Kidushín 82a:1
הכל לשם שמים:
todo depende de que se haga por causa del Cielo».
הכל לשם שמים:
todo depende de que se haga por causa del Cielo».
מתני׳ לא ילמד אדם רווק סופרים ולא תלמד אשה סופרים רבי אלעזר אומר אף מי שאין לו אשה לא ילמד סופרים ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקין בטלית אחת וחכמים מתירים
Mishná: un soltero no debe ejercer de maestro de niños, ni una mujer de maestra de niños. Rabí Elazar dice que tampoco debe hacerlo quien no tenga esposa. Rabí Yehudá dice que un soltero no debe pastorear animales ni dos solteros dormir bajo la misma manta. Los Sabios lo permiten.
גמ׳ מאי טעמא אילימא משום ינוקי והתניא אמרו לו לר' יהודה לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה אלא רווק משום אמהתא דינוקי אשה משום אבהתא דינוקי
Guemará: ¿por qué? Si es por temor a conductas con los niños, se enseñó que los Sabios dijeron a Rabí Yehudá que no se sospecha de Israel por relaciones entre varones ni con animales. Más bien, se prohíbe al soltero enseñar a niños por las madres de estos, y a una mujer por los padres.
ר' אלעזר אומר אף מי שאין כו' איבעיא להו מי שאין לו אשה כלל או דלמא בשאינה שרויה אצלו תא שמע אף מי שיש לו ואינה שרויה אצלו לא ילמד סופרים
«Rabí Elazar dice: incluso quien no tenga...» ¿Significa quien no esté casado o también quien tenga esposa, pero ella no viva con él? Ven y escucha: se enseñó que tampoco debe enseñar a niños quien tiene esposa si no vive con ella.
ר' יהודה אומר לא ירעה כו' תניא אמרו לו לרבי יהודה לא נחשדו ישראל על משכב זכור ולא על הבהמה
«Rabí Yehudá dice que un soltero no debe pastorear...» Se enseñó que le dijeron a Rabí Yehudá: «No se sospecha de Israel por relaciones entre varones ni con animales».
מתני׳ כל שעסקיו עם הנשים לא יתיחד עם הנשים ולא ילמד אדם את בנו אומנות הנשים רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו
Mishná: quien trabaja habitualmente con mujeres no debe quedarse a solas con ellas. Un hombre no debe enseñar a su hijo un oficio propio del trato con mujeres. Rabí Meir dice: siempre debe enseñar a su hijo un oficio limpio y liviano y rezar a Aquel a quien pertenecen las riquezas y los bienes. No existe oficio sin pobreza ni riqueza; la pobreza y la riqueza no dependen del oficio, sino de los méritos de cada persona.
רבי שמעון בן אלעזר אומר ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהורעתי מעשי וקפחתי את פרנסתי
Rabí Shimón ben Elazar dice: «¿Habéis visto alguna vez un animal o un ave con oficio que se sustente sin sufrimiento? Ellos fueron creados solo para servirme, y yo fui creado para servir a mi Creador. ¿No sería justo que yo también me sustentara sin sufrimiento? Pero mis acciones han sido malas y he perjudicado mi sustento».
אבא גוריין איש צדיין אומר משום אבא גוריא לא ילמד אדם את בנו חמר גמל קדר ספן רועה וחנוני שאומנותן אומנות ליסטים רבי יהודה אומר משמו החמרין רובן רשעים והגמלין רובן כשרין הספנין רובן חסידים טוב שברופאים לגיהנם והכשר שבטבחים שותפו של עמלק
Abá Guryón de Tzadyán dijo en nombre de Abá Guryá: no debe enseñarse a un hijo a ser arriero de asnos o camellos, alfarero, marinero, pastor o tendero, pues esos oficios se prestan al robo. Rabí Yehudá dijo en su nombre: la mayoría de arrieros de asnos son malvados; la mayoría de camelleros, honrados; la mayoría de marineros, piadosos. El mejor de los médicos puede merecer el Guehinom, y el más honrado de los carniceros puede ser compañero de Amalek.
רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומנות אינן כן כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו הרי הוא מת ברעב אבל התורה אינה כן אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו
Rabí Nehorai dice: «Dejo todos los oficios del mundo y enseño a mi hijo solamente Torá, porque de su recompensa la persona disfruta en este mundo, mientras el capital queda reservado para el mundo venidero. Ningún otro oficio es así: cuando llega la enfermedad, la vejez o el sufrimiento y el hombre ya no puede trabajar, puede morir de hambre. La Torá, en cambio, lo protege del mal en su juventud y le da futuro y esperanza en su ancianidad».
בנערותו מהו אומר (ישעיהו מ, לא) וקוי ה' יחליפו כח בזקנותו מהו אומר (תהלים צב, טו) עוד ינובון בשיבה וכן הוא אומר באברהם אבינו (בראשית כד, א) ואברהם זקן וה' ברך את אברהם בכל מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמ' (בראשית כו, ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי
Sobre la juventud se dice «los que esperan en el Señor renovarán sus fuerzas» (Isaías 40:31); sobre la vejez, «seguirán dando fruto en la ancianidad» (Salmos 92:15). También está escrito de nuestro padre Abraham: «Abraham era anciano y el Señor lo bendijo en todo» (Génesis 24:1). Encontramos que Abraham cumplió toda la Torá antes de ser entregada, pues dice: «Porque Abraham escuchó mi voz y guardó mis ordenanzas, mis mandamientos, mis estatutos y mis leyes» (Génesis 26:5).
גמ׳ תנו רבנן כל שעסקיו עם הנשים סורו רע כגון הצורפים והסריקים והנקורות והרוכלין והגרדיים והספרים והכובסים והגרע והבלן והבורסקי אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול מאי טעמא לא משום דפסילי אלא משום דזיל אומנותיהו
Guemará: los Sabios enseñaron que quienes trabajan continuamente con mujeres deben apartarse de la posibilidad del mal, como los orfebres, peinadores, limpiadores, vendedores ambulantes, tejedores, barberos, lavanderos, sangradores, encargados de baños y curtidores. No se designa a uno de ellos rey ni kohén gadol. ¿Por qué? No porque sean jurídicamente descalificados, sino porque sus oficios se consideran socialmente poco prestigiosos.
תנו רבנן עשרה דברים נאמרו בגרע מהלך על צידו ורוחו גסה ונתלה ויושב ועינו צרה ועינו רעה אוכל הרבה ומוציא קימעא וחשוד על העריות ועל הגזל ועל שפיכות דמים
Los Sabios enseñaron que se atribuyen diez características al sangrador: camina ladeado, es orgulloso, se apoya al sentarse, tiene mezquindad y mal de ojo, come mucho y excreta poco, y es sospechoso de inmoralidad sexual, robo y derramamiento de sangre.
דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מאי היא אמר רב יהודה
Bar Kapará enseñó: «Siempre debe enseñarse a un hijo un oficio limpio y liviano». ¿Cuál es? Rav Yehudá dijo:
קידושין פ״ב א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.