Sanhedrín 79a:1
והיה בה כדי להמית על לבו והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו ומת פטור
Y tenía fuerza suficiente para matarlo allí, pero lo golpeó en la cintura, donde no tenía fuerza suficiente, y murió, queda exento.
והיה בה כדי להמית על לבו והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו ומת פטור
Y tenía fuerza suficiente para matarlo allí, pero lo golpeó en la cintura, donde no tenía fuerza suficiente, y murió, queda exento.
נתכוון להכות את הגדול ולא היה בה כדי להמית הגדול והלכה לה על הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן ומת פטור נתכוון להכות את הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן והלכה לה על הגדול ולא היה בה כדי להמית את הגדול ומת פטור
Si quiso golpear a una persona grande con fuerza insuficiente para matarla, pero golpeó a una pequeña con fuerza suficiente para matarla, y esta murió, queda exento. Si quiso golpear a una persona pequeña con fuerza suficiente para matarla, pero golpeó a una grande con fuerza insuficiente para matarla, y esta murió, queda exento.
אבל נתכוון להכות על מתניו והיה בה כדי להמית על מתניו והלכה לה על לבו ומת חייב נתכוון להכות את הגדול והיה בה כדי להמית את הגדול והלכה לה על הקטן ומת חייב ר' שמעון אומר אפילו נתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור:
Pero si quiso golpearlo en la cintura con fuerza suficiente para matarlo allí, y lo golpeó en el corazón y murió, es culpable. Si quiso golpear a una persona grande con fuerza suficiente para matarla, pero golpeó a una pequeña y esta murió, es culpable. Rabí Shimón dice que, incluso si quiso matar a una persona y mató a otra, queda exento.
גמ׳ ר"ש אהייא אילימא אסיפא ר"ש פוטר מיבעי ליה
GUEMARÁ: ¿A qué parte de la mishná se refiere Rabí Shimón? Si se refiere a la última, tendría que decir «Rabí Shimón lo exime».
אלא ארישא נתכוון להרוג את הבהמה והרג את האדם לעובד כוכבים והרג את ישראל לנפלים והרג את בן קיימא פטור הא נתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב ר"ש אומר אפילו נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור
Más bien se refiere a la primera: «Si quiso matar a un animal y mató a una persona, a un idólatra y mató a un israelita, a un feto no viable y mató a una persona viable, queda exento»; de aquí se deduce que, si quiso matar a una persona y mató a otra, es culpable. Rabí Shimón dice que incluso en ese caso queda exento.
פשיטא קאי ראובן ושמעון ואמר אנא לראובן קא מיכוונא לשמעון לא קא מיכוונא היינו פלוגתייהו אמר לחד מינייהו מאי א"נ כסבור ראובן ונמצא שמעון מאי תא שמע דתניא ר"ש אומר עד שיאמר לפלוני אני מתכוון
Es evidente que si estaban Reuvén y Shimón y dijo «Quiero golpear a Reuvén, no a Shimón», esa es la discrepancia. Pero ¿qué ocurre si dijo que mataría a uno de ellos sin especificar cuál? O si pensó que era Reuvén y resultó ser Shimón. Ven y escucha lo enseñado: Rabí Shimón dice que debe declarar «Mi intención es matar a esa persona».
מאי טעמא דר"ש אמר קרא (דברים יט, יא) וארב לו וקם עליו עד שיתכוון לו ורבנן אמרי דבי רבי ינאי פרט לזורק אבן לגו
¿Cuál es la razón de Rabí Shimón? La Escritura dice (Deuteronomio 19:11): «Lo acecha y se levanta contra él», de modo que debe dirigir su intención precisamente contra él. Los Sabios, en cambio, enseñan en la escuela de Rabí Yanai: excluye a quien arroja una piedra entre un grupo de personas.
היכי דמי אילימא דאיכא תשעה כותים ואחד ישראל ביניהן תיפוק ליה דרובא כותים נינהו אי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל
¿De qué caso se trata? Si hay nueve cutitas y un israelita entre ellos, basta con la mayoría de cutitas. Y si son mitad y mitad, en un asunto de vida o muerte se resuelve la duda en favor del acusado.
לא צריכא דאיכא תשעה ישראל וכותי אחד ביניהן דהוה ליה כותי קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי
No hace falta sino el caso de nueve israelitas y un cutita entre ellos: como el cutita está en un lugar fijo, todo elemento fijo se considera como una probabilidad de mitad y mitad.
בשלמא לרבנן דאמרי נתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב דכתיב (שמות כא, כב) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ואמר רבי אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב (שמות כא, כג) אם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
Según los Sabios, que declaran culpable a quien quiso matar a uno y mató a otro, se entiende lo escrito (Éxodo 21:22): «Si unos hombres riñen y golpean a una mujer embarazada». Rabí Elazar dijo que se refiere a una pelea capaz de causar la muerte, pues está escrito (Éxodo 21:23): «Si ocurre una desgracia, darás vida por vida».
אלא לר"ש האי ונתתה נפש תחת נפש מאי עביד ליה ממון וכדרבי דתניא רבי אומר ונתתה נפש תחת נפש ממון אתה אומר ממון או אינו אלא נפש ממש נאמרה נתינה למטה ונאמרה
Pero según Rabí Shimón, ¿qué hace con «darás vida por vida»? Lo interpreta como indemnización, según Rabí [Yehudá HaNasí], pues se enseñó: Rabí dice que «darás vida por vida» significa dinero. ¿Dinero y no una vida literal? Aquí se dice «darás» y más arriba se dice también
סנהדרין ע״ט א
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.