Yomá 53b:1
אמרו ליה לרב יוסף הכי עביד רבא אמר ליה יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא
Le dijeron a Rav Yosef: «Eso hace Rava». Él dijo: «Sea la voluntad divina que tu cabeza se eleve por encima de toda la ciudad».
אמרו ליה לרב יוסף הכי עביד רבא אמר ליה יהא רעוא דתרום רישך אכולה כרכא
Le dijeron a Rav Yosef: «Eso hace Rava». Él dijo: «Sea la voluntad divina que tu cabeza se eleve por encima de toda la ciudad».
אמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום אמר ליה רב מרדכי כיון שפסע שלש פסיעות לאחוריו התם איבעיא ליה למיקם משל לתלמיד הנפטר מרבו אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו
Dijo rabí Alexandrí en nombre de rabí Yehoshúa ben Leví: quien termina su oración debe dar tres pasos hacia atrás y luego saludar. Rav Mordejai le dijo: una vez que da tres pasos hacia atrás debe permanecer un momento allí, como un discípulo que se despide de su maestro: si vuelve de inmediato, se parece a un perro que regresa a su vómito.
תניא נמי הכי המתפלל צריך שיפסיע שלש פסיעות לאחוריו ואחר כך יתן שלום ואם לא עשה כן ראוי לו שלא התפלל ומשום שמעיה אמרו שנותן שלום לימין ואחר כך לשמאל שנאמר (דברים לג, ב) מימינו אש דת למו ואומר (תהלים צא, ז) יפול מצדך אלף ורבבה מימינך
También se enseñó así: quien termina su oración debe dar tres pasos hacia atrás y luego saludar. Si no lo hace, habría sido preferible que no hubiera rezado. En nombre de Shemayá dijeron que primero se saluda hacia la derecha y luego hacia la izquierda, como está escrito: «A su derecha, fuego de ley para ellos» (Deuteronomio 33:2), y «Caerán mil a tu lado y diez mil a tu derecha» (Salmos 91:7).
מאי ואומר וכי תימא אורחא דמילתא היא למיתב בימין ת"ש יפול מצדך אלף ורבבה מימינך
¿Para qué se añade el segundo versículo? Por si dijeras que la derecha se menciona por ser lo habitual, ven y escucha: «Caerán mil a tu lado y diez mil a tu derecha».
רבא חזייה לאביי דיהיב שלמא לימינא ברישא א"ל מי סברת לימין דידך לשמאל דידך קא אמינא דהוי ימינו של הקב"ה אמר רב חייא בריה דרב הונא חזינא להו לאביי ורבא דפסעי להו שלש פסיעות בכריעה אחת
Rava vio que Abayé saludaba primero a su derecha y le dijo: ¿crees que se refiere a tu derecha? Me refiero a tu izquierda, que es la derecha del Santo, bendito sea. Dijo Rav Jiyá, hijo de Rav Huna: vi a Abayé y Rava dar los tres pasos hacia atrás manteniendo una sola inclinación.
ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון מאי מצלי רבא בר רב אדא ורבין בר רב אדא תרוייהו משמיה דרב אמרי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתהא שנה זו גשומה ושחונה שחונה מעליותא היא אלא אימא אם שחונה תהא גשומה
«Y recitaba una oración breve en la estancia exterior». ¿Qué rezaba? Rava bar Rav Adá y Ravín bar Rav Adá dijeron ambos en nombre de Rav: «Sea Tu voluntad, Hashem nuestro Dios, que este año sea lluvioso y caluroso». ¿Acaso un año de calor es bueno? Más bien: «Si resulta caluroso, que sea lluvioso».
רב אחא בריה דרבא מסיים בה משמיה דרב יהודה לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה ולא יהיו עמך ישראל צריכין לפרנס זה מזה ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים
Rav Ajá, hijo de Rava, concluía en nombre de Rav Yehudá: «Que no desaparezca el gobierno de la casa de Yehudá; que Tu pueblo Israel no necesite sustento unos de otros y que no sea aceptada ante Ti la oración de los viajeros».
רבי חנינא בן דוסא הוה קא אזיל באורחא שדא מטרא עליה אמר רבש"ע כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער פסק מיטרא כי אתא לביתיה אמר רבש"ע כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת אתא מיטרא א"ר יוסף מאי אהניא ליה צלותיה דכהן גדול לגבי ר' חנינא בן דוסא
Rabí Janiná ben Dosá caminaba por el camino cuando comenzó a llover sobre él. Dijo: «Señor del universo, todo el mundo está cómodo y Janiná sufre». La lluvia se detuvo. Al llegar a su casa dijo: «Señor del universo, todo el mundo sufre y Janiná está cómodo». Volvió a llover. Dijo Rav Yosef: ¿de qué sirvió la oración del sumo sacerdote ante la de rabí Janiná ben Dosá?
תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שהאריך בתפלתו ונמנו אחיו הכהנים ליכנס אחריו התחילו הם נכנסין והוא יוצא אמרו לו מפני מה הארכת בתפלתך אמר להם קשה בעיניכם שהתפללתי עליכם ועל בית המקדש שלא יחרב אמרו לו אל תהי רגיל לעשות כן שהרי שנינו לא היה מאריך בתפלתו כדי שלא להבעית את ישראל
Enseñaron los sabios: una vez un sumo sacerdote prolongó su oración, y sus hermanos sacerdotes decidieron entrar a buscarlo. Cuando comenzaban a entrar, él salía. Le preguntaron: «¿Por qué prolongaste tanto la oración?». Les dijo: «¿Os molesta que haya rezado por vosotros y para que el Templo no sea destruido?». Le respondieron: «No acostumbres hacerlo, pues aprendimos que no prolongaba su oración para no atemorizar a Israel».
מתני׳ משניטל ארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתייה היתה נקראת גבוה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה
Mishná: cuando el Arca fue retirada, había allí una piedra desde los tiempos de los primeros profetas llamada Shetiyá, o Piedra Fundamental, que sobresalía tres dedos del suelo. Sobre ella colocaba el brasero. Tomaba la sangre de quien la había estado agitando, entraba al mismo lugar y se situaba donde antes había estado; rociaba una vez hacia arriba y siete hacia abajo.
ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל
No intentaba rociar directamente arriba ni abajo, sino como quien da latigazos. Así contaba: «Una; una y una; una y dos; una y tres; una y cuatro; una y cinco; una y seis; una y siete». Salía y dejaba el recipiente sobre la base de oro del Santuario.
הביאו לו את השעיר שחטו וקבל במזרק את דמו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים וכו' יצא והניחו על כן הזהב השני שבהיכל רבי יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר
Le traían el macho cabrío, lo degollaba y recibía la sangre en una vasija. Entraba en el mismo lugar, permanecía donde había permanecido y rociaba una vez hacia arriba y siete hacia abajo. Contaba del mismo modo: «Una; una y una; una y dos», etcétera. Salía y dejaba la sangre sobre una segunda base de oro del Santuario. Rabí Yehudá dice: había una sola base; tomaba la sangre del toro y dejaba la del macho cabrío.
והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוון וכו' וכך היה מונה וכו' נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת שכנגד הארון מבחוץ אחת למעלה ושבע למטה וכו' עירה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן
Rociaba la sangre del toro sobre la cortina, frente al lugar del Arca, desde fuera: una vez hacia arriba y siete hacia abajo, sin intentar rociar directamente, etcétera, y contaba de la misma manera. Tomaba la sangre del macho cabrío y dejaba la del toro, y rociaba sobre la cortina frente al Arca desde fuera, una vez hacia arriba y siete hacia abajo, etcétera. Vertía la sangre del toro en la del macho cabrío y luego vertía el contenido de la vasija llena en la vacía.
גמ׳ משנגנז לא קתני אלא משניטל תנן כמאן דאמר ארון גלה לבבל דתניא רבי אליעזר אומר ארון גלה לבבל שנאמר (דברי הימים ב לו, י) ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה'
Guemará: la Mishná no dice «cuando el Arca fue escondida», sino «cuando fue retirada». Por lo tanto, concuerda con quien sostiene que el Arca fue llevada a Babilonia. Pues se enseñó que rabí Eliezer dice: el Arca fue llevada a Babilonia, como está escrito «Al volver el año, el rey Nabucodonosor mandó traerlo a Babilonia junto con los objetos preciosos de la Casa de Hashem» (II Crónicas 36:10).
רבי שמעון בן יוחאי אומר ארון גלה לבבל שנאמר (ישעיהו לט, ו) לא יותר דבר אמר ה' אלו עשרת הדברות שבו
Rabí Shimón ben Yojai dice: el Arca fue llevada a Babilonia, como está escrito «Nada quedará, ha dicho Hashem» (Isaías 39:6), refiriéndose a las Diez Palabras que había dentro.
רבי יהודה (בן לקיש) אומר ארון במקומו נגנז שנאמר (מלכים א ח, ח) ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה
Rabí Yehudá ben Lakish dice: el Arca fue escondida en su propio lugar, pues está escrito «Se veían las puntas de las varas desde el Santo, frente al recinto interior, pero no eran visibles desde fuera; y allí permanecen hasta el día de hoy» (I Reyes 8:8).
ופליגא דעולא דאמר עולא שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי וכי מאחר שרבי אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושניה ארון גלה לבבל ראשונה הא דאמרן (דברי הימים ב לו, י) ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' שניה מאי היא דכתיב (איכה א, ו) ויצא מבת ציון
Esto discrepa de Ulá, pues Ulá dijo: rabí Matyá ben Jarash preguntó en Roma a rabí Shimón ben Yojai: «Rabí Eliezer nos enseña, mediante dos versículos, que el Arca fue llevada a Babilonia. El primero es el ya citado: “La llevó a Babilonia junto con los objetos preciosos de la Casa de Hashem” (II Crónicas 36:10). ¿Cuál es el segundo? “Y salió de la hija de Sion
יומא נ״ג ב
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.