Yomá 71b:1
(איוב יד, ט) מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע
«Al percibir el olor del agua florecerá y echará ramas como una planta» (Job 14:9).
(איוב יד, ט) מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע
«Al percibir el olor del agua florecerá y echará ramas como una planta» (Job 14:9).
ויום טוב היה עושה לאוהביו ת"ר מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והוו אזלי כולי עלמא בתריה כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון
«Celebraba una fiesta para sus amigos». Enseñaron los sabios: Una vez, cuando un sumo sacerdote salió del Templo, todo el pueblo caminaba detrás de él. Cuando vieron a Shemayá y Avtalyón, dejaron al sumo sacerdote y siguieron a Shemayá y Avtalyón.
לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן ייתון בני עממין לשלם אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן
Finalmente Shemayá y Avtalyón fueron a despedirse del sumo sacerdote. Este les dijo: «Que los descendientes de los pueblos entren en paz». Ellos le respondieron: «Que entren en paz los descendientes de los pueblos que hacen las obras de Aarón, y que no entre en paz un descendiente de Aarón que no hace las obras de Aarón».
מתני׳ כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט מוסיף עליו כ"ג חשן ואפוד ומעיל וציץ באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין אלא למלך ולאב ב"ד ולמי שהציבור צריך בו
Mishná: El sumo sacerdote oficia con ocho prendas, y el sacerdote común con cuatro: túnica, pantalones, turbante y cinturón. El sumo sacerdote añade el pectoral, el efod, el manto y la lámina de oro. Con estas vestiduras se consulta a los Urim y Tumim. Solo pueden consultarlos el rey, el presidente del tribunal y aquel a quien la comunidad necesite.
גמ׳ ת"ר דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה משזר שמונה מעיל שנים עשר פרוכת עשרים וארבעה חושן ואפוד עשרים ושמונה
Guemará: Enseñaron los sabios: Cuando se dice «lino fino», el hilo es séxtuple; cuando dice «trenzado», octuple; el manto, de doce; el velo, de veinticuatro; el pectoral y el efod, de veintiocho.
חוטן כפול ששה מנא לן דאמר קרא (שמות לט, א) ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר חמשה קראי כתיבי חד לגופיה דכיתנא ניהוו וחד שיהא חוטן כפול ששה וחד שיהיו שזורין וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב
¿De dónde se deduce que el hilo de lino fino es séxtuple? La Escritura dice «Hicieron la túnica de lino fino, el turbante de lino fino, los adornos de los gorros de lino fino y los pantalones de lino fino trenzado» (Éxodo 39). Hay cinco expresiones: una para enseñar que son de lino, otra que cada hilo se dobla seis veces, otra que van trenzados, otra para las vestiduras donde no se menciona «lino fino» y otra para establecer que es indispensable.
מאי משמע דהאי שש כיתנא הוא אמר רבי יוסי ברבי חנינא דאמר קרא בד דבר העולה מן הקרקע בד בד ואימא עמרא עמרא איפצולי מיפצלא כיתנא נמי איפצולי מפציל כיתנא אגב לקותיה מפציל
¿Cómo se deduce que «shesh» es lino? Dijo rabí Yosí, hijo de rabí Janiná: La Escritura dice «bad», algo que crece de la tierra tallo por tallo. ¿Por qué no lana? La lana se ramifica. Pero el lino también se ramifica. El lino se ramifica por sus golpes.
רבינא אמר מהכא (יחזקאל מד, יח) פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם
Ravina dijo que se deduce de aquí: «Llevarán turbantes de lino sobre la cabeza y pantalones de lino sobre la cintura» (Ezequiel 44:18).
אמר ליה רב אשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי (לשרתני) הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא
Rab Ashi le preguntó: ¿Y antes de la llegada de Ezequiel quién lo enseñó? Según tu razonamiento, rab Jisdá dijo: Esta norma no la aprendimos de la Torá de Moshé nuestro maestro, sino de las palabras de Ezequiel ben Buzí: «Ningún extranjero, incircunciso de corazón o de carne, entrará en Mi Santuario [para servirme]» (Ezequiel 44:9). ¿Quién la enseñó antes de Ezequiel? Más bien, ya se conocía por tradición, y Ezequiel vino a apoyarla en un versículo. Lo mismo aquí.
משזר שמונה מנא לן דכתיב (שמות לט, כד) ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ויליף משזר משזר מפרוכת מה להלן עשרים וארבעה אף כאן עשרים וארבעה דהוה כל חד וחד תמני
¿De dónde que «trenzado» signifique ocho? Pues está escrito: «Hicieron en el borde del manto granadas de azul, púrpura y escarlata trenzados» (Éxodo 39:24). Se aprende «trenzado» de «trenzado» del velo: así como allí había veinticuatro hilos, aquí también veinticuatro en total, por tanto ocho de cada color.
ונילף מחשן ואפוד מה להלן עשרים ושמונה אף כאן עשרים ושמונה דנין דבר שלא נאמר בו זהב מדבר שלא נאמר בו זהב לאפוקי חשן ואפוד שנאמר בהן זהב אדרבה דנין בגד מבגד לאפוקי פרוכת דאהל הוא
¿Por qué no aprenderlo del pectoral y del efod, donde había veintiocho? Se compara algo sin oro con algo sin oro, a diferencia del pectoral y el efod, donde se menciona oro. Al contrario, debería compararse una prenda con otra prenda y no con el velo, que forma parte de una tienda.
אלא דנין מאבנט ודנין בגד ודבר שלא נאמר בו זהב מבגד ודבר שלא נאמר בו זהב ואין דנין דבר שאין בו זהב מדבר שיש בו זהב
Más bien, se aprende del cinturón: se compara una prenda sin oro con otra prenda sin oro, no algo sin oro con algo que lleva oro.
רב מרי אמר תעשנו כתיב תעשנו לזה ולא לאחר
Rab Mari dijo: Está escrito «lo harás», específicamente para este objeto y no para otro.
רב אשי אמר ועשית כתיב שיהיו כל עשיות שוות והיכי נעביד נעביד תלתא דעשרה עשרה הוו להו תלתין נעביד תרי דתשעה תשעה וחד דעשרה אמר קרא ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות
Rab Ashi dijo: Está escrito «y harás», para enseñar que todas sus partes deben fabricarse de igual manera. ¿Cómo hacerlo? Si se hacen tres grupos de diez, serían treinta; si dos de nueve y uno de diez, la Escritura dice «y harás», que exige que todas las partes sean iguales.
מעיל שנים עשר מנא לן דכתיב (שמות כח, לא) ועשית את מעיל האפוד
¿De dónde que el manto tenga doce hilos? Porque está escrito «Harás el manto del efod» (Éxodo 28:31).
יומא ע״א ב
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.