Kidushín 39a
Kidushín 39a:1
ניתני או זה וזה יורד ולוקח או זה וזה יורד ולוקט האמר ליה שמואל לרב ענן תני או זה וזה יורד ולוקח או זה וזה יורד ולוקט מר בריה דרבנא מתני ליה לקולא זה וזה יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד
habría que enseñar el mismo criterio para ambas: o que en ambos casos se puede ir y comprar, o que en ambos se puede ir y recoger. Shemuel dijo a Rav Anán: «Enseña de igual modo ambos casos, sea “ir y comprar” o “ir y recoger”». Mar, hijo de Ravaná, enseñaba la versión más indulgente: en ambos se puede ir y recoger, siempre que uno mismo no arranque los frutos con la mano.
Kidushín 39a:2
אמר ליה לוי לשמואל אריוך ספק לי ואנא איכול רב אויא ורבה בר רב חנן מספקו ספוקי להדדי אמרי חריפי דפומבדיתא אין ערלה בחוצה לארץ
Leví dijo a Shemuel: «Ariuj, haz que el fruto me llegue de modo que desconozca su origen y lo comeré». Rav Aviyá y Rabá bar Rav Janán se proporcionaban mutuamente frutos de procedencia dudosa. Los agudos de Pumbedita sostenían que la orlá no rige fuera de Israel.
Kidushín 39a:3
שלחה רב יהודה לקמיה דרבי יוחנן שלח ליה סתום ספיקא ואבד ודאה והכרז על פירותיהן שטעונים גניזה וכל האומר אין ערלה בח"ל לא יהא לו נין ונכד (מיכה ב, ה) משליך חבל בגורל בקהל ה'
Rav Yehudá consultó a rabí Yojanán, quien le respondió: «Oculta los casos dudosos y destruye los frutos que con certeza sean orlá; proclama que deben enterrarse. Quien diga que la orlá no rige en el extranjero, que no tenga descendientes entre “los que reparten por sorteo la tierra en la congregación del Señor”» (Miqueas 2:5).
Kidushín 39a:4
ואינהו כמאן סברוה כי הא דתניא רבי אלעזר בר' יוסי אומר משום ר' יוסי בן דורמסקה שאמר משום רבי יוסי הגלילי שאמר משום רבי יוחנן בן נורי שאמר משום ר' אליעזר הגדול אין ערלה בח"ל
¿En qué autoridad se basaban aquellos sabios? En esta tradición: rabí Elazar, hijo de rabí Yosí, dijo en nombre de rabí Yosí ben Dormaská, quien citó a rabí Yosí el Galileo, quien citó a rabí Yojanán ben Nurí en nombre de rabí Eliezer el Grande: la orlá no rige fuera de Israel.
Kidushín 39a:5
ולא והאנן תנן רבי אליעזר אומר אף החדש תני חדש
¿Pero no aprendimos que rabí Eliezer dice «también el jadash»? Se responde: enseña «jadash» en ese pasaje.
Kidushín 39a:6
אמר רבי אסי אמר ר' יוחנן ערלה בח"ל הלכה למשה מסיני א"ל ר' זירא לרבי אסי והתניא ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר (בחוצה לארץ יורד ולוקט) אישתומם כשעה חדא א"ל אימא כך נאמר ספיקא מותר ודאה אסור
Rabí AsÍ dijo en nombre de rabí Yojanán que la orlá en el extranjero es una ley dada a Moshé en el Sinaí. Rabí Zeirá le objetó: «Pero se enseñó que la orlá dudosa está prohibida en Israel y permitida en Siria, y que en el extranjero se puede ir a recogerla». Rabí AsÍ quedó desconcertado un momento y respondió: «Entiende que la tradición establece que la duda está permitida y la certeza prohibida».
Kidushín 39a:7
אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לוקין על הכלאים דבר תורה אמר ליה רבי אלעזר בר' יוסי והאנן תנן הכלאים מדברי סופרים לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבת האילן
Rabí AsÍ dijo en nombre de rabí Yojanán: se reciben azotes por los kiláyim según la Torá. Rabí Elazar, hijo de rabí Yosí, le objetó que la Mishná los califica de prohibición rabínica. No hay contradicción: una cosa es la mezcla de especies en el viñedo y otra el injerto de árboles.
Kidushín 39a:8
כדשמואל דאמר שמואל (ויקרא יט, יט) את חקתי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר (ויקרא יט, יט) בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע
Como enseñó Shemuel: «Guardaréis Mis estatutos» (Levítico 19:19) se refiere a estatutos ya establecidos. Después dice: «No harás aparear tus animales con especies distintas ni sembrarás tu campo con mezclas».
Kidushín 39a:9
מה בהמתך בהרבעה אף שדך בהרכבה ומה בהמתך נוהג בין בארץ בין בח"ל אף שדך נוהג בין בארץ בין בח"ל
Así como respecto de los animales la prohibición es hacerlos aparear, respecto del campo es injertar especies; y así como la norma de animales rige en Israel y fuera, también la del campo.
Kidushín 39a:10
ואלא הכתיב שדך ההוא למעוטי זרעים שבח"ל
¿Y por qué dice «tu campo»? Para excluir la mezcla de semillas sembradas fuera de Israel.
Kidushín 39a:11
רב חנן ורב ענן הוו שקלי ואזלי באורחא חזיוהו לההוא גברא דקא זרע זרעים בהדי הדדי א"ל ניתי מר נשמתיה א"ל לא חווריתו
Rav Janán y Rav Anán iban caminando y vieron a un hombre sembrar juntas semillas de distintas especies. Uno dijo: «Que el maestro lo excomulgue». El otro respondió: «No has comprendido bien la ley».
Kidushín 39a:12
ותו חזיוהו לההוא גברא דקא זרע חטי ושערי בי גופני א"ל ניתי מר נשמתיה א"ל לא צהריתו לא קיימא לן כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד
Después vieron a un hombre sembrar trigo y cebada entre vides. Uno dijo: «Que el maestro lo excomulgue». El otro respondió: «No has comprendido aún la ley; ¿acaso no seguimos a rabí Yoshiyá, que exige que se siembren simultáneamente trigo, cebada y pepita de uva en un mismo acto?».
Kidushín 39a:13
רב יוסף מערב ביזרני וזרע א"ל אביי והאנן תנן הכלאים מדברי סופרים א"ל לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בכלאי זרעים כלאי הכרם דבארץ אסורים בהנאה בח"ל נמי גזרו בהו רבנן כלאי זרעים דבארץ לא אסירי בהנאה בח"ל נמי לא גזרו בהו רבנן
Rav Yosef mezclaba semillas y las sembraba. Abayé le preguntó: «¿No enseñamos que los kiláyim están prohibidos por los sabios?». Respondió: «Una cosa son las mezclas en un viñedo y otra las mezclas de semillas. Como las primeras están prohibidas para beneficio en Israel, los sabios las prohibieron también fuera. Pero como las segundas no están prohibidas para beneficio en Israel, los sabios no las extendieron al extranjero».
Kidushín 39a:14
הדר אמר רב יוסף לאו מלתא היא דאמרי דרב זרע גינתא דבי רב משארי משארי מאי טעמא לאו משום עירוב עירובי כלאים אמר ליה אביי בשלמא אי אשמעינן
Rav Yosef se retractó: «No es correcta mi explicación, pues Rav sembraba el jardín de su casa por parcelas separadas. ¿No era para evitar kiláyim?». Abayé le contestó: «Si hubiéramos sabido que sembraba
Ficha editorial de este texto
