Shabat 29b
Shabat 29b:1
הניחו בקופסא דברי הכל טמא לא נחלקו אלא שתלאו במגוד או שהניחו לאחורי הדלת ר' אליעזר סבר מדלא זרקו באשפה דעתיה עילויה ומאי קרי ליה שלא מן המוכן דלגבי קופסא לאו מוכן הוא ור' יהושע סבר מדלא הניחו בקופסא בטולי בטליה ומאי קרי ליה מוכן דלגבי אשפה מוכן הוא ור' עקיבא בתלאו במגוד סבר כרבי אליעזר בהניחו אחורי הדלת סבר לה כרבי יהושע
Si se guardó en una caja, todos coinciden en que es impura. Solo discrepan cuando se colgó en una percha o se dejó detrás de la puerta. Rabí Eliezer sostiene que, al no tirarla a la basura, sigue pensando usarla; «no preparada» significa que no está tan guardada como en una caja. Rabí Yehoshúa sostiene que, al no ponerla en la caja, la abandonó; «preparada» significa que no la ha tirado a la basura. Rabí Akiva sigue a Rabí Eliezer respecto de la percha y a Rabí Yehoshúa respecto de detrás de la puerta.
Shabat 29b:2
והדר ביה ר"ע לגביה דר' יהושע ממאי אמר רבא מדקתני פתילת הבגד מאי איריא דתני פתילת הבגד ליתני פתילה של בגד מאי פתילת הבגד דעדיין בגד הוא:
Después Rabí Akiva se retractó y siguió a Rabí Yehoshúa. ¿De dónde sabemos esto? Rava dijo: Porque la Mishná dice «la mecha de la tela». ¿Por qué no dice «una mecha hecha de tela»? Porque todavía conserva la condición de tela.
Shabat 29b:3
מתני׳ לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת ואפילו היא של חרס ורבי יהודה מתיר אבל אם חברה היוצר מתחלה מותר מפני שהוא כלי אחד לא ימלא אדם קערה של שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה בשביל שתהא שואבת ורבי יהודה מתיר:
Mishná: No se debe perforar una cáscara de huevo, llenarla de aceite y ponerla sobre una lámpara para que gotee, ni siquiera si es de barro; Rabí Yehudá lo permite. Pero si el alfarero la unió desde el principio, está permitido, porque forma un solo utensilio. No se debe llenar un plato de aceite, ponerlo al lado de la lámpara e introducir en él el extremo de la mecha para que absorba; Rabí Yehudá lo permite.
Shabat 29b:4
גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן שפופרת של ביצה בהא קאמרי רבנן דכיון דלא מאיסא אתי לאסתפוקי מינה אבל של חרס דמאיסא אימא מודו ליה לרבי יהודה ואי אשמעינן של חרס בהא קאמר רבי יהודה אבל בההיא אימא מודי להו לרבנן ואי אשמעינן הנך תרתי בהני קאמר רבי יהודה משום דלא מיפסק אבל קערה דמיפסקא אימא מודי להו לרבנן ואי אשמעינן בההיא בההיא קאמרי רבנן אבל בהני תרתי אימא מודו לרבי יהודה צריכא:
Guemará: Es necesario enseñar todos los casos. Si solo se enseñara la cáscara de huevo, pensaríamos que los sabios prohíben porque, al estar limpia, alguien podría tomar de su aceite, pero en un recipiente de barro sucio quizá admitirían la opinión de Rabí Yehudá. Si solo se enseñara el barro, pensaríamos que Rabí Yehudá lo permite allí, pero no en una cáscara de huevo. Si solo se enseñaran esos dos, pensaríamos que Rabí Yehudá los permite por no estar separados de la lámpara, pero admitiría prohibir un plato separado. Si solo se enseñara el plato, pensaríamos que los sabios lo prohíben allí, pero permiten los otros dos. Por eso es necesario enseñarlos todos.
Shabat 29b:5
ואם חברה היוצר מתחלה מותר וכו': תנא אם חברה בסיד ובחרסית מותר והאנן יוצר תנן מאי יוצר כעין יוצר:
«Si el alfarero la unió desde el principio, se permite». Se enseñó que, si se une con cal y arcilla, se permite. Pero aprendimos «el alfarero». Significa unido como lo haría un alfarero.
Shabat 29b:6
תניא א"ר יהודה פעם אחת שבתינו בעליית בית נתזה בלוד והביאו לנו שפופרת של ביצה ומלאנוה שמן ונקבנוה והנחנוה על פי הנר והיה שם ר"ט וזקנים ולא אמרו לנו דבר אמרו לו משם ראיה שאני בית נתזה דזריזין הן
Se enseñó: Rabí Yehudá dijo: Una vez pasamos Shabat en el piso alto de la casa de Nitzá en Lod. Nos trajeron una cáscara de huevo, la llenamos de aceite, la perforamos y la colocamos sobre la lámpara. Allí estaban Rabí Tarfón y los ancianos, y no dijeron nada. Le respondieron: ¿Es eso una prueba? La casa de Nitzá es diferente, porque son diligentes.
Shabat 29b:7
אבין ציפוראה גרר ספסלא בעיליתא דשישא לעילא מרבי יצחק בן אלעזר א"ל אי שתוקי לך כדשתיקו ליה חבריא לר' יהודה נפיק מיניה חורבא גזירה עליתא דשישא אטו עליתא דעלמא
Avín de Tzipori arrastró un banco por el piso de mármol delante de Rabí Yitzjak ben Elazar. Este le dijo: «Si guardo silencio contigo como los compañeros con Rabí Yehudá, se producirá un error». Se prohíbe en suelo de mármol por decreto debido a los demás suelos.
Shabat 29b:8
ריש כנישתא דבצרה גרר ספסלא לעילא מר' ירמיה רבה א"ל כמאן כר"ש אימר דאמר ר"ש בגדולים דלא אפשר בקטנים מי אמר ופליגא דעולא דאמר עולא מחלוקת בקטנים אבל בגדולים ד"ה מותר
El encargado de la sinagoga de Batzrá arrastró un banco delante de Rabí Yirmiyá el Grande. Le dijo: «¿Según quién actúas? ¿Rabí Shimón? Quizá Rabí Shimón lo permitió respecto de objetos grandes que no se pueden mover de otro modo, pero ¿lo permitió con los pequeños?». Esto contradice a Ula, quien dijo que la disputa es sobre objetos pequeños y que todos permiten los grandes.
Shabat 29b:9
מתיב רב יוסף ר"ש אומר גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ קתני גדולים וקתני קטנים קשיא לתרווייהו
Rav Yosef objetó: Rabí Shimón dice que se puede arrastrar una cama, una silla y un banco siempre que no se pretenda hacer un surco. Se mencionan objetos grandes y pequeños. La dificultad afecta a ambos.
Shabat 29b:10
עולא מתרץ לטעמיה ור' ירמיה רבה מתרץ לטעמיה עולא מתרץ לטעמיה מטה דומיא דכסא ור' ירמיה רבה מתרץ לטעמי' כסא דומיא דמטה
Ula responde conforme a su razonamiento y Rabí Yirmiyá el Grande al suyo. Para Ula, la cama debe entenderse como la silla; para Rabí Yirmiyá, la silla como la cama.
Shabat 29b:11
מתיב רבה מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין במקל לאחוריהן והא הכא דאפשר למיעבד כצנועין דכי קטנים דמי וכי לא מתכוין שרי ר"ש לכתחלה תיובתא דר"י רבה תיובתא:
Rabá objetó: Los vendedores de ropa pueden llevar sus prendas como de costumbre, siempre que no pretendan protegerse del sol en días calurosos ni de la lluvia en días lluviosos; los especialmente cuidadosos las llevan dobladas sobre una vara detrás de sí. Aquí se podría actuar como los cuidadosos, lo cual se asemeja al caso de objetos pequeños, y aun así Rabí Shimón permite inicialmente la acción sin intención prohibida. Es una refutación de Rabí Yirmiyá el Grande.
Shabat 29b:12
מתני׳ המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני נכרים ומפני ליסטי' מפני רוח רעה מפני החולה שיישן פטור כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה חייב רבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם:
Mishná: Quien apaga una lámpara por temor a gentiles, ladrones, un espíritu maligno o para que un enfermo duerma está exento; quien lo hace para conservar la lámpara, el aceite o la mecha es responsable. Rabí Yosé lo exime en todos los casos salvo en el de la mecha, porque al apagarla produce carbón.
Ficha editorial de este texto
