ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע שפיר אלא הכא משום נוי ואי נמי משום טרחא דשמעא היא:
cuatro especies en los cuatro lados de un cuadro y otra en el centro, tu argumento sería válido. Pero sembrar por parcelas puede obedecer a la belleza o a facilitar el trabajo del jardinero».
מתני׳ כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ וכל שאינו עושה מצוה אחת אין מטיבין לו ואין מאריכין לו ימיו ואינו נוחל את הארץ:
Mishná: a quien cumple una mitzvá se le hace bien, se prolongan sus días y hereda la tierra; quien no cumple una mitzvá no recibe ese bien, ni se prolongan sus días, ni hereda la tierra.
גמ׳ ורמינהי אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא אלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים והכנסת אורחים והבאת שלום בין אדם לחבירו ותלמוד תורה כנגד כולם
Guemará: se objetó otra enseñanza: «Estas son las cosas cuyos frutos disfruta una persona en este mundo, mientras que su capital permanece para el Mundo Venidero: honrar a padre y madre, realizar actos de bondad, recibir huéspedes, promover la paz entre las personas y el estudio de la Torá, que equivale a todas ellas».
אמר רב יהודה הכי קאמר כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבים לו ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה מכלל דהנך אפילו בחדא נמי אמר רב שמעיה לומר שאם היתה שקולה מכרעת
Rav Yehudá explicó: quien realiza una mitzvá adicional y hace que sus méritos superen sus faltas recibe el bien, como si hubiera cumplido toda la Torá. ¿Significa que las mitzvot enumeradas traen recompensa incluso si se hace solo una? Rav Shemayá respondió: si los méritos y faltas están equilibrados, una de esas mitzvot inclina la balanza.
וכל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו ורמינהו כל שזכיותיו מרובין מעונותיו מריעין לו ודומה כמי ששרף כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין לו ודומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה
Se dijo que quien hace una mitzvá adicional recibe el bien. Pero otra enseñanza dice: «Quien tiene más méritos que pecados experimenta desgracias como si hubiera quemado toda la Torá sin dejar ni una letra; y quien tiene más pecados que méritos recibe bienes como si hubiera cumplido toda la Torá sin omitir una letra».
אמר אביי מתניתין דעבדין ליה יום טב ויום ביש רבא אמר הא מני רבי יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא
Abayé dijo que la Mishná se refiere a que se le hace experimentar días buenos y malos. Ravá dijo: esta enseñanza es de rabí Yaakov, quien sostiene que no hay recompensa de las mitzvot en este mundo.
דתניא רבי יעקב אומר אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה שמתן שכרה בצדה שאין תחיית המתים תלויה בה בכיבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טז) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשילוח הקן כתיב (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים
Se enseñó que rabí Yaakov dijo: no hay mandamiento de la Torá cuya recompensa se exprese junto a él que no dependa de la resurrección de los muertos. Sobre honrar a padre y madre está escrito «Para que se prolonguen tus días y te vaya bien» (Deuteronomio 5:16). Y sobre enviar a la madre ave, «Para que te vaya bien y prolongues tus días» (Deuteronomio 22:7).
הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכולו טוב ולמען יאריכון ימיך לעולם שכולו ארוך
Supongamos que un padre dice a su hijo «Sube a la torre y tráeme los polluelos». El hijo sube, deja volar a la madre, toma los polluelos y al volver cae y muere. ¿Dónde está el bien que se le prometió y dónde la prolongación de sus días? «Para que te vaya bien» significa en el mundo enteramente bueno; «Y prolongues tus días» en el mundo enteramente largo.
ודלמא לאו הכי הוה ר' יעקב מעשה חזא ודלמא מהרהר בעבירה הוה מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה
¿Y si semejante hecho nunca ocurrió? Rabí Yaakov presenció el suceso. ¿Quizá el joven estaba pensando en transgredir? El Santo, bendito sea, no equipara un mal pensamiento con un acto cometido.
ודלמא מהרהר בעבודת כוכבים הוה וכתיב (יחזקאל יד, ה) למען תפוש את בית ישראל בלבם איהו נמי הכי קאמר אי סלקא דעתך שכר מצוה בהאי עלמא אמאי לא אגין מצות עליה כי היכי דלא ליתי לידי הרהור
¿Y si pensaba en idolatría, sobre la cual dice «Para prender a la casa de Israel por sus corazones» (Ezequiel 14:5)? El propio rabí Yaakov respondería: si la recompensa de las mitzvot se diera en este mundo, ¿por qué no lo protegió la mitzvá de llegar siquiera a ese pensamiento?
והא א"ר אלעזר שלוחי מצוה אין נזוקין התם בהליכתן שאני
Pero rabí Elazar dijo que quienes están realizando una mitzvá no sufren daños. Se responde que quizá eso se refiere a cuando van a cumplirla.
והא אמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן סולם רעוע הוה דקביע היזיקא וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא דכתיב (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני
¿No dijo rabí Elazar que están protegidos tanto de ida como de vuelta? En aquel caso había una escalera deteriorada y el peligro era evidente. Donde el peligro es manifiesto no se depende de milagros, como dijo Shemuel: «¿Cómo iré? Si Shaúl lo oye, me matará» (1 Samuel 16:2).
אמר רב יוסף אילמלי דרשיה אחר להאי קרא כרבי יעקב בר ברתיה לא חטא ואחר מאי הוא איכא דאמרי כי האי גוונא חזא
Rav Yosef dijo: «Si Ajer hubiera interpretado ese versículo como rabí Yaakov, hijo de su hija, no habría pecado». ¿Qué sucedió con Ajer? Algunos dicen que presenció una muerte semejante.
ואיכא דאמרי לישנא דחוצפית המתורגמן חזא דהוה גריר ליה דבר אחר אמר פה שהפיק מרגליות ילחך עפר נפק חטא
Otros dicen que vio cómo un cerdo arrastraba la lengua de Jutzpit el intérprete, y exclamó: «¿La boca que producía perlas ha de lamer el polvo?». Entonces abandonó el camino y pecó.
רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו עשה אין לא עשה לא ורמינהי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה אמר ליה התם כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה
Rav Toví bar Rav Kisná preguntó a Ravá: «Nuestra Mishná dice que se recompensa a quien hace una mitzvá; ¿significa que quien no actúa no recibe recompensa? Pero se enseñó que quien permanece sin cometer un pecado recibe recompensa como si hiciera una mitzvá». Respondió: «Eso se refiere a quien tuvo una oportunidad concreta de pecar y logró abstenerse».
כי הא דרבי חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא עבדה היא מילתא ואיתסי ערק טשא בההוא בי בני דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי למחר אמרו ליה רבנן מאן נטרך אמר להו שני
Tal fue el caso de rabí Janiná bar Papí. Una noble romana intentó seducirlo; él pronunció unas palabras y su cuerpo se cubrió de llagas y heridas. Ella realizó un acto y lo curó. Él huyó y se ocultó en unos baños donde, si dos personas entraban juntas, incluso de día, sufrían daños. A la mañana siguiente los sabios le preguntaron: «¿Quién te protegió?». Respondió: «Dos
קידושין ל״ט ב
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
