בני שמואל חטאו אינו אלא טועה שנאמר (שמואל א ח, ג) ויהי (כי זקן שמואל ובניו לא הלכו) בדרכיו בדרכיו הוא דלא הלכו מיחטא נמי לא חטאו
...los hijos de Shmuel pecaron está equivocado, como está escrito (1 Samuel 8:3): “Sus hijos no siguieron sus caminos”. Solo se dice que no siguieron sus caminos, pero tampoco pecaron».
אלא מה אני מקיים (שמואל א ח, ג) ויטו אחרי הבצע שלא עשו כמעשה אביהם שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם שנאמר (שמואל א ז, טז) והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל והם לא עשו כן אלא ישבו בעריהם כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן
¿Cómo se explica entonces (1 Samuel 8:3): «Se desviaron tras el lucro»? No actuaron como su padre: Shmuel el justo recorría todas las localidades de Israel y juzgaba a las personas en sus propias ciudades, como está escrito (1 Samuel 7:16): «Cada año recorría Bet El, Guilgal y Mitzpá, y juzgaba a Israel». Sus hijos no hicieron eso: se quedaban en sus ciudades para aumentar las ganancias de sus servidores y escribas.
כתנאי ויטו אחרי הבצע ר' מאיר אומר חלקם שאלו בפיהם רבי יהודה אומר מלאי הטילו על בעלי בתים ר' עקיבא אומר קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע ר' יוסי אומר מתנות נטלו בזרוע:
Esto corresponde a una controversia entre tanaítas: «Se desviaron tras el lucro». Rabí Meir dice: «Pedían abiertamente su parte». Rabí Yehudá dice: «Imponían mercancías a los dueños de casas para que las compraran». Rabí Akiva dice: «Tomaban por la fuerza una cesta adicional de diezmo». Rabí Yosé dice: «Tomaban ofrendas por la fuerza».
א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר (שמואל א יח, יד) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו' אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו
Rabí Shmuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: «Quien afirma que David pecó está equivocado, como está escrito (1 Samuel 18:14): “David prosperaba en todos sus caminos y el Eterno estaba con él”. ¿Es posible que hubiera pecado y la Presencia divina siguiera con él?».
אלא מה אני מקיים (שמואל ב יב, ט) מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע שביקש לעשות ולא עשה
¿Cómo se explica entonces (2 Samuel 12:9): «¿Por qué despreciaste la palabra del Eterno para hacer lo malo?»? Quiso hacerlo, pero no lo hizo.
אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע רבי אומר משונה רעה זו מכל רעות שבתורה שכל רעות שבתורה כתיב בהו ויעש וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה
Dijo Rav: «Rabí, que desciende de David, interpreta los textos a favor de David». Sobre «¿Por qué despreciaste la palabra del Eterno para hacer lo malo?», Rabí dice: «Este mal es distinto de todos los males de la Torá: en los demás está escrito “hizo”, mientras que aquí está escrito “para hacer”, pues quiso hacerlo y no lo hizo».
(שמואל ב יב, ט) את אוריה החתי הכית בחרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת ואת אשתו לקחת לך לאשה ליקוחין יש לך בה
«A Uriá el hitita lo heriste con la espada» (2 Samuel 12:9): debiste juzgarlo ante el Sanedrín y no lo juzgaste. «Y a su esposa tomaste por mujer»: tenías derecho legal a contraer matrimonio con ella.
דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו שנאמר (שמואל א יז, יח) ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח
Pues Rabí Shmuel bar Najmaní dijo en nombre de Rabí Yonatán: «Todo el que salía a una guerra de la casa de David escribía un documento de divorcio para su esposa, como está dicho (1 Samuel 17:18): “Lleva estos diez quesos al jefe de los mil, visita a tus hermanos para saber si están bien y toma su garantía”».
מאי ערובתם תני רב יוסף דברים המעורבים בינו לבינה
¿Qué significa «su garantía»? Rav Yosef enseñó: «Los asuntos que los unen a ellos con sus esposas».
(שמואל ב יב, ט) ואותו הרגת בחרב בני עמון מה חרב בני עמון אי אתה נענש עליו אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו
«Y lo mataste con la espada de los hijos de Amón» (2 Samuel 12:9): así como no eres castigado por la espada de los hijos de Amón, tampoco lo eres por la muerte de Uriá el hitita.
מאי טעמא מורד במלכות הוה דאמר ליה (שמואל ב יא, יא) ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים
¿Por qué? Porque se había rebelado contra la autoridad real al decir a David (2 Samuel 11:11): «Mi señor Yoav y los siervos de mi señor acampan a campo abierto».
אמר רב כי מעיינת ביה בדוד לא משכחת ביה בר מדאוריה דכתיב (מלכים א טו, ה) רק בדבר אוריה החתי
Dijo Rav: «Si examinas a David, no encontrarás nada contra él salvo el asunto de Uriá, pues está escrito (1 Reyes 15:5): “Excepto en el asunto de Uriá el hitita”».
אביי קשישא רמי דרב אדרב מי אמר רב הכי והאמר רב קיבל דוד לשון הרע קשיא
Abaye el Anciano planteó una contradicción entre dos dichos de Rav: «¿Acaso Rav dijo eso? ¡Rav también dijo que David aceptó calumnias!». Queda como dificultad.
גופא רב אמר קיבל דוד לשון הרע דכתיב (שמואל ב ט, ד) ויאמר לו המלך איפוא הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל (בלא) דבר וכתיב וישלח המלך ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל (מלא) דבר
Volvamos al asunto: Rav dijo que David aceptó calumnias, como está escrito (2 Samuel 9:4): «El rey le preguntó: “¿Dónde está?”. Tzivá respondió: “En casa de Majir hijo de Amiel, en Lo Davar”». Y está escrito que el rey mandó buscarlo a la casa de Majir hijo de Amiel, de Lo Davar.
מכדי חזייה דשקרא הוא כי הדר אלשין עילויה מ"ט קיבלה מיניה דכתיב (שמואל ב טז, ב) ויאמר המלך (אל ציבא איה) בן אדוניך ויאמר ציבא אל המלך הנה (הוא) יושב בירושלים וגו' ומנא לן דקיבל מיניה דכתיב (שמואל ב טז, ב) ויאמר המלך הנה לך כל אשר למפיבושת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן (בעיני) המלך
Puesto que David había visto que Tzivá mentía, ¿por qué le creyó cuando volvió a acusar a Mefibóshet? Está escrito (2 Samuel 16:2): «El rey preguntó: “¿Dónde está el hijo de tu señor?”. Tzivá respondió: “Está en Jerusalén”», etc. ¿Y cómo sabemos que David lo creyó? Porque está escrito: «El rey dijo: “He aquí, todo lo que pertenece a Mefibóshet será tuyo”. Tzivá dijo: “Me inclino ante ti; halle yo gracia a los ojos del rey”».
ושמואל אמר לא קיבל דוד לשון הרע דברים הניכרים חזא ביה דכתיב (שמואל ב יט, כה) ומפיבושת בן שאול ירד (לפני) המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כיבס וגו' וכתיב ויהי כי בא ירושלים לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבושת ויאמר אדוני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח
Shmuel dijo: «David no aceptó calumnias; vio señales evidentes». Está escrito (2 Samuel 19:25): «Mefibóshet, hijo de Shaúl, bajó al encuentro del rey y no se había arreglado los pies ni el bigote, ni lavado sus ropas», etc. Y está escrito: «Cuando vino de Jerusalén al encuentro del rey, el rey le preguntó: “¿Por qué no viniste conmigo, Mefibóshet?”. Respondió: “Señor mío, rey, mi siervo me engañó, pues tu siervo dijo: ensillaré para mí el asno, montaré en él y acompañaré al rey, porque tu siervo es cojo...
שבת נ״ו א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
