Shabat 81b
Shabat 81b:1
חסדא מהו להעלותם אחריו לגג א"ל גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה יתיב מרימר וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רבינא למרימר ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצות בו שיניו וחכמים אומרים לא יטול אלא מן האבוס של בהמה הכי השתא התם אדם קובע מקום לסעודה הכא אדם קובע מקום לבית הכסא
Jisdá: ¿Está permitido subir esas piedras al tejado para usarlas allí? Le respondió: Tan grande es la dignidad humana que desplaza una prohibición de la Torá. Marimar estaba exponiendo esa enseñanza y Ravina le objetó: Rabí Eliezer dice que uno puede tomar un palillo de delante de él para limpiarse los dientes; los sabios dicen que solo del pesebre del animal. ¿Son comparables? Allí alguien fija un lugar para comer, ¿pero acaso fija un lugar para el retrete?
Shabat 81b:2
אמר רב הונא אסור לפנות בשדה ניר בשבת מאי טעמא אילימא משום דוושא אפילו בחול נמי ואלא משום עשבים והאמר ריש לקיש צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בה והתולש ממנה בשבת חייב חטאת אלא דילמא נקיט מעילאי ושדא לתתאי ומיחייב משום דרבה דאמר רבה היתה לו גומא וטממה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש
Rav Huna dijo: Está prohibido hacer las necesidades en un campo arado en Shabat. ¿Por qué? Si es por pisar, también estaría prohibido entre semana. Si es por las hierbas, Reish Lakish dijo que puede usarse para limpiarse una piedra sobre la que crecen hierbas, aunque quien las arranca en Shabat debe una ofrenda. Más bien, es por temor a tomar una piedra de un lugar elevado y arrojarla a uno bajo, quedando obligado como enseñó Rabá: quien rellena un hoyo en casa incurre en construir, y en el campo, en arar.
Shabat 81b:3
גופא אמר ר"ל צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בה והתולש ממנה בשבת חייב חטאת אמר רב פפי ש"מ מדר"ל האי פרפיסא שרי לטלטולי מתקיף לה רב כהנא אם אמרו לצורך יאמרו שלא לצורך אמר אביי פרפיסא הואיל ואתא לידן לימא ביה מילתא היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתידות מיחייב משום תולש היה מונח על גבי יתידות והניחו על גבי קרקע חייב משום נוטע
En el asunto mismo, Reish Lakish dijo que puede limpiarse con una piedra con hierbas, pero si arranca las hierbas en Shabat debe una ofrenda. Rav Papi dedujo que está permitido mover una maceta de tierra. Rav Kahaná objetó: ¿Acaso lo permitido por necesidad se permite también sin necesidad? Abayé dijo: Ya que hablamos de la maceta, digamos algo: si estaba sobre el suelo y la puso en unas estacas, queda obligado por arrancar; si estaba sobre estacas y la colocó en el suelo, por plantar.
Shabat 81b:4
א"ר יוחנן אסור לקנח בחרס בשבת מאי טעמא אילימא משום סכנה אפילו בחול נמי ואלא משום כשפים אפי' בחול נמי לא ואלא משום השרת נימין דבר שאין מתכוין הוא אמר להו רב נתן בר אושעיא גברא רבה אמר מילתא נימא בה טעמא לא מיבעיא בחול דאסור אבל בשבת הואיל ואיכא תורת כלי עליו שפיר דמי קמ"ל
Rabí Yojanán dijo: Está prohibido limpiarse con un fragmento de cerámica en Shabat. ¿Por qué? Si es por peligro, también entre semana. Si es por hechicería, también entre semana. Si es por arrancar pelos, eso no sería intencional. Rav Natán bar Oshaya dijo: Un gran hombre ha hablado; debemos buscar el fundamento. No solo está prohibido entre semana, sino que, aunque en Shabat ese fragmento tiene la condición de utensilio y podría pensarse que está permitido, se enseña que no.
Shabat 81b:5
רבא מתני לה משום השרת נימין וקשיא ליה דר' יוחנן אדר' יוחנן מי א"ר יוחנן אסור לקנח בחרס בשבת אלמא דבר שאין מתכוין אסור והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק אלא מחוורתא כדרב נתן בר אושעיא
Rabá transmitía la explicación de arrancar pelos y encontraba contradicción en Rabí Yojanán: Si prohíbe limpiarse con cerámica en Shabat, considera prohibido un resultado no intencional; sin embargo, Rabí Yojanán establece la halajá como una Mishná anónima, donde se enseña que el nazireo puede frotarse el cabello y separar mechones, pero no peinarlo. Por ello, la explicación clara es la de Rav Natán bar Oshaya.
Shabat 81b:6
מאי כשפים כי הא דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו קא אזלי בארבא אמרה להו ההיא מטרוניתא אותבן בהדייכו ולא אותבוה אמרה איהי מילתא אסרתה לארבא אמרו אינהו מילתא שריוהא אמרה להו מאי איעביד לכו
¿Qué relación tiene con la hechicería? Como ocurrió con Rav Jisdá y Rabá bar Rav Huna, que viajaban en una barca. Una dama importante les pidió subir con ellos, pero no la dejaron. Pronunció un conjuro que inmovilizó la barca; ellos pronunciaron otro y la liberaron. Ella les dijo: ¿Qué puedo haceros,
Ficha editorial de este texto
