הוה אמינא לשטן גירא בעיניך א"ל רבא לר' נתן בר אמי אדידך על צוארי דבריך משיתסר ועד עשרים ותרתי ואמרי לה מתמני סרי עד עשרים וארבעה
habría podido decir al acusador: “Una flecha en tu ojo”». Rava aconsejó a Rabí Natán bar Amí mantener autoridad sobre el hijo entre los dieciséis y veintidós años; según otros, entre los dieciocho y los veinticuatro.
כתנאי (משלי כב, ו) "חנ(ו)ך לנער על פי דרכו" ר' יהודה ורבי נחמיה חד אמר משיתסר ועד עשרים ותרתין וחד אמר מתמני סרי ועד עשרים וארבעה
Esto corresponde a una disputa de tanaítas sobre «Educa al joven según su camino» (Proverbios 22:6). Rabí Yehudá y Rabí Nejemia discrepan: uno establece de dieciséis a veintidós años y el otro de dieciocho a veinticuatro.
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות מיתיבי למדו מקרא אין מלמדו משנה ואמר רבא מקרא זו תורה
¿Hasta dónde llega el deber paterno de enseñar Torá? Rav Yehudá dijo en nombre de Shmuel: como en el caso de Zevulún ben Dan, a quien su abuelo enseñó Escritura, Mishná, Guemará, leyes y relatos. Pero se objetó que quien enseña a su hijo Escritura no está obligado a enseñarle Mishná. Rava aclaró que «Escritura» significa la Torá escrita.
כזבולון בן דן ולא כזבולון בן דן כזבולון בן דן שלמדו אבי אביו ולא כזבולון בן דן דאילו התם מקרא משנה ותלמוד הלכות ואגדות ואילו הכא מקרא לבד
Se aprende del caso de Zevulún ben Dan en cuanto a que su abuelo le enseñó, pero no en cuanto al alcance de la enseñanza: aquel aprendió Escritura, Mishná, Guemará, leyes y relatos; aquí basta enseñar Escritura.
ואבי אביו מי מיחייב והתניא (דברים יא, יט) ולמדתם אותם את בניכם ולא בני בניכם ומה אני מקיים (דברים ד, ט) והודעתם לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות
¿Acaso el abuelo está obligado a enseñar? Se enseñó «Las enseñaréis a vuestros hijos»: a los hijos, no a los nietos. ¿Cómo explicar «Las harás conocer a tus hijos y a los hijos de tus hijos» (Deuteronomio 4:9)? Enseña que quien instruye a su hijo en la Torá es considerado como si la transmitiera a su hijo, nieto y a todas las generaciones posteriores.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם, בני בניכם מנין ת"ל והודעתם לבניך ולבני בניך א"כ מה ת"ל בניכם בניכם ולא בנותיכם
Shmuel sigue a otro tana: «Las enseñaréis a vuestros hijos» menciona a los hijos; ¿cómo incluimos a los nietos? Por «Las harás conocer a tus hijos y a los hijos de tus hijos». ¿Para qué, entonces, dice «hijos»? Para distinguir a los hijos varones de las hijas.
אמר ריב"ל כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קבלה מהר סיני שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב (דברים ד, י)
Rabí Yehoshúa ben Leví dijo: quien enseña Torá al hijo de su hijo es considerado como si la hubiera recibido del monte Sinaí, pues «Las harás conocer a tus hijos y a los hijos de tus hijos» va seguido de «El día en que estuviste ante el Señor tu Dios en Jorev» (Deuteronomio 4:10).
רבי חייא בר אבא אשכחיה לריב"ל דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי ליה לינוקא לבי כנישתא א"ל מאי כולי האי א"ל מי זוטר מאי דכתיב והודעתם לבניך וסמיך ליה יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב מכאן ואילך רבי חייא בר אבא לא טעים אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה רבה בר רב הונא לא טעים אומצא עד דמייתי לינוקא לבית מדרשא
Rabí Jiyá bar Abá encontró a Rabí Yehoshúa ben Leví que llevaba un paño improvisado sobre la cabeza y acompañaba rápidamente a un niño a la sinagoga. Le preguntó por qué tanta prisa. Respondió: «¿Es poca cosa el versículo que relaciona enseñar a tus hijos con estar ante Dios en Jorev?». Desde entonces, Rabí Jiyá bar Abá no desayunaba hasta enseñar al niño y repasar con él; Rabá bar Rav Huna no desayunaba hasta llevar al niño a la casa de estudio.
אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא מאי דכתיב (דברים ו, ז) ושננתם לבניך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם
Rav Safra dijo en nombre de Rabí Yehoshúa ben Jananiá: ¿qué significa «Las repetirás a tus hijos» (Deuteronomio 6:7)? No leas solo «las repetirás», sino «las dividirás en tres».
לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי יודע כמה חיי לא צריכא ליומי
El hombre debe dividir siempre su tiempo de estudio en tres: una parte para Escritura, otra para Mishná y otra para Guemará. ¿Cómo podría dividir toda su vida si desconoce cuánto vivirá? Se refiere a cada día.
לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה שהיו אומרים וא"ו (ויקרא יא, מב) דגחון חציין של אותיות של ס"ת (ויקרא י, טז) דרש דרש חציין של תיבות (ויקרא יג, לג) "והתגלח" של פסוקים (תהלים פ, יד) יכרסמנה חזיר מיער עי"ן דיער חציין של תהלים (תהלים עח, לח) והוא רחום יכפר עון חציו דפסוקים
Por eso los primeros sabios recibieron el nombre de soferim, contadores, porque contaban todas las letras de la Torá. Decían que la vav de «gajón» (Levítico 11:42) divide las letras del rollo; «darosh darash» (Levítico 10:16) divide las palabras; «vehitgalaj» (Levítico 13:33), los versículos. La ayin de «yaar» (Salmos 80:14) divide las letras de los Salmos y «Él, misericordioso, perdona el pecado» (Salmos 78:38) divide sus versículos.
בעי רב יוסף וא"ו דגחון מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל ניתי ס"ת ואימנינהו מי לא אמר רבה בר בר חנה לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום א"ל אינהו בקיאי בחסירות ויתרות אנן לא בקיאינן
Rav Yosef preguntó si la vav de «gajón» pertenece a la primera o segunda mitad. Le dijeron que trajeran un rollo de Torá y contaran, pues Rabá bar bar Janá contó que una vez hicieron eso. Respondió que aquellos conocían perfectamente la escritura plena y defectiva, mientras que nosotros ya no la conocemos con la misma precisión.
בעי רב יוסף והתגלח מהאי גיסא או מהאי גיסא א"ל אביי פסוקי מיהא ליתו לימנוי' בפסוקי נמי לא בקיאינן דכי אתא רב אחא בר אדא אמר במערבא פסקי ליה להאי קרא לתלתא פסוקי (שמות יט, ט) ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן
Rav Yosef preguntó también si «vehitgalaj» pertenece a la primera o segunda mitad. Abayé propuso contar los versículos; pero también en su división existen incertidumbres. Rav Ajá bar Ada contó que en la Tierra de Israel dividían en tres versículos el pasaje «El Señor dijo a Moshé: Yo vendré a ti en una nube espesa» (Éxodo 19:9).
תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת יתר עליו תהלים שמונה חסר ממנו דברי הימים שמונה
ENSEÑARON LOS SABIOS: el rollo de la Torá contiene cinco mil ochocientos ochenta y ocho versículos; los Salmos tienen ocho más y Crónicas ocho menos.
תנו רבנן ושננתם שיהו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל תגמגם ותאמר לו אלא אמור לו מיד שנאמר
ENSEÑARON LOS SABIOS: «Las repetirás» exige que las palabras de la Torá estén afiladas en tu boca, de modo que, si alguien te pregunta algo, no titubees, sino que respondas inmediatamente, como está escrito:
קידושין ל׳ א
15 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
