א"ל כל תלתין יומין מהדרא להו גיהנם כבשר בתוך קלחת ואמרי הכי משה ותורתו אמת והן בדאים:
Me dijo: «Cada treinta días el Guehinom les da vueltas como a la carne dentro de una olla, y dicen: “Moshé y su Torá son verdad, y nosotros somos mentirosos”».
דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא וכו': ת"ר דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא שנאמר (במדבר יד, לה) במדבר הזה יתמו ושם ימותו יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא ואמר (תהלים צה, יא) אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי ר"ע
«La generación del desierto no tiene parte en el Mundo Venidero», etc. Enseñaron los sabios: «La generación del desierto no tiene parte en el Mundo Venidero», pues está escrito (Números 14:35): «En este desierto se consumirán y allí morirán»: «se consumirán» en este mundo, «allí morirán» en el Mundo Venidero. Y dice (Salmos 95:11): «Por eso juré en Mi ira que no entrarán en Mi reposo». Son palabras de rabí Akiva.
ר"א אומר (הן באין) לעולם הבא שנאמר (תהלים נ, ה) אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחוזרני בי
Rabí Eliezer dice: «Sí llegarán al Mundo Venidero», pues está escrito (Salmos 50:5): «Reúnan a Mis piadosos, los que hicieron pacto conmigo mediante un sacrificio». ¿Cómo entiendo entonces «Por eso juré en Mi ira»? «Juré estando enojado, pero Me retracté».
רבי יהושע בן קרחה אומר לא נאמר פסוק זה אלא כנגד דורות הבאים אספו לי חסידי אלו צדיקים שבכל דור ודור כורתי בריתי (עלי זבח) אלו חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לתוך כבש האש עלי זבח [אלו] ר"ע וחביריו שמסרו עצמן לשחיטה על דברי תורה
Rabí Yehoshúa ben Korjá dice: «Este versículo se refiere únicamente a generaciones futuras. “Reúnan a Mis piadosos”: los justos de todas las generaciones. “Los que hicieron pacto conmigo”: Jananiá, Mishael y Azariá, que se entregaron al horno de fuego. “Mediante un sacrificio”: rabí Akiva y sus compañeros, que entregaron sus vidas para ser sacrificados por las palabras de la Torá».
ר"ש בן מנסיא אומר באים הן לעולם הבא שנא' (ישעיהו לה, י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שבקה ר"ע לחסידותיה שנאמר (ירמיהו ב, ב) הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ומה אחרים באים בזכותם הם עצמן לא כל שכן:
Rabí Shimón ben Menasiá dice: «Sí llegarán al Mundo Venidero», como está escrito (Isaías 35:10): «Los redimidos del Señor volverán y vendrán a Tzión con cánticos». Dijo Rabá bar bar Janá en nombre de rabí Yojanán: «¡Rabí Akiva abandonó su habitual bondad!», pues está escrito (Jeremías 2:2): «Ve y proclama a los oídos de Jerusalén: “Recuerdo el amor de tu juventud, el cariño de tus desposorios, cuando caminabas tras de Mí por el desierto, por tierra no sembrada”». Si otros llegan al Mundo Venidero por el mérito de ellos, ¡cuánto más ellos mismos!
מתני׳ עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנא' (דברים כט, כז) וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים דברי ר"ע ר"א אומר כיום הזה מה יום מאפיל ומאיר אף עשרת השבטים שאפילה להן כך עתידה להאיר להם:
Mishná. Las diez tribus no regresarán en el futuro, como está escrito (Deuteronomio 29:27): «Las arrojó a otra tierra, como en este día». Así como el día pasa y no regresa, ellos se fueron y no regresarán. Son palabras de rabí Akiva. Rabí Eliezer dice: «“Como en este día”: así como el día oscurece y vuelve a iluminar, a las diez tribus, que ahora tienen oscuridad, también les volverá a llegar la luz».
גמ׳ ת"ר עשרת השבטים אין להם חלק לעוה"ב שנאמר (דברים כט, כז) ויתשם ה' מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול ויתשם ה' מעל אדמתם בעוה"ז וישליכם אל ארץ אחרת לעוה"ב דברי ר"ע ר"ש בן יהודה איש כפר עכו אומר משום ר"ש אם מעשיהם כיום הזה אינן חוזרין ואם לאו חוזרין
Guemará. Enseñaron los sabios: «Las diez tribus no tienen parte en el Mundo Venidero», como está escrito (Deuteronomio 29:27): «El Señor las arrancó de su suelo con ira, furor y gran indignación»: «las arrancó de su suelo» en este mundo, y «las arrojó a otra tierra» en el Mundo Venidero. Son palabras de rabí Akiva. Rabí Shimón ben Yehudá, de Kefar Akó, dice en nombre de rabí Shimón: «Si sus actos permanecen como los de aquel día, no regresarán; si no, regresarán».
רבי אומר באים הם לעוה"ב שנאמר (ישעיהו כז, יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שבקה ר"ע לחסידותיה שנא' (ירמיהו ג, יב) הלוך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משובה ישראל נאם ה' ולא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם ה' לא אטור לעולם
Rabí Yehudá HaNasí dice: «Sí llegarán al Mundo Venidero», como está escrito (Isaías 27:13): «En aquel día sonará un gran shofar», etc. Dijo Rabá bar bar Janá en nombre de rabí Yojanán: «¡Rabí Akiva abandonó su habitual bondad!», pues está escrito (Jeremías 3:12): «Ve y proclama estas palabras hacia el norte: “Vuelve, Israel rebelde”, dice el Señor, “no haré caer Mi rostro sobre ustedes, porque soy misericordioso y no guardaré rencor para siempre”».
מאי חסידותיה דתניא קטני בני רשעי ישראל אין באין לעוה"ב שנא' (מלאכי ג, יט) כי הנה היום בא בוער כתנור והיה כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שורש וענף שורש בעוה"ז וענף לעוה"ב דברי רבן גמליאל
¿En qué consistía la habitual bondad de rabí Akiva? Se enseñó: «Los hijos pequeños de los malvados de Israel no llegan al Mundo Venidero», pues está escrito (Malaquías 3:19): «He aquí que viene el día, ardiente como un horno; todos los soberbios y malhechores serán rastrojo y aquel día los abrasará, dice el Señor de los Ejércitos, sin dejarles raíz ni rama». «Raíz» en este mundo y «rama» en el Mundo Venidero. Son palabras de Rabán Gamliel.
ר"ע אומר באים הם לעוה"ב שנא' (תהלים קטז, ו) שומר פתאים ה' שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא ואומר (דניאל ד, כ) גודו אילנא וחבלוהי ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו ואלא מה אני מקיים לא יעזוב להם שורש וענף שלא יניח להם לא מצוה ולא שיורי מצוה ד"א שורש זו נשמה וענף זה הגוף
Rabí Akiva dice: «Sí llegan al Mundo Venidero», como está escrito (Salmos 116:6): «El Señor guarda a los sencillos», pues en las ciudades costeras llaman «sencillo» al niño. Y dice (Daniel 4:20): «Derriben el árbol y destruyan sus ramas, pero dejen el tocón de sus raíces en la tierra». ¿Y qué significa entonces «sin dejarles raíz ni rama»? Que no les dejará ni un mandamiento ni el resto de un mandamiento. Otra explicación: «raíz» es el alma y «rama» el cuerpo.
אבל קטני בני רשעי עובדי כוכבים ד"ה אין באין לעוה"ב ור"ג נפקא ליה (ישעיהו כו, יד) מותאבד כל זכר למו
Pero respecto de los hijos pequeños de los malvados de las naciones idólatras, todos coinciden en que no llegan al Mundo Venidero. Rabán Gamliel lo deduce de (Isaías 26:14): «Has destruido todo recuerdo de ellos».
אתמר קטן מאימתי בא לעוה"ב ר' חייא ור"ש בר ר' חד אמר משעה שנולד וחד אמר משעה שסיפר מ"ד משעה שנולד שנא' (תהלים כב, לב) יבואו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה ומ"ד משעה שסיפר דכתיב (תהלים כב, לא) זרע יעבדנו יסופר לה' לדור
Se preguntó: ¿Desde cuándo llega un niño al Mundo Venidero? Rabí Jiyá y rabí Shimón hijo de Rabí discreparon: uno dijo que desde que nace y el otro que desde que comienza a hablar. Quien dijo que desde el nacimiento se apoya en (Salmos 22:32): «Vendrán y anunciarán Su justicia al pueblo que nacerá, porque Él lo ha hecho». Quien dijo que desde que habla se apoya en (Salmos 22:31): «Una descendencia le servirá; será contado al Señor para la siguiente generación».
אתמר רבינא אמר משעה שנזרע דכתיב זרע יעבדנו ר"נ בר יצחק אמר משעה שנימול דכתיב (תהלים פח, טז) עני אני וגוע מנוער נשאתי אימיך אפונה
También se dijo: Ravina afirmó: «Desde la concepción», pues está escrito «una descendencia le servirá». Rav Najmán bar Yitzjak dijo: «Desde la circuncisión», como está escrito (Salmos 88:16): «Soy pobre y agonizante desde la juventud; he soportado Tus terrores y estoy desconcertado».
תנא משום ר"מ משעה שיאמר אמן שנא' (ישעיהו כו, ב) פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמוני' אל תקרי שומר אמונים אלא שאומר אמן
Se enseñó en nombre de rabí Meír: «Desde que dice “Amén”», como está escrito (Isaías 26:2): «Abran las puertas y entrará la nación justa, guardadora de la fidelidad». No leas «guardadora de la fidelidad», sino «que dice Amén».
סנהדרין ק״י ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
