Ramban on Deuteronomy 4
Ramban on Deuteronomy 4:1
לא תוסיפו כגון חמש פרשיות בתפילין חמשה מינין בלולב חמש ציציות וכן לא תגרעו לשון רש"י (רש"י על דברים ד׳:ב׳) וכך אמרו בספרי (ראה) מנין שלא תוסיף על הלולב ועל הציצית ת"ל לא תוסיפו ומנין שאין פוחתים מהן ת"ל לא תגרעו מנין שאם פתח לברך ברכת כהנים לא יאמר הואיל ופתחתי לברך אומר ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ת"ל הדבר אפילו דבר לא תוסף עליו אבל לא באלה בלבד אמרו אלא אף הישן בסוכה בשמיני בכונה לוקה כמו שמוזכר במסכת ראש השנה (ראש השנה כ״ח) וכן אם יעשה החג ששה עובר בלאו הזה ולפי דעתי אפילו בדא לעשות מצוה בפני עצמה כגון שעשה חג בחדש שבדא מלבו כירבעם (מלכים א יב לג) עובר בלאו וכך אמרו (מגילה יד) לענין מקרא מגלה מאה ושמונים נביאים עמדו להם לישראל ולא פחתו ולא הוסיפו על מה שכתוב בתורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש וכו' ובירושלמי (מגילה פ"א ה"ז) שמונים וחמשה זקנים ומהם כמה נביאים היו מצטערים על הדבר אמרו כתוב אלה המצות אשר צוה ה' את משה אלו המצות שנצטוו מפי משה כך אמר לנו משה ואין נביא אחר עתיד לחדש דבר לכם ומרדכי ואסתר רוצים לחדש לנו דבר לא זזו משם נושאין ונותנין בדבר עד שהאיר הקב"ה עיניהם וכו' הרי שהיתה המצוה הזו אסורה להם א"כ היא בכלל לא תוסיף עליו אלא שלא למדנו למוסיף על פי נביא אלא מן הכתוב שאמר אלה המצות אין נביא רשאי לחדש בו דבר מעתה ומה שתקנו חכמים משום גדר כגון שניות לעריות וכיוצא בהן זו היא מצוה מן התורה ובלבד שידע שהם משום הגדר הזה ואינן מפי הקב"ה בתורה:
Rashi explicó:
«No añadiréis, por ejemplo, cinco secciones en los tefilín, cinco especies en el lulav o cinco tzitziot. Del mismo modo, no disminuiréis».
Así dijeron en el Sifré:
«¿De dónde sabemos que no se debe añadir al lulav ni a los tzitziot? De “no añadiréis”. ¿De dónde que no se debe disminuir? De “no disminuiréis”.
¿De dónde sabemos que, si comenzó a pronunciar la bendición sacerdotal, no puede decir: puesto que ya comencé a bendecir, añadiré “HaShem, Dios de vuestros padres, os aumente mil veces”? De “a la palabra”, incluso una sola palabra no añadirás».
Pero la prohibición no se aplica únicamente a estos casos.
También quien duerme en la sucá el octavo día con intención de cumplir el precepto recibe azotes, como se menciona en el tratado Rosh Hashaná.
De igual modo, si celebrara la festividad durante seis días en lugar del número establecido, transgrediría esta prohibición.
A mi parecer, incluso quien inventara un precepto independiente, como establecer una festividad en un mes escogido por su propia imaginación, como hizo Yerovam, transgrediría esta prohibición.
Así dijeron respecto de la lectura de la Meguilá:
«Ciento ochenta profetas se levantaron para Israel y no disminuyeron ni añadieron una sola letra a lo escrito en la Torá, excepto la lectura de la Meguilá. ¿Qué interpretación utilizaron para permitirla?…».
En el Talmud Yerushalmi se enseña:
«Ochenta y cinco ancianos, entre ellos varios profetas, se angustiaron por este asunto. Dijeron: está escrito “estos son los preceptos que HaShem ordenó a Moshé”; estos son los preceptos que recibimos por medio de Moshé. Así nos dijo Moshé: ningún otro profeta vendrá en el futuro para innovar algo para vosotros. ¿Y Mordejai y Ester quieren introducir una nueva obligación?
No abandonaron la discusión hasta que el Santo, bendito sea, iluminó sus ojos…».
Esto demuestra que aquel precepto habría estado prohibido para ellos. Por tanto, estaba incluido en «no añadirás».
Sin embargo, la norma que prohíbe a un profeta añadir un precepto se aprende específicamente del versículo «estos son los preceptos»: desde ahora ningún profeta está autorizado a innovar una obligación.
Las disposiciones instituidas por los sabios como cercos protectores, por ejemplo las relaciones secundarias prohibidas y asuntos semejantes, constituyen el cumplimiento de un mandamiento de la Torá.
Esto es válido siempre que se sepa claramente que fueron instituidas como cerca protectora y que no proceden directamente del Santo, bendito sea, en la Torá:
Ramban on Deuteronomy 4:2
עיניכם הראות עתה בא להזהיר בפרטי המצות ויתחיל בעבודת כוכבים שהיא שורש לכולן:
«Vuestros ojos vieron». Ahora comienza a advertirles acerca de los detalles de los preceptos, empezando por la idolatría, que es la raíz de todos ellos:
Ramban on Deuteronomy 4:3
וטעם ראה למדתי אתכם - ראה שאני מלמד אתכם היום, כמו שאמר (דברים יא יג): אשר אנכי מצוה אתכם היום, ו(דברים ד ח): אשר אנכי נותן לפניכם היום. או יאמר למדתי מפני שהזכיר לעשות כן בקרב הארץ, כלומר, ראה בעת בואך לארץ שלמדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי. והנה, מתחלה דיבר על הדבר שהיא כלל לכל, עשה ולא תעשה; ועתה יזהיר בחוקים, שהם גזרותיו, ובמשפטים, שהם הדינים, כי אלו הם צריכין חזוק יותר, מפני העלם טעם החוקים, ומפני כי במשפט יעמידו ארץ. ואמר לעשות כן בקרב הארץ, להזהיר על כולם, כי יש חוקים רבים ומשפטים שאינן נוהגין בחוצה לארץ; או ירמוז שעיקר המצות כולן בארץ, כמו שרמזתי בסוד הארץ (ויקרא יח כה). ואמר כי בחוקים ובמשפטים תועלות גדולות, שהם תפארת לעושיהם מן האדם, ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם. ועוד, שהם תועלת גדולה שאין כמותה, שהשם יהיה קרוב להם בכל קראם אליו, וכן העמים יתבוננו בזה וידעו כי החוקים נעשים בחכמה ובינה לקרבה אל האלהים וייראו מהם, וזהו שאמר כי מי גוי גדול. ועוד, שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות.
El sentido de «Mira, os he enseñado» puede ser: observa que hoy os estoy enseñando, como dice: «los preceptos que yo os ordeno hoy» y «que pongo hoy delante de vosotros».
También puede decir «os he enseñado» porque anteriormente mencionó que debían cumplirlos en medio de la tierra.
Es decir: cuando entres en la tierra, observa que os he enseñado estatutos y leyes conforme a lo que HaShem, mi Dios, me ordenó.
Al principio habló acerca de «la palabra» en sentido general, incluyendo todos los mandamientos positivos y negativos.
Ahora advertirá específicamente acerca de los estatutos, que son decretos divinos, y las leyes, que son normas judiciales.
Estos dos grupos requieren un fortalecimiento especial: los estatutos porque sus razones son ocultas, y las leyes porque mediante la justicia se sostiene la tierra.
Dice «para cumplirlos en medio de la tierra» como advertencia acerca de todos ellos, porque existen numerosos estatutos y leyes que no se practican fuera de la Tierra de Israel.
También puede aludir a que la esencia de todos los preceptos se encuentra en la tierra, como indiqué al explicar su secreto.
Moshé dice que los estatutos y las leyes producen grandes beneficios.
Constituyen una gloria para quienes los cumplen ante los demás seres humanos; incluso sus enemigos los alabarán por causa de ellos.
Además, proporcionan un beneficio incomparable: HaShem estará cerca de Israel siempre que lo invoque.
Los demás pueblos observarán esto y comprenderán que aquellos estatutos fueron establecidos con sabiduría y entendimiento para acercar a Israel a Dios. Por ello los temerán.
Este es el sentido de: «¿Qué gran nación existe…?».
Además, los estatutos y las leyes son justos, rectos y buenos en sí mismos para la organización del pueblo y de los estados:
Ramban on Deuteronomy 4:4
רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים "אז כשלא תשכחום ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים", לשון רש"י. (רש"י על דברים ד׳:ט׳) ואינו נכון כלל, אבל הכתוב הזה לפי דעתי מצות לא תעשה, הזהיר בה מאד, כי כאשר אמר שנזהר בכל המצות ונשמור החוקים והמשפטים לעשותם, חזר ואמר "רק אני מזהירך מאד להשמר ולשמור עצמך מאד מאד לזכור מאין באו אליך המצות, שלא תשכח מעמד הר סיני מכל הדברים אשר ראו עיניך הקולות והלפידים, את כבודו ואת גדלו ודבריו אשר שמעת שם מתוך האש, ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם". ופירש הטעם, כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם, אם כן עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו. והנה, קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם, הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם, וצוה במצות עשה שנודיע בו לכל זרענו מדור לדור כל מה שהיה שם בראיה ובשמיעה. והתועלת במצוה הזאת גדולה מאד, שאם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, אע"פ שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים, אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצונו בהפך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק בלב האנשים; אבל כשתגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי, נכחיש כל חולק וכל מספק, ונשקר אותו, לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו, כי אנחנו היודעים בשקרותו. זהו שאמר שם (שמות יט ט): וגם בך יאמינו לעולם, כי כשנעתיק גם כן הדבר לבנינו, ידעו שהיה הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות, כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחיל אותם דבר הבל ואין בם מועיל, והם לא יסתפקו כלל בעדותנו שנעיד להם אבל יאמינו בודאי שראינו כולנו בעינינו וכל מה שספרנו להם. והענין הזה יבוא עוד בפרשת (דברים יג ב): "כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום וגו'", וכבר הזכרתיו שם בפרשת בחדש השלישי (שמות יט ט).
Rashi explicó:
«“Solamente cuídate… no sea que olvides las cosas”. Cuando no las olvidéis y las cumpláis correctamente, seréis considerados sabios y entendidos; pero si las deformáis por haberlas olvidado, seréis considerados necios».
Esta explicación no es correcta en absoluto.
A mi parecer, este versículo contiene un mandamiento negativo respecto del cual la Torá advierte con extrema severidad.
Después de ordenar que prestáramos atención a todos los preceptos y guardáramos los estatutos y las leyes para cumplirlos, volvió a decir:
«Solamente te advierto con gran insistencia que te cuides y protejas extremadamente, recordando de dónde procedieron estos preceptos. No olvides el acontecimiento del monte Sinaí ni ninguna de las cosas que vieron tus ojos: las voces, las llamas, Su Honor, Su grandeza y las palabras que escuchaste allí desde el fuego.
Harás conocer a tus hijos y a los hijos de tus hijos, por todas las generaciones, todo aquello que vieron tus ojos en aquel acontecimiento glorioso».
Después explica la razón: HaShem realizó aquel acontecimiento para que aprendierais a temerlo todos los días y enseñarais a vuestros hijos por todas las generaciones.
Por tanto, debéis actuar de ese modo y no olvidarlo.
Antes de mencionar los Mandamientos pronunciados allí, la Torá estableció un mandamiento negativo: no debemos olvidar nada de aquel acontecimiento ni apartarlo jamás de nuestro corazón.
También ordenó mediante un precepto positivo transmitir a toda nuestra descendencia, generación tras generación, todo lo que ocurrió allí mediante la vista y el oído.
El beneficio de este mandamiento es inmenso.
Si las palabras de la Torá hubieran llegado hasta nosotros solamente por boca de Moshé, aunque su profecía hubiera sido confirmada mediante señales y prodigios, podría levantarse entre nosotros un profeta o soñador, ordenarnos lo contrario de la Torá y presentar una señal o un prodigio. Entonces surgiría una duda en el corazón de las personas.
Pero cuando la Torá llega directamente a nuestros oídos desde la boca del Poder Divino, mientras nuestros propios ojos ven y no existe intermediario, rechazaremos a cualquiera que discuta o provoque dudas.
Lo declararemos falso. Ninguna señal lo ayudará ni ningún prodigio lo salvará de morir por nuestras manos, porque nosotros sabemos que miente.
Este es el sentido de lo dicho allí: «También en ti creerán para siempre».
Cuando transmitamos igualmente el acontecimiento a nuestros hijos, sabrán que fue verdadero sin duda alguna, como si todas las generaciones lo hubieran contemplado.
No damos falso testimonio a nuestros hijos ni les transmitimos algo vano y sin beneficio. Ellos tampoco dudarán de nuestro testimonio, sino que creerán con certeza que todos nosotros lo vimos con nuestros propios ojos y que todo ocurrió exactamente como se lo relatamos.
Este asunto volverá a aparecer en la sección: «Cuando se levante en medio de ti un profeta o un soñador…».
Ya lo mencioné al explicar la sección del tercer mes:
Ramban on Deuteronomy 4:5
וידבר ה' אליכם מתוך האש כבר פירשתי הדבר במקומו (שמות יט כ) שהם שמעו דבור השם הגדול יתברך מתוך האש שראו אשו הגדולה והשיגוה והוגד להם בזה בריתו בעשרת הדברים כי בכולן שמעו הקול מתוך האש ושאר המצות צוה אותי בעת ההיא ללמד אתכם כי כבר אני נאמן לנביא לה' במה שראיתם כמו שאמר וגם בך יאמינו לעולם כמו שפירשתי (רמב"ן על דברים ד׳:ט׳):
«HaShem os habló desde el fuego». Ya expliqué en su lugar que escucharon desde el fuego la palabra del Nombre grande, bendito sea.
Vieron Su gran fuego y lo percibieron. Mediante él les fue anunciado Su pacto en los Diez Mandamientos, porque en todos ellos escucharon la voz desde el fuego.
Respecto de los demás preceptos, HaShem me ordenó en aquel tiempo que os los enseñara.
Yo ya había quedado confirmado como profeta fiel de HaShem mediante aquello que contemplasteis, como dijo: «También en ti creerán para siempre», conforme a lo que expliqué:
Ramban on Deuteronomy 4:6
ונשמרתם מאד לנפשתיכם יזהירם פן יטעו אחר הקול אשר שמעו ויעשו השחתה לקצץ בנטיעות ואמר תחלה תבנית זכר או נקבה באדם שמהם יהיה קול ואחר כן הזכיר כל אשר בארץ בבהמה ובעוף וברמש האדמה ובדגי הים ואחר כן חזר אל צבא השמים: וכבר פירשתי אשר חלק ה' אלהיך אתם לכל העמים כי לכולם כוכב ומזל וגבוהים עליהם מלאכי עליון כגון הנאמר בדניאל שר מלכות פרס ושר מלכות יון ובעבור כן יעשו להם אלהים מהם ויעבדום ואמר ואתכם לקח ה' כי אתם חלק השם לא תקימו עליכם שר או עוזר זולתו כי הוא הוציא אתכם מכור הברזל שהייתם בתוך מצרים בכור אש ועצים והוציא אתכם משם כנגד שריהם שעשה בהם שפטים ולולי שהפילם לא הייתם יוצאים כי היו הם במעלתם שלא תצאו והנה עשה כל זה כדי שתהיו לו נחלה ותהיו לשמו הגדול סגולה מכל העמים:
«Os cuidaréis mucho por vuestras almas». Les advierte que no se equivoquen a causa de la voz que escucharon y provoquen corrupción, cortando los brotes.
Primero menciona una figura masculina o femenina entre los seres humanos, pues de ellos procede una voz.
Después menciona todos los seres que se encuentran en la tierra: animales, aves, reptiles del suelo y peces del mar.
Finalmente vuelve a mencionar los ejércitos celestiales.
Ya expliqué el sentido de: «que HaShem, tu Dios, repartió entre todos los pueblos».
Cada pueblo posee una estrella y una constelación, y por encima de ellas se encuentran ángeles superiores, como los mencionados en Daniel: el príncipe del reino de Persia y el príncipe del reino de Grecia.
Por eso los pueblos convierten estas fuerzas en dioses y las adoran.
Pero acerca de vosotros dice: «HaShem os tomó», porque sois la porción de HaShem.
No debéis establecer sobre vosotros ningún príncipe ni auxiliador aparte de Él.
Él os sacó del horno de hierro, porque dentro de Egipto estabais como en un horno de fuego y leña.
Os sacó de allí enfrentándose a sus príncipes celestiales y ejecutando juicios contra ellos.
Si no los hubiera derribado, no habríais podido salir, porque conforme a su posición celestial debíais permanecer allí.
HaShem hizo todo esto para que fuerais Su heredad y para que pertenecierais a Su gran Nombre como tesoro especial entre todos los pueblos:
Ramban on Deuteronomy 4:7
וטעם וה' התאנף בי על דבריכם שהחזיר במקום הזה כלומר אותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם המצות לעשותכם אותם בארץ אשר אתם עוברים שמה ועתה קחו מפי תורה כי אנכי מת בארץ הזאת ולא אוכל ללמדם אתכם בארץ ואל תשכחו שם מה שלמדתי אתכם ולא מה שראיתם בסיני ועל דרך האמת יאמר השמרו מאד לנפשותיכם פן תשחיתון כי השם התאנף בי מדאגה מדבר זה פן תשכחו אתם ברית השם אלהיכם באש האוכלת בראש ההר ותעשו תמונת כל וזה טעם אשר צוך ה' אלהיך וכבר נרמז זה בסדר חקת התורה ורש"י כתב אשר צוך ה' אלהיך שלא תעשה והוא פשוטו של מקרא והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם וטעם כי ה' אלהיך אש אכלה הוא כאשר ראיתם בראש ההר והכוונה שהוא מדת הדין המקנא בע"ז ומן הכתוב הזה תבין בכל הנזכר במשנה תורה תמיד ה' אלהיך:
El sentido de «HaShem se enojó conmigo por causa de vuestras palabras» es que Moshé vuelve aquí al asunto anterior.
Dice:
«HaShem me ordenó entonces enseñaros los preceptos para que los cumplierais en la tierra a la que vais a cruzar. Ahora recibid la Torá de mi boca, porque yo moriré en esta tierra y no podré enseñárosla allí.
No olvidéis en aquel lugar lo que os he enseñado ni aquello que contemplasteis en Sinaí».
Conforme al camino de la verdad, dice:
«Cuidaos mucho por vuestras almas, no sea que os corrompáis, porque HaShem se enojó conmigo debido a la preocupación de que olvidéis el pacto de HaShem, vuestro Dios, manifestado en el fuego consumidor en la cumbre del monte, y fabriquéis alguna imagen».
Este es el sentido de «que HaShem, tu Dios, te ordenó».
Este asunto ya fue insinuado en la sección Jukat.
Rashi explicó «que HaShem, tu Dios, te ordenó» como «que te ordenó no hacer», y este es el sentido literal del versículo.
Quien posea entendimiento comprenderá estos versículos conforme a su verdad.
El sentido de «HaShem, tu Dios, es un fuego consumidor» es: como lo contemplasteis en la cumbre del monte.
La intención es que Él actúa mediante la cualidad de juicio celosa de la idolatría.
A partir de este versículo comprenderás el sentido de la expresión «HaShem, tu Dios» repetida constantemente en Mishné Torá:
Ramban on Deuteronomy 4:8
כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם ענין הכתוב הזה, שיזכיר ויאמר: כי תוליד בנים ובני בנים, ובעבור היותכם ישָנים בארץ ותשבו לבטח, אולי תשכחו את השם; העידותי בכם היום שתאבדו מהר, כי לא יאריך לכם, מאחר שתעבדו עבודה זרה. והפרשה הזו, אע"פ שהיא אזהרה, לא נאמרה בלשון "אם", והטעם, כי הוא כמתנבא על עניינם, וידבר בלשון ישמש בשני פנים, בלשון אזהרה ובלשון עתיד לבא, יאמר שיעשו ויהיה להם ככה ולא יגזור עליהם. ומפני זה אמרו רבותינו (גיטין פח א) שרמז לגלות בית ראשון במלת ונושנתם בגימטריא, והיתה קבלה בידם כי יש בפרשה הזאת רמז לזמן הגלות, וכאשר בא עליהם התבוננו בה בינה.
«Cuando engendres hijos y nietos y envejezcáis en la tierra». La intención de este versículo es la siguiente:
Cuando engendréis hijos y nietos, y por haber envejecido en la tierra permanezcáis establecidos con seguridad, quizá olvidéis a HaShem.
Por eso doy hoy testimonio contra vosotros de que pereceréis rápidamente. No os prolongará allí una vez que adoréis idolatría.
Aunque esta sección contiene una advertencia, no está formulada mediante la palabra «si».
La razón es que Moshé habla como quien profetiza acerca de lo que les ocurrirá.
Utiliza una expresión que puede entenderse de dos maneras: como advertencia y como predicción futura.
Dice que harán esas cosas y que les ocurrirá aquello, pero no decreta que necesariamente deban hacerlo.
Por esta razón nuestros sabios dijeron que la palabra «envejeceréis», según su valor numérico, aludía al exilio del Primer Templo.
Poseían una tradición según la cual esta sección contenía una alusión al tiempo del exilio. Cuando los hechos ocurrieron, la examinaron y comprendieron su significado:
Ramban on Deuteronomy 4:9
ואמר ועשיתם פסל תמונת כל, ולא אמר ועבדתם אותו או והשתחויתם לו אבל אמר והשחתם, כי הפסל בכאן תמונת כל, ומפני השחתה יאסור אותו, כאשר פירשתי למעלה.
Dice: «Haréis una estatua, imagen de cualquier cosa», pero no dice: «la adoraréis» ni «os inclinaréis ante ella».
En cambio, dice: «os corromperéis».
Esto se debe a que la estatua mencionada aquí es cualquier representación. La prohíbe debido a la corrupción que implica, como expliqué anteriormente:
Ramban on Deuteronomy 4:10
ונשארתם מתי מספר בגוים יאמר שנשאר מועטים בכל גוי וגוי מכל הגוים אשר ינהג אותנו שם כי בארבע רוחות השמים יפזר אותנו אבל בכללנו רבים אנחנו שבח לאל:
«Quedaréis pocos en número entre las naciones». Significa que quedará un pequeño número de nosotros dentro de cada una de las naciones a las que seamos conducidos, pues nos dispersará por los cuatro extremos de los cielos.
Sin embargo, considerados en conjunto, continuamos siendo numerosos, alabado sea Dios:
Ramban on Deuteronomy 4:11
ועבדתם שם אלהים משאתם עובדים לעובדיהם אתם עובדים להם לשון רש"י (רש"י על דברים ד׳:כ״ח) וכבר פירשתי סודו כי היושב בחוצה לארץ כאלו עובד עבודה זרה ומעשה ידי אדם מלמעלה למטה כמו שהזכרתי בסדר אחרי מות (ויקרא יח כה):
Rashi explicó:
«“Serviréis allí a dioses”: al servir a quienes los adoran, es como si los sirvierais a ellos».
Ya expliqué su secreto: quien habita fuera de la Tierra de Israel es considerado como si adorara idolatría.
Las obras de manos humanas de abajo corresponden a poderes establecidos de arriba, como mencioné en la sección Ajarei Mot:
Ramban on Deuteronomy 4:12
וטעם ולא יאכלון ולא יריחון לומר שהם אבן דומם כאשר היו מתחילה אין בהם רוח חיים כלל אפילו כחיי האדם כי מתחלה אמר לא יראון ולא ישמעון לומר שאיננו אלוה ולא יראה בעני עובדיו ולא ישמע תפלתם ומצרתם לא יושיעם וחזר ואמר שאפילו חיים גרועים כחיי האדם אין בהם והנה העושה אותם נכבד מהם או יהיה טעם הכתוב כנגד כבוד עליון לומר אשר לא יראו בצרת עובדיהם ולא ישמעון תפלתם ולא יאכלון שלא תצא אש מלפניהם ותאכל את קרבנותם ולא יריחון בריח ניחוחיהם ותפש הכתוב לשון סתם שאין בהם החושים האלו כלל:
El sentido de «no comerán ni olerán» es enseñar que son piedra inerte, exactamente como eran al principio. No poseen en absoluto espíritu de vida, ni siquiera una vida inferior semejante a la humana.
Al principio dice: «no verán ni oirán», para enseñar que no son divinidades: no observan la angustia de sus adoradores, no escuchan sus plegarias ni los salvan de sus sufrimientos.
Después añade que ni siquiera poseen una vida inferior comparable a la de los seres humanos.
Quien los fabrica es, por tanto, más honorable que ellos.
También puede entenderse el versículo en contraste con el Honor superior.
Aquellos ídolos no ven la angustia de sus adoradores, no escuchan su oración, no comen porque ningún fuego sale de delante de ellos para consumir sus sacrificios, ni huelen el aroma agradable de sus ofrendas.
La Escritura utiliza una expresión general: carecen por completo de todos estos sentidos:
Ramban on Deuteronomy 4:13
ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו גם זה רמז לגאולת בבל ששבו אל השם והתודו לפניו ושמעו לקול הנביאים אשר הקים להם ולפיכך הבטיחם שלא ישחיתם ולא ישכח ברית אבותם כאשר אמר (ויקרא כו מב) וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' ובסוף הספר ירמוז לגאולה העתידה כאשר פירשתי (שם בפסוק טז) ואזכרנו עוד בע"ה (רמב"ן על דברים כ״ח:מ״ב):
«Volverás hasta HaShem, tu Dios, y escucharás Su voz». Esto también alude a la redención de Babilonia.
Los hijos de Israel regresaron a HaShem, se confesaron delante de Él y escucharon la voz de los profetas que levantó para ellos.
Por eso les prometió que no los destruiría ni olvidaría el pacto con sus padres, como dijo: «Recordaré Mi pacto con Yaakov…».
Al final del libro aludirá a la redención futura, como expliqué allí, y volveré a mencionarlo con ayuda de HaShem:
Ramban on Deuteronomy 4:14
כי שאל נא לימים ראשונים יאמר לא ימחול ולא יאריך השם לכם על ע"ז ועל ההשחתה בפסל וכל תמונה כי עשה עמכם מה שלא עשה כן לכל גוי מעולם שהשמיעך קול אלהים מדבר מתוך האש למען תהיה יראתו על פניכם ותייחדו אותו ולא תשחיתו ולקח אתכם לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים שלא תעבדו לזולתו והנה הראית בעיניך כל זה לדעת כי ה' הוא האלהים הוא אחד ושמו אחד ואין עוד מלבדו כי מן השמים השמיעך את קולו ללמדך בזה מוסר השכל ועל הארץ הראך את אשו הגדולה בוערת עד לב השמים ודבריו כולם שמעת מתוך האש ויוציאך בפניו כמו על פניו (בראשית לב כב) בכחו הגדול אשר בפניו ואחרי שהשם הגדול הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ואין עוד תשמור מצותיו וחקותיו למען ייטב לך בשמים ממעל ולמען תאריך ימים על הארץ מתחת:
«Pregunta, por favor, acerca de los días antiguos». HaShem no os perdonará ni prolongará vuestra permanencia debido a la idolatría y a la corrupción causada por una estatua o cualquier imagen.
La razón es que hizo con vosotros algo que nunca hizo con ninguna otra nación: os permitió escuchar la voz de Dios hablando desde el fuego, para que Su temor permaneciera delante de vosotros, lo reconocierais como Uno y no os corrompierais.
También os tomó como nación de en medio de otra nación mediante pruebas, señales y prodigios, para que no sirvierais a ningún otro.
Contemplasteis todo esto con vuestros propios ojos para saber que HaShem es Dios, que Él es Uno, Su Nombre es Uno y no existe nada fuera de Él.
Desde los cielos os hizo escuchar Su voz para enseñaros mediante ella una instrucción sabia.
Sobre la tierra os mostró Su gran fuego, que ardía hasta el corazón de los cielos, y escuchasteis todas Sus palabras desde el fuego.
«Te sacó delante de Él» significa mediante el poder grande que se encuentra delante de Él, como en «hizo pasar lo que estaba delante de él».
Puesto que el Nombre grande es Dios en los cielos arriba y sobre la tierra abajo, y no existe otro, debes guardar Sus preceptos y estatutos.
Así te irá bien en los cielos arriba y prolongarás tus días sobre la tierra abajo:
Ramban on Deuteronomy 4:15
אז יבדיל משה שלש ערים פירש ר"א (אבן עזרא על דברים ד׳:מ״א) ביום שהבדיל משה שלש ערים אז אמר דברי הברית ואינו נכון אבל הוא כפשוטו כי משה אסף כל ישראל לבאר להם התורה ופתח להם בדברי התוכחות וכאשר אמר בפניהם תוכחותיו במה שעשו והאזהרות על ע"ז ועל יחוד השם והשלים להם שישמרו חוקיו ומצותיו למען ייטב להם אז אמר במעמדם לפניהם עתה נקיים המצוה אשר צונו השם ותהיינה בצר במדבר ורמות בגלעד וגולן בבשן ערי מקלט לנוס שמה כל רוצח בשגגה ואע"פ שאינן קולטות עד שיבדלו אותם שבארץ כנען אמר מצוה שבאה לידינו נקיים אותה למען ייטב לנו ואחרי כן קרא בקול גדול אל כל ישראל שהיו שם ואמר אליהם (דברים ה׳:א׳) שמע ישראל את החקים ואת המשפטים וגו' כי עתה יפתח במצות ובביאור התורה כאשר פירשתי בתחלת סדר אלה הדברים:
«Entonces Moshé separó tres ciudades». Rabí Avraham explicó que el día en que Moshé separó las tres ciudades pronunció las palabras del pacto.
Esto no es correcto.
El versículo debe entenderse literalmente.
Moshé reunió a todo Israel para explicarles la Torá. Comenzó mediante palabras de reprensión.
Después de reprocharles delante de ellos lo que habían hecho y advertirles acerca de la idolatría y la unidad de HaShem, concluyó ordenándoles guardar Sus estatutos y preceptos para que les fuera bien.
Entonces dijo en su presencia:
«Cumplamos ahora el mandamiento que HaShem nos ha ordenado. Betzer en el desierto, Ramot en Guilad y Golán en Bashán serán ciudades de refugio, para que huya allí quien mate sin intención».
Aunque estas ciudades no podían recibir efectivamente al homicida hasta que se separaran las ciudades de la tierra de Kenaan, Moshé dijo:
«Cumplamos el precepto que ha llegado a nuestras manos, para que nos vaya bien».
Después convocó con voz fuerte a todo Israel que se encontraba allí y les dijo: «Escucha, Israel, los estatutos y las leyes…».
Entonces comenzó los preceptos y la explicación de la Torá, como expliqué al inicio de la sección Devarim:
Ramban on Deuteronomy 4:16
והזכיר בכאן ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן מערוער וגו' והטעם כי שב להזכיר מה שאמר בתחלת הספר הזה (דברים א׳:ד׳) כי ביאור התורה הזה אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי היה והוסיף בכאן לפרש כי היה הביאור גם אחרי שירשו את כל ארצם כלומר שחלקה להם לשני המטות וחצי המטה:
Aquí menciona: «Heredaron su tierra y la tierra de Og, rey de Bashán, desde Aroer…».
La razón es que vuelve a recordar lo dicho al principio de este libro: la explicación de la Torá ocurrió después de derrotar a Sijón, rey amorreo que habitaba en Jeshbón, y a Og, rey de Bashán, que habitaba en Ashtarot, en Edrei.
Añade aquí que la explicación tuvo lugar después de que Israel heredara todo su territorio, es decir, después de que Moshé lo hubiera repartido entre las dos tribus y media:
