Shabat 46b
Shabat 46b:1
השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הנטלים בחצר ואמר עולא מה טעם הואיל ואיכא תורת כלי עליה הכא נמי הואיל ואיכא תורת כלי עליה א"ר נחמן בר יצחק בריך רחמנא דלא כסיפיה רבא לרב אויא
...que las pulseras, los pendientes y los anillos son como todos los utensilios que pueden moverse en el patio?». Y Ulá dijo: «¿Por qué? Porque tienen la condición de utensilio». Igualmente ocurre aquí, porque la lámpara tiene esa condición. Dijo Rav Najmán bar Yitzjak: «Bendito sea el Misericordioso, que impidió que Rava avergonzara a Rav Aviá».
Shabat 46b:2
רמי ליה אביי לרבה תניא מותר השמן שבנר ושבקערה אסור ורבי שמעון מתיר אלמא לר' שמעון לית ליה מוקצה ורמינהו רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מעי"ט אין זה מן המוכן
Abaye planteó a Rabá una contradicción: se enseñó que el aceite sobrante de una lámpara y de un cuenco está prohibido, mientras que Rabí Shimón lo permite. Así se ve que Rabí Shimón no admite muktzé. Pero se enseñó también: «Rabí Shimón dice que si un defecto no era visible en un animal antes de Yom Tov, ese animal no está preparado».
Shabat 46b:3
הכי השתא התם אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו הכא אדם יושב ומצפה מתי יפול בו מום מימר אמר מי יימר דנפיל ביה מומא ואת"ל דנפיל ביה מומא מי יימר דנפיל ביה מום קבוע ואם תמצי לומר דנפל ביה מום קבוע מי יימר דמזדקק ליה חכם
No son casos comparables: con una lámpara, una persona espera que se apague en cualquier momento. Pero ¿acaso una persona espera que un animal desarrolle un defecto? Se dice: «¿Quién asegura que aparecerá un defecto? Y aunque aparezca, ¿quién asegura que será permanente? Y aunque sea permanente, ¿quién garantiza que un sabio se ocupará de examinarlo?».
Shabat 46b:4
מתיב רמי בר חמא מפירין נדרים בשבת [ונשאלין לנדרים שהן] לצורך השבת ואמאי לימא מי יימר דמיזדקק לה בעל
Ramí bar Jamá objetó: «En Shabat pueden anularse votos [y consultarse sobre votos] necesarios para Shabat». ¿Por qué? ¿No se podría decir: «¿Quién garantiza que el esposo quiera anularlo?»?
Shabat 46b:5
התם כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
Allí se aplica lo que dijo Rav Pinjás en nombre de Rava: «Toda mujer que hace un voto lo hace en consideración a la voluntad de su marido».
Shabat 46b:6
ת"ש נשאלין לנדרים של צורך השבת בשבת ואמאי לימא מי יימר דמזדקק ליה חכם התם אי לא מיזדקק ליה חכם סגיא ליה בג' הדיוטות הכא מי יימר דמיזדקק ליה חכם
Ven y escucha: «En Shabat se puede consultar acerca de votos necesarios para Shabat». ¿Por qué no decir: «¿Quién garantiza que un sabio quiera ocuparse del caso?»? Allí, si un sabio no se ocupa, bastan tres personas comunes. Aquí, ¿quién garantiza que un sabio se ocupará de examinar el defecto?
Shabat 46b:7
רמי ליה אביי לרב יוסף מי אמר ר' שמעון כבתה מותר לטלטלה כבתה אין לא כבתה לא מאי טעמא דילמא בהדי דנקיט לה כבתה הא שמעינן ליה לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר דתניא ר' שמעון אומר גורר אדם כסא מטה וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ
Abaye planteó a Rav Yosef: «¿Acaso Rabí Shimón dice que cuando se apaga la lámpara se puede mover, pero mientras no se apague no? ¿Por qué? Quizá al tomarla se apague. Sin embargo, conocemos la opinión de Rabí Shimón de que una acción sin intención está permitida, pues se enseñó: “Rabí Shimón dice que una persona puede arrastrar una silla, una cama o un banco, siempre que no pretenda formar un surco”».
Shabat 46b:8
כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא כי לא מיכוין גזר ר"ש מדרבנן כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דרבנן כי לא מיכוין שרי ר"ש לכתחילה
Cuando hacer la acción intencionadamente supone una prohibición de la Torá, Rabí Shimón establece por decreto rabínico que no se haga ni siquiera sin intención. Cuando hacerlo intencionadamente solo es una prohibición rabínica, Rabí Shimón lo permite inicialmente si no hay intención.
Shabat 46b:9
מתיב רבא מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין במקל לאחוריהן והא הכא דכי מיכוין איסורא דאורייתא איכא כי לא מיכוין שרי רבי שמעון לכתחילה
Rava objetó: «Los vendedores de ropa pueden vender sus prendas de la manera habitual, siempre que no pretendan protegerse con ellas del sol en días de calor ni de la lluvia en días lluviosos; los recatados las llevan colgadas detrás de sí mediante un palo». Aquí, aunque el acto intencionado supone una prohibición de la Torá, Rabí Shimón permite inicialmente realizarlo sin intención.
Shabat 46b:10
אלא אמר רבא
Por tanto, dijo Rava...
Ficha editorial de este texto
