אמר ליה לא אמר ליה יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך אמר ליה לא אמר ליה יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך א"ל לא נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה
Le dijo: «No». Le dijo: «Te pagaré la mitad del costo de tu banquete». Le respondió: «No». Le dijo: «Te pagaré todo el costo de tu banquete». Le respondió: «No». Entonces lo tomó de la mano, lo levantó y lo expulsó.
אמר הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה ש"מ קא ניחא להו איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא אזל אמר ליה לקיסר מרדו בך יהודאי א"ל מי יימר א"ל שדר להו קורבנא חזית אי מקרבין ליה
Bar Kamtzá dijo: «Puesto que los Sabios estaban allí sentados y no protestaron, se deduce que estuvieron de acuerdo. Iré a denunciarlos ante el emperador». Fue y le dijo al César: «Los judíos se han rebelado contra ti». El César le preguntó: «¿Quién lo afirma?». Le respondió: «Envíales un sacrificio y verás si lo ofrecen».
אזל שדר בידיה עגלא תלתא בהדי דקאתי שדא ביה מומא בניב שפתים ואמרי לה בדוקין שבעין דוכתא דלדידן הוה מומא ולדידהו לאו מומא הוא
El César envió por medio de él un becerro de tres años. Mientras lo transportaba, Bar Kamtzá le produjo un defecto en el labio superior; algunos dicen que se lo produjo en la membrana del ojo. Para nosotros era un defecto que invalidaba el sacrificio, pero para los romanos no era considerado defecto.
סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות אמר להו רבי זכריה בן אבקולס יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא אמר להו רבי זכריה יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג
Los Sabios pensaron ofrecerlo para preservar la paz con el gobierno. Rabí Zejariá ben Avkulás les dijo: «La gente dirá que se ofrecen animales defectuosos sobre el altar». Pensaron entonces matar a Bar Kamtzá para que no regresara a informar al César. Rabí Zejariá les dijo: «La gente dirá que quien produce un defecto en un animal consagrado debe ser ejecutado».
אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו
Rabí Yojanán dijo: La excesiva humildad de Rabí Zejariá ben Avkulás destruyó nuestro Templo, incendió nuestro Santuario y nos exilió de nuestra tierra.
שדר עלוייהו לנירון קיסר כי קאתי שדא גירא למזרח אתא נפל בירושלים למערב אתא נפל בירושלים לארבע רוחות השמים אתא נפל בירושלים
El César envió contra ellos a Nerón César. Cuando se acercó, disparó una flecha hacia el este y cayó en Jerusalén. Disparó hacia el oeste y cayó en Jerusalén. Disparó hacia los cuatro puntos cardinales, y todas cayeron en Jerusalén.
א"ל לינוקא פסוק לי פסוקיך אמר ליה (יחזקאל כה, יד) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל וגו' אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ערק ואזל ואיגייר ונפק מיניה ר"מ
Nerón dijo a un niño: «Recítame el versículo que estás estudiando». El niño le respondió: «Pondré mi venganza contra Edom en manos de mi pueblo Israel». Nerón dijo: «El Santo, bendito sea, quiere destruir su Casa y luego limpiarse las manos por medio de este hombre». Huyó, se convirtió al judaísmo y de él descendió Rabí Meir.
שדריה עילוייהו לאספסיינוס קיסר אתא צר עלה תלת שני הוו בה הנהו תלתא עתירי נקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ובן ציצית הכסת נקדימון בן גוריון שנקדה לו חמה בעבורו בן כלבא שבוע שכל הנכנס לביתו כשהוא רעב ככלב יוצא כשהוא שבע בן ציצית הכסת שהיתה ציצתו נגררת על גבי כסתות איכא דאמרי שהיתה כסתו מוטלת בין גדולי רומי
El César envió entonces contra ellos a Vespasiano. Este llegó y sitió Jerusalén durante tres años. Había en ella tres hombres muy ricos: Nakdimón ben Gurión, Ben Kalbá Savúa y Ben Tzitzit Hakeset. Nakdimón ben Gurión fue llamado así porque el sol brilló por él. Ben Kalbá Savúa, porque todo el que entraba hambriento como un perro salía saciado. Ben Tzitzit Hakeset, porque los flecos de su manto se arrastraban sobre almohadones; algunos dicen que su asiento estaba colocado entre los nobles de Roma.
חד אמר להו אנא זיינא להו בחיטי ושערי וחד אמר להו בדחמרא ובדמלחא ומשחא וחד אמר להו בדציבי ושבחו רבנן לדציבי דרב חסדא כל אקלידי הוה מסר לשמעיה בר מדציבי דאמר רב חסדא אכלבא דחיטי בעי שיתין אכלבי דציבי הוה להו למיזן עשרים וחד שתא
Uno de ellos dijo: «Yo alimentaré a la ciudad con trigo y cebada». Otro dijo: «Yo la abasteceré con vino, sal y aceite». El tercero dijo: «Yo la abasteceré con leña». Los Sabios elogiaron especialmente al que ofreció la leña, pues Rav Jisda entregaba a su sirviente todas las llaves de sus almacenes excepto la llave de la leña. Rav Jisda decía: Para cada medida de trigo se necesitan sesenta medidas de leña. Tenían provisiones suficientes para alimentar la ciudad durante veintiún años.
הוו בהו הנהו בריוני אמרו להו רבנן ניפוק ונעביד שלמא בהדייהו לא שבקינהו אמרו להו ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו אמרו להו רבנן לא מסתייעא מילתא קמו קלנהו להנהו אמברי דחיטי ושערי והוה כפנא
Había en la ciudad grupos de fanáticos. Los Sabios les dijeron: «Salgamos y hagamos la paz con los romanos», pero no se lo permitieron. Los fanáticos dijeron: «Salgamos y combatámoslos». Los Sabios respondieron: «No tendremos éxito». Entonces los fanáticos incendiaron los almacenes de trigo y cebada, y comenzó el hambre.
מרתא בת בייתוס עתירתא דירושלים הויא שדרתה לשלוחה ואמרה ליה זיל אייתי לי סמידא אדאזל איזדבן אתא אמר לה סמידא ליכא חיורתא איכא אמרה ליה זיל אייתי לי אדאזל איזדבן אתא ואמר לה חיורתא ליכא גושקרא איכא א"ל זיל אייתי לי אדאזל אזדבן אתא ואמר לה גושקרא ליכא קימחא דשערי איכא אמרה ליה זיל אייתי לי אדאזל איזדבן
Marta bat Baitos era una mujer muy rica de Jerusalén. Envió a su sirviente y le dijo: «Ve y tráeme harina fina». Mientras iba, se agotó. Regresó y le dijo: «No hay harina fina, pero queda harina blanca». Ella le dijo: «Ve y tráemela». Mientras iba, se agotó. Regresó y le dijo: «No hay harina blanca, pero queda harina ordinaria». Ella le dijo: «Ve y tráemela». Mientras iba, se agotó. Regresó y le dijo: «No hay harina ordinaria, pero queda harina de cebada». Ella le dijo: «Ve y tráemela». Mientras iba, también se agotó.
הוה שליפא מסאנא אמרה איפוק ואחזי אי משכחנא מידי למיכל איתיב לה פרתא בכרעא ומתה
Se había quitado los zapatos. Dijo: «Saldré y veré si encuentro algo para comer». Un excremento se le pegó en el pie y murió.
קרי עלה רבן יוחנן בן זכאי (דברים כח, נו) הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה איכא דאמרי גרוגרות דר' צדוק אכלה ואיתניסא ומתה דר' צדוק יתיב ארבעין שנין בתעניתא דלא ליחרב ירושלים כי הוה אכיל מידי הוה מיתחזי מאבראי וכי הוה בריא מייתי ליה גרוגרות מייץ מייהו ושדי להו
Rabán Yojanán ben Zakai aplicó a ella el versículo: «La mujer delicada y refinada entre vosotros, que nunca intentó apoyar la planta de su pie sobre la tierra». Algunos dicen que comió los higos secos que Rabí Tzadok había chupado, se sintió repugnada y murió. Rabí Tzadok había ayunado durante cuarenta años para que Jerusalén no fuera destruida. Cuando comía algo, se podía ver desde el exterior de su cuerpo. Cuando necesitaba recuperarse, le llevaban higos secos; chupaba su jugo y luego los desechaba.
כי הוה קא ניחא נפשה אפיקתה לכל דהבא וכספא שדיתיה בשוקא אמרה האי למאי מיבעי לי והיינו דכתיב (יחזקאל ז, יט) כספם בחוצות ישליכו
Cuando Marta estaba muriendo, sacó todo su oro y su plata y los arrojó a la calle. Dijo: «¿Para qué necesito ahora todo esto?». Así se cumplió el versículo: «Arrojarán su plata por las calles».
אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה שלח ליה תא בצינעא לגבאי אתא א"ל עד אימת עבדיתו הכי וקטליתו ליה לעלמא בכפנא א"ל מאי איעביד דאי אמינא להו מידי קטלו לי א"ל חזי לי תקנתא לדידי דאיפוק אפשר דהוי הצלה פורתא
Aba Sikrá, jefe de los fanáticos de Jerusalén, era hijo de la hermana de Rabán Yojanán ben Zakai. Este le envió un mensaje: «Ven secretamente a verme». Llegó, y Rabán Yojanán le preguntó: «¿Hasta cuándo continuaréis haciendo esto y matando al pueblo de hambre?». Aba Sikrá respondió: «¿Qué puedo hacer? Si les digo algo, me matarán». Rabán Yojanán le dijo: «Busca una solución para que yo pueda salir; quizá logre una pequeña salvación».
א"ל נקוט נפשך בקצירי וליתי כולי עלמא ולישיילו בך ואייתי מידי סריא ואגני גבך ולימרו דנח נפשך וליעיילו בך תלמידך ולא ליעול בך איניש אחרינא דלא לרגשן בך דקליל את דאינהו ידעי דחייא קליל ממיתא
Aba Sikrá le dijo: «Finge estar enfermo y haz que todos vengan a visitarte. Después trae algo maloliente y colócalo junto a ti, para que digan que has muerto. Que tus discípulos carguen tu féretro, y que ninguna otra persona lo haga, para que no noten que estás vivo, pues eres ligero. Ellos saben que un cuerpo vivo pesa menos que uno muerto».
עביד הכי נכנס בו רבי אליעזר מצד אחד ורבי יהושע מצד אחר כי מטו לפיתחא בעו למדקריה אמר להו יאמרו רבן דקרו בעו למדחפיה אמר להו יאמרו רבן דחפו פתחו ליה בבא נפק
Así lo hizo. Rabí Eliezer cargó un lado del féretro y Rabí Yehoshúa el otro. Cuando llegaron a la puerta, los fanáticos quisieron atravesar el cuerpo con una espada. Aba Sikrá les dijo: «Dirán que atravesaron a su maestro». Quisieron empujarlo. Les dijo: «Dirán que empujaron a su maestro». Abrieron la puerta y salió.
כי מטא להתם אמר שלמא עלך מלכא שלמא עלך מלכא א"ל מיחייבת תרי קטלא חדא דלאו מלכא אנא וקא קרית לי מלכא ותו אי מלכא אנא עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי א"ל דקאמרת לאו מלכא אנא
Cuando llegó ante Vespasiano, le dijo: «La paz sea contigo, rey; la paz sea contigo, rey». Vespasiano le respondió: «Mereces dos condenas de muerte: una porque yo no soy rey y tú me llamas rey; y otra porque, si realmente soy rey, ¿por qué no viniste ante mí hasta ahora?». Rabán Yojanán le dijo: «Respecto de lo que afirmas que no eres rey…».
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
גיטין נ״ו א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
