(יהושע יג, כב) הרגו בני ישראל [בחרב] אל חלליהם אמר רב שקיימו בו ארבע מיתות סקילה ושריפה הרג וחנק
(Josué 13:22): «Los hijos de Israel lo mataron [a espada] entre sus caídos». Dijo Rav: «Le aplicaron las cuatro penas capitales: lapidación, quema, decapitación y estrangulamiento».
א"ל ההוא מינא לר' חנינא מי שמיע לך בלעם בר כמה הוה א"ל מיכתב לא כתיב אלא מדכתיב (תהלים נה, כד) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם בר תלתין ותלת שנין או בר תלתין וארבע א"ל שפיר קאמרת לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה
Un hereje preguntó a rabí Janiná: «¿Has oído cuántos años tenía Bilam?». Le respondió: «No está escrito, pero como dice (Salmos 55:24): “Los hombres sanguinarios y engañosos no llegarán a la mitad de sus días”, debía tener treinta y tres o treinta y cuatro años». Le dijo: «Hablas correctamente. Yo vi el registro de Bilam y decía: “Bilam el cojo tenía treinta y tres años cuando lo mató Pinjás el bandido”».
א"ל מר בריה דרבינא לבריה בכולהו לא תפיש למדרש לבר מבלעם הרשע דכמה דמשכחת ביה דרוש ביה
Mar, hijo de Ravina, dijo a su hijo: «Respecto de todos ellos, no te extiendas en interpretaciones condenatorias, salvo Bilam el malvado; cuanto más encuentres que interpretar acerca de él, más interpreta».
כתיב דואג וכתיב דוייג אמר ר' יוחנן בתחילה יושב הקב"ה ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה
Se escribe «Doeg» y también «Doieg». Dijo rabí Yojanán: «Al principio, el Santo, bendito sea, se preocupaba por si este seguiría un mal camino; después de que lo hizo, dijo: “¡Ay de que este haya salido así!”».
(סימן גבור ורשע וצדיק חיל וסופר)
(Señal mnemotécnica: poderoso, malvado, justo, riqueza y escriba).
א"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ג) מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום אמר לו הקב"ה לדואג לא גבור בתורה אתה מה תתהלל ברעה לא חסד אל נטוי עליך כל היום
Dijo rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Salmos 52:3): “¿Por qué te jactas de tu maldad, poderoso? La bondad de Dios permanece todo el día”?». El Santo, bendito sea, dijo a Doeg: «¿Acaso no eres poderoso en Torá? ¿Por qué te jactas de la maldad? ¿Acaso no se extiende sobre ti la bondad divina todo el día?».
וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נ, טז) ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי אמר לו הקב"ה לדואג הרשע מה לך לספר חוקי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם (תהלים נ, טז) ותשא בריתי עלי פיך אמר ר' אמי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ
Dijo también rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Salmos 50:16): “Pero al malvado dijo Dios: ¿Qué tienes tú que contar Mis estatutos?”?». El Santo, bendito sea, dijo a Doeg el malvado: «¿Qué tienes tú que contar Mis estatutos? Cuando llegas a las secciones sobre asesinos y difamadores, ¿cómo las interpretas?». «Y llevas Mi pacto en tu boca». Dijo rabí Amí: «La Torá de Doeg estaba solo de los labios hacia afuera».
ואמר רבי יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ח) ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו בתחילה ייראו ולבסוף ישחקו
Dijo rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Salmos 52:8): “Los justos verán y temerán, y se reirán de él”? Primero temerán y después se reirán».
וא"ר יצחק מאי דכתיב (איוב כ, טו) חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע ימות דואג אמר לו חיל בלע ויקיאנו אמר לפניו מבטנו יורישנו אל
Dijo también rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Job 20:15): “Engulló riquezas y las vomitará; Dios las expulsará de su vientre”?». David dijo ante el Santo, bendito sea: «Señor del universo, que muera Doeg». Le respondió: «Engulló riquezas y las vomitará». David insistió: «Que Dios las expulse de su vientre».
וא"ר יצחק מאי דכתיב (תהלים נב, ז) גם אל יתצך לנצח אמר הקב"ה לדוד ניתי דואג לעלמא דאתי אמר לפניו גם אל יתצך לנצח מאי דכתיב (תהלים נב, ז) יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה אמר הקב"ה לימרו שמעתא בי מדרשא משמיה אמר לפניו יחתך ויסחך מאהל ליהוי ליה בנין רבנן ושרשך מארץ חיים סלה
Dijo rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Salmos 52:7): “También Dios te destruirá para siempre”?». El Santo, bendito sea, dijo a David: «Que Doeg llegue al Mundo Venidero». David respondió: «También Dios te destruirá para siempre». ¿Y qué significa: «Te arrancará y te sacará de tu tienda; te desarraigará de la tierra de los vivos, sela»? Dios dijo: «Que se citen enseñanzas en su nombre en la casa de estudio». David respondió: «Que lo saquen de su tienda». Dios dijo: «Que tenga hijos sabios». David respondió: «Que lo desarraiguen de la tierra de los vivos, sela».
וא"ר יצחק מאי דכתיב (ישעיהו לג, יח) איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים איה סופר כל אותיות שבתורה איה שוקל ששוקל כל קלים וחמורים שבתורה איה סופר את המגדלים שהיה סופר שלש מאות הלכות פסוקות במגדל הפורח באויר
Dijo también rabí Yitzjak: «¿Qué significa (Isaías 33:18): “¿Dónde está el escriba? ¿Dónde el calculador? ¿Dónde el que cuenta las torres?”? “¿Dónde está el escriba?”: el que contaba todas las letras de la Torá. “¿Dónde el calculador?”: el que sopesaba todos los razonamientos de menor a mayor de la Torá. “¿Dónde el que cuenta las torres?”: el que enumeraba trescientas leyes decididas sobre una torre que vuela por el aire».
א"ר ארבע מאה בעיי' בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר [ולא איפשט להו חד] אמר רבא רבותא למבעי בעיי בשני דרב יהודה כולי תנויי בנזיקין ואנן קא מתנינן טובא בעוקצין
Dijo Rav: «Doeg y Ajitófel formularon cuatrocientas preguntas sobre una torre que vuela por el aire y no resolvieron ninguna». Dijo Rava: «¿Acaso es grandeza hacer preguntas? En tiempos de Rav Yehudá todo el estudio se concentraba en Nezikín, mientras que nosotros estudiamos abundantemente incluso Uktzín».
וכי הוה מטי רב יהודה אשה שכובשת ירק בקדירה ואמרי לה זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים אמר הויות דרב ושמואל קא חזינא הכא ואנן קא מתנינן בעוקצין תלת סרי מתיבתא
Cuando Rav Yehudá llegaba a la enseñanza «la mujer que encurte verduras en una olla», o según otros «las aceitunas conservadas con sus hojas están puras», decía: «Aquí veo las discusiones profundas de Rav y Shmuel». Nosotros, en cambio, tenemos trece academias que enseñan Uktzín.
ורב יהודה שליף מסאני ואתא מטרא ואנן צוחינן וליכא דמשגח בן אלא הקב"ה ליבא בעי דכתיב (שמואל א טז, ז) וה' יראה ללבב
Y Rav Yehudá se quitaba los zapatos y enseguida llegaba la lluvia, mientras que nosotros clamamos y nadie nos atiende. Pero el Santo, bendito sea, desea el corazón, como está escrito (I Samuel 16:7): «El Señor mira el corazón».
אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל לא [הוו] סברי שמעתא מתקיף לה מר זוטרא מאן דכתיב ביה איה סופר איה שוקל איה סופר את המגדלים ואת אמרת לא הוו סברי שמעתא אלא דלא הוה סלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא דכתיב (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו
Dijo Rav Mesharshia: «Doeg y Ajitófel no entendían verdaderamente las enseñanzas». Objetó Mar Zutra: «¿Acerca de alguien de quien está escrito “¿Dónde está el escriba? ¿Dónde el calculador? ¿Dónde el que cuenta las torres?” dices que no entendía?». Más bien, no llegaban a la conclusión conforme a la halajá, como está escrito (Salmos 25:14): «El secreto del Señor es para quienes lo temen».
א"ר אמי לא מת דואג עד ששכח תלמודו שנא' (משלי ה, כג) הוא ימות באין מוסר וברוב אולתו ישגה רב (אשי) אמר נצטרע שנאמר (תהלים עג, כז) הצמתה כל זונה ממך
Dijo rabí Amí: «Doeg no murió hasta olvidar su estudio», como está escrito (Proverbios 5:23): «Morirá por falta de disciplina y se extraviará por su gran necedad». Rav Ashi dijo: «Contrajo lepra», como está escrito (Salmos 73:27): «Has destruido a todo el que se prostituye apartándose de Ti».
כתיב התם (ויקרא כה, ל) לצמיתות ומתרגמינן לחלוטין ותנן אין בין מוסגר ומוחלט אלא פריעה ופרימה
Allí está escrito (Levítico 25:30): «A perpetuidad», traducido al arameo como «de manera definitiva»; y aprendimos: «Entre quien se encuentra aislado y quien está declarado leproso definitivamente no hay diferencia sino en dejar crecer el cabello y rasgar las vestiduras».
(סימן שלשה ראו וחצי וקראו)
(Señal mnemotécnica: tres, vieron, mitad y llamó).
א"ר יוחנן שלשה מלאכי חבלה נזדמנו לו לדואג אחד ששכח תלמודו ואחד ששרף נשמתו ואחד שפיזר עפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
Dijo rabí Yojanán: «Tres ángeles destructores se presentaron ante Doeg: uno hizo que olvidara su estudio, otro quemó su alma y otro esparció su polvo por las sinagogas y las casas de estudio».
(א"ר) יוחנן דואג ואחיתופל לא ראו זה את זה דואג בימי שאול ואחיתופל בימי דוד
Dijo rabí Yojanán: «Doeg y Ajitófel no se conocieron; Doeg vivió en tiempos de Shaúl y Ajitófel en tiempos de David».
וא"ר יוחנן דואג ואחיתופל לא חצו ימיהם תניא נמי הכי אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם כל שנותיו של דואג לא היו אלא שלשים וארבע ושל אחיתופל אינן אלא שלשים ושלש
También dijo rabí Yojanán: «Doeg y Ajitófel no llegaron a la mitad de sus días». Así se enseñó también: «Los hombres sanguinarios y engañosos no llegarán a la mitad de sus días». Todos los años de Doeg fueron treinta y cuatro, y los de Ajitófel, treinta y tres.
וא"ר יוחנן בתחלה קרא דוד לאחיתופל רבו ולבסוף קראו חבירו ולבסוף קראו תלמידו בתחילה קראו רבו (תהלים נה, יד) ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי ולבסוף קראו חבירו (תהלים נה, טו) אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש ולבסוף קראו תלמידו (תהלים מא, י) גם איש שלומי אשר בטחתי בו
También dijo rabí Yojanán: «Al principio David llamó a Ajitófel su maestro; después, su amigo, y finalmente, su discípulo. Primero lo llamó maestro (Salmos 55:14): “Tú, un hombre de mi condición, mi guía y mi conocido”. Después lo llamó amigo (Salmos 55:15): “Juntos compartíamos dulces confidencias; caminábamos en la Casa de Dios entre la multitud”. Finalmente lo llamó discípulo (Salmos 41:10): “Incluso el hombre de mi paz, en quien confiaba...”».
סנהדרין ק״ו ב
22 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
