אינהו עדיפי מיניה ואיהו עדיף מנייהו אינהו עדיפי מיניה דאינהו נביאי ואיהו לאו נביא ואיהו עדיף מנייהו דאיהו חזא ואינהו לא חזו
Ellos eran superiores a él y él era superior a ellos. Ellos eran superiores a él porque eran profetas y él no era profeta; él era superior a ellos porque vio la visión y ellos no la vieron.
וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעות אע"ג דאינהו לא חזו מידי מזלייהו חזי אמר רבינא ש"מ האי מאן דמבעית אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי
Pero si no vieron nada, ¿por qué se asustaron? Aunque no vieron nada, su mazal [percepción espiritual] sí lo vio. Dijo Ravina: «Se deduce de aquí que una persona que se asusta, aunque no vea nada, su mazal sí lo ve».
מאי תקנתיה לינשוף מדוכתיה ארבעה גרמידי אי נמי ליקרי קרית שמע ואי קאי במקום הטנופת לימא הכי עיזא דבי טבחא שמינא מינאי
¿Cuál es el remedio? Que salte cuatro codos de su lugar. O que recite el Shemá. Y si se encuentra en un lugar sucio, que diga: «La cabra de la casa del carnicero es más gorda que yo».
(ישעיהו ט, ו) למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' א"ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג
(Isaías 9:6): «Para el aumento del gobierno y para la paz no habrá fin», etc. Dijo rabí Tanjum: «Bar Kapará enseñó en Tziporí: ¿Por qué toda letra mem en medio de una palabra es abierta y esta es cerrada? Porque el Santo, bendito sea, quiso hacer de Jizkiyahu el Mesías y de Sanjeriv a Gog y Magog».
אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם
La medida de la justicia dijo ante el Santo, bendito sea: «¡Señor del universo! Si a David, rey de Israel, que entonó tantos cánticos y alabanzas ante Ti, no lo hiciste el Mesías, ¿vas a hacer Mesías a Jizkiyahu, para quien realizaste todos estos milagros y que no entonó un cántico ante Ti?». Por eso la letra quedó cerrada.
מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבש"ע אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר (ישעיהו כד, טז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו'
Inmediatamente la tierra abrió su boca y dijo ante Él: «¡Señor del universo! Yo entonaré un cántico ante Ti en lugar de este justo. Hazlo Mesías». Abrió su boca y cantó ante Él, pues está escrito (Isaías 24:16): «Desde el extremo de la tierra hemos oído cánticos: gloria al justo», etc.
אמר שר העולם לפניו רבש"ע צביונו עשה לצדיק זה יצאה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי אמר נביא אוי לי אוי לי עד מתי יצאה בת קול ואמרה (ישעיהו כד, טז) בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו ואמר רבא ואיתימא ר' יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי
El ángel encargado del mundo dijo ante Él: «¡Señor del universo! Cumple el deseo de este justo». Salió una voz celestial y dijo: «¡Mi secreto es mío, mi secreto es mío!». El profeta dijo: «¡Ay de mí, ay de mí! ¿Hasta cuándo?». Salió una voz celestial y dijo (Isaías 24:16): «Los traidores han traicionado, y con traición los traidores han traicionado». Dijo Rava, y otros dicen que rabí Yitzjak: «Hasta que vengan saqueadores y los saqueadores de saqueadores».
(ישעיהו כא, יא) משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה שומר מה מליל וגו' א"ר יוחנן אותו מלאך הממונה על הרוחות דומה שמו נתקבצו כל הרוחות אצל דומה אמרו לו שומר מה מלילה שומר מה מליל אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שובו אתיו
(Isaías 21:11): «Profecía sobre Dumá. A mí me llaman desde Seír: “Guardián, ¿qué queda de la noche? Guardián, ¿qué queda de la noche?”», etc. Dijo rabí Yojanán: «El ángel encargado de las almas se llama Dumá. Todas las almas se reunieron junto a Dumá y le preguntaron: “Guardián, ¿qué queda de la noche? Guardián, ¿qué queda de la noche?”. El guardián respondió: “Viene la mañana, y también la noche; si quieren preguntar, pregunten; regresen, vengan”».
תנא משום רבי פפייס גנאי הוא לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנא' מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו' כיוצא בדבר אתה אומר (שמות יח, י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם תנא משום רבי פפייס גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'
Se enseñó en nombre de rabí Papías: «Es una vergüenza para Jizkiyahu y sus compañeros que no entonaran un cántico hasta que la tierra abrió la boca y cantó, pues está dicho: “Desde el extremo de la tierra hemos oído cánticos: gloria al justo”», etc. De manera semejante, está escrito (Éxodo 18:10): «Y Yitró dijo: “Bendito sea el Señor, que los ha liberado”». Se enseñó en nombre de rabí Papías: «Es una vergüenza para Moshé y los seiscientos mil que no dijeran “Bendito” hasta que llegó Yitró y dijo: “Bendito sea el Señor”».
ויחד יתרו רב ושמואל רב אמר שהעביר חרב חדה על בשרו ושמואל אמר שנעשה חדודים חדודים כל בשרו אמר רב היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה
«Y se alegró Yitró». Rav y Shmuel discrepan: Rav dijo que se pasó una espada afilada por la carne, y Shmuel dijo que toda su carne se erizó. Dijo Rav: «Esto es lo que la gente dice: “Ante un converso, hasta diez generaciones después, no desprecies a un arameo”».
(ישעיהו י, טז) לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון מאי במשמניו רזון אמר הקב"ה יבא חזקיהו שיש לו שמונה שמות ויפרע מסנחריב שיש לו שמונה שמות חזקיה דכתיב (ישעיהו ט, ה) כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום והאיכא חזקיה שחזקו יה דבר אחר חזקיה שחיזק את ישראל לאביהם שבשמים
(Isaías 10:16): «Por eso el Señor, Dios de los Ejércitos, enviará flaqueza entre sus robustos». ¿Qué significa «flaqueza entre sus robustos»? Dijo el Santo, bendito sea: «Vendrá Jizkiyahu, que tiene ocho nombres, y castigará a Sanjeriv, que tiene ocho nombres». Sobre Jizkiyahu está escrito (Isaías 9:5): «Porque un niño nos ha nacido, un hijo nos ha sido dado; el gobierno estará sobre sus hombros y su nombre será llamado Admirable, Consejero, Dios poderoso, Padre eterno, Príncipe de paz». ¿Y qué ocurre con el nombre Jizkiyahu? Porque Dios lo fortaleció. Otra explicación: porque fortaleció a Israel [para que se acercara] a su Padre celestial.
סנחריב דכתיב ביה (מלכים ב טו, כט) תגלת פלאסר (דברי הימים ב כח, כ) פלנאסר (מלכים ב יז, ג) שלמנאסר (מלכים ב טו, יט) פול (ישעיהו כ, א) סרגון (סרגין) (עזרא ד, י) אסנפר רבא ויקירא והאיכא סנחריב שסיחתו ריב דבר אחר שסח וניחר דברים כלפי מעלה
Respecto de Sanjeriv está escrito (II Reyes 15:29): «Tiglat-Pileser»; (II Crónicas 28:20): «Pilneser»; (II Reyes 17:3): «Shalmaneser»; (II Reyes 15:19): «Pul»; (Isaías 20:1): «Sargón»; (Esdras 4:10): «Osnapar, el grande y honorable». ¿Y qué ocurre con el nombre Sanjeriv? Porque su conversación era contienda. Otra explicación: porque dirigió palabras de disputa y blasfemia hacia lo Alto.
א"ר יוחנן מפני מה זכה אותו רשע לקרותו אסנפר רבא ויקירא מפני שלא סיפר בגנותה של ארץ ישראל שנאמר (מלכים ב יח, לב) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם
Dijo rabí Yojanán: «¿Por qué mereció aquel malvado ser llamado Osnapar, el grande y honorable? Porque no habló despectivamente de la tierra de Israel, pues está escrito (II Reyes 18:32): “Hasta que venga y los lleve a una tierra como la de ustedes”».
רב ושמואל חד אמר מלך פקח היה וחד אמר מלך טיפש היה למאן דאמר מלך פקח היה אי אמינא להו עדיפא מארעייכו אמרו קא משקרת ומאן דאמר מלך טיפש היה אם כן מאי רבותיה
Rav y Shmuel discrepan: uno dijo que era un rey astuto y el otro dijo que era un rey necio. Según quien sostiene que era astuto, pensó: «Si les digo que es mejor que su tierra, dirán que miento». Y según quien sostiene que era necio, entonces ¿cuál fue su mérito especial?
להיכא אגלי להו מר זוטרא אמר לאפריקי ורבי חנינא אמר להרי סלוג אבל ישראל ספרו בגנותה של ארץ ישראל כי מטו שוש אמרי שויא כי ארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין
¿Adónde los exilió? Mar Zutrá dijo: «A África». Y rabí Janiná dijo: «A las montañas de Slug». Pero Israel habló despectivamente de la tierra de Israel. Cuando llegaron a Shush dijeron: «Es igual a nuestra tierra»; cuando llegaron a Alamín dijeron: «Es como nuestros mundos»; cuando llegaron a Shush Trei dijeron: «Por una cosa hay dos».
(ישעיהו י, טז) ותחת כבודו [יקד] יקוד כיקוד אש א"ר יוחנן תחת כבודו ולא כבודו ממש כי הא דרבי יוחנן קרי ליה למאני מכבדותי רבי אלעזר אמר תחת כבודו ממש כשריפת בני אהרן מה להלן שריפת נשמה וגוף קיים אף כאן שריפת נשמה וגוף קיים
(Isaías 10:16): «Y debajo de su gloria arderá un incendio como el fuego». Dijo rabí Yojanán: «Debajo de su gloria, pero no su gloria misma», como cuando rabí Yojanán llamaba a sus vestiduras «mi honor». Rabí Elazar dijo: «Debajo de su gloria, literalmente, como en la quema de los hijos de Aharón: allí se quemó el alma y el cuerpo permaneció íntegro; así también aquí se quemó el alma y el cuerpo permaneció íntegro».
תנא משמיה דרבי יהושע בן קרחה פרעה שחירף בעצמו נפרע הקב"ה ממנו בעצמו סנחריב שחירף
Se enseñó en nombre de rabí Yehoshúa ben Korjá: «El faraón, que blasfemó personalmente, fue castigado por el Santo, bendito sea, personalmente. Sanjeriv, que blasfemó...».
סנהדרין צ״ד א
17 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
