Ramban on Numbers 26

Ramban on Numbers 26:1

חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי – אוּלַי כַּאֲשֶׁר נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לַשְּׁבָטִים עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קכב) וְנָטַל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הַמּוּעָט כְּשֵׁבֶט יְהוּדָה הַמְרוּבֶּה חֵלֶק כְּחֵלֶק, כָּךְ נִתְחַלְּקָה לְבָתֵּי אָבוֹת לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְעָשׂוּ מִנַּחֲלַת רְאוּבֵן ד' חֲלָקִים, וְהָיָה חֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי כְּחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַפַּלּוּאִי וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלוֹתָם. וְזֶה טַעַם הַמִּנְיָן הַזֶּה שֶׁיִּמְנוּ הַמִּשְׁפָּחָה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם וְלֹא יַזְכִּיר "לְגֻלְגְּלוֹתָם", וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּזְכִּיר מִסְפָּרָם בִּכְלָל. וּמַה שֶׁאָמַר ״לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ״ (במדבר כ״ו:נ״ד) בִּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁנָּטְלוּ אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו לְגֻלְגְּלוֹתָם. וּמִפְּנֵי זֶה יַזְכִּיר בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ בַּחֲלוּקַּת הָאָרֶץ "לְמִשְׁפְּחוֹתָם", ״וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחוֹתָם״ (יהושע טו א), וְכֵן בְּכֻלָּם. אוֹ יִהְיֶה טַעַם "לְמִשְׁפְּחוֹתָם" לְכָל מִשְׁפְּחוֹת הַשֵּׁבֶט, אוֹ שֶׁחָלְקוּ הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחוֹתָם וְכָל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה הָיָה חֶלְקָם בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא תִתְעָרֵב בְּמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת, וְהוּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי:

«De Janoj, la familia de los janojí». Quizá, así como la tierra fue repartida entre las tribus —según la opinión de nuestros sabios— y la pequeña tribu de Shimón recibió, al igual que la numerosa tribu de Yehudá, una porción tribal completa, también fue repartida entre las casas paternas correspondientes a quienes descendieron a Egipto. Dividieron, por ejemplo, la heredad de Reuvén en cuatro partes. La porción de la familia de los janojí fue equivalente a la de la familia de los paluí, la de Jetzrón y la de Karmí, aunque no fueran iguales en el número individual de sus miembros. Esta es la razón de este censo: debían contar las familias derivadas de quienes descendieron a Egipto. Por eso no dice aquí «según el número individual de sus personas», aunque posteriormente mencione el número total de cada familia. Lo que está escrito: «Al numeroso aumentarás su heredad», se refiere a los integrantes de cada familia, pues cada individuo recibió conforme al número de los censados de su familia. Por esta razón, en el libro de Yehoshúa, al narrar la división de la tierra, se dice «según sus familias»: «La suerte correspondió a la tribu de los hijos de Yehudá según sus familias»; y lo mismo se dice respecto de todas las tribus. También puede ser que la expresión «según sus familias» se refiera simplemente a todas las familias de la tribu. O puede significar que la tierra fue distribuida entre las familias de tal manera que la parte de cada familia estuviera situada en un solo lugar y no mezclada con la de otra familia. Esta última explicación es la que me parece correcta:

Ramban on Numbers 26:2

וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם הִזְכִּיר הַכָּתוּב זֶה לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּשְׁאֲרָה כָּל הַיְרֻשָּׁה מִמִּשְׁפַּחַת הַפַּלֻּאִי לִנְמוּאֵל לְבַדּוֹ, כִּי דָתָן וַאֲבִירָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם נִבְלְעוּ, אוֹ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קי״ח) לִרְמֹז שֶׁאִבְּדוּ חֶלְקָם מִן הָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּרְאוּיִים לְנַחֲלָה:

«Los hijos de Eliav fueron Nemuel, Datán y Aviram; estos son Datán y Aviram». La Escritura lo menciona para enseñar que toda la heredad de la familia de Palú quedó exclusivamente para Nemuel, porque Datán, Aviram y todo lo que les pertenecía fueron tragados por la tierra. También puede interpretarse conforme a las palabras de nuestros sabios: la Escritura alude a que Datán y Aviram perdieron su porción en la tierra, aunque se contaban entre quienes habían salido de Egipto y, por tanto, originalmente eran aptos para recibir heredad:

Ramban on Numbers 26:3

לְזֶרַח הוּא צוֹחַר (בראשית מו י) לְשׁוֹן צֹהַר, אֲבָל מִשְׁפַּחַת אֹהַד בָּטְלָה. וְכֵן חָמֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשָׂרָה בָּנִים יָרַד לְמִצְרַיִם (שם פסוק כא), וְכָאן לֹא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:י״ג). וְעוֹד כָּתַב (רש״י על במדבר כ״ו:כ״ד): כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהַנּוֹלָדִים מִשָּׁם וָאֵילָךְ לֹא נִקְרְאוּ מִשְׁפָּחוֹת, חוּץ מִמִּשְׁפְּחוֹת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם בְּמִצְרַיִם, וְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן. וּמָצָאתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁיָּרְדָה אִמָּן לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן. וְאִם אַגָּדָה הִיא הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ לְבֶלַע בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִשְּׁנַיִם הַלָּלוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן יָצְתָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁפָּחָה רַבָּה, וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת שְׁאָר הַבָּנִים עַל שֵׁם בֶּלַע, וְתוֹלְדוֹת הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָם. כָּל זֶה לָשׁוֹן הָרַב ז״ל. וַאֲנִי תָּמֵהַּ עָלָיו, שֶׁאֵין הַקֻּשְׁיָא בַּעֲבוּר שֶׁיִּמְנֶה הַכָּתוּב מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְעַצְמָהּ וּמִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי וּמִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי בָּנָיו לְעַצְמָן, כִּי זֶה הָיָה מִפְּנֵי הֱיוֹתָן לְמִשְׁפָּחוֹת כְּדִבְרֵי הָרַב, וְכֵן יַעֲשֶׂה בִּבְנֵי יְהוּדָה וּבִבְנֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְכֵן בִּבְנֵי אָשֵׁר. אֲבָל אִם נֹאמַר שֶׁנּוֹלְדוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן לְבֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן אַחֲרֵי רִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת כָּאן לְמִשְׁפָּחוֹת! וְאִם נַחְשֹׁב שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ קֹדֶם לָכֵן, יִהְיוּ יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, כִּי אָז הָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן עֲשָׂרָה וְאֵלֶּה בְּנֵי בֶלַע שְׁנַיִם! עַל כֵּן דָּרַשׁ רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיְתָה אִמָּם מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן וְלֹא יִמְנֶה אוֹתָם שָׁם, וְכָאן יַחְשְׁבֵם לְנוֹלָדִים. וְאִם אַגָּדָה הִיא, נִסְבֹּל הַדֹּחַק לְקַבְּלָהּ, וְנִצְטָרֵךְ עוֹד לוֹמַר כִּי יוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּיוֹם הִכָּנְסָם שָׁם, וּלְכָךְ יַזְכִּיר אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְאֵלֶּה נוֹלְדוּ אַחֲרֵי חֳדָשִׁים. וְאִם אֵינָהּ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ, נִדְחֶה סְבָרָתוֹ זֹאת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. אֲבָל נוּכַל לוֹמַר כִּי אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן מֵתוּ בְּלֹא בָּנִים, וּבֶלַע רָצָה לְהָקִים לְאֶחָיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל וְקָרָא שֵׁם בָּנָיו עַל שֵׁם אֶחָיו הַמֵּתִים. וְאוּלַי הָיָה יָבָם בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וְהָיוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע לְרָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהָקִים שֵׁם לְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי נַעֲמָן וְאַרְדְּ אֲשֶׁר יִמְנֶה בִּבְנֵי בִנְיָמִין שָׁם בְּפָרָשַׁת ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת״ (בראשית מו כא), הֵם בְּנֵי בְּנוֹ הַבְּכוֹר בֶּלַע כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ כָּאן, וְכֵן יִמְנֶה אוֹתָם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ח א-ה). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת בְּנֵי הַבָּנִים כְּבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר״ (בראשית כט ה), וְכָתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים ״בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ״ (א א יז), וְהִנֵּה אֵלֶּה אַרְבָּעָה הָאַחֲרוֹנִים בְּנֵי בָנָיו! וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בִּבְנֵי פֶרֶץ וּבִבְנֵי בְרִיעָה, אוּלַי נוֹלְדוּ עַל בִּרְכֵּי בִנְיָמִין וְיַחְשְׁבֵם לוֹ כְּדֶרֶךְ ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ (במדבר ג׳:א׳), אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן רַבִּים שֶׁהָיוּ שְׁמֹנָה, טָפַל הַמִּעוּט לָרֹב. וְעַל דֶּרֶךְ הַסְּבָרָא יִתָּכֵן עוֹד שֶׁנֹּאמַר שֶׁלֹּא מָנָה הַכָּתוּב הַמִּשְׁפָּחוֹת לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם לְבַדָּם, כִּי גַּם הַנּוֹלָדִים בְּמִצְרַיִם מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ מָנָה לְמִשְׁפָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וְאֵין טַעַם לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, כִּי לְעֵת הַיְרִידָה רָאוּי שֶׁיִּמָּנוּ כֻּלָּם לְמִסְפָּר אֶחָד וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפָּחוֹת מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְכֵן יִמְנֵם הַכָּתוּב בְּכָל מָקוֹם בְּיוֹרְדֵי מִצְרַיִם ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה״ (דברים י כב). וְכֵן בְּנֵי בֶלַע אַחֲרֵי כֵן נוֹלְדוּ. אֲבָל הָעִנְיָן כִּי הָיָה הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם רָאשֵׁי בָתֵּי אָבוֹת, יִתְיַחֲסוּ כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ לְעוֹלָם אֶל הָאִישׁ הַהוּא וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ לִכְבוֹדוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ גַם הַיּוֹם כָּל הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בְּאַרְצוֹתָם לְהִקָּרֵא כֻּלָּם לְמִשְׁפָּחוֹת, אִבְּן עֶזְרָא, אִבְּן שׁוּשָׁן. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם״ (שמות ו יד), כִּי מֵעֵת אֲשֶׁר פָּרוּ וְרָבוּ בְּמִצְרַיִם הֶעֱמִידוּ לָהֶם רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהִתְיַחֵס עֲלֵיהֶן. וְאוּלַי הִתְחִילוּ הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם וְיִהְיוּ נִכָּרִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם, ״שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל״, וַתְּהִי לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה הָיוּ אֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים כָּאן בְּמִצְרַיִם, אִישׁ אִישׁ לְרֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָיו תִּתְיַחֵס הַמִּשְׁפָּחָה אֵלָיו. וּלְכָךְ יִמְנֶה בְּבֵית מָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי בְּנוֹ וּמִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי וְהַחֶלְקִי בָּנָיו וַאֲחֵיהֶם, וְכֵן בִּבְנֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם, כִּי הַבָּנִים הָאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים וַיִּהְיוּ לְרֹאשׁ. לֹא הָיָה זֶה בַּעֲבוּר הוֹלִידָם מִשְׁפָּחָה רַבָּה כְּדִבְרֵי הָרַב, כִּי כֻלָּם הוֹלִידוּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת כִּי פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, אֲבָל הָיָה זֶה לְכָבוֹד שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם רֹאשׁ. וְרֹב הַמִּשְׁפָּחוֹת בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִתְיַחֲסוֹת אֶל הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם שֶׁהֵם לָהֶם הָאָבוֹת הַנִּכְבָּדִים, וְהַשְּׁאָר עָשׂוּ לָהֶם מִן הַנּוֹלָדִים שָׁם בְּקָרוֹב רָאשֵׁי אָבוֹת. וְלָכֵן יִהְיוּ לָהֶם רֹב הַנִּזְכָּרִים כָּאן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהִנֵּה יִהְיֶה יִחוּס הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם כִּי שָׁם תִּקְּנוּ אוֹתָם:

Ramban on Numbers 26:4

וְטַעַם אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם, כִּי הָיוּ לְשׁוּחָם בָּנִים עָשׂוּ מִשְׁפָּחוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם אֲבִי הַמִּשְׁפָּחָה, אֲבָל הָיוּ כֻּלָּם מִתְיַחֲסוֹת אֶל שׁוּחָם הָרֹאשׁ, וְהָיוּ נִקְרָאוֹת אֵלָיו בִּשְׁמוֹ, כְּאָמְרְךָ: לְדָנִיֵּאל מִשְׁפַּחַת דָּנִיֵּאל הַשּׁוּחָמִי, לִיחֶזְקֵאל מִשְׁפַּחַת יְחֶזְקֵאל הַשּׁוּחָמִי. וְהִנֵּה הֵם מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת וּמִשְׁפָּחָה אַחַת אֵצֶל הַשּׁוּחָמִי, וְלָכֵן יִחֵס אֶת כֻּלָּן אֵלָיו. וְעַל דַּעַת הָאוֹמְרִים כִּי לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם יִתְיַחֲסוּ, הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם אֲבוֹתָם שֶׁנּוֹלְדוּ בְמִצְרַיִם, וּבְכָאן לֹא הָיָה מְיַחֵס אוֹתָם אֶלָּא לַשּׁוּחָמִי כִּי הוּא יָרַד לְמִצְרַיִם לְבַדּוֹ:

El sentido de: «Estas son las familias de Dan según sus familias», es que Shujam tuvo hijos que formaron familias denominadas según el padre particular de cada una. Sin embargo, todas ellas se relacionaban con Shujam, el cabeza principal, y eran denominadas por su nombre. Por ejemplo, podría decirse: «De Daniel, la familia de Daniel, perteneciente a los shujamí»; o: «De Yejezkel, la familia de Yejezkel, perteneciente a los shujamí». Por tanto, eran muchas familias particulares, pero constituían una única familia respecto de Shujam. Por eso la Escritura relacionó a todas con él. Según quienes sostienen que las familias se relacionaban exclusivamente con quienes descendieron a Egipto, existían muchas familias llamadas según los nombres de sus padres nacidos en Egipto; sin embargo, aquí solamente podían ser relacionadas colectivamente con Shujam, porque él fue el único que descendió a Egipto:

Ramban on Numbers 26:5

וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח – לְפִי שֶׁהָיְתָה בַּחַיִּים מְנָאָה כָּאן, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:מ״ו). וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ו:מ״ו) תִּרְגֵּם: ״וְשׁוֹם בַּת אִתַּת אָשֵׁר סָרַח״. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי הָיְתָה בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, וּלְכָךְ הִזְכִּירָהּ הַכָּתוּב בְּכָאן כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּנוֹת צְלָפְחָד, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ (במדבר כ״ו:נ״ג). וְאִלּוּ הָיְתָה בַּת אָשֵׁר עַצְמוֹ לֹא הָיְתָה יוֹרֶשֶׁת, כִּי בָּנִים זְכָרִים הָיוּ לוֹ, אֲבָל הָיְתָה בַּת אִשְׁתּוֹ מֵאִישׁ אַחֵר, לֹא הָיָה לוֹ בֵּן וְהָיְתָה נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. וְיִהְיֶה טַעַם ״וְשֶׂרַח אֲחֹתָם״ (בראשית מו יז), כִּי הָיְתָה אֲחוֹת בָּנָיו לֹא בִתּוֹ. וּלְכָךְ אָמַר "וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר שָׂרַח" וְלֹא אָמַר "וּבַת אָשֵׁר", לוֹמַר כִּי הָיָה שְׁמָהּ בַּת אָשֵׁר וְנִקְרֵאת שֶׂרַח. וְאִם הָיְתָה בַּחַיִּים כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, הִנֵּה הִיא כִּבְנוֹת צְלָפְחָד לְנַחֲלָה, וְאִם מֵתָה - מִשְׁפַּחְתָּהּ נָטְלוּ בַּעֲבוּרָהּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה לָהּ מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה תִּקָּרֵא עַל שְׁמָהּ, וְתִכָּנֵס בִּכְלַל ״אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי אָשֵׁר לִפְקֻדֵיהֶם״ (במדבר כ״ו:מ״ז). אֲבָל לֹא רָצָה הַכָּתוּב לְיַחֲסָם אֶל הָאִשָּׁה שֶׁיֹּאמַר "לְשֶׂרַח מִשְׁפַּחַת שֶׂרַח" וְקִצֵּר הָעִנְיָן:

«El nombre de la hija de Asher era Séraj». Rashi explicó que fue contada aquí porque aún vivía. Onkelos tradujo: «El nombre de la hijastra de Asher era Séraj». Su intención fue decir que ella era una hija con derecho a heredar una propiedad y que por eso la Escritura la menciona aquí, del mismo modo que menciona a las hijas de Tzelofjad. Ella quedaría incluida en la expresión: «Entre estos será repartida la tierra». Si hubiese sido hija biológica de Asher, no habría heredado, pues él tenía hijos varones. Era hija de la esposa de Asher, nacida de otro hombre. Ese hombre no tenía hijos varones, por lo que su heredad pasó a su hija. El sentido de: «Séraj, hermana de ellos», sería que era hermana de los hijos de Asher, pero no hija suya. Por eso aquí dice: «El nombre de bat Asher era Séraj», y no: «La hija de Asher era Séraj». Esto puede significar que era conocida como «bat Asher», hija de la casa de Asher, y su nombre propio era Séraj. Si todavía vivía, como dijo Rashi, era semejante a las hijas de Tzelofjad respecto de la heredad. Si había muerto, su familia recibió la tierra en su lugar. Conforme al sentido literal, de ella surgió una familia numerosa llamada por su nombre, que quedó incluida en: «Estas son las familias de los hijos de Asher según sus censados». Sin embargo, la Escritura no quiso atribuir expresamente una familia a una mujer diciendo: «De Séraj, la familia de Séraj», y por eso expresó el asunto de forma abreviada:

Ramban on Numbers 26:6

לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ – לְשֵׁבֶט מְרֻבֶּה בְּאוּכְלוּסִין נָתְנוּ חֵלֶק רַב, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ הַחֲלָקִים שָׁוִים, שֶׁהֲרֵי לְפִי רִבּוּי הַשֵּׁבֶט חִלְּקוּ הַחוֹלְקִים, לֹא עָשׂוּ אֶלָּא עַל יְדֵי גּוֹרָל, וְהַגּוֹרָל עַל פִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:נ״ד). וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ בַּכָּתוּב הַזֶּה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (פנחס כו ג): ״לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ״ - הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ עֲשָׂרָה בָנִים מִמִּצְרַיִם וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה וְכוּ׳. וְכֵן בַּגְּמָרָא מְפֹרָשׁ שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּתוֹ אֵצֶל חֲכָמִים לְחַלֵּק בֵּין שֵׁבֶט לְשֵׁבֶט כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב״ב קי״ז) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דִּכְתִיב "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ" וְגוֹ׳. וְעוֹד שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר וַיְחִי יַעֲקֹב (בראשית מ״ח:ו׳) כִּי בַּגְּמָרָא בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קכ״ב) הֶעֱלוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לְקַרְקַפְתָּא דְגַבְרֵי, אֶלָּא לִשְׁבָטִים נִתְחַלְּקָה, שְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים שָׁוִים עָשׂוּ מִמֶּנָּה וְנָטַל כָּל הַשֵּׁבֶט הַחֵלֶק שֶׁיָּצָא לוֹ הַגּוֹרָל עָלָיו, וְזֶהוּ מַה שֶׁצָּוְחוּ בְּנֵי יוֹסֵף שֶׁאָמְרוּ "מַדּוּעַ נָתַתָּ לִי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב" (יהושע י״ז:י״ד), וְלֹא הוֹסִיף לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כְּלוּם אֲבָל אָמַר לוֹ "עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם" (שם ט״ו), לוֹמַר שֶׁיִּכְבְּשׁוּ לָהֶם מִן הָאָרֶץ שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה לָהֶם וְיַרְחִיבוּ בָּהּ אֶת גְּבוּלָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ... בֵּין רַב לִמְעָט" (במדבר כ״ו:נ״ה-נ״ו) שֶׁיִּקְחוּ כָּל הַמַּטּוֹת בְּשָׁוֶה, בֵּין שֶׁהוּא מְרֻבֶּה בְּאוּכְלוּסִין אוֹ מְמֻעָט בָּהֶם, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ "לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ" לְאַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט עַצְמוֹ, אוֹ כְּפִי מִדְרָשׁוֹ שֶׁנִּתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ עֲשָׂרָה מִמִּצְרַיִם וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "לָרַב תַּרְבּוּ", כְּלוֹמַר שֶׁאִם מֵתוּ אוֹתָן עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ בְּנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם וְנוֹלְדוּ לָהֶם חֲמִשָּׁה בָּנִים בַּמִּדְבָּר, אוֹ שֶׁהָיוּ טְפָלִים וְנַעֲשׂוּ בְּנֵי עֶשְׂרִים, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "לָרַב תַּרְבֶּה", כְּלוֹמַר לָרַב בִּיצִיאַת מִצְרַיִם תַּרְבּוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַכְשָׁו מוּעָט. הֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ עִמּוֹ חֲמִשָּׁה וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "לַמְעַט תַּמְעִיט", כִּדְאִיתָא בַּסִּפְרֵי. אֲבָל רָאִיתִי בַּסִּפְרֵי שָׁם דְּקָתָנֵי, "לְפִי פְּקוּדָיו", מַגִּיד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט לְפִי מַה שֶׁהוּא, כֵּן הוּא אוֹמֵר "וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּ לִי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב אֲשֶׁר עַד כֹּה בֵּרְכַנִי ה׳", מַהוּ אוֹמֵר, "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם", זֶהוּ לְשׁוֹן הַבְּרַיְתָא הַזֹּאת, וְנִרְאֶה מִמֶּנָּה שֶׁנִּתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְגֻלְגְּלוֹתָם כְּדִבְרֵי הָרַב. אֲבָל לְפִי הַגְּמָרָא מְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא. וְעוֹד שֶׁאִם כֵּן מַה יִצְעֲקוּ בְּנֵי יוֹסֵף, וַהֲלֹא נָתַן לָהֶם לְפִי מִנְיָנָם הַמְרֻבֶּה כִּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים. וּלְפִי דַעְתִּי יֵשׁ בַּבְּרַיְתָא הַזּוֹ קִצּוּר, וְהוּא מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ב״ב קי״ח) דְּמִשּׁוּם טְפָלִים דְּנָפִישׁוּ לְהוּ צָוְחוּ בְּנֵי יוֹסֵף. וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כִּי בְּנֵי יוֹסֵף כִּשְׁנֵי שְׁבָטִים נָטְלוּ, בְּנֵי אֶפְרַיִם חֵלֶק אֶחָד וּבְנֵי מְנַשֶּׁה חֵלֶק אֶחָד, כִּי כֵן כָּתוּב (יהושע י״ד:ד׳), וְאֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁמְרֻבֶּה בְּאוּכְלוּסִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים, אֲבָל בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים מְרֻבִּים מֵהֶם, כִּי שֵׁבֶט יְהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלוּן וְדָן מְרֻבִּים מֵהֶם, וְלָמָּה יִצְוְחוּ הֵם וְהַמְרֻבִּים יִשְׁתְּקוּ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּפִי מִדְרָשׁוֹ שֶׁהָיוּ בַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּנֵי יְהוּדָה מְרֻבִּין מִשְּׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה יַחְדָּיו. אֲבָל הָיוּ צוֹעֲקִים מִפְּנֵי הַטְּפָלִים, שֶׁהָיוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה בְּמִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וְנִתְרַבּוּ בַּמִּנְיָן הַשֵּׁנִי בַּמִּדְבָּר לִשְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף, וְאֵין בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְרַבָּה כָּל כָּךְ, וְהָיוּ כְּמוֹ כֵן מַרְבִּים בָּנִים עַד שֶׁנִּתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, וְגַם בְּנֵי אֶפְרַיִם כֵּן, וְלֹא הָיוּ הַטְּפָלִים הָהֵם נוֹטְלִים כְּלוּם, וּלְכָךְ צָעֲקוּ וְשׁוֹמֵעַ אֵין לָהֶם, כִּי כֵּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁלֹּא יִטְּלוּ אֶלָּא בְּנֵי עֶשְׂרִים. וּלְכָךְ אָמְרָה הַבְּרַיְתָא "לְפִי פְּקוּדָיו" שֶׁהָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לְפִי מַה שֶׁהוּא בִּשְׁעַת הַמִּנְיָן, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ כְּלוּם לַטְּפָלִים, וַאֲפִלּוּ גָּדְלוּ וְהִגִּיעוּ לְעֶשְׂרִים בְּשָׁעָה שֶׁחָלְקוּ. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר ״מַדּוּעַ נָתַתָּה לִי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב״, לְדִבְרֵי הַכֹּל אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּנִּגְלֶה מִפְּשׁוּטוֹ, כִּי אִם חָלַק לָהֶם הָאָרֶץ לְגֻלְגְּלוֹתָם כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י הִנֵּה לָקְחוּ דַּיָּם, וּכְמוֹ שֶׁהֵם עַם רַב לָקְחוּ חֵלֶק רַב, וְאִם לַשְּׁבָטִים - אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ חֵלֶק בְּכוֹרָתָם, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹבֵר עַל צַוָּאַת יַעֲקֹב, וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה בַּתּוֹרָה לְשִׁבְטֵי אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וְעוֹד כָּתוּב מְפֹרָשׁ כִּי שְׁנֵי גוֹרָלוֹת נָתַן לָהֶם, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי גְבוּל בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם״, ״זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְּנֵי אֶפְרַיִם לְמִשְׁפְּחֹתָם״ (יהושע ט״ז:ה׳,ח׳), וּבִבְנֵי מְנַשֶּׁה: ״וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה״, ״וַיְהִי גְבוּל מְנַשֶּׁה״ (שם י״ז:א׳,ז׳) כְּכָל הַנֶּאֱמָר בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים. אֲבָל אָמְרָם "גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד" לוֹמַר כָּל מַה שֶׁנָּתַתָּ לִשְׁנֵינוּ רָאוּי לְאֶחָד בְּגוֹרָלוֹ. וְהִזְכִּירוּ זֶה הַלָּשׁוֹן לְפִי שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ הִפִּיל תְּחִלָּה גּוֹרָל אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לִבְנֵי יוֹסֵף מִיַּרְדֵּן יְרִחוֹ״ וְגוֹ' עַד ״וְהָיוּ תוֹצְאוֹתָיו יָמָּה״ (שם טז א-ג), וְשָׁם נֶאֱמַר ״וַיִּנְחֲלוּ בְּנֵי יוֹסֵף מְנַשֶּׁה וְאֶפְרָיִם״ (שם פסוק ד), כְּלוֹמַר שֶׁנָּחֲלוּ שְׁנֵיהֶם בַּגּוֹרָל הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ חָלַק אוֹתוֹ הַגּוֹרָל בֵּין שְׁנֵיהֶם בְּגוֹרָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם ״וַיְהִי גְבוּל בְּנֵי אֶפְרָיִם״ וְגוֹ', וּכְתִיב ״וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה״ וְגוֹ'. עַל כֵּן אָמְרוּ: הִנֵּה הַגּוֹרָל הָאֶחָד הָרִאשׁוֹן רָאוּי לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵינוּ, כִּי עַם רַב אֲנַחְנוּ, וּמַדּוּעַ חָלַקְתָּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן לִשְׁנֵי חֲלָקִים?. וְהָיְתָה הַטַּעֲנָה מִפְּנֵי הַטְּפָלִים שֶׁנִּתְרַבּוּ בָהֶן עַל דֶּרֶךְ הַגְּמָרָא. וּלְפִי דֶרֶךְ הַפְּשָׁט נִרְאֶה לִי כִּי הַצְּוָחָה הַזֹּאת הָיְתָה שֶׁל בְּנֵי מְנַשֶּׁה, אֶלָּא שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים יַחַד. וְכֵן ״וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה״ (שם יד ו), הַדִּין לְאֶחָד וְכָל הַשֵּׁבֶט יִתְרַעֵם עִמּוֹ. וְהָיְתָה הַטַּעֲנָה לִבְנֵי מְנַשֶּׁה מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכָל הַשְּׁבָטִים מִי שֶׁהִשְׁאִיר עָרִים רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת לַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר הִשְׁאִיר מְנַשֶּׁה שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת (שם יז יא) - תְּלָתָא פַּלְכִין. וּרְאָיָה לַדָּבָר, כִּי לְאַחַר שֶׁכָּתוּב ״וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה״ (שם פסוק יב), שָׁם כְּתִיב ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״ (שם פסוק יד), כִּי מִתְּחִלָּה לֹא נִתְרַעֲמוּ עַד שֶׁעָשׂוּ עִמָּם מִלְחָמָה וְלֹא יָכְלוּ לָהֶם. וְיִתָּכֵן שֶׁזֶּה טַעַם ״גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד״ - אָמְרוּ: מִפְּנֵי שֶׁהִפַּלְתָּ לִשְׁנֵינוּ תְּחִלָּה גּוֹרָל אֶחָד, נָפַל חֶבְלֵנוּ יַחַד וְאֵרַע חֵלֶק שְׁנֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה הַקָּשֶׁה, וְאִלּוּ עָשִׂיתָ לָנוּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת כַּנָּהוּג בְּכָל שְׁנֵי שְׁבָטִים, הָיָה יוֹצֵא בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁהוּא נוֹחַ לִכְבֹּשׁ. וְאָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יַעֲלוּ בְּיַעַר הַפְּרָזִי וְהָרְפָאִים יִבְרְרוּ לָהֶם שָׁם כָּל מַה שֶׁיִּרְצוּ וְיַרְחִיבוּ גְּבוּלָם. וְחָזְרוּ הֵם וּבֵאֲרוּ דִבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ: גַּם הָהָר לֹא יַסְפִּיק לָנוּ כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק. וְאָז אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ כִּי לֹא יִתֵּן לָהֶם בָּהָר גּוֹרָל אֶחָד, אֲבָל יִהְיֶה לָהֶם הָהָר כֻּלּוֹ וְהַיַּעַר הַגָּדוֹל שֶׁשָּׁם, וְיִבְרְרוּ לָהֶם מִמֶּנּוּ כָּל צָרְכָּם, וְיִהְיֶה לָהֶם כָּל תּוֹצְאוֹת גְּבוּלֵי הָהָר, וְיוֹרִישׁוּ מִשָּׁם הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ וְהוּא חָזָק, וְאֵין שְׁאָר הַשְּׁבָטִים חֲפֵצִים בּוֹ, אֲבָל הֵם שְׁנֵי הָאַחִים שֶׁהֵם עַם רַב וְכֹחַ גָּדוֹל לָהֶם, הֵם יַעַזְרוּ זֶה אֶת זֶה וְהֵם יוֹרִישׁוּהוּ. וְסוֹף דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וְלֹא הוֹסִיף לָהֶם כְּלוּם כִּי כֵן הַדִּין. וְהִנֵּה הַצֹּרֶךְ הִרְחִיב דְּבָרֵינוּ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְעוֹד כְּתַבְנוּהוּ בִּרְאָיוֹת בְּפָרָשַׁת וַיְחִי יַעֲקֹב. וְהַכְּלָל כִּי הַדִּין שֶׁהֶעֱלוּ בַּגְּמָרָא הוּא אֱמֶת וּבוֹ רָאוּי לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָאוֹת. וְהִנֵּה פֵּרוּשׁ הַפָּרָשָׁה: לְאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים לְמִשְׁפְּחוֹת תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, שֶׁיִּתְּנוּ לְכָל זָכָר לְגֻלְגְּלוֹתָם חֶלְקוֹ. לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ - שֶׁיְּחַלְּקוּ אֶרֶץ רְאוּבֵן לְאַרְבַּעַת חֲלָקִים, לְמִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי הַמְרֻבָּה עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל נַרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וּלְמִשְׁפַּחַת הַפַּלּוּאִי הַמֻּעֶטֶת נַמְעִיט, כִּי אִישׁ לְפִי פְקוּדֵי הַמִּשְׁפָּחָה יֻתַּן נַחֲלָתוֹ, וְתִטּוֹל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה בְּמָקוֹם אֶחָד. וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה מְנָאָם כָּאן לְמִשְׁפָּחוֹת. וּלְפִיכָךְ הִזְכִּירוּ חֲכָמִים (ת״כ בהר פרשה א ב): חָלְקוּ לְמִשְׁפָּחוֹת וְלֹא חָלְקוּ לְבָתֵּי אָבוֹת, וְאֵין כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְכוּ':

Ramban on Numbers 26:7

אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת יִנְחֲלוּ אוֹתָם. וְחָזַר וְאָמַר: ״עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ״ שֶׁל מַטֶּה "בֵּין רַב לִמְעָט", כִּי גַּם בֵּין הַמִּשְׁפָּחוֹת יַטִּילוּ גּוֹרָל, וְיִהְיֶה חֵלֶק הַחֲנוֹכִי בָּרוּחַ וּבַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַעֲלֶה לוֹ הַגּוֹרָל, וְחֵלֶק הַפַּלֻּאִי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֲשֶׁר יַעֲלֶה לוֹ הַגּוֹרָל, אַךְ נַרְבֶּה לָרַב וְנַמְעִיט לַמּוּעָט בַּמִּשְׁפָּחוֹת. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵדֶר אֵלֶּה מַסְעֵי: ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה, לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ״ (במדבר ל״ג:נ״ד). הִנֵּה בֵּאֵר שֶׁתִּהְיֶה הַנַּחֲלָה לַמִּשְׁפָּחוֹת בְּגוֹרָל אֶל הָרוּחַ אֲשֶׁר יִפּוֹל לוֹ הַגּוֹרָל, שָׁם נַרְבֶּה לָרַב וְנַמְעִיט לַמְעַט בַּמִּשְׁפָּחוֹת. וְאָמַר שֶׁתִּהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבוֹתָם, כְּלוֹמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַטּוֹת. וּמַה שֶׁכָּתַב רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:נ״ה): ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם" - אֵלּוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם - אֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁאֵין "מַטּוֹת" רַק שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: ״וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״ו:ט׳), וְכֵן ״אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכָל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל״ (במדבר ל״א:ד׳), וְכֵן בַּמְּרַגְּלִים (לעיל יג ב-טו), וְכֵן בְּכָל מָקוֹם. וְשֵׁם שֵׁבֶט וּמַטֶּה אֶחָד הוּא. אֲבָל מַה שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (ב״ב קיז): רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ" - מִדְרָשׁ מֵרִבּוּי הַכָּתוּב, שֶׁהָיָה דַּי שֶׁיֹּאמַר ״אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת הַמַּטּוֹת״, וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר "אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ", דָּרְשׁוּ שֶׁהָאָבוֹת - וְהֵם הַנִּזְכָּרִים בְּמִצְרַיִם ״אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם״ (שמות ו יד) - הֵם נוֹחֲלִים אֶת הָאָרֶץ, וּמֵהֶם תָּבֹא לְאֵלֶּה אֲשֶׁר תֵּחָלֵק לָהֶם:

«Solamente mediante sorteo será repartida la tierra». La tierra sería dividida entre las tribus de Israel, y «los nombres de las tribus de sus padres», es decir, las doce tribus, la heredarían. Después vuelve a decir: «Conforme al sorteo será repartida su heredad entre el numeroso y el pequeño». Esto significa que también entre las familias se realizaría un sorteo. La porción de la familia de Janoj estaría en la dirección y lugar que le correspondiera por sorteo, y la de la familia de Palú se encontraría en el lugar que le saliera. Sin embargo, dentro de esas regiones se aumentaría la parte de la familia numerosa y se reduciría la de la pequeña. Esto es lo que está escrito en la sección Ele Mas'ei: «Os repartiréis la tierra mediante sorteo según vuestras familias. Al numeroso aumentaréis su heredad y al pequeño reduciréis su heredad. Allí donde le corresponda la suerte, allí será suyo; según las tribus de vuestros padres heredaréis». La Escritura explica que la heredad sería entregada a las familias mediante sorteo. En la dirección que correspondiera a cada una se aumentaría a la familia numerosa y se reduciría a la pequeña. Dice también que la distribución se efectuaría según las tribus de sus padres, es decir, las doce tribus. Lo que escribió Rashi: «“Según los nombres de las tribus de sus padres”: se refiere a quienes salieron de Egipto», no es correcto. La palabra «tribus» siempre se refiere a las doce tribus de Israel, como está escrito: «La heredad no pasará de una tribu a otra, porque las tribus de los hijos de Israel permanecerán cada una adherida a su heredad». También: «Mil por cada tribu, de todas las tribus de Israel»; y lo mismo se observa respecto de los espías y en todos los demás lugares. «Tribu» y «bastón tribal» son aquí una misma denominación. Cuando la Guemará dice: «Rabí Yoshiyá sostiene que la tierra fue repartida entre quienes salieron de Egipto, porque está escrito: “Según los nombres de las tribus de sus padres heredarán”», se trata de una interpretación derivada de una expresión adicional del versículo. Habría sido suficiente decir: «Solamente mediante sorteo será repartida la tierra según los nombres de las tribus». Puesto que añade: «de sus padres heredarán», nuestros sabios interpretaron que los padres —los mencionados en Egipto en: «Estos son los cabezas de sus casas paternas»— son quienes jurídicamente heredaron la tierra, y de ellos la porción pasó a quienes la recibieron materialmente:

Ramban on Numbers 26:8

וְאֵלֶּה פְקוּדֵי הַלֵּוִי – לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יִמְנֶה בְּנֵי לֵוִי, וּמַה תּוֹעֶלֶת עַתָּה בְּמִנְיָנָם. אוּלַי לְאֵלֶּה נִתְּנוּ הֶעָרִים לָשֶׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתָּם, לֹא לַנּוֹלָדִים אַחֲרֵי כֵן. אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם לְכָבוֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ פָּחוּת שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחוּ עָלָיו לִמְנוֹתוֹ כִּשְׁאָר הָעָם. וְהִזְכִּיר עַמְרָם וְאִשְׁתּוֹ כִּי בְּנֵי לֵוִי יִמָּנוּ לִשְׁנַיִם, לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וְרָאוּי לִפְקֹד אַהֲרֹן וּבָנָיו לְעַצְמָן:

«Estos son los censados de Leví». No sé por qué era necesario contar ahora a los hijos de Leví ni qué utilidad tenía su número. Quizá solamente estos censados recibieron las ciudades para habitar y los campos de pastoreo para sus animales, pero no quienes nacieran después. También puede ser que fueran contados por honor delante de HaShem, para que la legión del Rey no pareciera de menor importancia al no ser censada junto con el resto del pueblo. La Escritura menciona a Amram y a su esposa porque los hijos de Leví debían ser considerados en dos grupos: kohaním y leviím. Por eso correspondía contar separadamente a Aharón y a sus hijos:

Ramban on Numbers 26:9

וְכָתַב רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:נ״ח) אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת לֵוִי חָסֵר כָּאן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי וְהָעָזִּיאֵלִי וּקְצָת יִצְהָר נֶפֶג וְזִכְרִי. וַאֲנִי תָּמֵהַּ, לָמָּה יִמְנֶה הַכָּתוּב בְּלֵוִי מִשְׁפָּחוֹת לִשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת וְיַחְזֹר וְיִמְנֶה מִשְׁפָּחוֹת לַבָּנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לִמְרָרִי בָּנִים אֲחֵרִים אֶלָּא מַחְלִי וּמוּשִׁי, וּמַהוּ "מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי" וְאֵין זוּלָתָם? אֲבָל הָיָה זֶה לְכָבוֹד, כִּי בְּנֵי לֵוִי שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל וְזִכְרָם הָיָה לִבְרָכָה, וְהָיוּ כָּל תּוֹלְדוֹת גֵּרְשׁוֹן נִקְרָאִין "מִשְׁפַּחַת הַגֵּרְשֻׁנִּי" לִכְבוֹדוֹ, וְכֵן כָּל בְּנֵי מְרָרִי "מִשְׁפַּחַת הַמְּרָרִי" לִכְבוֹדוֹ. וְאַחֲרֵי כֵן שָׂמוּ לָהֶם בָּתֵּי אָבוֹת וְנֶחְלָקִים לְמִשְׁפָּחוֹת כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים, וְנִקְרָאִים בִּפְרָט מִשְׁפַּחַת הַמַּחְלִי וּמִשְׁפַּחַת הַמּוּשִׁי. וְכֵן בִּקְהָת יִקָּרְאוּ כָל זַרְעוֹ בִּכְלָל "מִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי", וְחוֹזְרִים וְנֶחְלָקִים עוֹד לְמִשְׁפָּחוֹת בַּבָּנִים, מִשְׁפַּחַת הַחֶבְרוֹנִי וּמִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי. וְלֹא הִזְכִּיר עַתָּה "מִשְׁפַּחַת הָעַמְרָמִי" בַּעֲבוּר שֶׁנֶּחְלְקָה לְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם, וְהִזְכִּיר שְׁמוֹתָם לְכָבוֹד, וְלֹא הִזְכִּיר הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן לִכְבוֹד מֹשֶׁה. וְכֵן תִּרְאֶה בַּמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן בַּפְּקוּדִים שֶׁאָמַר: ״וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְּנֵי לֵוִי בִּשְׁמוֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי״ (במדבר ג׳:י״ז), וְהָיָה זֶה לְמַעֲלָתָם, כִּי בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים לֹא הִזְכִּיר כֵּן. וְטַעַם מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִקְרֵאת "מִשְׁפַּחַת הַיִּצְהָרִי" (שם פסוק כז), כִּי הָיוּ בְּעֵת הַמִּנְיָן הַהוּא בָּנִים גַּם לְנֶפֶג וְזִכְרִי, וְעַכְשָׁו לֹא הָיוּ רַק לְקֹרַח וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וּלְפִי דַּעְתִּי לֹא הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם הַיִּצְהָרִי מִזַּרְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוּ קְצָת בָּנָיו, אֲבָל עָשׂוּ זֶה אַחֲרֵי מַעֲשֵׂה קֹרַח בַּעֲבוּר כְּבוֹד בָּנָיו, לְהוֹדִיעַ בְּיִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹת שְׁמָם וְזִכְרָם, כִּי כֵן הַכָּתוּב מִשְׁתַּדֵּל לוֹמַר ״וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ״ (במדבר כ״ו:י״א). וְכֵיוָן שֶׁכָּלוּ נֶפֶג וְזִכְרִי וְנִשְׁאֲרוּ כָּל זֶרַע יִצְהָר לְקֹרַח, קְרָאוּם "מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי" לְהוֹדִיעַ כִּי הָיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ. וּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן (ברש״י בפסוק לו) בְּ"אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים״ - ה' מְעַט, אֵינֶנּוּ אֱמֶת, בַּעֲבוּר שֶׁמָּנָה לִבְנֵי לֵוִי שְׁמוֹנָה וְאֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ, כִּי הַשָּׁלֹשׁ לַאֲבוֹתָם כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ:

Rashi escribió: «En “estas son las familias de Leví” faltan aquí la familia de Shimí, la de Uziél y una parte de los descendientes de Yitzhar: Néfeg y Zijrí». Me sorprende esta explicación. ¿Por qué habría de contar la Escritura dentro de Leví primero las familias de los tres padres y después volver a contar las familias de sus hijos? Merarí solamente tuvo como hijos a Majlí y Mushí. ¿Qué significa entonces «la familia de los merarí» si no había otros descendientes aparte de ellos? La explicación es que esto fue dicho por honor. Los tres hijos de Leví fueron hombres importantes en Israel y su recuerdo fue bendecido. Todos los descendientes de Guershón fueron llamados colectivamente «la familia de los guershoní», en honor a Guershón. Del mismo modo, todos los hijos de Merarí fueron denominados «la familia de los merarí». Después establecieron dentro de ellas casas paternas particulares y fueron subdivididas en familias como las demás tribus, llamándose específicamente «la familia de los majlí» y «la familia de los mushí». De igual modo, todos los descendientes de Kehat fueron denominados colectivamente «la familia de los kehatí», y luego se dividieron nuevamente según sus hijos en familias particulares, como «la familia de los jevroní» y «la familia de los korjí». Ahora no menciona «la familia de los amramí» porque esta se dividió entre kohaním y leviím. Menciona los nombres de Moshé y Aharón por honor, pero no atribuye expresamente el sacerdocio a Aharón por consideración al honor de Moshé. Esto puede verse también en el primer censo de Leví, donde se dice: «Estos eran los hijos de Leví por sus nombres: Guershón, Kehat y Merarí». Esto se dijo por su elevada condición, pues semejante expresión no aparece respecto de las demás tribus. El sentido de «la familia de los korjí» es el siguiente. Al principio era denominada «la familia de los yitzharí», porque en el momento del primer censo Néfeg y Zijrí también tenían hijos. Ahora solamente permanecían descendientes de Kóraj, por lo que fueron llamados por su nombre. A mi parecer, no habría sido apropiado eliminar el nombre de Yitzhar de sus descendientes simplemente porque algunos de sus hijos hubieran desaparecido. Lo hicieron después del episodio de Kóraj para honrar a sus hijos y perpetuar su nombre y recuerdo en Israel para todas las generaciones. Por eso la Escritura se esfuerza en decir: «Los hijos de Kóraj no murieron». Cuando desaparecieron Néfeg y Zijrí y toda la descendencia de Yitzhar quedó reducida a los hijos de Kóraj, fueron llamados «la familia de los korjí» para informar que sus hijos habían sido justos y mejores que su padre. La interpretación de Rabí Moshé Hadarshán sobre el versículo: «Vosotros sois la más pequeña de todas las naciones», según la cual la letra he alude a que faltaron cinco familias, no es correcta. Él contó ocho familias de Leví, cuando en realidad solamente eran cinco, porque tres de las denominaciones correspondían a los antepasados generales, como hemos explicado:

Ramban on Numbers 26:10

וְטַעַם אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם – עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, לְפִי שֶׁכָּל בְּנֵי יַעֲקֹב עִם כָּל בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְאֵין בָּהֶם מִי שֶׁהוֹלִיד שָׁם אַחֲרֵי כֵן, זוּלָתִי לֵוִי שֶׁהוֹלִיד אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, כִּי אִחֵר הַשֵּׁם לֵידָתָהּ כִּי לֹא הִגִּיעַ הַקֵּץ כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי כְּבָר (בראשית מו טו):

El sentido literal de: «La cual dio a luz para Leví en Egipto», es que todos los hijos de Yaakov, junto con sus hijos e hijas, descendieron a Egipto, y ninguno de ellos engendró allí posteriormente a una persona contada entre las setenta, excepto Leví, quien engendró allí a la madre feliz de los hijos. HaShem retrasó el nacimiento de Yojéved porque todavía no había llegado el final decretado, como ya expliqué en Bereshit:

Ramban on Numbers 26:11

וְטַעַם אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר עַל פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין פְּקוּדֵי הַלֵּוִי בִּכְלָל, כִּי בָּהֶם לֹא יֹאמַר ״וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ״, שֶׁלֹּא נִגְזְרָה הַגְּזֵרָה הַהִיא עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קכא), וְהָעֵד אֶלְעָזָר גַּם פִּנְחָס:

El sentido de: «Estos son los censados por Moshé y Elazar», se refiere a los censados de los hijos de Israel. Los leviím no se incluyen en esta declaración. Respecto de ellos no puede decirse: «Entre estos no hubo ningún hombre de los censados anteriormente», porque el decreto de morir en el desierto no fue impuesto sobre la tribu de Leví, según las palabras de nuestros sabios. Prueba de ello son Elazar y también Pinjás:

Ramban on Numbers 26:12

וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן כִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא הָיוּ עַתָּה בַּפְּקוּדִים הָאֵלּוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ מִשִּׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְאֵין הַמִּנְיָן אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים עַד בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, כִּי הֵם עִקַּר יְמֵי הָאִישׁ כָּעִנְיָן הָאָמוּר בָּעֲרָכִין (ויקרא כז ג), וְאָז הוּא יוֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא מִשִּׁשִּׁים וָמַעְלָה כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קכא). אֲבָל אָמַר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן, שֶׁהָיוּ מִן הַפְּקוּדִים הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא מֵתוּ:

«Entre estos no hubo ningún hombre de los censados por Moshé y Aharón, el kohén». Yehoshúa y Kalev no fueron incluidos ahora en este censo porque ya tenían más de sesenta años. El censo comprendía solamente a los hombres desde los veinte hasta los sesenta años, porque esos son los años principales de la vida activa de una persona, semejante a lo establecido respecto de las valoraciones. Durante esos años sale el hombre al ejército de Israel, pero no después de los sesenta, como dijeron nuestros sabios. Sin embargo, la Escritura afirma: «No quedó de ellos ningún hombre, excepto Kalev ben Yefuné y Yehoshúa bin Nun», porque ambos habían sido incluidos en el primer censo y no murieron: