(ישעיהו י, ל) עניה ענתות עתיד ירמיה בן חלקיה ומתנבא עלה מענתות דכתיב (ירמיהו א, א) דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין
(Isaías 10:30): «Pobre Anatot». En el futuro Yirmeyahu, hijo de Jilkiyahu, profetizará acerca de ella desde Anatot, como está escrito (Jeremías 1:1): «Palabras de Yirmeyahu, hijo de Jilkiyahu, de los sacerdotes que estaban en Anatot, en la tierra de Binyamín».
מי דמי התם ארי הכא ליש אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי אלו הן (בראשית מט, ט) ארי (שופטים יד, ה) כפיר (בראשית מט, ט) לביא (ישעיהו ל, ו) ליש (תהלים צא, יג) שחל (איוב כח, ח) שחץ אי הכי בצרו להו עברו מעברה תרתי נינהו
Pero ¿son comparables? Allí se dice «ari» y aquí «laish». Dijo rabí Yojanán: «El león tiene seis nombres: ari (Génesis 49:9), kefir (Jueces 14:5), lavi (Génesis 49:9), laish (Isaías 30:6), shájal (Salmos 91:13) y shájatz (Job 28:8)». Si es así, faltan estaciones en el recuento. «Atravesaron el paso» son dos estaciones.
מאי (ישעיהו י, לב) עוד היום בנוב לעמוד אמר רב הונא אותו היום נשתייר מעונה של נוב אמרי ליה כלדאי אי אזלת האידנא יכלת לה ואי לא לא יכלת לה אורחא דבעא לסגויי בעשרה יומא סגא בחד יומא
¿Qué significa lo escrito (Isaías 10:32): «Todavía hoy se detendrá en Nov»? Dijo Rav Huná: «Aquel día aún quedaba del castigo por la falta de Nov». Los astrólogos le dijeron: «Si vas hoy, podrás conquistarla, pero si no, no podrás». Recorrió en un día el camino que debía recorrer en diez.
כי מטו לירושלם שדי ליה ביסתרקי עד דסליק ויתיב מעילוי שורה עד דחזיוה לכולה ירושלם כי חזייה איזוטר בעיניה אמר הלא דא היא קרתא דירושלם דעלה ארגישית כל משיריתי ועלה כבשית כל מדינתא הלא היא זעירא וחלשא מכל כרכי עממיא דכבשית בתקוף ידי עלה וקם ומניד ברישיה מוביל ומייתי בידיה על טור בית מקדשא דבציון ועל עזרתא דבירושלם
Cuando llegaron a Jerusalén, colocaron cojines unos encima de otros hasta que [Sanjeriv] pudo subir y sentarse por encima de la muralla y ver toda Jerusalén. Cuando la vio, le pareció insignificante. Dijo: «¿Esta es la ciudad de Jerusalén por la que he movilizado a todos mis ejércitos y conquistado tantos países? ¡Es más pequeña y débil que todas las ciudades de las naciones que conquisté por la fuerza de mi mano!». Se levantó, movió la cabeza y agitó la mano de un lado a otro hacia el monte del Templo, en Tzión, y hacia el recinto de Jerusalén.
אמרי נישדי ביה ידא האידנא אמר להו תמהיתו למחר אייתי לי כל חד וחד מינייכו גולמו הרג מיניה מיד (מלכים ב יט, לה) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי בת דינא בטל דינא
Sus hombres dijeron: «Ataquémosla hoy». Les dijo: «Están cansados. Mañana que cada uno de ustedes me traiga un trozo de la muralla». Inmediatamente (II Reyes 19:35): «Aquella noche salió un ángel del Señor y golpeó en el campamento de Asiria a ciento ochenta y cinco mil; se levantaron por la mañana y todos eran cadáveres». Dijo Rav Papá: «Esto es lo que dice la gente: “Cuando pasa la noche del juicio, queda anulado el juicio”».
(שמואל ב כא, טז) וישבי בנוב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד מאי וישבי בנוב אמר רב יהודה אמר רב איש שבא על עסקי נוב א"ל הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים ועל ידך נטרד דואג האדומי ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו
(II Samuel 21:16): «Yishbí de Nov, de los descendientes de Rafá, cuya lanza pesaba trescientos siclos de bronce y llevaba una nueva espada, intentó matar a David». ¿Qué significa «Yishbí de Nov»? Dijo Rav Yehudá en nombre de Rav: «Un hombre que vino por el asunto de Nov». El Santo, bendito sea, dijo a David: «¿Hasta cuándo permanecerá en tus manos esta falta? Por tu causa fue destruida Nov, la ciudad de los sacerdotes; por tu causa fue expulsado Doeg el edomita; y por tu causa murieron Shaúl y sus tres hijos».
רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב אמר לפניו רבונו של עולם מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי
«¿Prefieres que tu descendencia sea exterminada o que seas entregado en manos de un enemigo?». David dijo ante Él: «Señor del universo, prefiero ser entregado en manos de un enemigo y que mi descendencia no sea exterminada».
יומא חד נפק לשכור בזאי אתא שטן ואדמי ליה כטביא פתק ביה גירא ולא מטייה משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים כדחזייה ישבי בנוב אמר היינו האי דקטליה לגלית אחי כפתיה קמטיה אותביה ושדייה תותי בי בדייא אתעביד ליה ניסא מכא ליה ארעא מתותיה היינו דכתיב (תהלים יח, לז) תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסולי
Un día salió a cazar halcones. Vino el Satán y se le apareció con la forma de un ciervo. David le lanzó una flecha y no lo alcanzó. El ciervo lo atrajo hasta llevarlo al territorio de los filisteos. Cuando Yishbí de Nov lo vio, dijo: «Este es quien mató a Goliat, mi hermano». Lo ató, lo dobló, lo puso en el suelo y lo arrojó debajo de una prensa. Se produjo un milagro: la tierra se ablandó debajo de él. Esto es lo escrito (Salmos 18:37): «Ensanchaste mis pasos bajo mí y mis tobillos no vacilaron».
ההוא יומא אפניא דמעלי שבתא הוה אבישי בן צרויה הוה קא חייף רישיה בד' גרבי דמיא חזינהו כתמי דמא איכא דאמרי אתא יונה איטריף קמיה אמר כנסת ישראל ליונה אימתילא שנאמר (תהלים סח, יד) כנפי יונה נחפה בכסף שמע מינה דוד מלכא דישראל בצערא שרי אתא לביתיה ולא אשכחיה אמר תנן אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו בשעת הסכנה מאי אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה בשעת הסכנה שפיר דמי
Aquel día era la víspera de Shabat por la tarde. Avishai, hijo de Tzeruyá, se estaba lavando la cabeza con cuatro cántaros de agua cuando vio manchas de sangre. Otros dicen que una paloma llegó y agitó sus alas delante de él. Dijo: «La congregación de Israel se compara con una paloma, pues está dicho (Salmos 68:14): “Las alas de la paloma están cubiertas de plata”. Deduzco que David, rey de Israel, está en peligro». Fue a su casa y no lo encontró. Dijo: «Hemos aprendido que nadie puede montar el caballo del rey, sentarse en su trono ni utilizar su cetro». Pero ¿qué sucede en una situación de peligro? Fue y preguntó en la casa de estudio; le respondieron: «En peligro, está permitido».
רכביה לפרדיה וקם ואזל קפצה ליה ארעא בהדי דקא מסגי חזייה לערפה אמיה דהוות נוולא כי חזיתיה פסקתה לפילכה שדתיה עילויה סברא למקטליה אמרה ליה עלם אייתי לי פלך פתקיה בריש מוחה וקטלה
Montó la mula de David y se marchó. La tierra se acortó ante él. Mientras avanzaba vio a Orpá, la madre [de Yishbí], que estaba hilando. Cuando ella lo vio, cortó su huso y se lo arrojó, pensando matarlo. Dijo: «Joven, tráeme el huso». Él se lo lanzó a la cabeza y la mató.
כד חזייה ישבי בנוב אמר השתא הוו בי תרין וקטלין לי פתקיה לדוד לעילא ודץ ליה לרומחיה אמר ניפול עלה ונקטל אמר אבישי שם אוקמיה לדוד בין שמיא לארעא
Cuando Yishbí de Nov lo vio, dijo: «Ahora son dos contra mí y me matarán». Lanzó a David hacia arriba y clavó su lanza en el suelo, diciendo: «Que caiga sobre ella y muera». Avishai pronunció el Nombre divino y mantuvo a David suspendido entre el cielo y la tierra.
ונימא ליה איהו אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורין
¿Por qué no lo pronunció David mismo? Porque un prisionero no puede liberarse de su propia prisión.
א"ל מאי בעית הכא א"ל הכי אמר לי קודשא בריך הוא והכי אהדרי ליה א"ל אפיך צלותיך בר ברך קירא ליזבון ואת לא תצטער
Avishai le preguntó: «¿Qué haces aquí?». David le respondió: «Esto me dijo el Santo, bendito sea, y esto le respondí». Le dijo: «Invierte tu oración: que el hijo de tu hijo venda cera [para mantenerse] y que tú no sufras».
א"ל אי הכי סייע בהדן היינו דכתיב (שמואל ב כא, יז) ויעזור לו אבישי בן צרויה אמר רב יהודה אמר רב שעזרו בתפלה אמר אבישי שם ואחתיה
David le dijo: «Si es así, ayúdame». Esto es lo escrito (II Samuel 21:17): «Y Avishai, hijo de Tzeruyá, lo ayudó». Dijo Rav Yehudá en nombre de Rav: «Lo ayudó con su oración». Avishai pronunció el Nombre divino y lo hizo bajar.
הוה קא רדיף בתרייהו כי מטא קובי אמרי קום ביה כי מטא בי תרי אמרי בתרי גוריין קטלוה לאריא אמרי ליה זיל אשתכח לערפה אימיך בקיברא כי אדכרו ליה שמא דאימיה כחש חיליה וקטליה היינו דכתיב (שמואל ב כא, יז) אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל
Yishbí los perseguía. Cuando llegaron a Kovi dijeron: «Levántate contra él». Al llegar a Bei Trei dijeron: «Dos cachorros mataron al león». Le dijeron: «Ve y encuentra a Orpá, tu madre, en su tumba». Cuando le recordaron el nombre de su madre, perdió fuerza y lo mataron. Esto es lo escrito (II Samuel 21:17): «Entonces los hombres de David le juraron, diciendo: “No volverás a salir con nosotros a la guerra, para que no apagues la lámpara de Israel”».
ת"ר שלשה קפצה להם הארץ אליעזר עבד אברהם ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה אבישי בן צרויה הא דאמרן אליעזר עבד אברהם דכתיב (בראשית כד, מב) ואבוא היום אל העין למימרא דההוא יומא נפק יעקב אבינו
Enseñaron nuestros sabios: «A tres personas se les acortó milagrosamente la tierra: a Eliezer, siervo de Abraham; a nuestro padre Yaakov; y a Avishai, hijo de Tzeruyá». El caso de Avishai es el que acabamos de exponer. El caso de Eliezer se deduce de lo escrito (Génesis 24:42): «Llegué hoy a la fuente», lo que indica que salió ese mismo día. ¿Y el de nuestro padre Yaakov?
סנהדרין צ״ה א
16 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
El número indica cuántos pasajes están enlazados entre ambos textos.
