Shabat 140b:1
משלפו לדידה מקניא שרי קניא ממנה אסור אמר רבא ואם כלי קיואי הוא מותר
...puede sacarse de la caña sobre la que está, pero no extraer la caña de la prenda. Ravá dijo: Si es una herramienta de tejedor, también se permite.
משלפו לדידה מקניא שרי קניא ממנה אסור אמר רבא ואם כלי קיואי הוא מותר
...puede sacarse de la caña sobre la que está, pero no extraer la caña de la prenda. Ravá dijo: Si es una herramienta de tejedor, también se permite.
אמר רב חסדא האי כישתא דירקא אי חזיא למאכל בהמה שרי לטלטולי ואי לא אסיר
Dijo Rav Jisdá: Un manojo de verduras, si puede servir de alimento para animales, puede moverse; de lo contrario, está prohibido.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב האי תליא דבשרא שרי לטלטולי דכוורי אסיר
Dijo Rav Jiyá bar Ashi en nombre de Rav: El gancho del que se cuelga carne puede moverse; el destinado a pescado no.
אמר רב קטינא העומד באמצע המטה כאילו עומד בכריסה של אשה ולאו מילתא היא
Dijo Rav Katiná: Quien se coloca en medio de la cama es como si se colocara sobre el vientre de una mujer. Pero esta afirmación no tiene fundamento.
ואמר רב חסדא בר בי רב דזבין ירקא ליזבין אריכא כישא כי כישא ואורכא ממילא
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que compra verduras debe comprar un manojo largo, pues el precio es el mismo que uno corto, y la longitud es una ventaja añadida.
ואמר רב חסדא בר בי רב דזבין קניא ליזבין אריכא טונא כי טונא ואורכא ממילא
También dijo Rav Jisdá: Un alumno que compra cañas debe comprarlas largas, pues el precio de la carga es el mismo, y la longitud es una ventaja añadida.
ואמר רב חסדא בר בי רב [דלא נפישא ליה ריפתא] לא ליכול ירקא משום דגריר ואמר רב חסדא אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי אכלי ירקא בעניותי משום דגריר בעתירותי דאמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que no tiene mucho pan no debe comer verduras, pues despiertan el apetito. Dijo Rav Jisdá: Yo no comía verduras ni cuando era pobre ni cuando era rico: de pobre porque aumentaban mi apetito, y de rico porque prefería llenar con carne y pescado el espacio que ocuparían.
ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא לא ליבצע בצועי ואמר רב חסדא בר בי רב דלא נפישא ליה ריפתא לא ליבצע מ"ט דלא עביד בעין יפה ואמר רב חסדא אנא מעיקרא לא הואי בצענא עד דשדאי ידי בכולי מנא ואשכחי [ביה כל צרכי]
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que no tiene mucho pan no debe partirlo para repartirlo. ¿Por qué? Porque no podrá repartirlo con generosidad. Dijo Rav Jisdá: Al principio no repartía el pan hasta meter la mano en todo el recipiente y asegurarme de que había suficiente.
ואמר רב חסדא האי מאן דאפשר ליה למיכל נהמא דשערי ואכל דחיטי קעבר משום בל תשחית ואמר רב פפא האי מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר משום בל תשחית ולאו מילתא היא בל תשחית דגופא עדיף
Dijo Rav Jisdá: Quien puede comer pan de cebada pero come pan de trigo transgrede «no destruirás». Rav Papá dijo que quien puede beber cerveza pero bebe vino también transgrede ese mandato. Pero no es correcto: Evitar el deterioro del cuerpo es más importante.
ואמר רב חסדא בר בי רב דלית ליה משחא נימשי במיא דחריצי
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que no tenga aceite puede lavarse con agua en la que se hayan remojado salvados.
ואמר רב חסדא בר בי רב דזבין אומצא ליזבין אונקא דאית ביה תלתא מיני בישרא
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que compra carne debe elegir un trozo del cuello, donde se encuentran tres clases de carne.
וא"ר חסדא בר בי רב דזבין כיתוניתא ליזבן מדנהר אבא וניחוורה כל תלתין יומין דמפטיא ליה תריסר ירחי שתא ואנא ערבא מאי כיתוניתא כיתא נאה
Dijo Rav Jisdá: Un alumno que compra una túnica debe comprarla de la tela de Nehar Abá y lavarla cada treinta días, para que le dure los doce meses del año; yo lo garantizo. ¿Qué es una túnica? Una prenda de buen lino.
וא"ר חסדא בר בי רב לא ליתיב אציפתא חדתא דמכליא מאניה
Dijo Rav Jisdá: Un alumno no debe sentarse sobre una estera nueva, pues desgasta su ropa.
וא"ר חסדא בר בי רב לא לישדר מאניה לאושפיזיה לחווריה ליה דלאו אורח ארעא דילמא חזי ביה מידי ואתי למגניא
Dijo Rav Jisdá: Un alumno no debe enviar su ropa a su anfitrión para que la lave; no es adecuado, porque podría ver en ella algo vergonzoso y perderle el respeto.
אמר להו רב חסדא לבנתיה תיהוי צניעתן באפי גברייכו לא תיכלון נהמא באפי גברייכו
Rav Jisdá dijo a sus hijas: «Sed reservadas ante vuestros esposos. No comáis pan delante de ellos».
לא תיכלון ירקא בליליא לא תיכלון תמרי בליליא ולא תשתון שיכרא בליליא ולא תיפנון היכא דמפני גברייכו
«No comáis verduras por la noche, ni dátiles por la noche, ni bebáis cerveza por la noche; no hagáis vuestras necesidades donde vuestros esposos las hacen».
וכי קא קארי אבבא איניש לא תימרון מנו אלא מני
«Si alguien llama a la puerta, no digáis “¿Quién eres?”, sino “¿Quién está ahí?”».
נקיט מרגניתא בחדא ידיה וכורא בחדא ידיה מרגניתא אחוי להו וכורא לא אחוי להו עד דמיצטערן והדר אחוי להו:
Tomó una perla en una mano y una piedra pequeña en la otra. Les mostró la perla, pero no la piedra, hasta que se impacientaron, y solo entonces se la mostró.
אין שולין את הכרשינין: מתני' דלא כי האי תנא דתניא ר"א בן יעקב אומר אין משגיחין בכברה כל עיקר:
«No se ponen en remojo los altramuces forrajeros». La Mishná no sigue a Rabí Eliezer ben Yaakov, pues se enseñó que él prohíbe absolutamente manipularlos con una criba.
מתני׳ גורפין מלפני הפטם ומסלקין לצדדין מפני הרעי דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת:
Mishná: Se puede retirar la comida de delante de un animal que se está engordando y apartarla a los lados para evitar que se mezcle con excrementos, según Rabí Dosá. Los sabios lo prohíben. Puede tomarse comida de delante de un animal y colocarse delante de otro en Shabat.
גמ׳ איבעיא להו רבנן ארישא פליגי או אסיפא פליגי או אתרוייהו פליגי
Guemará: Se preguntaron si los sabios discrepan de la primera parte, de la última o de ambas.
ת"ש דתניא וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה לא יסלקנו לצדדין
Ven y escucha: Se enseñó que los sabios dicen que en ninguno de los dos casos se puede apartar la comida hacia los lados.
אמר רב חסדא מחלוקת באיבוס של קרקע אבל באיבוס של כלי דברי הכל מותר ואיבוס של קרקע מי איכא למאן דשרי הא קא משוי גומות אלא אי איתמר הכי איתמר א"ר חסדא מחלוקת באיבוס של כלי אבל באיבוס של קרקע דברי הכל אסור:
Dijo Rav Jisdá: Discrepan sobre un pesebre excavado en la tierra, pero si es un recipiente todos lo permiten. ¿Es posible que alguien permita mover la comida en un pesebre de tierra, si con ello puede alisar huecos? Más bien Rav Jisdá dijo: Discrepan sobre un pesebre que es un recipiente; si está excavado en tierra, todos lo prohíben.
ונוטלין מלפני בהמה: תנא חדא נוטלין מלפני בהמה שפיה יפה ונותנין לפני בהמה שפיה רע ותניא אידך נוטלין מלפני בהמה שפיה רע ונותנין לפני בהמה שפיה יפה
«Puede tomarse comida de delante de un animal». Una baraita permite trasladar comida de un animal de boca limpia a otro de boca sucia; otra enseña lo contrario, de boca sucia a boca limpia.
אמר אביי אידי ואידי מקמי חמרא לקמי תורא שקלינן מקמי תורא לקמי חמרא לא שקלינן והא דקתני נוטל מלפני בהמה שפיה יפה בחמור דלית ליה רירי ונותנין לפני בהמה שפיה רע בפרה
Dijo Abayé: Ambas se refieren a trasladar la comida de delante de un asno a un buey, pero no de un buey a un asno. Cuando dice «boca limpia», se refiere al asno, que no deja saliva, y «boca sucia», a la vaca...
שבת ק״מ ב
25 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.