Sanhedrín 96a
Sanhedrín 96a:1
ושני נפשך במאי אישני אמר ליה זיל אייתי לי מספרא ואיגזייך אנא מהיכא אייתי א"ל עול לההוא ביתא ואייתי אזל אשכחינהו אתו מלאכי שרת ואידמו ליה כגברי והוו קא טחני קשייתא
«...y cambia tu aspecto». Le preguntó: «¿Con qué lo cambiaré?». Le respondió: «Ve y tráeme unas tijeras de barbero, y yo te cortaré el pelo». «¿De dónde las traeré?». Le dijo: «Entra en aquella casa y tráelas». Fue y encontró allí a unos ángeles servidores que se habían disfrazado de hombres y estaban moliendo huesos de dátiles.
Sanhedrín 96a:2
א"ל הבו לי מספרא א"ל טחון חד גריוא דקשייתא וניתן לך טחן חד גריוא דקשייתא ויהבו ליה מספרתא עד דאתא איחשך א"ל זיל אייתי נורא אזל ואייתי נורא בהדי דקא נפח ליה אתלי ביה נורא בדיקניה אזל גזייה לרישיה ודיקניה אמרו היינו דכתיב (ישעיהו ז, כ) וגם את הזקן תספה אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי גרירתיה לארמאה שפיר ליה איתלי ליה נורא בדיקניה ולא שבעת חוכא מיניה
Les dijo: «Denme unas tijeras». Le respondieron: «Muele una medida de huesos de dátiles y te las daremos». Molió una medida y le dieron las tijeras. Cuando llegó de vuelta ya había oscurecido. El anciano le dijo: «Ve y trae fuego». Fue y trajo fuego. Mientras lo soplaba, el fuego prendió su barba. Entonces le cortó el cabello y la barba. Esto es lo escrito (Isaías 7:20): «Y también acabará con la barba». Dijo Rav Papá: «Esto es lo que la gente dice: “Si afeitas a un arameo y eso le agrada, préndele fuego a la barba y aun así no te habrás reído lo suficiente de él”».
Sanhedrín 96a:3
אזל אשכח דפא מתיבותא דנח אמר היינו אלהא רבא דשיזביה לנח מטופנא אמר אי אזיל ההוא גברא ומצלח מקרב להו לתרין בנוהי קמך שמעו בנוהי וקטלוהו היינו דכתיב (מלכים ב יט, לז) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב וגו'
Fue y encontró una tabla del arca de Noaj. Dijo: «Este es el gran dios que salvó a Noaj del diluvio. Si aquel hombre se va y triunfa, sacrificaré a mis dos hijos ante ti». Sus hijos lo escucharon y lo mataron. Esto es lo escrito (II Reyes 19:37): «Mientras él se prosternaba en la casa de Nisroj, su dios, Adramélej y Sharétzer, sus hijos, lo golpearon con la espada», etc.
Sanhedrín 96a:4
(בראשית יד, טו) ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וגו' אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר (איוב ג, ג) והלילה אמר הורה גבר ור' יצחק נפחא אמר שעשה עמו מעשה לילה שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא
(Génesis 14:15): «Se dividió contra ellos de noche, él y sus siervos, y los derrotó», etc. Dijo rabí Yojanán: «El ángel que acudió en ayuda de Abraham se llamaba Noche, pues está escrito (Job 3:3): “Y la noche en que se dijo: Ha sido concebido un varón”». Rabí Yitzjak Nafajá dijo: «[Dios] obró a su favor una acción propia de la noche, pues está escrito (Jueces 5:20): “Desde los cielos lucharon las estrellas; desde sus órbitas lucharon contra Siserá”». Dijo Reish Lakish: «Es mejor la interpretación de Nafajá, hijo de Nafajá».
Sanhedrín 96a:5
וירדף עד דן אמר רבי יוחנן כיון שבא אותו צדיק עד דן תשש כחו ראה בני בניו שעתידין לעבוד ע"ז בדן שנאמר (מלכים א יב, כט) וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן ואף אותו רשע לא נתגבר עד שהגיע לדן שנאמר (ירמיהו ח, טז) מדן נשמע נחרת סוסיו
«Los persiguió hasta Dan». Dijo rabí Yojanán: «Cuando aquel justo [Abraham] llegó a Dan, perdió fuerzas, porque vio que sus descendientes practicarían allí idolatría, como está escrito (I Reyes 12:29): “Puso uno [de los becerros] en Bet El y el otro lo colocó en Dan”. Y aquel malvado tampoco prevaleció hasta llegar a Dan, como está escrito (Jeremías 8:16): “Desde Dan se oye el resoplar de sus caballos”».
Sanhedrín 96a:6
אמר רבי זירא אע"ג דשלח ר' (יהודה בן בתירא מנציבין) הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו והזהרו בוורידין כר' יהודה והזהרו בבני עמי הארץ שמהן תצא תורה כי הא מילתא מודעינן להו
Dijo rabí Zeirá: «Aunque rabí Yehudá ben Beteirá, desde Netzivín, mandó decir: “Tengan cuidado de honrar al anciano que olvidó sus estudios por circunstancias ajenas a su voluntad; presten atención a las venas conforme a la opinión de rabí Yehudá; y tengan cuidado con los hijos de ignorantes, pues de ellos saldrá Torá”, también les damos a conocer este asunto».
Sanhedrín 96a:7
(ירמיהו יב, א) צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד נטעתם גם שורשו ילכו גם עשו פרי מאי אהדרו ליה (ירמיהו יב, ה) כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן
(Jeremías 12:1): «Justo eres Tú, Señor, cuando discuto contigo; sin embargo, hablaré contigo de tus juicios: ¿por qué prospera el camino de los malvados y viven tranquilos todos los que actúan con perfidia? Los plantaste y echaron raíces, crecieron y dieron fruto». ¿Qué le respondieron? (Jeremías 12:5): «Si corriste con los hombres de a pie y te cansaron, ¿cómo competirás con los caballos? Si confías en una tierra de paz, ¿qué harás en la espesura del Yardén?».
Sanhedrín 96a:8
משל לאדם אחד שאמר יכול אני לרוץ ג' פרסאות לפני הסוסים בין בצעי המים נזדמן לו רגלי אחד רץ לפניו ג' מילין ביבשה ונלאה א"ל ומה לפני רגלי כך לפני הסוסים עאכ"ו ומה שלשת מילין כך ג' פרסאות על אחת כמה וכמה ומה ביבשה כך בין בצעי המים על אחת כמה וכמה
Esto es semejante a un hombre que decía: «Puedo correr tres parasangas delante de los caballos entre lodazales». Se encontró con un corredor a pie y corrió delante de él tres millas por tierra firme, pero se cansó. Le dijeron: «Si te sucede esto frente a un hombre a pie, ¡con mayor razón frente a caballos! Si sucede con tres millas, ¡cuánto más con tres parasangas! Y si sucede en tierra firme, ¡cuánto más entre lodazales!».
Sanhedrín 96a:9
אף אתה ומה בשכר ארבע פסיעות ששלמתי לאותו רשע שרץ אחר כבודי אתה תמיה כשאני משלם שכר לאברהם יצחק ויעקב שרצו לפני כסוסים עאכ"ו היינו דכתיב (ירמיהו כג, ט) לנביאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני ה' ומפני דברי קדשו
«Del mismo modo, si te sorprende que Yo recompensara con cuatro pasos a aquel malvado, que corrió tras Mi honor, ¡cuánto mayor será la recompensa que dé a Abraham, Yitzjak y Yaakov, que corrieron ante Mí como caballos!». Esto es lo escrito (Jeremías 23:9): «Mi corazón está quebrantado dentro de mí por los profetas, tiemblan todos mis huesos; soy como un hombre ebrio y como un hombre dominado por el vino, por causa del Señor y de Sus palabras santas».
Sanhedrín 96a:10
הני ד' פסיעות מאי היא דכתיב (ישעיהו לט, א) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים וגו' משום כי חלה חזקיהו ויחזק שדר ליה ספרים ומנחה (אין) (דברי הימים ב לב, לא) לדרוש (את) המופת אשר היה בארץ דאמר רבי יוחנן אותו היום שמת בו אחז שתי שעות היה
¿Cuáles fueron esos cuatro pasos? Está escrito (Isaías 39:1): «Por aquel tiempo Merodaj Baladán, hijo de Baladán, rey de Babilonia, envió cartas», etc., porque supo que Jizkiyahu había enfermado y se había recuperado. Le envió cartas y un regalo para investigar (II Crónicas 32:31) el prodigio ocurrido en la tierra. Pues dijo rabí Yojanán: «El día en que murió Ajaz solo tuvo dos horas».
Sanhedrín 96a:11
וכי חלה חזקיהו ואיתפח אהדרינהו קודשא בריך הוא להנך עשר שעי ניהליה דכתב (ישעיהו לח, ח) הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחורנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה א"ל מאי האי א"ל חזקיהו חלש ואיתפח אמר איכא גברא כי האי ולא בעינא לשדורי ליה שלמא כתבו ליה שלמא למלכא חזקיה שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא
Cuando Jizkiyahu enfermó y se recuperó, el Santo, bendito sea, le devolvió aquellas diez horas, como está escrito (Isaías 38:8): «Haré retroceder diez grados la sombra que ha descendido en los grados de Ajaz por el sol; y el sol retrocedió diez grados en los grados que había descendido». Él preguntó: «¿Qué es esto?». Le dijeron: «Jizkiyahu estuvo enfermo y se recuperó». Dijo: «¿Existe un hombre tan grande y no debo enviarle saludos?». Escribieron: «Paz al rey Jizkiyahu, paz a la ciudad de Jerusalén, paz al gran Dios».
Sanhedrín 96a:12
נבוכדנאצר ספריה דבלאדן הוה ההיא שעתא לא הוה התם כי אתא אמר להו היכי כתביתו אמרו ליה הכי כתבינן אמר להו קריתו ליה אלהא רבא וכתביתו ליה לבסוף אמר אלא הכי כתובו שלם לאלהא רבא שלם לקרתא דירושלם שלם למלכא חזקיה אמרי ליה קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא
Nevujadnetzar era entonces escriba de Baladán, pero en aquel momento no estaba presente. Cuando volvió les preguntó: «¿Cómo lo escribieron?». Le dijeron: «Así lo escribimos». Dijo: «¿Lo llaman gran Dios y lo escriben al final? Escriban más bien: “Paz al gran Dios, paz a la ciudad de Jerusalén, paz al rey Jizkiyahu”». Le respondieron: «Quien lee la carta, que sea también el mensajero».
Sanhedrín 96a:13
רהט בתריה כדרהיט ארבע פסיעות אתא גבריאל ואוקמיה אמר ר' יוחנן אילמלא (לא) בא גבריאל והעמידו לא היה תקנה לשונאיהם של ישראל
Corrió detrás del mensajero cuatro pasos. Entonces llegó Gavriel y lo detuvo. Dijo rabí Yojanán: «Si Gavriel no hubiera llegado para detenerlo, no habría habido remedio para los enemigos de Israel [eufemismo para Israel]».
Sanhedrín 96a:14
מאי בלאדן בן בלאדן אמרי בלאדן מלכא הוה ואישתני אפיה והוה כי דכלבא הוה יתיב בריה על מלכותא כי הוה כתיב הוה כתיב שמיה ושמיה דאבוה בלאדן מלכא היינו דכתיב (מלאכי א, ו) בן יכבד אב ועבד אדניו
¿Qué significa «Baladán, hijo de Baladán»? Dijeron: «Baladán era rey, pero su rostro se transformó hasta parecerse al de un perro. Su hijo se sentó en el trono, y cuando escribía, ponía su propio nombre y el de su padre, el rey Baladán». Esto es lo escrito (Malaquías 1:6): «El hijo honra al padre y el siervo a su señor».
Sanhedrín 96a:15
בן יכבד אב הא דאמרן ועבד אדוניו דכתי' (ירמיהו נב, יב) ובחודש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם וישרף את בית ה' ואת בית המלך
«El hijo honra al padre» es el caso que acabamos de exponer; «y el siervo a su señor» corresponde a lo escrito (Jeremías 52:12): «En el quinto mes, a los diez días del mes, en el año diecinueve del rey Nevujadnetzar, rey de Babilonia, vino Nevuzaradán, jefe de los verdugos, que estaba ante el rey de Babilonia, a Jerusalén; y quemó la casa del Señor y el palacio del rey».
Ficha editorial de este texto
