Horaiot 12a
Horaiot 12a:1
ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז שמן המשחה וצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה וארגז ששלחו פלשתים דורון לישראל שנאמר (שמואל א ו, ח) ואת כלי הזהב אשר השבותם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אותו והלך
Pero ¿existía todavía el aceite de la unción en la época de Yehoajaz? Se enseñó: Cuando fue escondido el Arca, también fueron escondidos el aceite de la unción, la vasija del maná, la vara de Aharón con sus almendras y flores, y la caja que los filisteos enviaron como regalo a Israel, como está escrito: «Pondréis en una caja, a su lado, los objetos de oro que le devolvéis como ofrenda por la culpa; y la enviaréis para que se vaya».
Horaiot 12a:2
ומי גנזו יאשיהו מלך יהודה גנזו שראה שכתוב בתורה (דברים כח, לו) יולך ה' אותך ואת מלכך וגו' צוה וגנזום שנאמר (דברי הימים ב לה, ג) ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל
¿Quién los escondió? Yoshiyahu, rey de Yehudá. Al ver que estaba escrito en la Torá: «El Eterno te conducirá a ti y a tu rey…», ordenó que fueran escondidos. Está escrito: «Dijo a los leviím que enseñaban a todo Israel, consagrados al Eterno: Colocad el Arca sagrada en la casa que construyó Shelomó, hijo de David, rey de Israel. Ya no tenéis que cargarla sobre los hombros; ahora servid al Eterno, vuestro Dios, y a Su pueblo Israel».
Horaiot 12a:3
ואמר רבי אלעזר אתיא שם שם אתיא משמרת משמרת אתיא דורות דורות אמר רב פפא באפרסמא דכיא
Rabí Elazar dijo: Mediante una analogía verbal entre la palabra «allí» escrita en diferentes pasajes, entre «custodia» y «custodia», y entre «generaciones» y «generaciones», se aprende que todos estos objetos fueron escondidos juntos. Rav Papa respondió respecto de la unción de Yehoajaz: Fue realizada con bálsamo puro, no con el aceite sagrado de Moshé.
Horaiot 12a:4
ת"ר כיצד מושחין את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כף יוני
Los Sabios enseñaron: ¿Cómo se ungía a los reyes? Dibujando sobre su cabeza una forma semejante a una corona. ¿Y a los kohanim? Con una forma semejante a la letra griega ji. ¿Qué significa «como una ji»? Rav Menashiá bar Gadá dijo: Como la letra griega con forma de X.
Horaiot 12a:5
תני חדא בתחלה מוצקין שמן על ראשו ואח"כ נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ותניא אחריתי בתחלה נותנין לו שמן בין ריסי עיניו ואח"כ מוצקים לו שמן על ראשו תנאי היא איכא דאמרי משיחה עדיפא ואיכא דאמרי יציקה עדיפא
Una baraita enseña: Primero se derramaba aceite sobre su cabeza y después se colocaba aceite entre sus párpados. Otra baraita enseña: Primero se colocaba aceite entre sus párpados y después se derramaba sobre su cabeza. Es una disputa entre tannaím: Algunos consideran principal el acto de untar y otros el acto de verter.
Horaiot 12a:6
מ"ט דמאן דאמר יציקה עדיפא דכתיב (ויקרא ח, יב) ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו ומאן דאמר משיחה עדיפא מ"ט קסבר שכן אתה מוצא אצל כלי שרת והכתיב ויצוק ובסוף וימשח הכי קאמר מאי טעם ויצוק משום דוימשח
¿Cuál es la razón de quien considera principal el vertido? Está escrito: «Derramó del aceite de la unción sobre la cabeza de Aharón y lo ungió para santificarlo», mencionando primero el vertido. Quien considera principal la unción sostiene que así encontramos respecto de los utensilios sagrados. Pero el versículo primero dice «derramó» y después «ungió». Debe interpretarse: ¿Por qué derramó? Para realizar mediante ello la unción.
Horaiot 12a:7
ת"ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כשמן הטוב וגו' (תהלים קלג, ג) כטל חרמון מה טל חרמון אין בו מעילה אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה
Los Sabios enseñaron acerca del versículo: «Como el buen aceite que desciende sobre la barba, la barba de Aharón». Dos gotas semejantes a perlas quedaron suspendidas de la barba de Aharón. Rav Papa dijo: Se enseñó que, cuando hablaba, las gotas subían y se asentaban en la raíz de su barba. Moshé estaba preocupado y pensaba: «Quizá, Dios no lo permita, hice uso indebido del aceite sagrado». Salió una voz celestial y dijo: «Como el buen aceite… como el rocío del Jermón». Así como no existe uso indebido respecto del rocío del Jermón, tampoco lo hubo respecto del aceite de la barba de Aharón.
Horaiot 12a:8
ועדיין היה אהרן דואג אמר שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהלים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת
Aharón todavía estaba preocupado. Dijo: «Quizá Moshé no hizo uso indebido, pero yo sí». Salió una voz celestial y le dijo: «¡Qué bueno y agradable es que los hermanos habiten juntos!». Así como Moshé no hizo uso indebido, tampoco tú lo hiciste.
Horaiot 12a:9
ת"ר אין מושחים את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם שנא' (מלכים א א, לג) ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם [וגו'] והורדתם אותו אל גחון
Los Sabios enseñaron: Los reyes solamente son ungidos junto a un manantial, como señal de que su reinado se prolongará. Está escrito: «El rey les dijo: Tomad con vosotros a los servidores de vuestro señor… y hacedlo descender al Guijón».
Horaiot 12a:10
אמר רבי אמי האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה
Rabí Amí dijo: Quien desee saber si completará el año debe encender una lámpara durante los diez días comprendidos entre Rosh Hashaná y Yom Kipur, en una casa donde no sople el viento. Si su luz continúa ardiendo y creciendo, sabrá que completará el año.
Horaiot 12a:11
ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח לירבי תרנגולא אי שמין ושפר מצלח
Quien desee emprender un negocio y saber si tendrá éxito debe criar un gallo. Si engorda y se vuelve hermoso, tendrá éxito.
Horaiot 12a:12
האי מאן דבעי למיפק [לאורחא] ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא ניקום בביתא דחברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא ולאו מלתא היא דלמא חלשא דעתיה ומיתרע מזליה אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי
Quien esté a punto de salir de viaje y desee saber si regresará a su casa debe permanecer en una habitación oscura de la casa de un compañero. Si ve la sombra de su propia sombra, sabrá que regresará. Sin embargo, no es apropiado hacer esto, porque quizá no vea la señal, se desanime y con ello empeore su suerte. Abayé dijo: Ahora que has afirmado que las señales tienen importancia, una persona debe acostumbrarse a contemplar al comienzo del año una calabaza, frijoles, puerros, acelgas y dátiles.
Horaiot 12a:13
אמר להו רב משרשיא לבריה כי בעיתו מיעל ומיגמרי קמי רבייכו גרסו מתניתא ועלו לקמי רבייכו וכי יתביתו קמיה חזו לפומיה דכתיב (ישעיהו ל, כ) והיו עיניך רואות את מוריך וכי גרסיתו גרסו על נהרא דמיא דכי היכי דמשכן מיא משכן שמעתתייכו ותיבו אקילקלי דמתא מחסיא ולא תיבו אפדני דפומבדיתא טב גלדנא סריא [דמתא מחסיא למיכל] מכותחא דרמי כיפי
Rav Mesharshiá dijo a sus hijos: Cuando vayáis a estudiar delante de vuestro maestro, repasad primero la Mishná y después entrad. Cuando estéis sentados delante de él, observad su boca, como está escrito: «Tus ojos verán a tus maestros». Cuando estudiéis, hacedlo junto a un río, para que, así como el agua fluye continuamente, también vuestras enseñanzas fluyan y perduren. Es preferible que viváis en los basureros de Mata Mejasia antes que en los palacios de Pumbedita. Es mejor comer un pequeño pescado deteriorado de Mata Mejasia que el kutaj de Ramí Kifí.
Horaiot 12a:14
(שמואל א ב, א) רמה קרני באלהי רמה קרני ולא רמה פכי דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן:
Está escrito: «Mi cuerno se elevó en mi Dios». Janá dijo «mi cuerno» y no «mi frasco». David y Shelomó, que fueron ungidos con aceite contenido en un cuerno, tuvieron una monarquía prolongada. Shaúl y Yehú, que fueron ungidos con un frasco, no tuvieron una monarquía prolongada.
Horaiot 12a:15
המשוח בשמן המשחה וכו': ת"ר משיח יכול מלך ת"ל כהן אי כהן יכול מרובה בגדים ת"ל משיח אי משיח יכול משוח מלחמה תלמוד לומר והכהן המשיח שאינו משיח על גביו
«El ungido con el aceite de la unción, etc.». Los Sabios enseñaron: La expresión «ungido» podría referirse a un rey. Por eso está escrito «kohén». Si dice «kohén», podría referirse al kohén gadol investido únicamente con las vestiduras. Por eso está escrito «ungido». Si dice «ungido», podría referirse al kohén ungido para la guerra. Por eso está escrito «el kohén ungido», es decir, aquel que no tiene sobre él a ningún otro kohén ungido.
Horaiot 12a:16
מאי משמע כדאמר רבא הירך המיומנת שבירך הכא נמי המשיח המיומן שבמשוחים
¿Cómo se deduce esta interpretación? Del mismo modo que Rabá explicó la expresión «el muslo derecho», literalmente «el muslo más apto entre los muslos», también aquí significa «el ungido principal entre todos los ungidos».
Horaiot 12a:17
אמר מר משיח יכול מלך מלך פר הוא דמייתי שעיר הוא דמייתי איצטריך ס"ד אמינא על שגגת מעשה יביא שעיר על העלם דבר יביא פר קמ"ל:
El Maestro dijo: «La expresión ungido podría referirse a un rey». Pero un rey no trae un toro, sino un macho cabrío. La aclaración era necesaria. Podría pensarse que, por un simple acto involuntario, el rey trae un macho cabrío, pero por una decisión halájica errónea trae un toro. La baraita enseña que no.
Horaiot 12a:18
אין בין משוח בשמן המשחה כו': מתניתין דלא כרבי מאיר דאי ר"מ הא תניא מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות דברי ר"מ ולא הודו לו חכמים
«La única diferencia entre el ungido con aceite y el investido con vestiduras, etc.». Nuestra Mishná no sigue a Rabí Meír, pues se enseñó: Un kohén gadol investido mediante las vestiduras trae el toro correspondiente a la transgresión de cualquiera de las mitzvot; estas son las palabras de Rabí Meír. Los Sabios no estuvieron de acuerdo.
Horaiot 12a:19
מ"ט דר"מ דתניא (ויקרא ד, ג) משיח אין לי אלא משוח בשמן המשחה מרובה בגדים מנין תלמוד לומר הכהן המשיח
¿Cuál es la razón de Rabí Meír? Se enseñó: La palabra «ungido» enseña al kohén ungido con el aceite. ¿De dónde se incluye al investido mediante las vestiduras? De la expresión ampliada: «El kohén ungido».
Horaiot 12a:20
במאי אוקימתיה כרבנן
Hemos establecido que la primera parte de la Mishná sigue a los Sabios.
Ficha editorial de este texto
