Yomá 83b:1
אפשר בחולין פשיטא לא צריכא בשבת
«Si se puede disponer de alimentos comunes», ¿no es obvio? Hace falta enseñarlo respecto de Shabat.
אפשר בחולין פשיטא לא צריכא בשבת
«Si se puede disponer de alimentos comunes», ¿no es obvio? Hace falta enseñarlo respecto de Shabat.
בשבת נמי פשיטא טלטול מדרבנן הוא הכא במאי עסקינן בעציץ שאינו נקוב דרבנן
También en Shabat parece obvio, pues mover objetos es una prohibición rabínica. Aquí se trata de un tiesto sin agujero, cuya obligación de diezmos es rabínica.
מר סבר טבל חמור ומר סבר תרומה חמורה
Uno considera más grave el producto sin diezmar y el otro, la terumá.
לימא תנאי היא דתניא מי שנשכו נחש קורין לו רופא ממקום למקום ומקרעין לו את התרנגולת וגוזזין לו את הכרישין ומאכילין אותו ואין צריך לעשר דברי רבי ר' אלעזר בר' שמעון אומר לא יאכל עד שיעשר
¿Podemos decir que es controversia entre tanaítas? Se enseñó: Si una serpiente muerde a alguien, se llama a un médico desde otro lugar, se le abre una gallina, se cosechan puerros y se le da de comer sin necesidad de separar diezmos, según Rabí. Rabí Elazar, hijo de rabí Shimón, dice: No comerá hasta separarlos.
נימא ר' אלעזר בר' שמעון היא ולא רבי
¿Diremos que la opinión anterior sigue a rabí Elazar, hijo de rabí Shimón, y no a Rabí?
אפי' תימא רבי עד כאן לא קאמר רבי התם אלא לענין מעשר ירק דרבנן אבל במעשר דגן דטבל דאורייתא הוא אפי' רבי מודה דאי שרית ליה בעציץ שאינו נקוב אתי למיכל בעציץ שהוא נקוב
Puede seguir incluso a Rabí: Rabí solo habló de los diezmos rabínicos de verduras; pero tratándose de diezmos de grano cuya obligación es bíblica, también reconocería la prohibición, pues si lo permites de un tiesto sin agujero, la persona podría comer de uno que sí tiene agujero.
ת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו דבש וכל מיני מתיקה שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (שמואל א יד, כט) ראו נא כי אורו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה
Enseñaron los sabios: A quien padece bulmos se le da miel y todo tipo de alimentos dulces, porque iluminan los ojos de la persona. Aunque esto no es una prueba, hay una alusión: «Mirad cómo se aclararon mis ojos porque probé un poco de esta miel» (1 Samuel 14:29).
ומאי אע"פ שאין ראיה לדבר דהתם לאו בולמוס אחזיה
¿Qué significa «aunque no es una prueba»? Que allí no padecía bulmos.
אמר אביי ל"ש אלא לאחר אכילה אבל קודם אכילה מגרר גריר דכתיב (שמואל א ל, יא) וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אותו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקוהו מים ויתנו לו פלח דבילה ושני צמוקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות
Dijo Abaye: Eso solo vale después de comer, pero antes de comer el dulce aumenta el apetito. Está escrito «Hallaron a un egipcio en el campo y lo llevaron a David; le dieron pan, comió y le dieron agua. Le dieron un trozo de torta de higos y dos racimos de pasas; comió y recobró el ánimo, porque no había comido pan ni bebido agua durante tres días y tres noches» (1 Samuel 30:11-12).
אמר ר"נ אמר שמואל מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אליה בדבש רב הונא בריה דרב יהושע אמר אף סולת נקיה בדבש רב פפא אמר אפי' קמחי דשערי בדיבשא אמר ר' יוחנן פעם אחת אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה וקיימתי בעצמי (קהלת ז, יב) החכמה תחיה בעליה דתני רב יוסף הרוצה לטעום טעם תאנה יפנה למזרחה שנאמר (דברים לג, יד) וממגד תבואות שמש
Dijo rab Najmán en nombre de Shmuel: A quien padece bulmos se le da grasa de cola con miel. Rab Huna, hijo de rab Yehoshúa, dijo: También harina fina con miel. Rab Pappa dijo: Incluso harina de cebada con miel. Dijo rabí Yojanán: Una vez padecí bulmos y corrí al lado oriental de una higuera. Cumplí en mí «La sabiduría conserva la vida de quien la posee» (Eclesiastés 7:12). Pues rab Yosef enseñó que quien quiera disfrutar plenamente del sabor de un higo debe dirigirse a su lado oriental, como dice «Y de los mejores frutos producidos por el sol» (Deuteronomio 33:14).
ר' יהודה ור' יוסי הוו קא אזלי באורחא אחזיה בולמוס לר' יהודה קפחיה לרועה אכליה לריפתא א"ל ר' יוסי קפחת את הרועה כי מטו למתא אחזיה בולמוס לר' יוסי אהדרוהו בלגי וצעי א"ל ר' יהודה אני קפחתי את הרועה ואתה קפחת את העיר כולה
Rabí Yehudá y rabí Yosí viajaban. A rabí Yehudá le sobrevino bulmos; arrebató su pan a un pastor y se lo comió. Rabí Yosí le dijo: «Has robado al pastor». Cuando llegaron a una ciudad, rabí Yosí sufrió bulmos y los habitantes lo rodearon con bandejas y platos de comida. Rabí Yehudá le dijo: «Yo arrebaté el pan de un pastor; tú has saqueado toda la ciudad».
ותו ר"מ ור' יהודה ור' יוסי הוו קא אזלי באורחא ר' מאיר הוה דייק בשמא ר' יהודה ור' יוסי לא הוו דייקו בשמא כי מטו לההוא דוכתא בעו אושפיזא יהבו להו אמרו לו מה שמך אמר להו כידור אמר ש"מ אדם רשע הוא שנאמר (דברים לב, כ) כי דור תהפוכות המה ר' יהודה ור' יוסי אשלימו ליה כיסייהו ר"מ לא אשלים ליה כיסיה אזל אותביה בי קיבריה דאבוה
En otra ocasión, rabí Meir, rabí Yehudá y rabí Yosí viajaban. Rabí Meir prestaba atención a los nombres; los otros dos no. Llegaron a un lugar, pidieron alojamiento y se lo dieron. Preguntaron al anfitrión su nombre. «Kidor», respondió. Rabí Meir dijo: «Se deduce que es malvado, como dice “Porque son una generación perversa” (Deuteronomio 32:20)». Rabí Yehudá y rabí Yosí le confiaron sus bolsas de dinero; rabí Meir no confió la suya, sino que fue y la dejó junto a la tumba del padre del anfitrión.
אתחזי ליה בחלמיה תא שקיל כיסא דמנח ארישא דההוא גברא למחר אמר להו הכי אתחזי לי בחלמאי אמרי ליה חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא אזל ר"מ ונטריה כולי יומא ואייתיה
El padre se apareció al anfitrión en sueños y le dijo: «Ve y toma la bolsa que está junto a la cabeza de aquel hombre». Al día siguiente contó el sueño a sus huéspedes. Ellos dijeron: «Los sueños de la noche del Shabat no tienen fundamento». Rabí Meir fue y vigiló su dinero durante todo el día y lo recuperó.
למחר אמרו לו הב לן כיסן אמר להו לא היו דברים מעולם אמר להו ר"מ אמאי לא דייקיתו בשמא אמרו ליה אמאי לא אמרת לן מר אמר להו אימר דאמרי אנא חששא אחזוקי מי אמרי
Al día siguiente los otros dijeron al anfitrión: «Devuélvenos nuestras bolsas». Él respondió: «Nunca ocurrió tal cosa». Rabí Meir les preguntó: «¿Por qué no prestasteis atención a su nombre?». Ellos le dijeron: «¿Por qué no nos avisaste?». Respondió: «Dije que había motivo de sospecha, ¿acaso dije que eso fuera una prueba definitiva?».
משכוהו ועיילוהו לחנותא חזו טלפחי אשפמיה אזלו ויהבו סימנא לדביתהו ושקלוהו לכיסייהו ואייתו אזל איהו וקטליה לאיתתיה
Lo llevaron a una taberna y vieron restos de lentejas en su bigote. Fueron a su casa, comunicaron a su esposa esa señal y ella les entregó las bolsas. Después el hombre fue y mató a su esposa.
היינו (דתנן) מים ראשונים האכילו בשר חזיר מים אחרונים הרגו את הנפש
Eso es lo que se enseñó: «Las primeras aguas hicieron que alguien comiera carne de cerdo; las últimas aguas causaron la muerte de una persona».
ולבסוף הוו דייקי בשמא כי מטו לההוא ביתא דשמיה בלה לא עיילו לגביה אמרי שמע מינה רשע הוא דכתיב (יחזקאל כג, מג) ואמר לבלה נאופים (כמו אחרי בלותי היתה לי עדנה (בראשית יח, יב) כלומר זקנה בנאופים)
Desde entonces también ellos prestaban atención a los nombres. Cuando llegaron a la casa de alguien llamado Balá, no entraron, pues dijeron: «De aquí se deduce que es malvado», como está escrito «Dije a la envejecida en adulterios» (Ezequiel 23:43), semejante a «Después de envejecida, ¿tendré placer?» (Génesis 18:12).
מי שנשכו כלב שוטה וכו' ת"ר חמשה דברים נאמרו בכלב שוטה פיו פתוח ורירו נוטף ואזניו סרוחות וזנבו מונח על ירכותיו ומהלך בצידי דרכים וי"א אף נובח ואין קולו נשמע ממאי הוי רב אמר נשים כשפניות משחקות בו ושמואל אמר רוח רעה שורה עליו
«A quien mordió un perro rabioso», etc. Enseñaron los sabios: Cinco señales caracterizan al perro rabioso: tiene la boca abierta, la saliva gotea, las orejas caídas, la cola entre las patas y camina por los costados del camino. Algunos añaden que ladra sin producir sonido. ¿Por qué ocurre? Rav dijo: Porque unas hechiceras juegan con él. Shmuel dijo: Porque un espíritu maligno se apodera de él.
מאי בינייהו איכא בינייהו
¿Cuál es la diferencia práctica entre ambas explicaciones? Se refiere...
יומא פ״ג ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.