Beitzah 22a
Beitzah 22a:1
ומדליקין לו את הנר משום רבי יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן תניא נמי הכי מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר ומחמין לו קיתון אחד ויש אומרים אף צולין לו דג קטן
También se enciende para él una lámpara. En nombre de Rabí Yitzjak dijeron: incluso se le asa un pescado pequeño. También se enseñó así: a quien no hizo eruv tavshilín se le hornea un pan, se le mantiene caliente una olla, se le enciende una lámpara y se le calienta una jarra de agua; algunos dicen que también se le asa un pescado pequeño.
Beitzah 22a:2
רבא אמר לעולם שהניח ושאני הטמנה דמוכחא מלתא דאדעתא דשבתא קעביד
Rava dijo: en realidad sí hizo eruv; sin embargo, cubrir para conservar el calor es diferente, porque resulta evidente que lo hace para Shabat.
Beitzah 22a:3
איתיביה אביי חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא א"כ ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יו"ט הא היו לו חמין טמונין מיהא עביד ואע"ג דמוכחא מלתא דאדעתא דשבת קעביד
Abayé objetó: Jananiá dice que Beit Shamai sostienen que no se hornea a menos que haya hecho eruv con pan, no se cocina a menos que lo haya hecho con un guiso y no se conserva el calor a menos que ya tuviera agua caliente cubierta desde antes de Yom Tov. Esto implica que, si ya la tenía cubierta, puede hacerlo, aunque sea evidente que actúa para Shabat.
Beitzah 22a:4
אלא אמר אביי כגון שערב לזה ולא ערב לזה וחנניה היא ואליבא דב"ש:
Más bien, Abayé dijo: se trata de quien hizo eruv para una actividad y no para otra, conforme a Jananiá y Beit Shamai.
Beitzah 22a:5
ואין זוקפין את המנורה: מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה דב"ש סברי יש בנין בכלים וב"ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים
Y no se vuelve a montar la lámpara. ¿Qué hace exactamente? Rav Jinena bar Bisná dijo: aquí se trata de una lámpara formada por piezas, que parece una construcción. Beit Shamai sostienen que hay construcción en utensilios; Beit Hilel sostienen que no hay construcción ni demolición en utensilios.
Beitzah 22a:6
עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"ל לאו אדעתאי:
Ula llegó a la casa de Rav Yehudá. Su sirviente se levantó y enderezó la lámpara. Rav Yehudá objetó a Ula: quien añade aceite a una lámpara es responsable por encender, y quien toma aceite de ella es responsable por apagar. Ula respondió: no lo hizo con mi conocimiento.
Beitzah 22a:7
אמר רב קנבא שרי:
Rav dijo: está permitido usar una mecha carbonizada.
Beitzah 22a:8
בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר אמר לו אפשר בבית אחר
Abá bar Marta preguntó a Abayé: ¿se puede apagar una lámpara por causa de «otro asunto», es decir, para permitir relaciones maritales? Le respondió: puede ir a otra habitación.
Beitzah 22a:9
אין לו בית אחר מאי אפשר לעשות לו מחיצה אין לו לעשות מחיצה מאי אפשר לכפות עליו את הכלי אין לו כלי מאי אמר ליה אסור
¿Y si no tiene otra habitación? Puede hacer una separación. ¿Y si no puede? Puede cubrir la lámpara con un recipiente. ¿Y si no tiene recipiente? Le respondió: está prohibido.
Beitzah 22a:10
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר אמר ליה ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Le objetó: no se apaga un leño para conservarlo, pero si es para que no se llene de humo la casa o la olla, está permitido. Respondió: aquella es la opinión de Rabí Yehudá; yo hablo conforme a los Sabios.
Beitzah 22a:11
בעא מיניה אביי מרבה מהו לכבות את הדלקה ביו"ט היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי משום אבוד ממון מאי א"ל אסור
Abayé preguntó a Rabá: ¿se puede apagar un incendio en Yom Tov? Si existe peligro para la vida, no pregunto, porque incluso en Shabat está permitido. Pregunto cuando solo hay pérdida económica. Le respondió: está prohibido.
Beitzah 22a:12
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Le objetó: no se apaga un leño para conservarlo, pero si es para que la casa o la olla no se llenen de humo, está permitido. Respondió: aquella es la opinión de Rabí Yehudá; yo hablo conforme a los Sabios.
Beitzah 22a:13
בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפי' בשבת שרי כי קמבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי א"ל אסור
Rav Ashi preguntó a Ameimar: ¿se puede aplicar kajal al ojo en Yom Tov? Cuando hay peligro, como secreción, punzada, sangrado, lagrimeo, fiebre o el comienzo de la enfermedad, no pregunto, porque incluso en Shabat está permitido. Pregunto al final de la enfermedad o solo para mejorar la visión. Le respondió: está prohibido.
Beitzah 22a:14
איתיביה אין מכבין את הבקעת ושני ליה כדשנין
Le objetó de la baraita del leño, y Ameimar respondió como ya se explicó.
Beitzah 22a:15
אמימר שרי למכחל עינא מנכרי בשבתא איכא דאמרי אמימר גופיה כחל עינא מנכרי בשבתא אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין ע"י נכרי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה
Ameimar permitía que un gentil aplicara kajal al ojo en Shabat. Algunos dicen que el propio Ameimar dejó que un gentil se lo aplicara. Rav Ashi le dijo: ¿tu razonamiento se basa en que Ula, hijo de Rav Ilai, dijo que todas las necesidades de un enfermo se realizan mediante un gentil en Shabat, y Rav Hamnuna dijo que para toda dolencia sin peligro se ordena a un gentil que actúe?
Beitzah 22a:16
הני מילי היכא דלא מסייע בהדיה אבל מר קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח אמר ליה איכא רב זביד דקאי כותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש
Eso se aplica cuando el judío no ayuda, pero el maestro ayuda al cerrar y abrir el ojo. Ameimar respondió: Rav Zevid también sostiene como tú, pero le respondí que una ayuda sin sustancia no se considera acción.
Beitzah 22a:17
אמימר שרא למכחל עינא ביו"ט שני של ראש השנה אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה
Ameimar permitió aplicar kajal en el segundo día de Rosh Hashaná. Rav Ashi le dijo: ¿acaso Rava no dijo que, si alguien muere en el primer día de Yom Tov, gentiles se ocupan del entierro, y en el segundo día, judíos; incluso durante los dos días de Rosh Hashaná,
Ficha editorial de este texto
