Shabat 140a:1
לפי שאין עושין אותה אלא לגוון
...porque solo se hace para darle color.
לפי שאין עושין אותה אלא לגוון
...porque solo se hace para darle color.
איתמר חרדל שלשו מע"ש למחר אמר רב ממחו בכלי אבל לא ביד
Se transmitió: Si la mostaza se mezcló antes de Shabat, Rav dijo que al día siguiente se puede remover con un utensilio, pero no con la mano.
א"ל שמואל ביד אטו כל יומא ממחו ליה ביד מאכל חמורים הוא אלא אמר שמואל ממחו ביד ואינו ממחו בכלי
Shmuel le dijo: ¿Acaso normalmente se remueve con la mano? Eso sería comida de burros. Más bien Shmuel dijo que se puede remover con la mano, pero no con un utensilio.
אתמר ר"א אמר אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר אביי ורבא דאמרי תרוייהו אין הלכה כרבי יוחנן
Se transmitió: Rabí Elazar dijo que ambas maneras están prohibidas; Rabí Yojanán dijo que ambas están permitidas. Abayé y Ravá dijeron que la halajá no sigue a Rabí Yojanán.
קם רבי יוחנן בשיטתיה דר"א קם רבי אלעזר בשיטתיה דשמואל אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כרבי יוחנן
Rabí Yojanán adoptó la opinión de Rabí Elazar, y Rabí Elazar la de Shmuel. Abayé y Ravá dijeron que la halajá sigue a Rabí Yojanán.
אימיה דאביי עבדא ליה ולא אכל דביתהו דזעירא עבדא ליה לרב חייא בר אשי ולא אכיל א"ל לרבך עבידי ליה ואכל ואת לא אכלת אמר רבא בר שבא הוה קאימנא קמיה דרבינא ובחשי ליה בשופתא דתומא ואכל
La madre de Abayé le preparó mostaza así y él no comió. La esposa de Zeirá la preparó para Rav Jiyá bar Ashi y él tampoco comió. Ella le dijo: «Se la preparé así a tu maestro, que sí la comió, ¿y tú no comes?». Ravá bar Shavá dijo: Estaba ante Raviná cuando removieron la mostaza con un tallo de ajo y él comió.
אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאתמר חרדל שלשו מע"ש למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב
Dijo Mar Zutra: La halajá no sigue ninguna de aquellas enseñanzas, sino esta: La mostaza preparada antes de Shabat puede removerse al día siguiente con la mano o con un utensilio y se le puede añadir miel, pero no debe batirse de la manera habitual, sino mezclarse suavemente.
שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב שום שריסקו מע"ש למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך את אמיתא לתוכן מאי אמיתא נינייא אמר אביי ש"מ האי נינייא מעליא לתחלי:
El berro triturado antes de Shabat puede recibir aceite y vinagre al día siguiente; también se le agrega menta, pero no debe batirse normalmente, sino mezclarse suavemente. Al ajo triturado antes de Shabat se le añaden habas y sémola al día siguiente, pero no debe machacarse, sino mezclarse suavemente; puede agregarse menta. ¿Qué es amita? Menta. Dijo Abayé: De aquí se deduce que la menta resulta buena para el berro.
ועושין אנומלין בשבת: ת"ר עושין אנומלין בשבת ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר
«Se prepara vino con miel y especias en Shabat». Enseñaron los sabios: Se puede preparar anomelín, pero no alontit. ¿Qué es anomelín? Vino, miel y pimienta. ¿Qué es alontit? Vino añejo, agua clara y bálsamo, mezcla preparada para refrescarse después del baño.
אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני כי נפקי אתאי אשקיין חמרא חד כסא וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי ואי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי והא מר עוקבא דשתי כל יומא שאני מר עוקבא דדש ביה:
Dijo Rav Yosef: Una vez acompañé a Mar Ukvá a la casa de baños. Al salir, me dio una copa de vino y sentí su efecto desde los cabellos de mi cabeza hasta las uñas de mis pies. Si me hubiera dado otra copa, temería que redujera mis méritos para el mundo venidero. ¿Y Mar Ukvá, que lo bebía todos los días? Mar Ukvá era distinto, porque estaba acostumbrado.
מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ואין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה
Mishná: No se remoja la asafétida en agua tibia, pero puede ponerse en vinagre. No se ponen en remojo los altramuces forrajeros ni se frotan para quitarles su cáscara, pero pueden colocarse en una criba o cesta.
אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:
No se tamiza la paja con una criba ni se coloca en un sitio elevado para que caigan las cáscaras, pero puede transportarse en una criba y echarse en el pesebre.
גמ׳ איבעיא להו שרה מאי תרגמא רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף שרה חייב חטאת
Guemará: Se preguntaron: ¿Qué ocurre si remojó la asafétida? Rav Adá de Narash explicó ante Rav Yosef: Quien lo hace es responsable de un sacrificio por pecado.
א"ל אביי אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול
Abayé respondió: Entonces, ¿quien remoja carne en agua también sería responsable? Más bien dijo que es una prohibición rabínica, para no hacerlo de la manera habitual durante la semana.
בעא מיניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו לשרות את החלתית בצונן א"ל אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר
Rabí Yojanán preguntó a Rabí Yanai: ¿Se puede remojar asafétida en agua fría? Respondió: Está prohibido. Pero nuestra Mishná solo prohíbe el agua tibia, lo que parece permitir el agua fría.
א"ל א"כ מה בין לי ולך מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן רבי יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר
Le respondió: Si fuera así, ¿qué diferencia habría entre tú y yo? La Mishná sigue una opinión individual, pues se enseñó: No se remoja asafétida ni en agua caliente ni fría. Rabí Yosei dice: En caliente está prohibido, en fría permitido.
למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא אתא לקמיה דמר עוקבא א"ל זיל שתי תלתא תיקלי חילתתא בתלתא יומי אזל אישתי חמשא בשבת ומעלי שבת לצפרא אזל שאל בי מדרשא אמרו ליה תנא דבי רב אדא ואמרי לה תנא דבי מר בר רב אדא שותה אדם קב או קביים ואינו חושש
¿Para qué se usa? Para la pesadez del corazón. Rav Ajá bar Yosef sufría esa dolencia y fue a Mar Ukvá, quien le dijo: «Bebe tres medidas de asafétida durante tres días». Bebió el jueves y el viernes. El sábado por la mañana preguntó en la casa de estudio, donde le dijeron que un maestro de la escuela de Rav Adá —otros dicen de Mar bar Rav Adá— enseñó: «Se puede beber una medida o dos sin preocupación».
אמר להו לשתות לא קמיבעיא לי כי קא מיבעיא לי לשרות מאי אמר להו רב חייא בר אבין בדידי הוה עובדא ואתאי שאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הוה בידיה אתאי שאילתיה לרב הונא ואמר הכי קאמר רב שורה בצונן ומניח בחמה
Respondió: «No pregunto por beber, sino por remojarla». Rav Jiyá bar Avín les dijo: «A mí me ocurrió algo semejante. Pregunté a Rav Adá bar Ahavá y no supo responder. Pregunté a Rav Huna, quien me dijo que Rav enseñó: Se remoja en agua fría y se deja al sol».
כמאן דשרי אפילו למאן דאסר ה"מ היכא דלא אישתי כלל אבל הכא כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן
¿Según quién se permite? Incluso quien lo prohíbe se refiere a quien todavía no ha empezado a tomar el remedio; pero este hombre ya lo bebió jueves y viernes, y si no lo bebe en Shabat corre peligro.
מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא כי מטו עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא לרכוכי כיתניתא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קמיכוין ואסיר א"ל לרכוכי קא מיכוין ושפיר דמי
Rav Ajá bar Yosef caminaba apoyado sobre el hombro de su sobrino Rav Najmán bar Yitzjak. Le dijo: «Cuando lleguemos a la casa de Rav Safrá, hazme entrar». Al llegar, entraron. Le preguntó: «¿Se puede frotar una prenda de lino en Shabat para ablandarla, o está prohibido porque se pretende blanquearla?». Le respondió: «La intención es ablandarla, y está permitido».
כי נפק אתא א"ל מאי בעא מר מיניה א"ל בעי מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי
Al salir, su sobrino le preguntó qué había consultado. Respondió: «Le pregunté si se puede frotar una prenda de lino en Shabat y me dijo que sí».
ותבעי ליה למר סודרא סודרא לא קא מיבעיא לי דבעי מרב הונא ופשיט לי
Le dijo: «¿Por qué no le preguntaste sobre un pañuelo?». Respondió: «El pañuelo no era mi duda, pues ya lo pregunté a Rav Huna y me lo aclaró».
ותיפשיט ליה למר מסודרא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא
«¿Y por qué no deduces la respuesta del pañuelo?». Respondió: «Allí parece que se pretende blanquear; aquí no lo parece».
אמר רב חסדא האי כיתניתא
Dijo Rav Jisdá: Una prenda de lino...
שבת ק״מ א
24 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.