כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים חוץ מהוצאת שבתות והוצאת י"ט והוצאת בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו
Todo el sustento de una persona le es fijado desde Rosh Hashaná hasta Yom Kipur, excepto los gastos de Shabat, los gastos de Yom Tov y los gastos de la educación de sus hijos en Torá. Si reduce esos gastos, se le reduce; y si aumenta, se le aumenta.
א"ר אבהו מאי קראה (תהלים פא, ד) תקעו בחדש שופר (בכסא) ליום חגנו איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא, ה) כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב
Rabí Abahu dijo: ¿qué versículo lo enseña? «Tocad el shofar en el mes, en la fecha oculta de nuestra festividad». ¿Cuál es la festividad en la que la luna queda oculta? Rosh Hashaná. Y está escrito: «Porque decreto es para Israel, juicio del Dios de Yaakov».
מאי משמע דהאי חק לישנא דמזוני הוא דכתיב (בראשית מז, כב) ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה מר זוטרא אמר מהכא (משלי ל, ח) הטריפני לחם חקי
¿Cómo se deduce que jok significa sustento? Porque está escrito: «Y comían la ración que les daba Faraón». Mar Zutra dijo: de aquí: «Dame el pan que me corresponde».
תניא אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת מצא אחרת נאה הימנה מניח את השניה ואוכל את הראשונה
Se enseñó acerca de Shamai el Anciano que todos sus días comía en honor de Shabat. Si encontraba un animal hermoso decía: este será para Shabat. Si después encontraba otro más hermoso, reservaba el segundo y comía el primero.
אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום תניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד שביך לשבתיך ובית הלל אומרים ברוך ה' יום יום
Pero Hilel el Anciano tenía otra cualidad: todos sus actos eran por amor al Cielo, como está dicho: «Bendito sea Hashem día tras día». También se enseñó así: Beit Shamai dicen: desde el primer día de la semana prepárate para Shabat. Beit Hilel dicen: «Bendito sea Hashem día tras día».
א"ר חמא ברבי חנינא הנותן מתנה לחברו אין צריך להודיעו שנאמר (שמות לד, כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו
Rabí Jama, hijo de Rabí Janiná, dijo: quien da un regalo a su compañero no necesita informárselo, como está dicho: «Moshé no sabía que la piel de su rostro resplandecía».
מיתיבי (שמות לא, יג) לדעת כי אני ה' מקדשכם אמר לו הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיע אותם מכאן אמר רבן שמעון בן גמליאל הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו
Se objetó: «Para que sepáis que Yo soy Hashem, que os santifica». El Santo, bendito sea, dijo a Moshé: Moshé, tengo un buen regalo en Mi tesoro y su nombre es Shabat; deseo dárselo a Israel. Ve y anúnciaselo. De aquí dijo Rabán Shimón ben Gamliel: quien da pan a un niño debe informar a su madre.
לא קשיא הא במתנה דעבידא לאגלויי הא במתנה דלא עבידא לאגלויי שבת נמי מתנה דעבידא לאגלויי מתן שכרה לא עבידא לאגלויי:
No hay dificultad: un caso es un regalo que terminará siendo descubierto; el otro, uno que no se descubrirá. Pero Shabat también es un regalo que se descubrirá. Su recompensa no era algo que se descubriría.
אמר מר מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו מאי עביד ליה שייף ליה משחא ומלי ליה כוחלא והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שייף ליה מאותו המין
El Maestro dijo: quien da pan a un niño debe informar a su madre. ¿Qué hace? Le frota un poco de aceite y le pinta los ojos con kajal. Pero hoy, cuando se teme a la hechicería, ¿qué hace? Rav Pappa dijo: le frota un poco del mismo alimento.
א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כל מצות שנתן להם הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן להם בצנעא שנאמר (שמות לא, יז) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם
Rabí Yojanán dijo en nombre de Rabí Shimón ben Yojai: todas las mitzvot que el Santo, bendito sea, dio a Israel, se las dio públicamente, excepto Shabat, que se la dio en privado, como está dicho: «Entre Mí y los hijos de Israel será señal perpetua».
אי הכי לא לענשו נכרים עלה שבת אודועי אודעינהו מתן שכרה לא אודעינהו ואי בעית אימא מתן שכרה נמי אודעינהו נשמה יתירה לא אודעינהו
Si es así, los gentiles no deberían ser castigados por no observarla. Él les informó del Shabat, pero no de su recompensa. Y si quieres, di: también les informó de su recompensa, pero no del alma adicional.
דאמר ר' שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר (שמות לא, יז) שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש:
Pues Rabí Shimón ben Lakish dijo: en víspera de Shabat el Santo, bendito sea, da a la persona un alma adicional, y al terminar Shabat se la retira, como está dicho: «Cesó y descansó». Una vez que cesa Shabat: ¡ay, se perdió el alma!
עושה אדם תבשיל מערב יום טוב: אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא
Una persona prepara un guiso antes de Yom Tov. Abayé dijo: esto se enseñó solo respecto de un guiso, pero no de pan.
מאי שנא פת דלא אילימא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא והא דייסא נמי דלא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי מערבין בדייסא אלא מידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא ודייסא לא שכיחא
¿Por qué el pan no? Si dices que necesitamos algo que acompañe el pan y el pan no acompaña al pan, tampoco las gachas lo acompañan, pues Rabí Zeira dijo: esos necios babilonios comen pan con pan. Y Rav Najumi bar Zejariá dijo en nombre de Abayé que sí se puede hacer eruv con gachas. Más bien, se requiere algo poco habitual: el pan es frecuente y las gachas no.
איכא דאמרי אמר אביי לא שנו אלא תבשיל אבל פת לא מאי טעמא אילימא דמידי דלא שכיח בעינן ופת שכיחא והא דייסא לא שכיחא ואמר רב נחומי בר זכריה משמיה דאביי אין מערבין בדייסא אלא מידי דמלפת בעינן ופת לא מלפתא ודייסא נמי לא מלפתא דאמר ר' זירא הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא
Algunos dicen que Abayé dijo: se enseñó solo respecto de un guiso, pero no de pan. ¿Por qué? Si dices que se requiere algo poco habitual y el pan es frecuente, las gachas no son frecuentes, y sin embargo Rav Najumi bar Zejariá dijo en nombre de Abayé que no se hace eruv con gachas. Más bien, se requiere algo que acompañe el pan: el pan no acompaña al pan, y tampoco las gachas, pues Rabí Zeira dijo: esos necios babilonios comen pan con pan.
תני ר' חייא עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין וה"מ דאית בהו כזית אמר רב יצחק בריה דרב יהודה שמנונית שעל גבי הסכין גוררו וסומך עליו משום ערובי תבשילין והני מילי דאית בהו כזית
Rabí Jiyá enseñó: puede apoyarse en las lentejas que quedaron en el fondo de la olla para el eruv tavshilín, siempre que haya un kezait. Rav Yitzjak, hijo de Rav Yehudá, dijo: puede raspar la grasa que está sobre el cuchillo y apoyarse en ella para el eruv tavshilín, siempre que haya un kezait.
אמר רב אסי אמר רב דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי נכרים אמר רב יוסף ואם צלאן נכרי סומך עליהם משום ערובי תבשילין ואי עבדינהו נכרי כסא דהרסנא אסור
Rav Asi dijo en nombre de Rav: los pescados pequeños salados no están sujetos a la prohibición de alimentos cocinados por gentiles. Rav Yosef dijo: si un gentil los asó, se puede apoyar en ellos para el eruv tavshilín. Pero si el gentil preparó con ellos kasa de harsená, está prohibido.
פשיטא מהו דתימא
Es obvio. Podrías haber pensado que
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
ביצה ט״ז א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
