Shabat 103b
Shabat 103b:1
ת"ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיכתוב שם קטן משם גדול שם משמעון ומשמואל נח מנחור דן מדניאל גד מגדיאל רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח
La Escritura dice «una». ¿Cómo se concilian? No es responsable hasta escribir un nombre corto comprendido en otro largo, como «Shem» en «Shimón» y «Shmuel», «Noaj» en «Najor», «Dan» en «Daniel» y «Gad» en «Gadiel». Rabí Yehudá dice: incluso si solo escribió dos letras que son la misma repetida, es responsable; por ejemplo, shin-shin, tav-tav, resh-resh, guímel-guímel y jet-jet.
Shabat 103b:2
א"ר יוסי וכי משום כותב הוא חייב והלא אינו חייב אלא משום רושם שכן רושמין על קרשי המשכן לידע איזו היא בן זוגו לפיכך שרט שריטה אחת על שני נסרין או שתי שריטות על נסר אחד חייב
Rabí Yosí dijo: ¿Acaso se es responsable por escribir? No, sino por marcar, pues las tablas del Tabernáculo se marcaban para saber cuál correspondía a cuál. Por tanto, si trazó una marca en cada una de dos tablas, o dos marcas sobre una sola tabla, es responsable.
Shabat 103b:3
רבי שמעון אומר (ויקרא ד, כב) ועשה אחת יכול עד שיכתוב את כל השם עד שיארוג כל הבגד עד שיעשה את כל הנפה ת"ל מאחת אי מאחת יכול אפילו לא כתב אלא אות אחת ואפילו לא ארג אלא חוט אחד ואפילו לא עשה אלא בית אחד בנפה ת"ל אחת הא כיצד אינו חייב עד שיעשה מלאכה שכיוצא בה מתקיימת
Rabí Shimón dice (Levítico 4:22): «Y realiza una». ¿Podríamos pensar que debe escribir todo el nombre, tejer toda la prenda o fabricar todo el cedazo? La Escritura dice «de una». Si dice «de una», ¿podríamos pensar que basta escribir una letra, tejer un hilo o hacer una malla del cedazo? La Escritura dice «una». ¿Cómo se resuelve? Solo es responsable cuando realiza una labor cuyo resultado puede mantenerse por sí mismo.
Shabat 103b:4
ר' יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת
Rabí Yosí dice: «Y realiza una», «y realiza estas»; unas veces debe una sola ofrenda por todas y otras veces debe una por cada una.
Shabat 103b:5
קתני מיהא רבי יהודה אומר אפילו לא כתב אלא שתי אותיות והן שם אחד חייב לא קשיא הא דידיה הא דרביה דתניא רבי יהודה אומר משום רבן גמליאל אפילו לא כתב אלא ב' אותיות והן שם אחד חייב כגון שש תת רר גג חח
En cualquier caso se enseñó que Rabí Yehudá dice que incluso dos letras idénticas generan responsabilidad. No hay contradicción: una es su propia opinión y la otra la de su maestro. Porque se enseñó que Rabí Yehudá decía en nombre de Rabán Gamliel: incluso dos letras que son la misma repetida generan responsabilidad, como shin-shin, tav-tav, resh-resh, guímel-guímel y jet-jet.
Shabat 103b:6
ור"ש היינו ת"ק וכ"ת אלף אלף (ישעיהו מה, ה) דאאזרך איכא בינייהו דת"ק סבר אלף אלף דאאזרך לא מיחייב ור"ש סבר כיון דאיתיה בגלטורי בעלמא חייב למימרא דר"ש לחומרא
¿Y acaso Rabí Shimón no coincide con el primer tana? Si dices que discrepan sobre escribir dos letras álef, como las de «aazrej» («te ceñiré») (Isaías 45:5), el primer tana considera que eso no genera responsabilidad y Rabí Shimón sí, porque forman una palabra válida en otro idioma. ¿Significa que Rabí Shimón adopta la interpretación más rigurosa?
Shabat 103b:7
והתניא הקודח כל שהוא חייב המגרר כל שהוא המעבד כל שהוא הצר בכלי צורה כל שהוא רש"א עד שיקדח את כולו עד שיגרור את כולו עד שיעבד את כולו עד שיצור כולו
Pero se enseñó: quien perfora, raspa, curte o graba una figura en un recipiente, aunque sea una cantidad mínima, es responsable. Rabí Shimón dice: solo cuando complete toda la perforación, el raspado, el curtido o la figura.
Shabat 103b:8
אלא ר"ש הא אתא לאשמעינן עד שיכתוב את השם כולו ומי מצית אמרת הכי והתניא רש"א ועשה אחת יכול עד שיכתוב את השם כולו ת"ל מאחת תריץ ואימא הכי יכול עד שיכתוב את הפסוק כולו ת"ל מאחת
Más bien, Rabí Shimón viene a enseñar que debe escribirse todo el nombre. Pero ¿puedes decirlo, cuando se enseñó que Rabí Shimón dijo: «Y realiza una», ¿podríamos pensar que debe escribir todo el nombre? La Escritura dice «de una»? Corrige y di: ¿podríamos pensar que debe escribir todo el versículo? La Escritura dice «de una».
Shabat 103b:9
ר' יוסי אומר ועשה אחת ועשה הנה פעמים שחייב אחת על כולן ופעמים שחייב על כל אחת ואחת
«Rabí Yosí dice: “Y realiza una” y “y realiza estas”: a veces una sola ofrenda por todas, otras una por cada una».
Shabat 103b:10
א"ר יוסי בר' חנינא מ"ט דר' יוסי אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת
Rabí Yosí bar Janiná dijo: ¿Cuál es el fundamento de Rabí Yosí? Las palabras «una», «de una», «estas» y «de estas»: una que constituye varias y varias que constituyen una.
Shabat 103b:11
אחת שמעון מאחת שם משמעון הנה אבות מהנה תולדות אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגת מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות:
«Una», como «Shimón»; «de una», como «Shem» de «Shimón»; «estas» son las labores principales; «de estas», las derivadas. «Una que constituye varias»: conoce la prohibición del Shabat, pero desconoce las labores concretas; «varias que constituyen una»: desconoce la prohibición del Shabat, aunque conoce las labores concretas.
Shabat 103b:12
א"ר יהודה מצינו שם קטן משם גדול: מי דמי מ"ם דשם סתום מ"ם דשמעון פתוח אמר רב חסדא זאת אומרת סתום ועשאו פתוח כשר
«Rabí Yehudá dijo: Encontramos un nombre corto dentro de uno largo». ¿Son comparables? La letra mem final en «Shem» es cerrada, mientras que la mem de «Shimón» es abierta. Rav Jisdá dijo: Esto enseña que escribir una mem abierta donde corresponde una cerrada es válido.
Shabat 103b:13
מיתיבי (דברים ו, ט) וכתבתם שתהא כתיבה תמה שלא יכתוב אלפין עיינין עיינין אלפין ביתין כפין כפין ביתין גמין צדין צדין גמין דלתין רישין רישין דלתין היהין חיתין חיתין היהין ווין יודין יודין ווין זיינין נונין נונין זיינין טיתין פיפין פיפין טיתין
Se objetó: «Las escribirás» (Deuteronomio 6:9), significa que la escritura debe ser perfecta: no debe escribir álef como áyin ni áyin como álef; bet como kaf ni kaf como bet; guímel como tzadi ni tzadi como guímel; dálet como resh ni resh como dálet; he como jet ni jet como he; vav como yod ni yod como vav; zayin como nun ni nun como zayin; tet como pe ni pe como tet.
Shabat 103b:14
כפופין פשוטין פשוטין כפופין מימין סמכין סמכין מימין סתומין פתוחין פתוחין סתומין פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה סתומה לא יעשנה פתוחה כתבה כשירה או שכתב את השירה כיוצא בה או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו
Tampoco letras dobladas como las extendidas ni extendidas como las dobladas; mem como samej ni samej como mem; letras finales cerradas como abiertas ni abiertas como cerradas. No debe convertir una sección abierta en cerrada ni una cerrada en abierta. Si la escribió de ese modo, o escribió un cántico como escritura corriente, o lo escribió sin tinta, o escribió los nombres divinos con oro, deben guardarse [por ser inválidos para su uso].
Shabat 103b:15
הוא דאמר כי האי תנא דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר נאמר בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם הרי מ"ם יו"ד מ"ם מים מכאן רמז לניסוך מים מן התור'
Él sigue a este tana, pues se enseñó: Rabí Yehudá ben Beteirá dice que en el segundo día está escrito «y sus libaciones» con una mem adicional; en el sexto, «y sus libaciones» con una yod adicional; en el séptimo, «según su ley» con una mem adicional. Así se forma mem-yod-mem, «agua», que alude a la libación de agua establecida por la Torá.
Shabat 103b:16
ומדפתוח ועשאו סתום כשר סתום נמי סתום ועשאו פתוח כשר
Y puesto que una letra abierta hecha cerrada es válida, también una cerrada hecha abierta debería ser válida.
Shabat 103b:17
מי דמי פתוח ועשאו סתום
¿Son comparables? Una letra abierta hecha cerrada...
Ficha editorial de este texto
