לבזבזין או בשלא חיפה את לבזבזין ואמר ליה לא שנא ציפוי עומד ולא שנא ציפוי שאינו עומד לא שנא חיפה את לבזבזין ולא שנא לא חיפה לבזבזין
respecto de los bordes, o cuando no recubrió los bordes. Y le respondió: no hay diferencia entre un revestimiento permanente y uno no permanente; tampoco hay diferencia entre que haya recubierto los bordes o que no los haya recubierto.
וכי תימא עצי שיטים חשיבי ולא בטלי הניחא לריש לקיש דאמר לא שנו אלא בכלי אכסלגוס הבאים ממדינת הים אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר כלי מסמס נמי בטלי מאי איכא למימר
Y si dices que la madera de acacia es importante y por eso no queda anulada ante el revestimiento, esto funciona según Reish Lakish, quien dijo: solamente enseñaron que el recipiente queda anulado ante su revestimiento respecto de utensilios de madera ordinaria importados de ultramar, pero los utensilios de madera fina son importantes y no se anulan. Pero según Rabí Yojanán, quien sostiene que incluso los utensilios de madera fina quedan anulados, ¿qué puede decirse?
שאני שולחן דרחמנא קרייה עץ שנאמר (יחזקאל מא, כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה ארכו שתים אמות ומקצעות לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'
La mesa es diferente, porque la Torá misma la llamó «madera», como está dicho: «El altar de madera, de tres codos de altura, su longitud de dos codos... sus esquinas, su longitud y sus paredes eran de madera; y me dijo: esta es la mesa que está delante de Hashem».
פתח במזבח וסיים בשולחן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם ועכשיו שאין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר עליו:
El versículo comienza hablando de un altar y termina llamándolo mesa. Rabí Yojanán y Rabí Elazar dijeron ambos: mientras el Beit HaMikdash existía, el altar expiaba por la persona; ahora que el Beit HaMikdash no existe, la mesa de una persona expía por ella.
ארבע סניפין של זהב היו שם [וכו']: מנא הני מילי אמר רב קטינא אמר קרא (שמות כה, כט) ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו
«Había allí cuatro soportes de oro...» ¿De dónde se aprende esto? Rav Ketina dijo: el versículo dice: «Harás sus fuentes, sus cucharas, sus *kesavot* y sus *menakiyot*».
קערותיו אלו דפוסין כפותיו אלו בזיכין קשותיו אלו סניפין ומנקיותיו אלו קנים אשר יסך בהן שמסככין בהן את הלחם
«Sus fuentes» son los moldes; «sus cucharas» son los recipientes de *levoná*; «sus *kesavot*» son los soportes verticales; y «sus *menakiyot*» son las varillas sobre las que se apoyaba y cubría el pan.
מותיב רבא לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחות את השבת ואי סלקא דעתך דאורייתא אמאי אין דוחות את השבת
Rava objetó: ni la colocación de las varillas ni su retirada desplazan Shabat. Si fueran una obligación de la Torá, ¿por qué no desplazan Shabat?
הדר אמר רבא לאו מילתא הוא דאמרי דתנן כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת אינו דוחה את השבת והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו
Después Rava dijo: lo que dije no es correcto, pues aprendimos una regla de Rabí Akiva: toda labor que puede hacerse antes de Shabat no desplaza Shabat. También estas varillas pueden manejarse sin profanar Shabat.
טעמא מאי דלא ליעפש לחם בכי האי שיעורא לא מיעפש
¿Cuál es la razón de las varillas? Evitar que el pan se enmohezca. Durante un intervalo tan breve no se enmohece.
כדתניא כיצד נכנס מערב שבת ושמטן ומניחן לארכו של שולחן ומוצאי שבת נכנס מגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה וחוזר ומגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה
Como fue enseñado: ¿cómo se hacía? En víspera de Shabat entraba un kohén, retiraba las varillas y las colocaba a lo largo de la mesa. Al terminar Shabat entraba, levantaba el extremo de una hogaza e introducía una varilla debajo; después levantaba nuevamente el extremo e introducía otra varilla.
ארבעה חלות צריכות שלשה שלשה קנים העליונה אינה צריכה אלא שנים לפי שאין עליה משאוי התחתונה אינה צריכה כל עיקר לפי שמונחת על טהרו של שולחן
Cuatro de las hogazas necesitaban tres varillas cada una. La superior solamente necesitaba dos, porque no soportaba peso encima. La inferior no necesitaba ninguna, porque descansaba directamente sobre la superficie pura de la mesa.
תנן התם רבי מאיר אומר כל אמות שהיו במקדש בינוניות חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד רבי יהודה אומר אמת בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה
Aprendimos allí: Rabí Meir dice que todos los codos utilizados en el Santuario eran codos medios, excepto los del altar de oro, los cuernos, el *sovev* y el fundamento. Rabí Yehudá dice: el codo utilizado para la construcción era de seis *tefajim* y el de los utensilios de cinco.
אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל מג, יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח
Rabí Yojanán dijo: ambos interpretaron el mismo versículo: «Estas son las medidas del altar en codos: un codo, un codo y un palmo...».
מנחות צ״ז א
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 18 de agosto de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
