אמר לפניו רבש"ע ולא כך אמרת לי אף לרשעים והיינו דכתיב (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר
Moshé dijo ante Él: «Señor del universo, ¿no me dijiste Tú que también con los malvados?». Por eso está escrito (Números 14:17): «Ahora, pues, que se engrandezca el poder del Señor, como Tú has hablado, diciendo...».
ר' חגא הוה סליק ואזיל בדרגא דבי רבה בר שילא שמעיה לההוא ינוקא דאמר (תהלים צג, ה) עדותיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים וסמיך ליה (תהלים צ, א) תפלה למשה וגו' אמר ש"מ ארך אפים ראה
Rabí Jagá subía por la escalera de la casa de Rabá bar Sheila y oyó a un niño recitar (Salmos 93:5): «Tus testimonios son muy fieles; a Tu Casa conviene la santidad, Señor, por largos días», inmediatamente seguido de (Salmos 90:1): «Oración de Moshé», etc. Dijo: «De aquí se deduce que Moshé vio el atributo de paciencia».
א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק שנאמר (ישעיהו כח, ה) ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו וגו' מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושים רצונו ומצפים לישועתו יכול לכל ת"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשירים
Dijo rabí Elazar en nombre de rabí Janiná: «En el futuro, el Santo, bendito sea, será una corona sobre la cabeza de cada justo», como está dicho (Isaías 28:5): «Aquel día el Señor de los Ejércitos será corona de esplendor y diadema de belleza para el resto de Su pueblo», etc. ¿Qué significa «corona de esplendor y diadema de belleza»? Para quienes hacen Su voluntad y esperan Su salvación. ¿Acaso para todos? Dice «para el resto de Su pueblo»: para quien se considera a sí mismo como sobrante.
(ישעיהו כח, ו) ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה ולרוח משפט זה הרודה את יצרו וליושב על המשפט זה הדן דין אמת לאמיתו ולגבורה זה המתגבר ביצרו משיבי מלחמה זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה שערה אלו שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובתי מדרשות
(Isaías 28:6): «Y espíritu de justicia para el que se sienta en juicio y fortaleza para los que rechazan la batalla hacia la puerta». «Espíritu de justicia»: quien somete su inclinación al mal. «El que se sienta en juicio»: quien dicta un juicio verdaderamente justo. «Fortaleza»: quien prevalece sobre su inclinación. «Los que rechazan la batalla»: quienes disputan en las luchas de la Torá. «Hacia la puerta»: quienes madrugan y permanecen hasta tarde en las sinagogas y casas de estudio.
אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו אמר לה (ישעיהו כח, ז) וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו [וגו'] פקו פליליה ואין פוקה אלא גיהנם שנאמר (שמואל א כה, לא) לא תהיה זאת לך לפוקה ואין פלילה אלא דיינין שנאמר (שמות כא, כב) ונתן בפלילים:
El atributo de justicia dijo ante el Santo, bendito sea: «Señor del universo, ¿qué distingue a estos de aquellos?». Le respondió (Isaías 28:7): «También estos erraron por el vino y se extraviaron por la bebida fuerte», etc.; «tropezaron en el juicio». «Tropiezo» se interpreta como Guehinom, como dice (I Samuel 25:31): «Que esto no te sea un tropiezo»; «juicio» alude a los jueces, como está escrito (Éxodo 21:22): «Pagará conforme determinen los jueces».
מתני׳ אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעוה"ב שנאמר (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את (אנשי) [יושבי] עירם ואינן נהרגים עד שיהיו מדיחיה מאותה העיר ומאותו השבט ועד שיודח רובה ועד שידיחוה אנשים הדיחוה נשים וקטנים או שהודח מיעוטה או שהיה מדיחיה חוצה לה הרי אלו כיחידים וצריכין ב' עדים והתראה לכל אחד ואחד
Mishná. Los habitantes de una ciudad descarriada no tienen parte en el Mundo Venidero, como está dicho (Deuteronomio 13:14): «Salieron hombres perversos de entre ustedes y desviaron a los habitantes de su ciudad». No son ejecutados a menos que sus instigadores sean de esa ciudad y esa tribu, que la mayoría de la ciudad haya sido desviada y que los instigadores sean hombres. Si fueron mujeres o menores quienes los desviaron, si solo fue desviada la minoría o si los instigadores eran de fuera de la ciudad, son juzgados como individuos, y se requieren dos testigos y advertencia para cada uno.
זה חומר ביחידים מבמרובים שהיחידים בסקילה לפיכך ממונם פלט והמרובין בסייף לפיכך ממונם אבד
En este sentido es más severa la ley para los individuos que para el colectivo: los individuos reciben lapidación, por lo que sus bienes se salvan; la mayoría recibe ejecución a espada, por lo que sus bienes se pierden.
(דברים יג, טז) הכה תכה את יושבי העיר הזאת לפי חרב החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה
(Deuteronomio 13:16): «Ciertamente herirás a los habitantes de esa ciudad a filo de espada». Las caravanas de conductores de asnos y camellos que pasan de un lugar a otro pueden salvar a la ciudad de esta condena.
שנא' (דברים יג, טז) החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב מכאן אמרו נכסי צדיקים שבתוכה אובדין שבחוצה לה פליטין ושל רשעים בין שבתוכה בין שבחוצה לה הרי אלו אובדין
Como está dicho (Deuteronomio 13:16): «La consagrarás a la destrucción, con todo lo que hay en ella y sus animales, a filo de espada». De aquí dijeron que los bienes de los justos que están dentro de la ciudad se destruyen, pero los que están fuera se salvan; los bienes de los malvados, tanto dentro como fuera, se destruyen.
שנאמר (דברים יג, יז) ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחבה וגו' אם אין לה רחוב עושין לה רחוב היתה רחבה חוצה לה כונסין אותה לתוכה
Como dice (Deuteronomio 13:17): «Reunirás todo su botín en medio de su plaza», etc. Si no tiene plaza, se le hace una. Si la plaza está fuera de la ciudad, se traslada al interior.
שנאמר (דברים יג, יז) ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה' אלהיך שללה ולא שלל שמים מכאן אמרו ההקדשות שבה יפדו ותרומות ירקבו מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו
Como está escrito (Deuteronomio 13:17): «Quemarás con fuego la ciudad y todo su botín como ofrenda completa al Señor tu Dios». «Su botín», pero no el botín consagrado al Cielo. Por eso dijeron: sus objetos consagrados se redimen, las ofrendas de terumá se dejan pudrir, y el segundo diezmo y los escritos sagrados se ocultan para conservarlos.
כליל לה' אלהיך אמר ר"ש אמר הקב"ה אם אתם עושין דין בעיר הנדחת מעלה אני עליכם כאילו אתם מעלים עולה כליל לפני
«Como ofrenda completa al Señor tu Dios». Dijo rabí Shimón: «El Santo, bendito sea, dijo: “Si ejecutan el juicio contra una ciudad descarriada, lo consideraré como si me hubieran ofrecido un holocausto completo”».
(דברים יג, יז) והיתה תל עולם לא תעשה גנות ופרדסים דברי ר' יוסי הגלילי ר"ע אומר לא תבנה עוד לכמות שהיתה אינה נבנית אבל נעשית היא גנות ופרדסים ולא ידבק בידך מאומה מן החרם שכל זמן שהרשעים בעולם חרון אף בעולם אבדו רשעים מן העולם נסתלק חרון אף מן העולם:
(Deuteronomio 13:17): «Será un montón de ruinas perpetuo». No se transformará en huertos y jardines, según rabí Yosí HaGuelilí. Rabí Akiva dice: «“No será edificada nuevamente”: no será reconstruida como antes, pero se puede convertir en huertos y jardines». «No se adherirá a tu mano nada de lo consagrado a la destrucción»: mientras los malvados existen en el mundo, existe ira divina; cuando desaparecen los malvados, desaparece la ira divina.
גמ׳ ת"ר יצאו הן ולא שלוחין אנשים אין אנשים פחות מב' דבר אחר אנשים ולא נשים אנשים ולא קטנים
Guemará. Enseñaron los sabios: «Salieron ellos», no sus emisarios. «Hombres»: no menos de dos. Otra explicación: «hombres», no mujeres; «hombres», no menores.
בני בליעל בנים שפרקו עול שמים מצואריהם מקרבך ולא מן הספר יושבי עירם ולא יושבי עיר אחרת לאמר שצריכין עדים והתראה לכל אחד ואחד
«Hombres perversos»: personas que se quitaron de encima el yugo del Cielo. «De entre ustedes»: no de una ciudad fronteriza. «Habitantes de su ciudad»: no los de otra ciudad. «Diciendo»: enseña que cada individuo requiere testigos y advertencia.
איתמר ר' יוחנן אמר חולקין עיר אחת לשני שבטים ור"ל אמר אין חולקין עיר אחת לב' שבטים איתיביה ר' יוחנן לר"ל עד שיהו מדיחיה מאותה העיר ומאותו שבט מאי לאו אע"ג דמדיחיה מאותה העיר אי איכא מאותו שבט אין אי לא לא ש"מ חולקין עיר אחת לב' שבטים
Se dijo: Rabí Yojanán afirma que una ciudad puede dividirse entre dos tribus; Reish Lakish afirma que no. Rabí Yojanán objetó: «Los instigadores deben ser de la misma ciudad y tribu». ¿No implica que, incluso siendo de la misma ciudad, solo procede si son de la misma tribu, lo que demostraría que una ciudad puede pertenecer a dos tribus?
לא דנפלה ליה בירושה א"נ דיהבוה ניהליה במתנה
No: puede tratarse de alguien que recibió allí una propiedad por herencia o que se la regalaron.
איתיביה (יהושע כא, טז) ערים תשע מאת שני השבטים האלה מאי לאו ארבע ופלגא מהאי וארבע ופלגא מהאי וש"מ חולקין עיר אחת לב' שבטים לא ארבעה מהאי וחמש מהאי
Le objetó (Josué 21:16): «Nueve ciudades de estas dos tribus». ¿No significa cuatro y media de una y cuatro y media de la otra, lo que demuestra que una ciudad puede dividirse entre dos tribus? No; cuatro de una y cinco de la otra.
אי הכי לפרוש פרושי
Si es así, ¿por qué no lo especificó?
סנהדרין קי״א ב
19 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
