והמלוה סלע לעני בשעת דחקו עליו הכתוב אומר (ישעיהו נח, ט) אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני:
...y presta una moneda al pobre en su necesidad, sobre él se dice «Entonces llamarás y el Eterno responderá; clamarás y dirá: Heme aquí» (Isaías 58:9).
סי' אש"ה וקרק"ע עז"ר זא"ת שת"י הברכו"ת תגר"י פחת"י: א"ר אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (בראשית ה, ב) זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם ואמר רבי אלעזר כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטו, טז) השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם
Señal mnemotécnica: mujer, tierra, ayuda, esta, dos bendiciones, disputas, pérdidas. Rabí Elazar dijo: quien no tiene esposa no está completo como «adam», pues dice «Varón y mujer los creó y los llamó Adam» (Génesis 5:2). También dijo que quien carece de tierra no está completo como hombre, pues «Los cielos son del Eterno, y la tierra la dio a los hijos del hombre» (Salmos 115:16).
ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו זכה עוזרתו לא זכה כנגדו ואיכא דאמרי ר' אלעזר רמי כתיב כנגדו וקרינן כניגדו זכה כנגדו לא זכה מנגדתו
Rabí Elazar interpretó «Le haré una ayuda frente a él» (Génesis 2:18): si lo merece, ella le ayuda; si no lo merece, se enfrenta a él. Otra versión relaciona las expresiones «frente a él» y «contra él»: si es digno, está a su lado; si no, se opone.
אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם א"ל אדם מביא חיטין חיטין כוסס פשתן פשתן לובש לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו
Rabí Yosí encontró al profeta Eliyahu y le preguntó cómo ayuda la mujer al hombre. Él respondió: el hombre trae trigo, ¿acaso come trigo sin prepararlo? Trae lino, ¿acaso se viste de lino sin trabajarlo? Ella ilumina su vida y lo sostiene.
וא"ר אלעזר מאי דכתיב (בראשית ב, כג) זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו עד שבא על חוה
Rabí Elazar interpretó «Esta vez sí es hueso de mis huesos y carne de mi carne» (Génesis 2:23) como una enseñanza agádica: Adam intentó encontrar pareja entre los animales, pero solo encontró satisfacción en Javá.
ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב (בראשית יב, ג) ונברכו בך כל משפחות האדמה אמר ליה הקב"ה לאברהם שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך רות המואביה ונעמה העמונית כל משפחות האדמה אפילו משפחות הדרות באדמה אין מתברכות אלא בשביל ישראל (בראשית יח, יח) כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל
Sobre «En ti serán bendecidas todas las familias de la tierra» (Génesis 12:3), Dios anunció a Abraham dos descendientes que serían fuente de bendición: Rut la moabita y Naamá la amonita. También se enseña que las familias de la tierra, incluso las más alejadas, reciben bendición por Israel; «todas las naciones de la tierra» (18:18) incluye incluso los barcos que navegan de Galia a Hispania.
ואמר רבי אלעזר עתידים כל בעלי אומניות שיעמדו על הקרקע שנאמר (יחזקאל כז, כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים על הארץ יעמדו ואמר ר' אלעזר אין לך אומנות פחותה מן הקרקע שנאמר וירדו רבי אלעזר חזיא לההיא ארעא דשדי ביה כרבא לפותיא א"ל אי תשדייה לאורכיך הפוכי בעיסקא טב מינך
Rabí Elazar dijo que al final todos los artesanos dependerán del trabajo de la tierra: «Los marineros... descenderán de sus naves y estarán sobre la tierra» (Ezequiel 27:29). También dijo que la agricultura es el oficio menos rentable; al ver un sembrador que sembraba a lo ancho, le aconsejó que aun sembrando a lo largo sería mejor dedicarse a negocios.
רב על לביני שיבלי חזנהו דקא נייפן אמר להו אי נייפת איתנופי הפוכי בעיסקא טב מינך אמר רבא מאה זוזי בעיסקא כל יומא בשרא וחמרא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה ולא עוד אלא מגניא ליה אארעא ומרמיא ליה תיגרי
Rav vio espigas mecidas por el viento y dijo que aun produciendo mucho era preferible comerciar. Rabá dijo: cien zuz invertidos en comercio proporcionan carne y vino a diario; cien zuz en tierra, apenas sal y verduras, además de hacer dormir al dueño en el suelo y causarle disputas.
אמר רב פפא זרע ולא תזבין אע"ג דכי הדדי נינהו הני מברכן זבין ולא תיזול הני מילי ביסתרקי אבל גלימא לא מיתרמיא ליה
Rav Papá aconsejó: cultiva y no compres, aunque el costo sea el mismo, porque lo cultivado trae bendición. Compra antes que hilar tú mismo, aunque eso vale para determinados tejidos y no para un manto que quizá no encuentres.
טום ולא תשפיץ שפוץ ולא תיבני שכל העוסק בבנין מתמסכן קפוץ זבין ארעא מתון נסיב איתתא נחית דרגא נסיב איתתא סק דרגא בחר שושבינא
Tapa una grieta antes que remodelar; remodela antes que construir de nuevo, pues quien se dedica a construir se empobrece. Apresúrate para comprar tierras y tómate tiempo para escoger esposa. Baja un escalón al escoger esposa; sube uno al escoger a tu amigo cercano.
א"ר אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר (צפניה ג, ו) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם וכתיב (צפניה ג, ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר
Rabí Elazar bar Aviná dijo que las calamidades llegan al mundo para que Israel aprenda, pues «Exterminé naciones... destruí sus calles» (Sofonías 3:6), y después «Dije: ciertamente me temerás y aceptarás corrección» (3:7).
רב הוה מיפטר מרבי חייא אמר ליה רחמנא ליצלך ממידי דקשה ממותא ומי איכא מידי דקשה ממותא נפק דק ואשכח (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו' רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי אמר לה עבידי לי טלופחי עבדא ליה חימצי חימצי עבדא ליה טלופחי
Cuando Rav se despedía de rabí Jiyá, este le deseó: «Que Dios te proteja de algo más amargo que la muerte». Rav investigó y encontró «Más amarga que la muerte encuentro a la mujer» (Eclesiastés 7:26). Su esposa lo contrariaba: si pedía lentejas, preparaba garbanzos, y viceversa.
כי גדל חייא בריה אפיך לה אמר ליה איעליא לך אמך אמר ליה אנא הוא דקא אפיכנא לה אמר ליה היינו דקא אמרי אינשי דנפיק מינך טעמא מלפך את לא תעביד הכי שנאמר (ירמיהו ט, ד) למדו לשונם דבר שקר העוה וגו'
Cuando su hijo Jiyá creció, invertía los encargos del padre para que su madre cocinara lo que él quería. Rav se admiró del cambio y el hijo explicó lo que hacía. Rav le dijo que, aunque un hijo pueda enseñar prudencia a su padre, no debía actuar así, porque se acostumbraría a mentir, según Jeremías 9:4.
רבי חייא הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה משכח מידי צייר ליה בסודריה ומייתי ניהלה אמר ליה רב והא קא מצערא ליה למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו
La esposa de rabí Jiyá también lo contrariaba, pero él siempre le llevaba pequeños regalos. Rav le preguntó por qué. Respondió: «Bastante es que crían a nuestros hijos y nos preservan...
יבמות ס״ג א
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
