אילימא תנא קמא דרבי יוסי ודילמא בהא קמיפלגי מר סבר ניתנו לקרות בהן ומר סבר לא ניתנו לקרות בהן אלא רבי יוסי ותנא דגיפטית
Si dices que son el primer tana y Rabí Yosí, quizá discrepan sobre si estos libros fueron autorizados para la lectura. Más bien, son Rabí Yosí y el tana que habló de las versiones egipcias.
ת"ר הברכות והקמיעין אע"פ שיש בהן אותיות של שם ומעניינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפים במקומן [הן ואזכרותיהן] מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב בצידן באו והודיעו את רבי ישמעאל והלך רבי ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ושקען בספל של מים ובלשון הזה אמר לו רבי ישמעאל גדול עונש האחרון מן הראשון
Nuestros Sabios enseñaron: Las bendiciones escritas y los amuletos, aunque contengan letras del Nombre divino y numerosos pasajes de la Torá, no se salvan de un incendio, sino que se queman allí, ellos y los nombres divinos. Por ello se dijo que quienes escriben bendiciones son como quienes queman la Torá. Hubo un hombre que escribía bendiciones en Sidón; informaron a Rabí Yishmael y fue a investigarlo. Cuando este lo vio subiendo por la escalera, tomó un cuaderno de bendiciones y lo hundió en un recipiente de agua. Rabí Yishmael le dijo: El castigo por tu última acción es mayor que por la primera.
בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא היו כתובין בסם ובסיקרא בקומוס ובקנקנתום בלשון הקדש מצילין אותן מפני הדליקה או אין מצילין תיבעי למ"ד מצילין תיבעי למ"ד אין מצילין תיבעי למ"ד אין מצילין הני מילי היכא דכתיבי תרגום ובכל לשון אבל הכא דכתיבי בלשון הקדש מצילין או דילמא אפי' למ"ד מצילין ה"מ היכא דכתיבי בדיו דמיקיים אבל הכא כיון דלא מיקיים לא א"ל אין מצילין והא רב המנונא תנא מצילין א"ל אי תניא תניא מאי תניא אמר רב אשי כדתניא אין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו
El exilarca preguntó a Rabá bar Rav Huná: Si los escritos están en lengua sagrada, pero fueron escritos con colorantes, pintura roja, goma o vitriolo, ¿se salvan del fuego? La pregunta puede plantearse tanto para quien los salva como para quien no. Según quien no salva los traducidos, quizá se salvan los que están en lengua sagrada; según quien los salva, quizá solo si están escritos con tinta duradera, no con sustancias que se borran. Le respondió: No se salvan. Pero Rav Hamnuná enseñó que sí se salvan. Respondió: Si hay una enseñanza explícita, debe aceptarse. ¿Cuál es? Rav Ashi dijo: se enseñó que la diferencia entre los otros libros sagrados y la Meguilá es que los libros se escriben en cualquier lengua, mientras que la Meguilá debe estar escrita en escritura asiria, sobre pergamino y con tinta.
בעא מיניה רב הונא בר חלוב מרב נחמן ס"ת שאין בו ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסוע הארון מצילין אותה מפני הדליקה או אין מצילין א"ל ותיבעי לך פרשת ויהי בנסוע הארון גופה היכא דחסר פרשת ויהי בנסוע לא קמיבעיא לי דכיון דאית ביה הזכרות אע"ג דלית ביה שמונים וחמש אותיות מצילין כי קא מיבעיא לי ס"ת שאין בו ללקט מאי א"ל אין מצילין
Rav Huná bar Jaluv preguntó a Rav Najmán: Si un rollo de la Torá no contiene ochenta y cinco letras recuperables, como la sección «Cuando el Arca se ponía en marcha», ¿puede salvarse del incendio? Le respondió: ¿Por qué no preguntas por esa misma sección si le faltan letras? No pregunto por esa sección, porque contiene nombres divinos y, aunque tenga menos de ochenta y cinco letras, se salva. Pregunto por otro rollo sin ochenta y cinco letras recuperables. Le respondió: No se salva.
איתיביה תרגום שכתבו מקרא ומקרא שכתבו תרגום וכתב עברית מצילין מפני הדליקה ואצ"ל תרגום שבעזרא ושבדניאל ושבתורה תרגום שבתורה מאי ניהו (בראשית לא, מז) יגר שהדותא ואף על גב דלית בה שמונים וחמש אותיות כי תניא ההיא להשלים
Le objetó: si una traducción está escrita en hebreo, o un texto hebreo escrito en arameo, o en escritura hebrea antigua, se salvan del incendio; con mayor razón las palabras arameas de Esdras, Daniel y la Torá. ¿Qué expresión aramea aparece en la Torá? (Génesis 31:47): «Yegar Sahaduta». Aunque esa expresión tiene menos de ochenta y cinco letras, la enseñanza se refiere a que pueden sumarse a otras para completar la medida.
איבעיא להו הני שמונים וחמש אותיות מכונסות או מפוזרות רב הונא אמר מכונסות רב חסדא אמר אפילו מפוזרות מיתיבי ס"ת שבלה אם יש בו ללקט שמונים וחמש אותיות כגון פרשת ויהי בנסוע הארון מצילין ואם לאו אין מצילין תיובתא דרב הונא תרגמה רב חסדא אליבא דרב הונא בתיבות
Se preguntó si las ochenta y cinco letras deben estar juntas o pueden estar dispersas. Rav Huná dijo: juntas; Rav Jisdá dijo: incluso dispersas. Se objetó: un rollo deteriorado, si conserva ochenta y cinco letras que se puedan recoger, como la sección «Cuando el Arca se ponía en marcha», se salva; si no, no. Esto refuta a Rav Huná. Rav Jisdá explicó de acuerdo con Rav Huná que las letras debían formar palabras completas.
ת"ר (במדבר י, לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה לומר
Nuestros Sabios enseñaron (Números 10:35): «Cuando el Arca se ponía en marcha, Moshé decía...». El Santo, bendito sea, colocó marcas encima y debajo de esta sección para indicar...
שבת קט״ו ב
7 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
