ולא מתייבמת [אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה ודאי ואמרת לי את סוטה ספק ומ"ש סוטה ודאי (מ"ט משום דכתיב בה טומאה
...pero no yibum. Rav replicaría: yo hablo de una sotá cuya infidelidad está probada, y tú de una sospechosa. Pero ¿por qué distinguirlas, si también para la dudosa la Torá habla de impureza?
סוטה ספק נמי טומאה כתיבא בה דתניא ר' יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת משום שנאמר (דברים כד, ד) אחרי אשר הוטמאה
Se enseñó: rabí Yosé ben Kipar, en nombre de rabí Elazar, dice que quien vuelve a tomar a su exesposa después de que ella se casó con otro está prohibido, pero no si solo estuvo comprometida con el otro, por «después de haber sido impurificada» (Deuteronomio 24:4).
וחכ"א אחת זו ואחת זו אסורה אלא מה אני מקיים אחרי הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה
Los sabios prohíben ambas situaciones. Entonces, ¿para qué dice «después de haber sido impurificada»? Para incluir a una sotá que se ocultó con otro hombre.
ומאי נסתרה נבעלה ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט נבעלה טומאה בהדיא כתיב בה (במדבר ה, יג) ונסתרה והיא נטמאה
¿«Se ocultó» significa que tuvo relaciones? Así es; se usa un eufemismo. Respecto de la relación está escrito expresamente «se ocultó y fue impurificada» (Números 5:13).
למיקם עלה בלאו ור' יוסי בן כיפר לאו בסוטה לית ליה ואפי' זנאי נמי
Eso establece una prohibición negativa. ¿Rabí Yosé ben Kipar no acepta tal prohibición respecto de la sotá, incluso cuando cometió adulterio?
מאי טעמא הויה ואישות כתיב בה
Su motivo es que el versículo habla de constituir matrimonio.
בעא מיניה רב יהודה מרב ששת המחזיר גרושתו משניסת ומת צרתה מהו אליבא דרבי יוסי בן כיפר לא תיבעי לך כיון דאמר ר' יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא צרתה כמותה
Rav Yehudá preguntó a Rav Shéshet: si un hombre volvió a tomar a su exesposa después de que se casó con otro y murió, ¿qué ocurre con su coesposa? Según rabí Yosé ben Kipar, la palabra «impureza» se refiere a la exesposa recuperada, y su coesposa tiene la misma condición.
ואי משום דכתיב בה (דברים כד, ד) תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה
Y la expresión «ella es abominación» (Deuteronomio 24:4) excluye a sus hijos, no necesariamente a su coesposa, que también podría ser considerada abominación.
כי תיבעי לך אליבא דרבנן אע"ג דאמור רבנן טומאה בסוטה הוא דכתיב אין מקרא יוצא מידי פשוטו
La pregunta es según los sabios: aunque relacionan «impureza» con la sotá, un versículo no pierde su sentido literal.
או דלמא כיון דאיעקר איעקר איכא דאמרי אליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאיתעקר איעקר
O quizá, una vez transferida esa expresión a la sotá, ya no se aplica a la divorciada. Hay quienes invierten las posturas: según los sabios no existe duda, pues la expresión quedó transferida.
כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי בן כיפר מאי אע"ג דאמר ר' יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא מיעט רחמנא היא תועבה ואין צרתה תועבה או דלמא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה
La duda es según rabí Yosé ben Kipar: ¿«ella es abominación» excluye a su coesposa o solo a sus hijos, dejando comprendida a la coesposa?
א"ל תניתוה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה
Le respondieron con una Mishná: cuando una viuda es apta y la otra no, si hace jalitzá se efectúa con la no apta; si realiza yibum, con la apta.
מאי כשרה ומאי פסולה אילימא כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה
¿Qué significan «apta» y «no apta»? ¿Aptas o no para el resto del mundo? Si ambas son aptas para el cuñado, ¿qué importancia tiene?
אלא לאו כשרה כשרה ליה פסולה פסולה ליה ומאי ניהו מחזיר גרושתו וקתני ואם היה מייבם מייבם לכשרה
¿No significa apta para él y no apta para él, siendo esta última la divorciada que el hermano recuperó? Sin embargo, la Mishná permite yibum con la apta.
לא לעולם כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא ודקאמרת כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה משום דרב יוסף
No: se refiere a apta o no para el mundo en general. ¿Por qué distinguirlas si ambas están permitidas al cuñado? Por la máxima de Rav Yosef.
דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם
Rav Yosef dijo: aquí enseñó Rabí que nadie debe desperdiciar el agua de su pozo cuando otros la necesitan.
ת"ש המחזיר גרושתו משנשאת היא וצרתה חולצת היא וצרתה ס"ד [אלא] אימא או היא או צרתה
Otra prueba: la exesposa recuperada tras casarse con otro «ella y su coesposa realizan jalitzá». ¿Ambas? Debe decir «ella o su coesposa».
ולאו תרוצי קמתרצת לה תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת
Pero si ya corriges el texto, corrígelo así: ella hace jalitzá; su coesposa puede hacer jalitzá o yibum.
אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי
Rabí Jiyá bar Abba transmitió que rabí Yojanán preguntó por la coesposa de quien recuperó a su exesposa casada con otro. Rabí Amí le preguntó si no dudaba también de la propia exesposa. Respondió que de ella no dudaba.
דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן כי קא מיבעיא לי צרתה מאי מי אלים ק"ו למידחי צרה או לא
Porque se razona a fortiori: si está prohibida a quien normalmente la podía tomar, con mayor razón al que la tenía prohibida. La duda es sobre si esa inferencia basta para prohibir también a su coesposa.
רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר ר' חייא בר אבא בעי ר' יוחנן המחזיר גרושתו משניסת מהו א"ל ר' אמי ותיבעי לך צרתה צרתה לא קמיבעיא לי דלא אלים קל וחומר למידחי צרה אלא כי קמיבעיא לי היא גופה מאי מי אלים קל וחומר במקום מצוה או לא
Rav Najmán bar Yitzjak transmitió la versión contraria: rabí Yojanán dudaba respecto de la propia divorciada. Rabí Amí preguntó por su coesposa; sobre ella no dudaba, pues ese argumento no basta para excluirla. La duda era si la propia mujer queda prohibida también en el contexto del yibum.
יבמות י״א ב
21 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
