Yomá 35b:1
מיתיבי (יחזקאל מד, יט) ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם
Se objetó a partir de (Ezequiel 44:19): «Y se pondrán otras vestiduras, y no santificarán al pueblo con sus vestiduras».
מיתיבי (יחזקאל מד, יט) ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם
Se objetó a partir de (Ezequiel 44:19): «Y se pondrán otras vestiduras, y no santificarán al pueblo con sus vestiduras».
מאי לאו אחרים חשובין מהן לא אחרים פחותים מהן
¿Acaso «otras» no significa de mayor importancia que las primeras? No; significa otras de menor importancia.
תני רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב שמואל בר יהודה אחר שכלתה עבודת ציבור כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור פשיטא
Rav Huná bar Yehudá enseñó —y algunos dicen que fue Rav Shemuel bar Yehudá—: una vez terminado el servicio público, si la madre de un sacerdote le confeccionó una túnica, puede ponérsela y realizar con ella un servicio individual, siempre que la entregue a la comunidad. ¿No es evidente?
מהו דתימא ניחוש שמא לא ימסרנה יפה יפה קמ"ל אמרו עליו על רבי ישמעאל בן פאבי שעשתה לו אמו כתונת של מאה מנה ולובשה ועובד בה עבודת יחיד ומסרה לציבור
Podrías haber pensado que debemos temer que no la ceda de manera plena y sincera. Por eso se nos enseña esta norma. Se contó de Rabí Yishmael ben Pabi que su madre le confeccionó una túnica de cien mané; él se la puso, realizó con ella un servicio individual y la entregó a la comunidad.
אמרו עליו על ר' אלעזר בן חרסום שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום ומי מתחזי והאמר מר חוטן כפול ששה אמר אביי כחמרא במזגא
Se contó de Rabí Elazar ben Jarsom que su madre le confeccionó una túnica valorada en veinte mil [monedas], pero sus hermanos sacerdotes no le permitieron ponérsela, porque parecía estar desnudo. ¿Cómo podía parecerlo? ¿No dijo el maestro que el hilo de aquellas prendas era de seis cabos? Abayé respondió: era como el vino visto a través de una copa de vidrio.
ת"ר עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל
Enseñaron los Sabios: el pobre, el rico y el malvado comparecen a juicio. Al pobre se le dice: «¿Por qué no te dedicaste al estudio de la Torá?». Si responde: «Era pobre y estaba ocupado en procurarme el sustento», le dicen: «¿Acaso eras más pobre que Hilel?».
אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק חציו היה נותן לשומר בית המדרש וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון
Se contó de Hilel el Anciano que cada día trabajaba y ganaba un tropaik; entregaba la mitad al guardián de la casa de estudio y con la otra mitad mantenía a su familia y a sí mismo. Una vez no logró ganar nada y el guardián no le permitió entrar. Subió entonces y se quedó suspendido, sentado junto a la abertura del techo, para escuchar las palabras del Dios viviente de boca de Shemayá y Avtalión.
אמרו אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת היתה וירד עליו שלג מן השמים כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון אבטליון אחי בכל יום הבית מאיר והיום אפל שמא יום המעונן הוא הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה אמרו ראוי זה לחלל עליו את השבת
Dijeron que aquel día era víspera de Shabat, en la estación de Tevet, y cayó sobre él nieve del cielo. Al despuntar el alba, Shemayá dijo a Avtalión: «Hermano Avtalión, todos los días esta casa está iluminada, y hoy está oscura; ¿será un día nublado?». Alzaron la vista y vieron la figura de una persona en la abertura. Subieron y hallaron sobre él una capa de nieve de tres codos de altura. Lo retiraron de allí, lo lavaron, lo ungieron y lo sentaron frente a una hoguera. Dijeron: «Por alguien así es apropiado profanar el Shabat [para salvarlo]».
עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר מרבי אלעזר אמרו עליו על רבי אלעזר בן חרסום שהניח לו אביו אלף עיירות ביבשה וכנגדן אלף ספינות בים ובכל יום ויום נוטל נאד של קמח על כתיפו ומהלך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה
Al rico le dicen: «¿Por qué no te dedicaste a la Torá?». Si responde: «Era rico y estaba ocupado con mis bienes», le dicen: «¿Acaso eras más rico que Rabí Elazar?». Se contó de Rabí Elazar ben Jarsom que su padre le dejó mil ciudades en tierra firme y, en correspondencia, mil barcos en el mar. Sin embargo, cada día se echaba un odre de harina al hombro y caminaba de ciudad en ciudad y de provincia en provincia para estudiar la Torá.
פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא אמר להן בבקשה מכם הניחוני ואלך ללמוד תורה אמרו לו חיי רבי אלעזר בן חרסום שאין מניחין אותך ומימיו לא הלך וראה אותן אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה
Una vez lo encontraron sus propios sirvientes y lo obligaron a prestarles servicio. Él les dijo: «Os ruego que me dejéis ir a estudiar la Torá». Ellos respondieron: «¡Por la vida de Rabí Elazar ben Jarsom, no te dejaremos!». En toda su vida él no fue a inspeccionar aquellas posesiones, sino que permanecía sentado y dedicado a la Torá día y noche.
רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי הייתי אומרים לו כלום נאה היית מיוסף אמרו עליו על יוסף הצדיק בכל יום ויום היתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית
Al malvado le dicen: «¿Por qué no te dedicaste a la Torá?». Si responde: «Era hermoso y estaba ocupado con mi inclinación», le dicen: «¿Acaso eras más hermoso que Yosef?». Se contó de Yosef el Justo que cada día la esposa de Potifar intentaba seducirlo con palabras. Las prendas que vestía para él por la mañana no las vestía por la tarde, y las que vestía por la tarde no las vestía por la mañana.
אמרה לו השמע לי אמר לה לאו אמרה לו הריני חובשתך בבית האסורין אמר לה (תהלים קמו, ז) ה' מתיר אסורים הריני כופפת קומתך (תהלים קמו, ח) ה' זוקף כפופים הריני מסמא את עיניך (תהלים קמו, ח) ה' פוקח עורים נתנה לו אלף ככרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה
Ella le dijo: «Entrégate a mí». Él respondió: «No». Ella le dijo: «Te encerraré en prisión». Él le respondió (Salmos 146:7): «El Eterno libera a los presos». «Haré que tu estatura se encorve». Él respondió (Salmos 146:8): «El Eterno endereza a los encorvados». «Te dejaré ciego». Él respondió (Salmos 146:8): «El Eterno abre los ojos de los ciegos». Ella le ofreció mil talentos de plata para que la escuchara, se acostara junto a ella y estuviera con ella; pero él no quiso escucharla.
לשכב אצלה בעוה"ז להיות עמה לעוה"ב נמצא הלל מחייב את העניים רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים
«Acostarse junto a ella» [alude] a este mundo; «estar con ella», al mundo venidero. Así pues, Hilel deja sin excusa a los pobres; Rabí Elazar ben Jarsom, a los ricos; y Yosef, a los malvados.
מתני׳ בא לו אצל פרו ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח ראשו לדרום ופניו למערב והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה
Mishná: el sumo sacerdote se acercaba a su toro, que se encontraba entre el vestíbulo y el altar, con la cabeza hacia el sur y la cara hacia el oeste. El sacerdote se situaba al este, mirando al oeste, apoyaba ambas manos sobre él y confesaba.
וכך היה אומר אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר וגו' והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
Y así decía: «Por favor, Hashem: he obrado inicuamente, me he rebelado y he pecado ante Ti, yo y mi casa. Por favor, Hashem: expía las iniquidades, las rebeliones y los pecados con los que he obrado inicuamente, me he rebelado y he pecado ante Ti, yo y mi casa, como está escrito en la Torá de Moshé, Tu siervo (Levítico 16:30): “Porque en este día se hará expiación…”». Y ellos respondían después de él: «Bendito sea el Nombre de la gloria de Su reino por siempre jamás».
יומא ל״ה ב
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.