Bava Metziá 60b:1
משום דקא מרווח לתרעא:
«... porque facilita la disminución de precios para los compradores».
משום דקא מרווח לתרעא:
«... porque facilita la disminución de precios para los compradores».
ולא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין וכו': מאן חכמים רבי אחא דתניא רבי אחא מתיר בדבר הנראה:
«Abá Shaúl prohíbe limpiar legumbres y los sabios lo permiten». ¿Quiénes son esos sabios? Rabí Ajá, según una baraita donde permite mejorar lo que es visible y reconocible para el comprador.
אין מפרכסין לא את האדם וכו' ולא את הכלים: ת"ר אין משרבטין את הבהמה ואין נופחין בקרביים ואין. שורין את הבשר במים מאי אין משרבטין הכא תרגמו מיא דחיזרא זעירי אמר רב כהנא מזקפתא
«No se embellece engañosamente a personas, animales ni utensilios». Los sabios enseñaron que no se debe alterar la apariencia del animal para que parezca más robusto, inflar vísceras ni sumergir carne en agua para mejorar su aspecto. Se discutieron las técnicas concretas de engordar o hacer parecer mayor al animal.
שמואל שרא למרמא תומי לסרבלא רב יהודה שרא לכסכוסי קרמי רבה שרא למידק צרדי רבא שרא לצלומי גירי רב פפא בר שמואל שרא לצלומי דיקולי והא אנן תנן אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים לא קשיא הא בחדתי הא בעתיקי
Shmuel permitió ciertos arreglos con ajo en vestimentas; Rav Yehudá permitió suavizar prendas, Rabá alisar telas, Ravá adornar flechas y Rav Papá bar Shmuel trabajar cestos. ¿No prohíbe la Mishná embellecer? No hay contradicción: se permite dar buen acabado a artículos nuevos, pero no hacer pasar los viejos por nuevos.
פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה אתא לקמיה דרבא אמר ליה זיבנן אמר ליה יהיו עניים בני ביתך
¿Qué es el engaño al embellecer a una persona? Un esclavo anciano se tiñó cabello y barba y fue ante Ravá pidiendo que lo comprara. Ravá le respondió con el consejo: «Que los pobres sean miembros de tu casa».
אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל זבניה יומא חד א"ל אשקיין מיא אזל חווריה לרישיה ולדיקניה א"ל חזי דאנא קשיש מאבוך קרי אנפשיה (משלי יא, ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו:
Luego fue ante Rav Papá bar Shmuel, quien lo compró. Un día le pidió agua; el esclavo se lavó el tinte del cabello y la barba y le dijo: «Mira, soy más viejo que tu padre». Rav Papá aplicó a sí mismo el versículo: «El justo es librado de la angustia y otro ocupa su lugar» (Proverbios 11:8).
הדרן עלך הזהב
Con esto concluimos el capítulo «Hazahav» («El oro»).
מתני׳ איזהו נשך ואיזהו תרבית
MISHNÁ: ¿Qué constituye interés denominado néshej y qué constituye incremento denominado tarbit?
איזהו נשך המלוה סלע בה' דינרין סאתים חטין בשלש אסור מפני שהוא נושך
Néshej es prestar un sela para recibir cinco dinares, o prestar dos seá de trigo para recibir tres. Se prohíbe porque se cobra un excedente que perjudica al prestatario.
ואיזהו תרבית המרבה בפירות כיצד לקח הימנו חטין בדינר זהב הכור וכן השער עמדו חטין בל' דינרין
¿Qué es tarbit, aumento derivado del producto? Por ejemplo, alguien compra trigo a un dinar de oro por kor, conforme al precio del mercado, y después el precio del trigo sube a treinta dinares.
אמר לו תן לי חטיי שאני רוצה למוכרן וליקח בהן יין אמר לו הרי חטיך עשויות עלי בשלשים והרי לך אצלי בהן יין ויין אין לו:
El comprador dice: «Dame mi trigo, pues quiero venderlo para comprar vino». El vendedor responde: «Te reconozco un crédito de treinta dinares por ese trigo, y te doy a cambio vino», aunque en realidad no tiene vino.
גמ׳ מדשביק לריבית דאורייתא וקא מפרש דרבנן מכלל דאורייתא דנשך ותרבית חדא מלתא היא והא קראי כתיבי נשך כסף וריבית אוכל
GUEMARÁ: ¿Por qué la Mishná, tras mencionar el interés bíblico, explica especialmente el interés rabínico? Esto parece indicar que las dos denominaciones bíblicas, néshej y tarbit, describen una misma prohibición. Pero los versículos distinguen «interés sobre dinero» y «aumento sobre alimentos».
ותיסברא דאיכא נשך בלא תרבית ותרבית בלא נשך נשך בלא תרבית היכי דמי
¿Puede existir interés que muerda al prestatario sin aumentar el valor del prestamista, o incremento sin esa pérdida? ¿Cómo sería el primero?
אי דאוזפיה מאה במאה ועשרים מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף קיימי מאה ועשרים בדנקא נשך איכא דקא נכית ליה דקא שקיל מיניה מידי דלא יהיב ותרבית ליכא דלית ליה רווחא דדנקא אוזפיה ודנקא קא. שקיל מיניה
Supongamos que presta cien monedas y exige ciento veinte. Al principio cien equivalen a una moneda de valor superior, y al final ciento veinte equivalen a ese mismo valor. Hay «mordida» porque exige más unidades de las que prestó, pero no ganancia en poder adquisitivo.
סוף סוף אי בתר מעיקרא אזלת הרי נשך והרי תרבית אי בתר בסוף אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא
Sin embargo, si se mide desde el inicio, hay tanto néshej como tarbit; y si se mide por el final, no hay ni uno ni otro.
ותו תרבית בלא נשך היכי דמי אי דאוזיף מאה במאה מעיקרא קיימי מאה בדנקא ולבסוף מאה בחומשא
¿Cómo habría entonces tarbit sin néshej? Supongamos que presta cien y exige cien, pero el valor de esas cien monedas aumenta entre el préstamo y el pago.
אי בתר מעיקרא אזלת לא נשך איכא ולא תרבית איכא אי בתר סוף אזלת הרי נשך והרי תרבית
Si se mide al inicio, no hay ni mordida ni aumento; si se mide al final, existen ambas cosas.
אלא אמר רבא אי אתה מוצא לא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין
Ravá concluyó que no puede existir néshej sin tarbit ni tarbit sin néshej: la Torá los nombró por separado para que quien cobre interés infrinja dos prohibiciones.
ת"ר (ויקרא כה, לז) את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך אין לי אלא נשך בכסף וריבית באוכל נשך באוכל מנין ת"ל (דברים כג, כ) נשך אוכל ריבית בכסף מנין תלמוד לומר נשך כסף
Los sabios enseñaron: «No darás tu dinero con interés ni darás tu alimento con incremento» (Levítico 25:37). ¿Solo se prohíbe néshej con dinero y tarbit con alimento? Para incluir néshej sobre alimentos dice «interés de alimento» (Deuteronomio 23:20), y para incluir tarbit sobre dinero dice «interés de dinero».
בבא מציעא ס׳ ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 29 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.