Sanhedrín 96b
Sanhedrín 96b:1
ומי סליק נבוכד נצר לירושלים והכתיב (מלכים ב כה, ו) ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה ואמר ר' אבהו זו אנטוכיא רב חסדא ורב יצחק בר אבודימי חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו וחד אמר אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו
Pero ¿acaso Nevujadnetzar subió a Jerusalén? ¿No está escrito (II Reyes 25:6): «Lo hicieron subir ante el rey de Babilonia a Rivlá»? Dijo rabí Abahu: «Esa es Antioquía». Rav Jisdá y Rav Yitzjak bar Avudimí discrepan: uno dijo que su imagen estaba grabada en el carro de Nevuzaradán; y el otro dijo que este lo temía tanto que sentía como si estuviera ante él.
Sanhedrín 96b:2
אמר רבא טעין תלת מאה כודנייתא נרגא דפרזלא דשליט בפרזלא שדר ליה נבוכדנצר לנבוזראדן כולהו בלעתינהו חד דשא דירושלם שנאמר (תהלים עד, ו) פתוחיה יחד בכשיל וכילפות יהלומון בעי למיהדר אמר מסתפינא דלא ליעבדו בי כי היכי דעבדו בסנחריב
Dijo Rava: «Nevujadnetzar envió a Nevuzaradán trescientas mulas cargadas de hachas de hierro capaces de cortar hierro, y una sola puerta de Jerusalén consumió todas aquellas hachas, como está escrito (Salmos 74:6): “Juntos golpearon sus molduras con hachas y martillos”. Quiso regresar, diciendo: “Temo que hagan conmigo lo que hicieron con Sanjeriv”».
Sanhedrín 96b:3
נפקא קלא ואמר שוור בר שוור נבוזראדן שוור דמטא זימנא דמקדשא חריב והיכלא מיקלי פש ליה חד נרגא אתא מחייה בקופא ואיפתח שנאמר (תהלים עד, ה) יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות
Salió una voz y dijo: «¡Salta, hijo de quien salta, Nevuzaradán, salta! Ha llegado el momento de que el Templo sea destruido y el Santuario sea quemado». Le quedaba una sola hacha; la tomó, golpeó la puerta con la parte posterior y esta se abrió, como está escrito (Salmos 74:5): «Parecía como quien levanta hachas en una espesura de árboles».
Sanhedrín 96b:4
הוה קטיל ואזל עד דמטא להיכלא אדליק ביה נורא גבה היכלא דרכו ביה מן שמיא שנאמר (איכה א, טו) גת דרך ה' לבתולת בת יהודה קא זיחא דעתיה נפקא בת קלא ואמרה ליה עמא קטילא קטלת היכלא קליא קלית קימחא טחינא טחינת שנאמר (ישעיהו מז, ב) קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שובל גלי שוק עברי נהרות חטים לא נאמר אלא קמח
Continuó matando hasta llegar al Santuario y le prendió fuego. El Santuario se elevó y fue aplastado desde el cielo, como está escrito (Lamentaciones 1:15): «El Señor pisoteó como en un lagar a la virgen hija de Yehudá». Nevuzaradán se enorgulleció. Salió una voz celestial y le dijo: «Mataste a un pueblo ya condenado, quemaste un Santuario ya quemado y moliste harina ya molida», pues está escrito (Isaías 47:2): «Toma el molino y muele harina; descubre tu velo, levanta tu falda, descubre tus piernas, atraviesa los ríos». No dice «trigo», sino «harina».
Sanhedrín 96b:5
חזא דמיה דזכריה דהוה קא רתח אמר להו מאי האי אמרו ליה דם זבחים הוא דאישתפיך אמר להו אייתי ואנסי אי מדמו כסי ולא אידמו אמר להו גלו לי ואי לא סריקנא לכו לבשרייכו במסריקא דפרזלא
Vio la sangre de Zejaryá, que seguía hirviendo. Preguntó: «¿Qué es esto?». Le respondieron: «Es sangre de sacrificios derramada». Les dijo: «Traigan sangre para compararla». La comparó y no era igual. Les dijo: «Díganme la verdad; si no, desgarraré su carne con peines de hierro».
Sanhedrín 96b:6
אמרו ליה האי כהן ונביא הוא דאינבי להו לישראל בחורבנא דירושלם וקטלוהו אמר להו אנא מפייסנא ליה אייתי רבנן קטיל עילויה ולא נח אייתי דרדקי דבי רב קטיל עילויה ולא נח אייתי פרחי כהונה קטיל עילויה ולא נח עד די קטל עילויה תשעין וארבעה ריבוא ולא נח
Le dijeron: «Era un sacerdote y profeta que anunció a Israel la destrucción de Jerusalén, y lo mataron». Les respondió: «Yo lo apaciguaré». Trajo a los sabios y los mató encima de la sangre, pero no se aquietó. Trajo a los niños de la escuela y los mató encima de ella, pero no se aquietó. Trajo a los jóvenes sacerdotes y los mató encima de ella, pero no se aquietó, hasta haber matado encima de ella a novecientos cuarenta mil, y tampoco se aquietó.
Sanhedrín 96b:7
קרב לגביה אמר זכריה זכריה טובים שבהן איבדתים ניחא לך דאיקטלינהו לכולהו מיד נח הרהר תשובה בדעתיה אמר מה הם שלא איבדו אלא נפש אחת כך ההוא גברא מה תיהוי עליה ערק שדר פורטיתא לביתיה ואיתגייר
Se acercó y dijo: «¡Zejaryá, Zejaryá! He destruido a los mejores de ellos. ¿Quieres que los mate a todos?». Inmediatamente la sangre se aquietó. Pensó en arrepentirse y dijo: «Si a ellos, que causaron la pérdida de una sola vida, les sucedió esto, ¿qué será de este hombre?». Huyó, envió una disposición de sus bienes a su casa y se convirtió al judaísmo.
Sanhedrín 96b:8
תנו רבנן נעמן גר תושב היה נבוזר אדן גר צדק היה מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים ומאן נינהו שמעיה ואבטליון
Enseñaron nuestros sabios: «Naamán fue un converso residente; Nevuzaradán fue un converso justo. De los descendientes de Siserá estudiaron Torá en Jerusalén. De los descendientes de Sanjeriv enseñaron Torá públicamente». ¿Quiénes eran? Shemayá y Avtalyón.
Sanhedrín 96b:9
מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק ואף מבני בניו של אותו רשע ביקש הקב"ה להכניסן תחת כנפי השכינה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מי שהחריב את ביתך ושרף את היכלך תכניס תחת כנפי השכינה היינו דכתיב (ירמיהו נא, ט) רפינו את בבל ולא נרפתה עולא אמר זה נבוכדנצר רבי שמואל בר נחמני אמר אלו נהרות בבל ותרגמה דצינייתא (צרידתא) דבבלאי
«De los descendientes de Hamán estudiaron Torá en Bnei Brak. También a los descendientes de aquel malvado quiso el Santo, bendito sea, acoger bajo las alas de la Presencia Divina». Los ángeles servidores dijeron ante el Santo, bendito sea: «Señor del universo, ¿vas a acoger bajo las alas de la Presencia Divina a quien destruyó Tu Casa y quemó Tu Santuario?». Esto es lo escrito (Jeremías 51:9): «Curamos a Babilonia, pero no sanó». Ulá dijo: «Se refiere a Nevujadnetzar». Rabí Shmuel bar Najmaní dijo: «Se refiere a los ríos de Babilonia», y lo interpretaron como los cañaverales de Babilonia.
Sanhedrín 96b:10
אמר עולא עמון ומואב שיבבי בישי דירושלם הוו כיון דשמעינהו לנביאי דקא מיתנבאי לחורבנא דירושלם שלחו לנבוכדנצר פוק ותא אמר מסתפינא דלא ליעבדו לי כדעבדו בקמאי
Dijo Ulá: «Amón y Moav fueron malos vecinos de Jerusalén. Cuando oyeron a los profetas anunciar la destrucción de Jerusalén, mandaron decir a Nevujadnetzar: “Sal y ven”. Él respondió: “Tengo miedo de que me hagan lo que hicieron a mis predecesores”».
Sanhedrín 96b:11
שלחו ליה (משלי ז, יט) כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה שלח להו בקריבא הוא ואתי שלחו ליה הלך בדרך מרחוק שלח להו אית להו צדיקי דבעו רחמי ומייתו ליה
Le mandaron decir (Proverbios 7:19): «Porque el hombre no está en su casa; se ha ido de viaje lejos». Y «hombre» es el Santo, bendito sea, pues está dicho (Éxodo 15:3): «El Señor es un hombre de guerra». Él les respondió: «Está cerca y volverá». Le mandaron decir: «Se ha ido de viaje lejos». Él les respondió: «Ellos tienen justos que pedirán misericordia y lo harán volver».
Sanhedrín 96b:12
שלחו ליה (משלי ז, כ) צרור הכסף לקח בידו ואין כסף אלא צדיקים שנאמר (הושע ג, ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחומר שעורים ולתך שעורים
Le mandaron decir (Proverbios 7:20): «Llevó en su mano una bolsa de plata». Y «plata» se refiere a los justos, pues está escrito (Oseas 3:2): «La adquirí para mí por quince piezas de plata y un jómer y medio de cebada».
Sanhedrín 96b:13
שלח להו הדרי רשיעי בתשובה ובעו רחמי ומייתו ליה שלחו ליה כבר קבע להן זמן שנאמר (משלי ז, כ) ליום הכסא יבא (לביתו אין כסא אלא זמן שנאמר (תהלים פא, ד) בכסה ליום חגנו שלח להו סיתווא הוא ולא מצינא דאתי מתלגא וממיטרא
Él les respondió: «Los malvados se arrepentirán, pedirán misericordia y lo harán volver». Le mandaron decir: «Ya les ha fijado un tiempo», pues está escrito (Proverbios 7:20): «Regresará a su casa en el día señalado». Y «día señalado» se refiere a un tiempo establecido, como está dicho (Salmos 81:4): «En el día señalado, el día de nuestra fiesta». Él respondió: «Es invierno y no puedo venir por la nieve y las lluvias».
Sanhedrín 96b:14
שלחו ליה תא אשינא דטורא שנאמר (ישעיהו טז, א) שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון שלח להו אי אתינא לית לי דוכתא דיתיבנא ביה שלחו ליה קברות שלהם מעולין מפלטירין שלך דכתיב (ירמיהו ח, א) בעת ההיא נאום ה' יוציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלים מקבריהם ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם
Le mandaron decir: «Ven por la ladera de las montañas», como está escrito (Isaías 16:1): «Envíen un cordero al gobernante de la tierra, desde la roca del desierto hasta el monte de la hija de Tzión». Él les respondió: «Si voy, no tendré dónde alojarme». Le mandaron decir: «Sus sepulcros son mejores que tus palacios», pues está escrito (Jeremías 8:1): «En aquel tiempo, dice el Señor, sacarán de sus sepulcros los huesos de los reyes de Yehudá, de sus ministros, sacerdotes, profetas y habitantes de Jerusalén, y los extenderán ante el sol, la luna y todo el ejército de los cielos, a los que amaron, sirvieron y siguieron».
Sanhedrín 96b:15
אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי אמר ליה מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית ליה א"ל אין דכתיב (עמוס ט, יא) ביום ההוא אקים
Rav Najmán dijo a rabí Yitzjak: «¿Has oído cuándo vendrá Bar Naflí?». Le preguntó: «¿Quién es Bar Naflí?». Respondió: «El Mesías». «¿Al Mesías lo llamas Bar Naflí [hijo del caído]?». Le respondió: «Sí, porque está escrito (Amós 9:11): “En aquel día levantaré...”».
Ficha editorial de este texto
