ויש לו בנים לא ישא אילונית שהיא זונה האמורה בתורה דאזונה כהנים הוא דמפקדי וישראל לא מפקדי משום הכי קתני כהן
«...e hijos, no se casará con una ailonit, porque es la zoná mencionada en la Torá». La prohibición de zoná atañe a los kohanim, no a todos los israelitas; por eso se menciona expresamente al kohén.
אמר רב הונא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (הושע ד, י) אכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרוצו כל ביאה שאין בה פירצה אינה אלא בעילת זנות
Rav Huná explicó la opinión de rabí Yehudá con Oseas 4:10: «Comerán y no se saciarán; fornicarán y no se multiplicarán». Toda unión que no puede producir descendencia sería, a su entender, una relación de esa categoría.
תניא רבי אליעזר אומר כהן לא ישא את הקטנה אמר ליה רב חסדא לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך נפק עיין בה רבי אליעזר סבר לה כרבי מאיר וסבר לה כרבי יהודה
Se enseñó que rabí Eliezer dice: «Un kohén no se casará con una menor». Rav Jisdá pidió a Rabá que examinara el tema, porque Rav Huná se lo preguntaría esa noche. Rabá propuso que rabí Eliezer sigue a rabí Meir y a rabí Yehudá.
סבר לה כרבי מאיר דחייש למיעוטא וסבר לה כרבי יהודה דאמר אילונית זונה הויא
A rabí Meir, que toma en consideración una posibilidad minoritaria, y a rabí Yehudá, que clasifica a la ailonit como zoná.
וכרבי מאיר מי סבר לה והתניא קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין דברי רבי מאיר אמרו לו לרבי מאיר יפה אמרת שאין חולצין (דברים כה, ז) איש כתיב בפרשה ומקשינן אשה לאיש אלא מאי טעמא אין מיבמין
Pero ¿sigue a rabí Meir? Se enseñó: «Un menor o una menor no realizan jalitzá ni yibum», según rabí Meir. Le dijeron: tienes razón en prohibir la jalitzá, porque el pasaje dice «hombre» y equiparamos a la mujer al hombre; pero ¿por qué prohibirles yibum?
[א"ל] קטן שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא אילונית ונמצאו פוגעין בערוה ותניא קטנה מתייבמת ואינה חולצת דברי רבי אליעזר
Respondió: el niño podría resultar saris [incapaz de engendrar] y la niña ailonit, de modo que se habría incurrido en una unión prohibida. Pero rabí Eliezer enseña que una menor puede realizar yibum y no jalitzá.
וכרבי יהודה מי סבר לה והתניא זונה זונה כשמה דברי רבי אליעזר רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת רבי מתיא בן חרש אומר אפי' הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה
¿Y sigue a rabí Yehudá? Se enseñó que para rabí Eliezer «zoná» tiene su sentido literal; para rabí Akiva es una mujer entregada indiscriminadamente a las relaciones; para rabí Matyá ben Jarash, incluso la esposa que, yendo a beber las aguas de la sotá, tuvo relaciones con su marido en el camino, adquiere esa descalificación.
רבי יהודה אומר זונה זו אילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות ר' אליעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה
Rabí Yehudá dice que «zoná» es la ailonit; los sabios, que es una conversa, una esclava liberada o una mujer descalificada por su relación sexual. Rabí Eliezer dice que un soltero que se une a una soltera sin propósito matrimonial la convierte en zoná.
אלא אמר רב אדא בר אהבה הכא בכ"ג עסקינן לאימת קני לה לכי גדלה בעולה היא
Rav Adá bar Ahavá explicó: se habla de un kohén gadol. ¿Cuándo la adquiere matrimonialmente? Al crecer ella; pero entonces ya no sería virgen.
אמר רבא מכלי לב אי דקדשה אבוה מההיא שעתא הוא דקני לה ואי דקדשה נפשה הא רבי אליעזר היא ולא רבנן
Rabá dijo: ¡qué explicación tan confusa! Si el padre la desposó, la adquisición ocurrió desde ese momento; y si ella se desposó por sí misma, la enseñanza corresponde a rabí Eliezer, no a los sabios.
אלא אמר רבא לעולם בכהן הדיוט וחיישינן שמא תתפתה עליו א"ה ישראל נמי פתויי קטנה אונס הוא ואונס בישראל מישרא שרי
Más bien, Rabá explicó que se trata de un kohén ordinario y se teme que la menor sea seducida. Pero ¿no ocurre lo mismo con cualquier israelita? La seducción de una menor se considera jurídicamente coacción, y esa situación no la prohíbe para un israelita.
רב פפא אמר בכ"ג והאי תנא הוא דתניא (ויקרא כא, ג) בתולה יכול קטנה ת"ל אשה אי אשה יכול בוגרת ת"ל בתולה הא כיצד יצתה מכלל קטנות ולכלל בגרות לא באתה
Rav Papá dijo: se trata de un kohén gadol, según el tana que interpreta: «virgen», ¿podría incluir a una niña pequeña? El versículo agrega «mujer»; ¿incluye entonces a una bogéret? Agrega «virgen». Se refiere por tanto a quien dejó de ser niña, pero todavía no llegó a la madurez de bogéret.
רב נחמן בר יצחק אמר האי תנא הוא דתניא בתולה אין בתולה אלא נערה וכן הוא אומר (בראשית כד, טז) והנערה טובת מראה מאד בתולה
Rav Najmán bar Yitzjak atribuyó esto al tana que enseña: «virgen» significa específicamente na'ará, como dice «La joven era muy hermosa, virgen» (Génesis 24:16).
ר' אלעזר אומר פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר רב עמרם אין הלכה כרבי אלעזר:
Sobre la opinión de rabí Elazar, según la cual una relación entre solteros sin intención de matrimonio convierte a la mujer en zoná, Rav Amram dijo: la halajá no sigue a rabí Elazar.
מתני׳ לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא א"כ יש לו בנים ב"ש אומרים שני זכרים וב"ה אומרים זכר ונקבה שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם:
Mishná: no debe un hombre dejar de cumplir el precepto de fructificar y multiplicarse hasta tener hijos. Beit Shamai dicen: dos varones. Beit Hilel: un varón y una mujer, pues «Varón y hembra los creó» (Génesis 5:2).
גמ׳ הא יש לו בנים מפריה ורביה בטיל מאשה לא בטיל מסייעא ליה לרב נחמן אמר שמואל דאמר אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר (בראשית ב, יח) לא טוב היות האדם לבדו
Guemará: aunque quien tiene hijos puede cesar en el deber de procrear, no puede prescindir de esposa. Esto apoya lo que Rav Najmán dijo en nombre de Shemuel: aunque un hombre tenga muchos hijos, no debe permanecer sin esposa, pues está escrito «No es bueno que el hombre esté solo» (Génesis 2:18).
ואיכא דאמרי הא יש לו בנים בטיל מפריה ורביה ובטיל נמי מאשה נימא תיהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל לא אין לו בנים נושא אשה בת בנים יש לו בנים נושא אשה דלאו בת בנים נפקא מינה למכור ספר תורה בשביל בנים:
Otros dicen: si ya tiene hijos, puede cesar tanto del deber de procrear como del deber de casarse. ¿Contradice esto a Shemuel? No: si no tiene hijos debe casarse con una mujer capaz de tenerlos; si ya los tiene, puede casarse con una que no pueda concebir. La diferencia práctica es si puede vender un Séfer Torá para procurar descendencia.
בית שמאי אומרים שני זכרים: מאי טעמייהו דבית שמאי ילפינן ממשה דכתיב (דברי הימים א כג, טו) בני משה גרשום ואליעזר ובית הלל ילפינן מברייתו של עולם ובית שמאי לילפי מברייתו של עולם אין דנין אפשר
Beit Shamai exigen dos varones porque lo aprenden de Moshé, cuyos hijos fueron Guershom y Eliezer (1 Crónicas 23:15). Beit Hilel lo aprenden de la creación del mundo. ¿Por qué Beit Shamai no aprende de la creación? Porque no se deducen las obligaciones de lo posible a partir de lo imposible...
יבמות ס״א ב
18 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
