Bava Metziá 30a:1
בתורי דנפיש פסידייהו:
...bueyes, cuyo daño puede ser considerable.
בתורי דנפיש פסידייהו:
...bueyes, cuyo daño puede ser considerable.
שוטחה לצורכה אבל לא לכבודו וכו': איבעיא להו לצורכו ולצורכה מאי
«Extenderla para conservarla, pero no para lucirse»: se preguntó qué ocurre cuando la extiende tanto para su propia utilidad como para conservarla.
ת"ש שוטחה לצורכה לצורכה אין הא לצורכו ולצורכה לא אימא סיפא אבל לא לכבודו לכבודו הוא דלא הא לצורכה ולצורכו שפיר דמי אלא מהא ליכא למשמע מינה
Una parte de la Mishná dice «para conservarla», excluyendo su utilidad; otra dice «no para lucirse», permitiendo aparentemente un beneficio combinado. Por tanto, no puede resolverse desde allí.
ת"ש לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצרכו אבל ישטחנה על גבי מטה ועל גבי מגוד לצרכה נזדמנו לו אורחים לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד בין לצורכו בין לצורכה
Ven y escucha: «No debe extenderla sobre una cama o percha para su propio beneficio; sí puede hacerlo para conservarla. Si recibe invitados, no debe extenderla ni sobre la cama ni sobre la percha, aunque sea para ambas finalidades».
שאני התם דמקלא קלי לה אי משום עינא אי משום גנבי
Ese caso es diferente, porque puede deteriorarla: por la envidia de los invitados o por el peligro de que la roben.
תא שמע הכניסה לרבקה ודשה כשירה בשביל שתינק ותדוש פסולה והא הכא דלצורכו ולצורכה הוא וקתני פסולה
Ven y escucha: «Si una vaca destinada a la novilla desnucada entró al yugo y trilló, es válida; si la introdujo para que mamara y trillara, es inválida». En el segundo caso hay beneficio propio y beneficio del animal, y aun así se invalida.
שאני התם דאמר קרא (דברים כא, ג) אשר לא עובד בה מ"מ
El caso es distinto porque la Escritura dice «Que no haya sido trabajada» (Deuteronomio 21:3), lo que comprende cualquier trabajo.
אי הכי אפילו רישא נמי
Si es así, también debería invalidarse el primer caso.
הא לא דמיא אלא להא דתנן שכן עליה עוף כשירה עלה עליה זכר פסולה מאי טעמא
Se asemeja más a lo enseñado: si se posó un ave sobre la vaca, sigue siendo válida; si un macho la montó, es inválida. ¿Por qué?
כדרב פפא דאמר רב פפא אי כתיב עובד וקרינן עובד הוה אמינא אפילו ממילא ואי כתיב עבד וקרינן עבד הוה אמינא עד דעבד בה איהו
Como explicó Rav Pappa, la palabra hebrea escrita y la leída permiten distinguir un trabajo efectuado voluntariamente del ocurrido de forma automática.
השתא דכתיב עבד וקרינן עובד בעינן עובד דומיא דעבד מה עבד דניחא ליה אף עובד דניחא ליה:
Exigimos que el trabajo automático sea comparable al hecho deliberadamente: así como en el deliberado el dueño está interesado, también en el automático debe beneficiarle.
כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן וכו': ת"ר המוצא כלי עץ משתמש בהן בשביל שלא ירקבו כלי נחושת משתמש בהן בחמין אבל לא על ידי האור מפני שמשחיקן כלי כסף משתמש בהן בצונן אבל לא בחמין מפני שמשחירן מגריפות וקרדומות משתמש בהן ברך אבל לא בקשה מפני שמפחיתן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו
«Utensilios de plata y cobre»: nuestros rabinos enseñaron que los utensilios de madera encontrados pueden usarse para evitar su deterioro. Los de cobre con líquidos calientes, pero no directamente al fuego, pues se desgastan; los de plata con líquidos fríos, pero no calientes, porque se ennegrecen. Las palas y hachas pueden utilizarse en materiales blandos, no duros. Los objetos de oro y vidrio no deben tocarse hasta que venga Eliyahu.
כדרך שאמרו באבידה כך אמרו בפקדון פקדון מאי עבידתיה גביה אמר רב אדא בר חמא אמר רב ששת בפקדון שהלכו בעליהן למדינת הים:
Las mismas reglas se aplican a un depósito. ¿Por qué un depositario habría de ocuparse del objeto de otro? Rav Ada bar Jamá dijo en nombre de Rav Shéshet que se trata de cuando el propietario viajó a otro país.
מצא שק או קופה [וכל דבר] שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול: מנהני מילי דת"ר (דברים כב, א) והתעלמת פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאי אתה מתעלם
«Si encuentra un saco o canasta que no acostumbra a levantar»: ¿de dónde se deriva? Del versículo «Y podrás desentenderte» (Deuteronomio 22:1), que enseña que a veces puede desentenderse y a veces no.
הא כיצד היה כהן והיא בבית הקברות או שהיה זקן ואינה לפי כבודו או שהיתה מלאכה שלו מרובה משל חבירו לכך נאמר והתעלמת מהם
¿Cómo? Si es un kohén y el objeto está en un cementerio, si es un anciano para quien levantarlo sería indigno, o si el trabajo propio que perdería vale más que el bien del otro, se aplica la excepción.
למאי איצטריך קרא אילימא לכהן והיא בבית הקברות פשיטא האי עשה והאי לא תעשה ועשה ולא אתי עשה ודחי את לא תעשה ועשה ותו לא דחינן איסורא מקמי ממונא
¿Para qué es necesaria la Escritura? Si se refiere al kohén ante un cementerio, es obvio: existe un mandamiento positivo de devolver y prohibiciones de entrar al cementerio, acompañadas de un mandamiento positivo, que no pueden ser desplazadas por la devolución; tampoco se permite transgredir por proteger dinero.
אלא לשלו מרובה משל חבירו מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב (דברים טו, ד) אפס כי
Si es por un trabajo propio de mayor valor, se deriva de lo dicho por Rav Yehudá en nombre de Rav sobre «No habrá entre vosotros pobres»...
בבא מציעא ל׳ א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.