מאי שנא מהא דתנן מן הנקוב על שאין נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר
¿Por qué es distinto de la mishná sobre separar de una maceta agujereada para otra sin agujero, donde la terumá es válida pero no se come hasta apartar de otro lugar terumá y diezmo por ella?
שאני הכא דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא כדרבי אלעאי דא"ר אלעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה דכתיב (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו
Aquí la terumá sí es plenamente válida según la Torá, como enseñó Rabí Ilai: quien separa producto de inferior calidad para corregir otro superior, su terumá es válida, según «No cargaréis pecado por ello al ofrecer lo mejor» (Números 18:32).
ואם אין קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה
Si esa terumá no adquiriera santidad, ¿qué pecado habría? Se deduce que aun separar inferior por superior produce terumá válida.
א"ל רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפי' ההוא גריוא הדר לטיבליה מ"ט גזירה דלמא פשע ולא מפריש מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה
Rabá preguntó a Rav Jisda: según tú, si la terumá vuelve por completo a ser tevel, lo justificas para que no se descuide. Pero ¿pueden los sabios convertir en producto profano lo que es terumá según la Torá, solo por temor a negligencia? ¿Tiene el tribunal poder para deshacer un precepto bíblico?
א"ל ואת לא תסברא והתנן הולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן ליה בממזרת
Rav Jisda respondió: «¿Acaso no lo crees posible? Nuestra mishná dice que el hijo es mamzer de ambos hombres». Del segundo se comprende; del primero, ¿por qué? Ella sigue siendo su esposa legal, y el hijo de un israelita apto quedaría permitido para casarse con una mamzeret.
א"ל הכי אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרי ליה ממזר לאוסרו בבת ישראל
Rabá respondió que Shmuel enseñó que ese hijo no puede casarse con mamzeret; Ravín transmitió lo mismo en nombre de Rabí Yojanán. Se lo llama mamzer solo para prohibirle matrimonio con una israelita de linaje apto.
שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא ואין ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה והתניא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה וב"ה אומרים משתכנס לחופה רבי אליעזר אומר משתבעל ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה
Rav Jisda envió a Rabá, mediante Rav Ajá bar Rav Huna, otra objeción: «¿No pueden los tribunales desplazar normas bíblicas?». Una baraita discute desde cuándo un hombre hereda a su esposa casada siendo ella menor: Bet Shamai habla de alcanzar la estatura o madurez, Bet Hilel de entrar bajo la jupá y Rabí Eliezer de la consumación; luego puede heredarla, impurificarse por ella y ella comer terumá por él.
ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה אע"ג דלא נכנסה לחופה אימא משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה והכי קאמרו ליה ב"ש לב"ה דקאמריתו משתכנס לחופה אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה ואי לא לא מהניא לה חופה
La expresión de Bet Shamai «desde que alcance su desarrollo» ¿rige aunque no entre en la jupá? Debe entenderse: desde que alcance su madurez y entre en la jupá. Frente a Bet Hilel dicen que la jupá sirve solo después de alcanzar ese desarrollo.
ר' אליעזר אומר משתבעל והאמר ר' אליעזר אין מעשה קטנה כלום אימא משתגדיל ותבעל
Rabí Eliezer dice «desde que mantenga relaciones», pero también dijo que el acto jurídico de una menor no tiene eficacia. Debe entenderse que alcance la mayoría de edad y después consuma el matrimonio.
קתני מיהת יורשה והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה ומדרבנן ירית לה בעל הפקר ב"ד היה הפקר
En todo caso, se dice que el esposo la hereda, aun cuando según la Torá hereda su padre. Los sabios trasladaron ese derecho al esposo. Es posible porque lo declarado sin dueño por un tribunal queda jurídicamente sin dueño.
דאמר ר' יצחק מנין שהפקר ב"ד היה הפקר שנא' (עזרא י, ח) כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה
Rabí Yitzjak fundamentó la potestad del tribunal en Ezra 10:8: quien no acudiera dentro de tres días conforme al consejo de los príncipes y ancianos perdería toda su hacienda y quedaría apartado de la congregación del exilio.
ר' אלעזר אמר מהכא (יהושע יט, נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו
Rabí Elazar citó Josué 19:51, donde Elazar el kohén, Yehoshúa y los jefes de las tribus repartieron las herencias. ¿Por qué se compara a los jefes con los padres? Así como el padre puede distribuir sus bienes entre los hijos, los dirigentes pueden determinar la asignación de bienes al pueblo.
ומיטמא לה והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה ומדרבנן מיטמא לה בעל משום דהויא לה מת מצוה
«Y se impurifica por ella»: conforme a la Torá, el padre sería quien se impurificaría, pero los sabios dieron esa obligación al esposo porque ella se considera un cadáver sin quien se ocupe de enterrarlo.
ומי הוי מת מצוה והתניא אי זהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה הכא נמי כיון דלא ירתי לה קריא ולא ענו לה
¿En verdad sería un met mitzvá, un fallecido sin enterradores? Se enseña que si uno llama y otros responden, no es met mitzvá. Aquí, al no heredarla, sus familiares podrían negarse a acudir a su entierro.
יבמות פ״ט ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 27 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
