואחר כך טנאך ומשארתך (דברים כ״ח:ד׳-ה׳) כי פרי הבטן הטוב והחביב יותר ובקללה אחר אותו כי העונש יגיעהו תחלה לנכסיו ואם לא ישוב ישיגהו בפרי בטנו וכן הקדים בברכות נגיפת האויבים קודם הברכה באסמיך ובכל משלח ידך (דברים כ״ח:ז׳-ח׳) כי נצוח האויבים הוא להם הכבוד והצורך הגדול בכבוש הארצות ובישיבתם לבטח בין העמים ובקללות הקדים המארה בכל משלח ידך ואחר הנגיפה מפניהם (פסוקים כ כה) כי הוא העונש שיגיע אליהם באחרונה וכן יגלו בסוף:
En las bendiciones antepuso «el fruto de tu vientre» y después «tu cesta y tu artesa», porque el fruto del vientre es más valioso y amado.
En las maldiciones lo colocó después, porque el castigo alcanzará primero los bienes de la persona. Si no se arrepiente, alcanzará también el fruto de su vientre.
De igual manera, en las bendiciones antepuso la derrota de los enemigos a la bendición de los graneros y de toda actividad de sus manos, porque vencer a los enemigos representa su honor y su mayor necesidad para conquistar las tierras y habitar seguros entre los pueblos.
En las maldiciones antepuso la maldición de toda actividad de las manos y después la derrota ante los enemigos, porque esta última será el castigo que los alcanzará al final. Asimismo, el exilio ocurrirá al final.
Ramban on Deuteronomy 28:5
הצלצל על דעת רש"י מין ממיני הארבה וא"כ ראוי היה שיצרף אותו עם פסוק הארבה והתולעת (דברים כ״ח:ל״ח-ל״ט) ויותר נראה שיהיה צלצל שם למחנה האויב אמר (דברים כ״ח:מ״א) בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך לעבוד אותך ולכלכל את שיבתך כי ילכו בשבי לפני האויב ואמר כל עצך ופרי אדמתך אשר לא ישאו לך פירות כאשר הזכיר יירש האויב הבא עליך כי השנה שיבואו עליך יתנו להם חילם והם יאכלום ויקרא החיל צלצל בעבור שישמיעו קול מלחמה במחנה וקול שופר ורעם שרים ותרועה מלשון צלצלי שמע וצלצלי תרועה (תהלים קנ ה) ובמנענעים ובצלצלים ( ו ה) וכן ארץ צלצל כנפים (ישעיהו יח א) ארץ המשמעת צלצול כנפיה שהולכות למרחקים כאשר ידאה הנשר ובגמרא (ב"ק קטז) נטלוה מסיקין מאן דתני מסיקין לא משתבש דכתיב יירש הצלצל ומתרגמינן יחסנינה סקאה ומאן דתני מציקים לא משתבש דכתיב במצור ובמצוק כי הוא אצלם שם למביאי האדם במצור ובמצוק ודע כי התוכחות במארה ובמהומה ובמגערת ובדבר והעץ ופרי האדמה ושאר כל התוכחות הם כולם עד כלותו אותך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה אבל אחרי הגלות לא יקלל אותם רק לעבוד שם אלהים אחרים עץ ואבן אבל פעמים שיחזור להוכיחם בארץ כאשר אמר (דברים כ״ח:ל״ו) יולך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבותיך ועבדת שם אלהים אחרים והוא הגלות שגלינו לרומי על לכת אגריפס המלך שם ואחרי כן ישוב ויאמר (דברים כ״ח:ל״ח) זרע רב תוציא השדה וגו' ואלה התוכחות בהיותם בארץ כי כן יאמר אחריו (דברים כ״ח:ס״ג) ונסחתם מעל האדמה שהוא הגלות ועל דעתי גם זה מרמיזותיו אמר יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת על לכת אגריפס המלך לרומי גם יתכן שירמוז למלך אחר קודם לאגריפס והוא אריסתובלוס שתפסו שר צבא רומי ויוליכהו שמה בנחושתים והיו למשל ולשנינה בכל העמים שהיו תמהים על גבורתם אשר מעולם איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמתם ואחרי כן בא אגריפס שנית עם שליח מלך רומי בארץ וכבש בארץ יהודה מדינות גדולות מאד ואז נתקיים מה שאמר (דברים כ״ח:מ״ח) ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו' ואמר ישא ה' עליך גוי מרחוק (דברים כ״ח:מ״ט) כי באו אספסינוס וטיטוס בנו עם חיל גדול מרומיים בארץ ולכדו כל ערי יהודה הבצורות והצר להם מאד כאשר ידוע בספרים שלכדו גם חומות ירושלים ולא נשאר רק בית המקדש וחומת העזרה והיו אוכלים בשר בניהם ובנותיהם וכאשר נלכדה גם היא אז נתקיים ונסחתם מעל האדמה ואז שבו הרומיים לארצם ובידם גלות ירושלים וביד עמים רבים אשר אתם מיון ומצרים וארם ויתר עמים רבים ונתקיים (דברים כ״ח:ס״ד) והפיצך ה' בכל העמים וגו' והכתובים הבאים אחר כן עונשם בגלות וכן והיו חייך תלאים לך מנגד (דברים כ״ח:ס״ו) מפני פחדותינו בגלות ביד העמים הגוזרים עלינו גזירות תמיד והנכון שהוא רמז לדורות ההם שהיו בזמן חרבן הבית השני כי היו מתנכלים להם להאבידם לגמרי על כן אמר אחריו (דברים כ״ח:ס״ח) והשיבך ה' מצרים באניות שהיה זה כאשר כלו להוציאם מן הארץ ורבותינו אמרו (פתיחתא דאסתר רבה) ולמה למצרים לפי שכעור ורע לעבד כשהוא חוזר לרבו הראשון אם כן הזכיר מצרים דרך תוכחות אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבינו לא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאננו ולא כרמינו וזיתינו ואשר נזרע בשדה אבל אנחנו בארצות כשאר העמים יושבי הארץ ההיא או בטוב מהם שרחמיו עלינו כי ישיבתנו בגלות היא בהבטחה שאמר לנו (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם וכבר פירשתי בסדר אם בחקותי (שם שם טז) סוד הברית הזאת וכי הוא על זמן גלותנו היום ביד החיה הרביעית ואחר כן יבטיח בגאולה ממנו:
Según Rashi, «hatzelatzal» es una especie de langosta. De ser así, habría sido apropiado mencionarla junto al versículo de la langosta y el gusano.
Parece más probable que «tzelatzal» sea el nombre del campamento enemigo.
La Escritura dice: «Engendrarás hijos e hijas, pero no serán tuyos», es decir, no estarán contigo para servirte y sostenerte durante tu vejez, porque marcharán cautivos delante del enemigo.
Después dice: «Todos tus árboles y el fruto de tu tierra serán poseídos por el tzelatzal». Los frutos que no lleguen a producir para ti, como había mencionado anteriormente, serán heredados por el enemigo que vendrá contra ti.
Durante el año en que lleguen, tus campos les entregarán sus riquezas y ellos las comerán.
El ejército recibe el nombre de «tzelatzal» porque hace oír en el campamento el sonido de la guerra, el sonido del shofar, el estruendo de los oficiales y la aclamación.
Procede de expresiones como «címbalos sonoros y címbalos de aclamación», y: «Con sonajas y címbalos».
También: «Tierra del zumbido de alas» significa una tierra que hace oír el sonido de sus alas mientras viajan a grandes distancias, como vuela el águila.
En el Talmud se dice:
«Los saqueadores se la llevaron. Quien enseña “saqueadores” no se equivoca, porque está escrito: “El tzelatzal la heredará”, y traducimos: “El saqueador la poseerá”.
»Quien enseña “opresores” tampoco se equivoca, porque está escrito: “En el asedio y la angustia”».
Para ellos, es un nombre aplicado a quienes llevan a la persona al asedio y la angustia.
Debes saber que las reprensiones acerca de la maldición, la confusión, la amenaza, la peste, los árboles, los frutos de la tierra y las demás desgracias continúan todas hasta «Exterminarte de la tierra a la que vas para heredarla».
Después del exilio no los maldice sino con la obligación de servir allí a otros dioses de madera y piedra.
En algunas ocasiones vuelve a reprenderlos por acontecimientos que ocurrirán cuando todavía estén en la tierra.
Así dice: «Hashem te conducirá, a ti y al rey que establezcas sobre ti, a una nación que ni tú ni tus padres conocisteis, y allí servirás a otros dioses».
Esto se refiere al exilio que sufrimos bajo Roma, debido a que el rey Agripa viajó allí.
Después vuelve y dice: «Sacarás mucha semilla al campo…». Estas reprensiones se cumplirán mientras todavía estén en la tierra, pues posteriormente dice: «Seréis arrancados de la tierra», lo cual constituye el exilio.
En mi opinión, también aquello contiene una alusión. «Hashem te conducirá, a ti y al rey que establezcas sobre ti, a una nación que no conociste» alude al viaje del rey Agripa a Roma.
También puede aludir a otro rey anterior a Agripa: Aristóbulo, a quien el general romano capturó y condujo allí encadenado con grilletes de cobre.
Se convirtieron en motivo de asombro y burla entre todos los pueblos, que se maravillaban de cómo aquellos hombres poderosos desde tiempos antiguos habían caído y perdido sus armas de guerra.
Después Agripa regresó por segunda vez a la tierra acompañado por un enviado del rey de Roma y conquistó numerosas ciudades importantes de la tierra de Yehudá.
Entonces se cumplió: «Servirás a tus enemigos, a quienes Hashem enviará contra ti, con hambre, sed…».
También dijo: «Hashem levantará contra ti una nación lejana», porque Vespasiano y su hijo Tito llegaron a la tierra con un gran ejército romano.
Conquistaron todas las ciudades fortificadas de Yehudá y los oprimieron intensamente, como es conocido por los libros.
Conquistaron incluso las murallas de Yerushaláim, y solo quedaron el Templo y el muro del atrio.
Los habitantes comían la carne de sus hijos e hijas.
Cuando también aquello fue conquistado, se cumplió: «Seréis arrancados de la tierra».
Entonces los romanos regresaron a su país llevando consigo a los exiliados de Yerushaláim. También quedaron en manos de los numerosos pueblos que los acompañaban, procedentes de Grecia, Egipto, Aram y muchas otras naciones.
Se cumplió así: «Hashem te dispersará entre todos los pueblos…».
Los versículos siguientes describen su castigo durante el exilio.
También: «Tu vida estará suspendida ante ti», debido a nuestro temor constante en el exilio, bajo pueblos que continuamente decretan contra nosotros toda clase de decretos.
Lo más correcto es que se trata de una alusión a las generaciones que vivieron durante la destrucción del Segundo Templo, pues conspiraron contra ellos para exterminarlos por completo.
Por eso dice después: «Hashem te hará regresar a Egipto en barcos». Esto ocurrió cuando terminaron de expulsarlos de la tierra.
Nuestros Sabios dijeron: «¿Por qué precisamente a Egipto? Porque es especialmente vergonzoso y malo para un esclavo regresar a su primer amo».
Por tanto, Egipto es mencionado como parte de la reprensión.
Sin embargo, después de encontrarnos en el exilio, en las tierras de nuestros enemigos, no han sido maldecidos el trabajo de nuestras manos, nuestros ganados, nuestros rebaños, nuestras viñas, nuestros olivos ni aquello que sembramos en el campo.
En aquellas tierras somos como los demás pueblos que las habitan, o incluso nos encontramos mejor que ellos, porque Su misericordia está sobre nosotros.
Nuestra permanencia en el exilio se encuentra bajo la promesa que nos hizo: «Aun estando en la tierra de sus enemigos, no los despreciaré ni los rechazaré hasta exterminarlos, quebrantando Mi pacto con ellos, porque Yo soy Hashem, su Dios».
Ya expliqué en la sección de Bejukotai el secreto de este pacto: se refiere a nuestro exilio actual bajo el dominio de la cuarta bestia.
Después promete nuestra redención de sus manos.
