Bava Metziá 59a
Bava Metziá 59a:1
נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מדדרש רבא דדרש רבא מאי דכתיב (תהלים לה, טו) ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ
«Es preferible que una persona se exponga a la posibilidad de una relación con una mujer casada antes que avergonzar públicamente a otro». ¿De dónde? Ravá interpretó «Cuando tropecé, se alegraron y se reunieron; me desgarraron sin cesar» (Salmos 35:15). David dijo ante el Santo, bendito sea: «Sabes que, si desgarraran mi carne, no brotaría sangre [por tanta humillación]».
Bava Metziá 59a:2
ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב
«Y aun mientras estudian las leyes de lepra e impureza por cadáver, me preguntan: “David, ¿qué pena recibe quien se une a una mujer casada?”. Respondo: “Muerte por estrangulamiento, pero conserva una parte en el mundo venidero; quien avergüenza públicamente a otro no tiene parte en el mundo venidero”».
Bava Metziá 59a:3
(ואמר) מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנ"ל מתמר דכתיב (בראשית לח, כה) היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה
Mar Zutrá bar Tuviyá, citando a Rav, o Rav Janá bar Bizná en nombre de Rabí Shimón el Piadoso, o Rabí Yojanán en nombre de Rabí Shimón bar Yojai, enseñó: «Es preferible dejarse arrojar a un horno de fuego antes que avergonzar públicamente a otro». La prueba es Tamar: «Mientras la llevaban, envió un mensaje a su suegro» (Génesis 38:25), sin denunciarlo públicamente.
Bava Metziá 59a:4
אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב (ויקרא כה, יז) ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה
Rav Jananá, hijo de Rav Idi, interpretó «No os agraviéis unos a otros» (Levítico 25:17) especialmente entre quienes comparten Torá y mitzvot. Rav dijo: «Hay que cuidar especialmente de no herir con palabras a la propia esposa, pues sus lágrimas son frecuentes y su agravio provoca pronta respuesta».
Bava Metziá 59a:5
א"ר אלעזר מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש
Rabí Elazar dijo: «Desde la destrucción del Templo se cerraron las puertas de la oración», según «Aunque clamo y suplico, Él rechaza mi oración» (Lamentaciones 3:8). Pero las puertas de las lágrimas siguen abiertas, según «Escucha mi oración, Eterno; no guardes silencio ante mis lágrimas» (Salmos 39:13).
Bava Metziá 59a:6
ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם שנאמר (מלכים א כא, כה) רק לא היה כאחאב וגו' א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא
Rav dijo que seguir los consejos de la esposa puede conducir al Guehinom, citando al rey Ajav. Rav Papá preguntó a Abayé por el dicho «Si tu mujer es baja, inclínate para escucharla». Se distinguió entre asuntos del mundo y del hogar, o, según otra versión, entre asuntos de servicio a Dios y asuntos ordinarios.
Bava Metziá 59a:7
אמר רב חסדא כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה שנאמר (עמוס ז, ז) הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך א"ר אלעזר הכל נפרע בידי שליח חוץ מאונאה שנאמר ובידו אנך
Rav Jisdá dijo que todas las puertas se cierran excepto las del agravio, según «El Señor estaba sobre un muro con una plomada, y tenía una plomada en Su mano» (Amós 7:7). Rabí Elazar dijo que otros castigos pueden ejecutarse por intermediarios, pero el agravio se atiende directamente, como expresa «en Su mano».
Bava Metziá 59a:8
א"ר אבהו ג' אין הפרגוד ננעל בפניהם אונאה וגזל וע"ז אונאה דכתיב ובידו אנך גזל דכתיב (ירמיהו ו, ז) חמס ושוד ישמע בה על פני תמיד ע"ז דכתיב (ישעיהו סה, ג) העם המכעיסים אותי על פני תמיד [וגו']
Rabí Abahú dijo que el velo celestial no se cierra ante tres faltas: el agravio verbal, el robo y la idolatría. Para el agravio, «plomada en Su mano»; para el robo, «Violencia y destrucción resuenan ante Mí» (Jeremías 6:7); para idolatría, «Un pueblo que me provoca ante Mi rostro continuamente» (Isaías 65:3).
Bava Metziá 59a:9
אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה שנאמר (תהלים קמז, יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא
Rav Yehudá enseñó que se debe asegurar alimento en el hogar, porque las disputas domésticas suelen nacer de su falta: «Él establece paz en tus fronteras, te sacia con la mejor harina» (Salmos 147:14). Rav Papá lo relacionó con el refrán: «Cuando se acaba la cebada del cántaro, la disputa llega a la casa».
Bava Metziá 59a:10
ואמר רב חיננא בר פפא לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסקי תבואה שנאמר (שופטים ו, ג) והיה אם זרע ישראל וגו' וכתיב (שופטים ו, ד) ויחנו עליהם וגו' וכתיב (שופטים ו, ו) וידל ישראל מאד מפני מדין
Rav Janiná bar Papá enseñó igualmente que se debe tener cereal en casa, pues Israel fue llamado pobre por la pérdida de sus cosechas, según los pasajes de Jueces 6:3–6 sobre las incursiones de Midián.
Bava Metziá 59a:11
(וא"ר) חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר (בראשית יב, טז) ולאברם הטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו
Rabí Jelbo enseñó que se debe honrar especialmente a la esposa, porque la bendición llega al hogar por ella: «A Abram le fue bien por causa de ella» (Génesis 12:16). Ravá decía a los hombres de Mejozá: «Honrad a vuestras esposas para que prosperéis».
Bava Metziá 59a:12
תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין
Otra Mishná: si un horno de barro se corta en secciones y se coloca arena entre ellas, Rabí Eliezer lo declara puro y los sabios impuro.
Ficha editorial de este texto
