מה לנו ולצרה הזאת והלא כבר נאמר (ויקרא ה, א) והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד וגו' ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה והלא כבר נאמר (משלי יא, י) באבוד רשעים רנה:
«¿Para qué queremos meternos en este problema?». Pero ya está dicho (Levítico 5:1): «Si es testigo, o vio, o supo, y no lo declara…». Y quizá digáis: «¿Para qué hacernos responsables de la sangre de ese hombre?». Pero ya está escrito (Proverbios 11:10): «Cuando perecen los malvados hay alegría».
גמ׳ ת"ר כיצד מאומד אומר להן שמא כך ראיתם שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתם אחריו ומצאתם סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר אם כך ראיתם לא ראיתם כלום
Guemará: Enseñaron los sabios: ¿qué significa «por conjetura»? Se les dice: «Quizá habéis visto a un hombre perseguir a otro hasta unas ruinas, lo seguisteis y lo encontrasteis con una espada en la mano, goteando sangre, y a la víctima agonizando. Si eso es lo que visteis, no habéis visto nada suficiente para testificar».
תניא א"ר שמעון בן שטח אראה בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו לחורבה ורצתי אחריו וראיתי סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר ואמרתי לו רשע מי הרגו לזה או אני או אתה אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה (דברים יז, ו) על פי שנים עדים יומת המת היודע מחשבות יפרע מאותו האיש שהרג את חבירו אמרו לא זזו משם עד שבא נחש והכישו ומת
Se enseñó: Rabí Shimón ben Shétaj dijo: «Que vea yo consuelo si no presencié a un hombre que perseguía a otro hasta unas ruinas; corrí detrás de él y lo vi con la espada en la mano, goteando sangre, y a la víctima agonizando. Le dije: “¡Malvado! ¿Quién mató a este hombre, tú o yo? Pero ¿qué puedo hacer, si tu sangre no está a mi disposición? La Torá dijo (Deuteronomio 17:6): por boca de dos testigos se dará muerte al condenado. Que Aquel que conoce los pensamientos castigue al hombre que mató a su compañero”. Dijeron que no se movieron de allí hasta que llegó una serpiente, lo mordió y murió».
והאי בר נחש הוא והאמר רב יוסף וכן תני דבי חזקיה מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלה סנהדרי ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו והא בטלו אלא דין ארבע מיתות לא בטלו
¿Pero merecía morir por una serpiente? ¿Acaso no dijo Rav Yosef, como enseñó también la escuela de Jizkiyá, que desde la destrucción del Templo, aunque el Sanedrín quedó abolido, las cuatro penas capitales no desaparecieron? ¿Que no desaparecieron, si de hecho sí fueron abolidas? Más bien, no desapareció la forma de justicia correspondiente a las cuatro penas.
מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו מי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו מי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטין באין עליו מי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי
Quien merecía lapidación cae de un tejado o lo pisotea una fiera; quien merecía morir quemado cae en un incendio o lo muerde una serpiente; quien merecía decapitación es entregado al gobierno o atacado por ladrones; quien merecía estrangulamiento se ahoga en un río o muere de una afección de garganta.
אמרי ההוא חטא אחריתי הוה ביה דאמר מר מי שנתחייב שתי מיתות ב"ד נידון בחמורה:
Dijeron: ese hombre tenía otro pecado, pues dijo un maestro: quien merece dos penas de muerte judiciales es juzgado con la más grave.
מאומד וכו': בדיני נפשות הוא דלא אמדינן הא בדיני ממונות אמדינן כמאן כר' אחא דתניא ר' אחא אומר גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו בידוע שזה הרגו
«Por conjetura…». ¿Solo en los juicios capitales no se acepta una conjetura, pero en los monetarios sí? ¿Según quién? Según Rabí Ajá, pues se enseñó: Rabí Ajá dice que, si un camello se comporta agresivamente entre los camellos y se encuentra a su lado otro camello muerto, es sabido que aquel lo mató.
וליטעמיך עד מפי עד דקתני בדיני נפשות הוא דלא אמרינן הא בדיני ממונות אמרינן והתנן אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז
Pero, según tu razonamiento, si la Mishná menciona «por boca de otro testigo» como inadmisible en los capitales, ¿significa que se admite en los monetarios? Aprendimos: si alguien dice «Él me dijo que debía dinero a fulano», o «Fulano me dijo que le debía dinero», no vale nada, hasta que diga: «Delante de nosotros reconoció que le debía doscientos zuz».
אלמא אף על גב דפסילי בדיני ממונות אמרינן להו בדיני נפשות הכא נמי אף על גב דפסילי בדיני ממונות אמרינן להו בדיני נפשות:
Así pues, aunque esos testimonios sean inválidos también en asuntos monetarios, se les advierte de ello en los capitales. Del mismo modo, aunque la conjetura sea inválida en asuntos monetarios, se la menciona expresamente en los capitales.
הוו יודעים כו': אמר רב יהודה בריה דר' חייא מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות פציעות פציעות שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה עד שהגיע לצוארו
«Sabed que…». Rabí Yehudá, hijo de Rabí Jiyá, dijo: esto enseña que Caín hizo a su hermano Hével heridas tras heridas y golpes tras golpes, porque no sabía por dónde salía el alma hasta que llegó al cuello.
וא"ר יהודה בריה דר' חייא מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל שוב לא פתחה שנאמר (ישעיהו כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק מכנף הארץ ולא מפי הארץ איתיביה חזקיה אחיו (במדבר טז, לב) ותפתח הארץ את פיה א"ל לרעה פתחה לטובה לא פתחה
Y Rabí Yehudá, hijo de Rabí Jiyá, dijo: desde que la tierra abrió su boca para recibir la sangre de Hével, no volvió a abrirla, pues está dicho (Isaías 24:16): «Desde los extremos de la tierra oímos cánticos: gloria al justo». Desde los extremos de la tierra, pero no desde la boca de la tierra. Su hermano Jizkiyá objetó (Números 16:32): «La tierra abrió su boca». Le respondió: para el mal se abrió, pero no para el bien.
וא"ר יהודה בריה דרבי חייא גלות מכפרת עון מחצה מעיקרא כתיב (בראשית ד, יד) והייתי נע ונד ולבסוף כתיב (בראשית ד, טז) וישב בארץ נוד
Rabí Yehudá, hijo de Rabí Jiyá, dijo también: el exilio expía la mitad de la falta. Al principio está escrito (Génesis 4:14): «Seré errante y fugitivo»; después (Génesis 4:16): «Habitó en la tierra de Nod».
אמר רב יהודה גלות מכפרת שלשה דברים שנאמר (כה אמר ה' וגו') היושב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיוצא ונפל אל הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל
Dijo Rav Yehudá: el exilio expía tres cosas, pues está dicho: «Así ha dicho el Señor…: el que se quede en esta ciudad morirá por la espada, por el hambre y por la peste; pero el que salga y se entregue a los caldeos que os sitian vivirá, y su vida será para él como botín».
ר' יוחנן אמר גלות מכפרת על הכל שנאמר (ירמיהו כב, ל) (כה אמר ה') כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש יושב על כסא דוד ומושל עוד ביהודה ובתר דגלה כתיב (דברי הימים א ג, יז) ובני יכניה אסיר (בנו) שלתיאל בנו אסיר שעיברתו אמו בבית האסורין שלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי שאין האשה מתעברת מעומד
Rabí Yojanán dijo: el exilio expía todo, pues está dicho (Jeremías 22:30): «Escribid a este hombre como privado de hijos, como hombre que no prosperará en sus días, porque ninguno de su descendencia prosperará sentado en el trono de David ni gobernando de nuevo en Judá». Pero, después de que fue exiliado, está escrito (1 Crónicas 3:17): «Los hijos de Yejoniá: Asir, su hijo Shealtiel…». «Asir», porque su madre lo concibió en prisión. «Shealtiel», porque Dios lo plantó de una manera extraordinaria. Se transmitió que una mujer no concibe estando de pie…
סנהדרין ל״ז ב
14 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
