Ramban on Exodus 27:1
אמר הכתוב בכאן ואתה תצוה בעבור שאמר במשכן תמיד ועשית, והוא בצווי, אמר בכאן ואתה בעצמך תצוה להם שיקחו אליך את שמן המאור, כי אין להם דרך לעשות אותו במדבר רק אם היה אצלם משמרת. והנשיאים הביאוהו (להלן לה כז-כח):
La Escritura dice aquí: «Tú ordenarás», porque anteriormente, respecto del Tabernáculo, decía constantemente «harás», aunque el sentido era que debía ordenar su realización. Aquí, en cambio, dijo: tú mismo les ordenarás que tomen para ti el aceite destinado a la iluminación.
Esto se debe a que en el desierto no tenían manera de producirlo, salvo que ya lo conservaran consigo como provisión. Los príncipes fueron quienes lo trajeron:
Ramban on Exodus 27:2
וטעם אליך שיביאוהו לפניו והוא יראנו אם הוא זך וכתית כראוי, וכן צו את בני ישראל ויקחו אליך (ויקרא כד ב):
El sentido de «para ti» es que debían llevarlo delante de Moshé, para que él examinara si era puro y machacado como correspondía.
Así también está escrito: «Ordena a los hijos de Israel que tomen para ti»:
Ramban on Exodus 27:3
וטעם מאת בני ישראל שיקחו אליך השמן מאת בני ישראל מאת אשר ימצא בידם, כמו שאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו (שמות כ״ה:ב׳). וכן אמר ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך (שמות כ״ח:א׳), כי אתה בעצמך תקראם ותבשרם במעלה הזאת, ועשית להם בגדי קדש (שמות כ״ח:ב׳), בצווי לחכמים העושים במלאכה, כדרך כל מלאכת התבנית. וכן ואתה תדבר אל כל חכמי לב (שם ג), שידבר עמהם הוא עצמו כי הוא יכיר את חכמתם וידע המלאכה הראויה להמסר לכל אחד מהם. ובעבור שאמר ואתה הקרב ועשית, הוצרך לפרש (שמות כ״ז:ג׳) ואתה תדבר אל כל חכמי לב, כי בצווי יעשו הבגדים כשאר המלאכה אשר יאמר בה ראה קראתי בשם בצלאל וגו' (שמות ל״א:ב׳):
El sentido de «de los hijos de Israel» es que debían tomar para Moshé el aceite de los hijos de Israel, es decir, de aquello que se encontrara en sus manos, como está escrito: «de todo hombre cuyo corazón lo impulse a dar».
De igual modo dice: «Tú acerca a ti a Aharón, tu hermano». Tú mismo debes llamarlos y anunciarles esta elevada dignidad.
«Harás para ellos vestiduras sagradas» significa que ordenarás a los artesanos sabios que las confeccionen, como ocurre con toda la obra del diseño del Tabernáculo.
También dice: «Tú hablarás a todos los sabios de corazón». Moshé mismo debía hablar con ellos, porque él reconocería su sabiduría y sabría qué labor era apropiado encomendar a cada uno.
Puesto que anteriormente había dicho «tú acercarás» y «harás», fue necesario explicar: «Tú hablarás a todos los sabios de corazón», para enseñar que las vestiduras serían confeccionadas por orden suya, como todas las demás obras respecto de las cuales está escrito: «Mira, he llamado por nombre a Betzalel»:
Ramban on Exodus 27:4
להעלות נר תמיד כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר עולת תמיד (במדבר כח ו), ואינה אלא מיום ליום, וכן במנחת חביתים נאמר תמיד (ויקרא ו יג), ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים (שמות כ״ה:ל׳) הוא משבת לשבת. לשון רש"י. (רש"י על שמות כ״ז:כ׳) ומדרש רבותינו אינו כך, אלא כך שנו בספרי (ריש בהעלותך) יאירו שבעת הנרות (במדבר ח ב), שומע אני שיהיו דולקין לעולם, ת"ל מערב עד בקר (ויקרא כד ג). אי מערב עד בקר, יכול יהיו דולקים מערב עד בקר ויכבם, ת"ל יאירו שבעת הנרות. הא כיצד, יאירו שבעת הנרות מערב עד בקר. לפני ה' תמיד (שם), שיהא נר מערבי דולק תדיר, שממנו מדליקין את המנורה בין הערבים. ובתורת כהנים (שם כד ב) נמי אמרו כך להעלות נר תמיד, שיהא נר מערבי תדיר. וקתני התם, מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה, דאפילו ביום נמי מדליק נר מערבי לפי שהוא תמיד לעולם: ובמסכת תמיד (ג ט) שנינו כך מי שזכה בדישון המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקין מדשן את השאר ומניח את אלו דולקין במקומן מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקין ואחר כך מדשן את השאר. וסתם משנה זו שנויה כדברי רבי (מנחות צח:) שאמר בנרות מזרח ומערב היו מונחין, ולדעתו נר מערבי הוא השני, ונקרא מערבי לפי שהוא מערבי לראשון, ולפי שהוא צריך להדליק נר מערבי לקיים בו לפני ה' תמיד צריך להדליק המזרחי, שאין השני נקרא מערבי עד שיהא זה מזרחי אצלו. אבל לדברי האומר (שם) צפון ודרום היו מונחין, נר מערבי הוא האמצעי שבגופה של מנורה, והוא לבדו מדליק בבקר. ועל הכלל, לפני ה' תמיד בנר מערבי, שהוא דולק תמיד ביום ובלילה:
«Para encender una lámpara continuamente». Rashi escribió: «Cada noche recibe el nombre de “continuamente”, como cuando se dice “ofrenda de ascensión continua”, aunque solamente se ofrece cada día. También respecto de la ofrenda vegetal preparada en sartén está escrito “continuamente”, aunque solamente se ofrece la mitad por la mañana y la mitad por la tarde. Sin embargo, el término “continuamente” empleado respecto del pan de la proposición significa de un Shabat al siguiente».
Pero la interpretación de nuestros sabios no es así. En el Sifré enseñaron:
«“Las siete lámparas alumbrarán”. Podría entender que debían permanecer encendidas para siempre. Por eso la Escritura dice: “desde la tarde hasta la mañana”. Si dice “desde la tarde hasta la mañana”, podría entenderse que debían permanecer encendidas desde la tarde hasta la mañana y que entonces serían apagadas. Por eso la Escritura dice: “las siete lámparas alumbrarán”. ¿Cómo se cumplen ambos versículos? Las siete lámparas alumbrarán desde la tarde hasta la mañana. “Delante de HaShem continuamente” significa que la lámpara occidental debía permanecer encendida constantemente, y de ella se encendía la menorá al atardecer».
En Torat Kohanim también dijeron así: «“Para encender una lámpara continuamente” significa que la lámpara occidental debía permanecer encendida constantemente».
Allí también enseñaron que, si encontraban que se había apagado, retiraban sus residuos y la encendían con fuego del altar de la ofrenda de ascensión. Incluso durante el día volvían a encender la lámpara occidental, porque debía permanecer siempre encendida.
En el tratado Tamid enseñamos:
«Quien obtenía el privilegio de limpiar la menorá entraba y encontraba las dos lámparas orientales encendidas. Limpiaba las demás y dejaba aquellas dos encendidas en su lugar. Si las encontraba apagadas, las limpiaba y las encendía a partir de las lámparas que todavía estuvieran ardiendo, y después limpiaba las restantes».
Esta Mishná anónima sigue la opinión de Rabí, quien decía que las lámparas estaban dispuestas de este a oeste. Según esta opinión, la lámpara occidental era la segunda. Se la llamaba «occidental» porque estaba al oeste de la primera.
Como era necesario encender la lámpara occidental para cumplir «delante de HaShem continuamente», también era necesario encender la oriental, pues la segunda no podía llamarse «occidental» si no tenía a la primera al este de ella.
Pero según quien sostiene que las lámparas estaban dispuestas de norte a sur, la lámpara occidental era la lámpara central del cuerpo de la menorá, y solamente ella era encendida por la mañana.
En conclusión, la expresión «delante de HaShem continuamente» se refiere a la lámpara occidental, que permanecía encendida continuamente, de día y de noche:
