Sanhedrín 100a:1
לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה
«...Nunca nos han permitido comer cuervo ni nos han prohibido comer paloma».
לא שרו לן עורבא ולא אסרו לן יונה
«...Nunca nos han permitido comer cuervo ni nos han prohibido comer paloma».
רבא כי הוו מייתי טריפתא דבי בנימין קמיה כי הוה חזי בה טעמא להיתירא אמר להו תחזו דקא שרינא לכו עורבא כי הוה חזי לה טעמא לאיסורא אמר להו תחזו דקא אסרנא לכו יונה
Cuando llevaban ante Rava animales posiblemente no aptos para comer procedentes de la casa de Binyamín y encontraba motivos para permitirlos, les decía: «Miren, les estoy permitiendo comer cuervo». Cuando encontraba motivos para prohibirlos, les decía: «Miren, les estoy prohibiendo comer paloma».
רב פפא אמר כגון דאמר הני רבנן רב פפא אישתלי ואמר כגון הני רבנן ואיתיב בתעניתא
Rav Papá dijo: «Por ejemplo, quien dice: “Esos rabinos...”». Rav Papá se equivocó y dijo «Esos rabinos», por lo que se impuso un ayuno.
לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו קא מתקני מטפחות ספרי דבי רב יהודה כי מטו מגילת אסתר אמרי הא [מגילת אסתר] לא בעי מטפחת אמר להו כי האי גוונא נמי מיחזי כי אפקירותא
Leví bar Shmuel y Rav Huná bar Jiyá estaban arreglando las cubiertas de los libros de la casa de Rav Yehudá. Cuando llegaron al rollo de Ester, dijeron: «Este rollo de Ester no necesita cubierta». Él les dijo: «Incluso algo así parece irreverencia».
רב נחמן אמר זה הקורא רבו בשמו דאמר רבי יוחנן מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר (מלכים ב ח, ה) ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע
Rav Najmán dijo: «Es quien llama a su maestro por su nombre, pues dijo rabí Yojanán: “¿Por qué fue castigado Guejazí? Porque llamó a su maestro por su nombre”, como está escrito (II Reyes 8:5): “Guejazí dijo: Señor mío, rey, esta es la mujer y este es su hijo, a quien Elishá devolvió la vida”».
יתיב רבי ירמיה קמיה דרבי זירא ויתיב וקאמר עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים שנאמר (יחזקאל מז, יב) ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש [המה] יוצאים והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה א"ל ההוא סבא יישר וכן אמר ר' יוחנן (יישר) אמר ליה ר' ירמיה לרבי זירא כי האי גונא מיחזי אפקרותא
Rabí Yirmeyá estaba sentado ante rabí Zeirá y enseñó: «En el futuro el Santo, bendito sea, hará salir un río del Santo de los Santos y junto a él crecerán toda clase de frutos deliciosos, pues está escrito (Ezequiel 47:12): “Junto al río, en ambas orillas, crecerán toda clase de árboles frutales; sus hojas no se marchitarán ni sus frutos se agotarán; cada mes darán frutos nuevos, porque sus aguas saldrán del Santuario; sus frutos serán para comer y sus hojas para curación”». Un anciano le dijo: «¡Bien dicho! También lo dijo rabí Yojanán». Rabí Yirmeyá preguntó a rabí Zeirá: «¿Una respuesta semejante se considera irreverencia?».
אמר ליה הא [האי] סיועי קא מסייע (ליה) [לך] אלא אי שמיע לך הא שמיע לך כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים אמות וחוקק בהם עשר ברום עשרים ומעמידן בשערי ירושלים שנאמר (ישעיהו נד, יב) ושמתי כדכוד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח וגו' לגלג עליו אותו תלמיד אמר השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן
Le respondió: «¡Pero te está apoyando! Si has oído alguna enseñanza sobre irreverencia, será esta: rabí Yojanán enseñaba que en el futuro el Santo, bendito sea, traerá piedras preciosas y perlas de treinta por treinta codos, hará en ellas aberturas de diez codos de ancho y veinte de alto y las colocará en las puertas de Jerusalén, pues está escrito (Isaías 54:12): “Haré tus ventanas de rubíes y tus puertas de piedras resplandecientes”, etc. Un alumno se burló de él y dijo: “Hoy no encontramos piedras preciosas ni del tamaño de un huevo de una pequeña ave. ¿Acaso encontraremos piedras tan grandes?”».
לימים הפליגה ספינתו בים חזינהו למלאכי השרת דקא מנסרי אבנים טובות ומרגליות אמר להו הני למאן אמרי עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים כי הדר אשכחיה לר' יוחנן דיתיב וקא דריש א"ל רבי דרוש ולך נאה לדרוש כשם שאמרת כך ראיתי אמר לו ריקה אם לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה יהב ביה עיניה ועשאו גל של עצמות
Con el tiempo, su barco se alejó por el mar y vio a los ángeles servidores cortando piedras preciosas y perlas. Les preguntó: «¿Para quién son?». Respondieron: «El Santo, bendito sea, las colocará en las puertas de Jerusalén». Cuando regresó encontró a rabí Yojanán enseñando y le dijo: «Maestro, enseña, porque eres digno de enseñar. Vi exactamente lo que dijiste». Le respondió: «¡Insensato! ¿Si no lo hubieras visto no lo habrías creído? ¿Te burlas de las palabras de los sabios?». Fijó en él la mirada y lo convirtió en un montón de huesos.
מיתבי (ויקרא כו, יג) ואולך אתכם קוממיות ר"מ אומר מאתים אמה כשתי קומות של אדם הראשון רבי יהודה אומר ק' אמה כנגד היכל וכותליו שנאמר (תהלים קמד, יב) אשר בנינו כנטיעים מגודלים בנעוריהם בנותינו כזויות מחוטבות תבנית היכל וגו'
Se objetó con lo escrito (Levítico 26:13): «Los haré andar erguidos». Rabí Meir dice: «Doscientos codos, equivalentes al doble de la estatura de Adán». Rabí Yehudá dice: «Cien codos, como el Santuario y sus muros, pues está escrito (Salmos 144:12): “Nuestros hijos como plantas crecidas en su juventud; nuestras hijas como columnas talladas, modelo de un palacio”», etc.
כי קאמר ר' יוחנן לכוי דבי זיקא
Cuando rabí Yojanán habló, se refería a las ventanas [aberturas] de ventilación.
מאי ועלהו לתרופה ר' יצחק בר אבודימי ורב חסדא חד אמר להתיר פה של מעלה וחד אמר להתיר פה של מטה
¿Qué significa «sus hojas para curación»? Rav Yitzjak bar Avudimí y Rav Jisdá discrepan: uno dijo que son para abrir la boca de arriba y el otro para abrir la boca de abajo.
איתמר (נמי) חזקיה אמר להתיר פה אילמין בר קפרא אמר להתיר פה עקרות ר' יוחנן אמר לתרופה ממש מאי לתרופה ר' שמואל בר נחמני אמר לתואר פנים של בעלי הפה
También se enseñó: Jizkiyahu dijo: «Para abrir la boca de los mudos». Bar Kapará dijo: «Para abrir la boca de las mujeres estériles». Rabí Yojanán dijo: «Para curación, literalmente». ¿Qué significa «para curación»? Rabí Shmuel bar Najmaní dijo: «Para embellecer los rostros de los maestros de la palabra».
דרש ר' יהודה ברבי סימון כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה מבהיק זיויו לעולם הבא שנאמר (שיר השירים ה, טו) מראהו כלבנון בחור כארזים
Rabí Yehudá, hijo de rabí Simón, enseñó: «A todo aquel que ennegrece su rostro por las palabras de Torá en este mundo, el Santo, bendito sea, le hará resplandecer el semblante en el Mundo Venidero, pues está escrito (Cantar de los Cantares 5:15): “Su apariencia es como el Líbano, escogido como los cedros”».
אמר ר' תנחום בר' חנילאי כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה הקב"ה משביעו לעולם הבא שנאמר (תהלים לו, ט) ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם
Dijo rabí Tanjum, hijo de rabí Janilai: «A todo aquel que pasa hambre por las palabras de Torá en este mundo, el Santo, bendito sea, lo saciará en el Mundo Venidero, pues está escrito (Salmos 36:9): “Se saciarán de la abundancia de Tu casa y beberán del río de Tus delicias”».
כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה א"ל אביי וכי אפשר לומר כן והלא כבר נאמר (ישעיהו מ, יב) מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן
Cuando llegó Rav Dimí dijo: «En el futuro el Santo, bendito sea, dará a cada justo una carga tan grande como la que Él puede abarcar, pues está escrito (Salmos 68:20): “Bendito sea el Señor, que día tras día lleva nuestra carga, el Dios de nuestra salvación, sela”». Abayé le preguntó: «¿Puede afirmarse eso? ¿No está escrito (Isaías 40:12): “¿Quién midió las aguas en el hueco de Su mano y estableció los cielos con un palmo?”».
אמר מאי טעמא לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ג' מאות ועשרה עולמות שנא' (משלי ח, כא) להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי
Le respondió: «¿Por qué no estudias la agadá? En Occidente enseñan en nombre de Rava bar Marí: “En el futuro el Santo, bendito sea, dará a cada justo trescientos diez mundos, pues está escrito (Proverbios 8:21): ‘Para dar en herencia a los que me aman riqueza, y llenar sus tesoros’. La palabra ‘yesh’ tiene el valor numérico trescientos diez”».
תניא ר' מאיר אומר במדה שאדם מודד מודדין לו דכתיב (ישעיהו כז, ח) בסאסאה בשלחה תריבנה
Se enseñó: rabí Meir dice: «Con la medida con que una persona mide, con ella la miden, pues está escrito (Isaías 27:8): “Con medida, al despedirla, contendiste con ella”».
אמר ר' יהושע וכי אפשר לומר כן אדם נותן מלא עומסו לעני בעולם הזה הקב"ה נותן לו מלא עומסו לעולם הבא והכתיב (ישעיהו מ, יב) שמים בזרת תכן ואתה אי אומר כן איזו היא מדה מרובה מדת טובה מרובה או מדת פורענות
Dijo rabí Yehoshúa: «¿Puede decirse esto? Una persona da al pobre una carga de lo que puede abarcar en este mundo, ¿y el Santo, bendito sea, le dará en el Mundo Venidero una carga de lo que Él puede abarcar? ¿Acaso no está escrito (Isaías 40:12): “Estableció los cielos con un palmo”? Y si dijeras eso, ¿qué medida es mayor, la del bien o la del castigo?».
סנהדרין ק׳ א
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.