Sanhedrín 95b
Sanhedrín 95b:1
דכתיב (בראשית כח, י) ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה וכתיב ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש כי מטא לחרן אמר אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו בעי למיהדר כיון דהרהר בדעתיה למיהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום
Está escrito (Génesis 28:10): «Yaakov salió de Beer Sheva y fue a Jarán», y está escrito: «Llegó al lugar y allí pasó la noche, porque el sol se había puesto». Cuando llegó a Jarán dijo: «¿Es posible que haya pasado por el lugar donde oraron mis padres y que yo no haya orado allí?». Quiso volver; en cuanto pensó en regresar, la tierra se acortó para él, e inmediatamente «llegó al lugar».
Sanhedrín 95b:2
דבר אחר אין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז, טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי
Otra explicación: «llegar» en este contexto no significa otra cosa que oración, pues está dicho (Jeremías 7:16): «Tú no ores por este pueblo, ni eleves por ellos clamor y oración, ni intercedas ante Mí».
Sanhedrín 95b:3
וילן שם כי בא השמש בתר דצלי בעי למיהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני יפטר בלא לינה מיד בא השמש והיינו דכתיב ויזרח לו השמש וכי לו בלבד זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה אלא א"ר יצחק שמש שבא בעבורו זרחה בעבורו
«Pasó allí la noche, porque el sol se había puesto». Después de orar quiso volver. El Santo, bendito sea, dijo: «Este justo ha llegado a Mi lugar de hospedaje; ¿se irá sin pasar aquí la noche?». Inmediatamente se puso el sol. Esto es lo escrito: «Y le salió el sol». ¿Acaso el sol salió solo para él y no para todo el mundo? Más bien, dijo rabí Yitzjak: «El sol que se puso por su causa salió por su causa».
Sanhedrín 95b:4
ומנלן דכלה זרעיה דדוד דכתי' (מלכים ב יא, א) ועתליה אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה והא אשתייר ליה יואש התם נמי אשתייר אביתר דכתיב (שמואל א כב, כ) וימלט בן אחד לאחימלך בן אחיטוב ושמו אביתר אמר רב יהודה אמר רב אלמלא (לא) נשתייר אביתר לאחימלך בן אחיטוב לא נשתייר מזרעו של דוד שריד ופליט
¿De dónde sabemos que la descendencia de David casi fue exterminada? Está escrito (II Reyes 11:1): «Cuando Atalyá, madre de Ajazyahu, vio que su hijo había muerto, se levantó y destruyó toda la descendencia real». Pero Yoash sobrevivió. También en aquel otro caso sobrevivió Eviatar, pues está escrito (I Samuel 22:20): «Se salvó un hijo de Ajimélej, hijo de Ajituv, cuyo nombre era Eviatar». Dijo Rav Yehudá en nombre de Rav: «Si Eviatar no hubiera sobrevivido de Ajimélej, hijo de Ajituv, no habría quedado sobreviviente alguno de la descendencia de David».
Sanhedrín 95b:5
אמר רב יהודה אמר רב בא עליהם סנחריב הרשע בארבעים וחמשה אלף איש בני מלכים יושבים בקרונות של זהב ועמהן שגלונות וזונות ובשמנים אלף גבורים לבושי שריון קליפה ובששים אלף אחוזי חרב רצים לפניו והשאר פרשים וכן באו על אברהם וכן עתידין לבוא עם גוג ומגוג
Dijo Rav Yehudá en nombre de Rav: «El malvado Sanjeriv vino contra ellos con cuarenta y cinco mil hombres hijos de reyes, sentados en carros de oro y acompañados de reinas secundarias y prostitutas; ochenta mil guerreros vestidos con armaduras escamadas; sesenta mil hombres armados con espadas corriendo delante de él, y el resto eran jinetes. Así vinieron también contra Abraham, y así vendrán en el futuro con Gog y Magog».
Sanhedrín 95b:6
במתניתא תנא אורך מחנהו ארבע מאות פרסי רחב צואר סוסיו ארבעים פרסי סך מחנהו מאתים וששים ריבוא אלפים חסר חד בעי אביי חסר חד ריבויא או חסר חד אלפא או חסר מאה או חסר חד תיקו
En una baraita se enseñó: «Su campamento medía cuatrocientas parasangas de largo; el ancho de los cuellos de sus caballos medía cuarenta parasangas; el total de su ejército era dos millones seiscientos mil millares menos uno». Abayé preguntó: «¿Menos diez mil, menos mil, menos cien o menos uno?». Quedó sin resolver.
Sanhedrín 95b:7
תנא ראשונים עברו בשחי שנאמר (ישעיהו ח, ח) וחלף ביהודה שטף ועבר אמצעיים עברו בקומה שנאמר (ישעיהו ח, ח) עד צואר יגיע אחרונים העלו עפר ברגליהם ולא מצאו מים בנהר לשתות עד שהביאו מים ממקום אחר ושתו שנאמר (ישעיהו לז, כה) אני קרתי ושתיתי מים וגו'
Se enseñó: «Los primeros atravesaron las aguas hasta las axilas, como está escrito (Isaías 8:8): “Pasará por Yehudá, inundará y seguirá adelante”. Los del medio pasaron erguidos, como está escrito (Isaías 8:8): “Llegará hasta el cuello”. Los últimos levantaron polvo con los pies y no encontraron agua para beber en el río, hasta que trajeron agua de otro lugar y bebieron, como está escrito (Isaías 37:25): “He cavado y bebido aguas”, etc.».
Sanhedrín 95b:8
והכתיב (ישעיהו לז, לו) ויצא מלאך ה' ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף (ויקומו) [וישכימו] בבקר והנה כלם פגרים מתים אמר ר' אבהו הללו ראשי גייסות הן
Pero ¿acaso no está escrito (Isaías 37:36): «Salió un ángel del Señor y golpeó en el campamento de Asiria a ciento ochenta y cinco mil; cuando se levantaron por la mañana, todos eran cadáveres»? Dijo rabí Abahu: «Estos eran los jefes de las tropas».
Sanhedrín 95b:9
אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב (ישעיהו י, טז) במשמניו רזון בשמינים דאית בהו אמר רבינא דיקא נמי דכתיב (דברי הימים ב לב, כא) וישלח ה' מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה וגו' ויבא בית אלהיו ומיציאי מעיו שם הפילוהו בחרב שמע מינה
Dijo Rav Ashi: «También lo precisa el versículo (Isaías 10:16): “Entre sus robustos, flaqueza”; se refiere a los fuertes que había entre ellos». Dijo Ravina: «También se deduce de lo escrito (II Crónicas 32:21): “El Señor envió un ángel que exterminó a todo guerrero valeroso, dirigente y jefe en el campamento”, etc. “Y entró en la casa de su dios, y los que habían salido de sus entrañas lo derribaron allí con espada”». Se concluye que así fue.
Sanhedrín 95b:10
במה הכם רבי אליעזר אומר ביד הכם שנאמר (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה היד שעתידה ליפרע מסנחריב רבי יהושע אומר באצבע הכם שנאמר (שמות ח, טו) ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים היא היא אצבע שעתידה ליפרע מסנחריב ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אמר לו הקב"ה לגבריאל מגלך נטושה אמר לפניו רבונו של עולם נטושה ועומדת מששת ימי בראשית שנאמר (ישעיהו כא, טו) מפני חרבות נדדו וגו'
¿Con qué los golpeó? Rabí Eliezer dice: «Los golpeó con una mano, pues está escrito (Éxodo 14:31): “Israel vio la gran mano”; aquella es la mano destinada a castigar a Sanjeriv». Rabí Yehoshúa dice: «Los golpeó con un dedo, pues está escrito (Éxodo 8:15): “Los hechiceros dijeron al faraón: Este es el dedo de Dios”; ese mismo dedo estaba destinado a castigar a Sanjeriv». Rabí Eliezer, hijo de rabí Yosé el Galileo, dice: «El Santo, bendito sea, dijo a Gavriel: “¿Está tu hoz afilada?”. Él respondió: “Señor del universo, está afilada desde los seis días de la Creación”, pues está escrito (Isaías 21:15): “Porque huyeron de las espadas”, etc.».
Sanhedrín 95b:11
ר' שמעון בן יוחי אומר אותו הפרק זמן בישול פירות היה אמר לו הקב"ה לגבריאל כשאתה יוצא לבשל פירות הזקק להם שנאמר (ישעיהו כח, יט) מידי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבור ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה וגו' אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי אגב אורחך לבעל דבבך אישתמע
Rabí Shimón ben Yojai dice: «Era la época de maduración de los frutos. El Santo, bendito sea, dijo a Gavriel: “Cuando salgas a madurar los frutos, encárgate también de ellos”, pues está escrito (Isaías 28:19): “Cada vez que pase los arrebatará; pasará mañana tras mañana, de día y de noche, y solo el terror hará comprender el mensaje”, etc.». Dijo Rav Papá: «Es como dice la gente: “Al pasar por tu camino, escucha también al enemigo que está en tu puerta”».
Sanhedrín 95b:12
ויש אומרים בחוטמן נשף בהן ומתו שנאמר (ישעיהו מ, כד) וגם נשף בהם ויבשו ר' ירמיה בר אבא אמר כפיים ספק להם ומתו שנאמר (יחזקאל כא, כב) וגם אני (הכתי) [אכה] כפי אל כפי והניחותי חמתי ר' יצחק נפחא אמר אזנים גלה להם ושמעו שירה מפי חיות ומתו שנאמר (ישעיהו לג, ג) מרוממתך נפצו גוים
Otros dicen que sopló en sus narices y murieron, pues está escrito (Isaías 40:24): «Sopló sobre ellos y se secaron». Rabí Yirmeyá bar Abá dijo: «Dio una palmada y murieron, pues está escrito (Ezequiel 21:22): “También Yo golpearé una palma contra otra y apaciguaré Mi furor”». Rabí Yitzjak Nafajá dijo: «Les descubrió los oídos, escucharon el canto de los seres celestiales y murieron, pues está escrito (Isaías 33:3): “Ante Tu exaltación se dispersaron las naciones”».
Sanhedrín 95b:13
וכמה נשתייר מהם רב אמר עשרה שנאמר (ישעיהו י, יט) ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם כמה נער יכול לכתוב עשרה ושמואל אמר תשעה שנאמר (ישעיהו יז, ו) ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעיפיה
¿Y cuántos de ellos sobrevivieron? Rav dijo: «Diez, pues está escrito (Isaías 10:19): “Los árboles restantes de su bosque serán tan pocos que un niño podrá escribir su número”. ¿Cuántos puede escribir un niño? Diez». Shmuel dijo: «Nueve, pues está escrito (Isaías 17:6): “Quedarán rebuscos como al varear un olivo: dos o tres bayas en lo alto de la rama, cuatro o cinco en sus ramas fructíferas”».
Sanhedrín 95b:14
ר' יהושע בן לוי אמר ארבעה עשר שנאמר שנים שלשה [וכו'] ארבעה וחמשה רבי יוחנן אמר חמשה סנחריב ושני בניו נבוכדנצר ונבוזר אדן נבוזר אדן גמרא נבוכדנצר דכתיב (דניאל ג, כה) ורוה דרביעאה דמי לבר אלהין ואי לאו דחזייה מנא הוה ידע סנחריב ושני בניו דכתיב (מלכים ב יט, לז) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב
Rabí Yehoshúa ben Leví dijo: «Catorce, pues está escrito: “Dos o tres”, etc., “cuatro o cinco”». Rabí Yojanán dijo: «Cinco: Sanjeriv y sus dos hijos, Nevujadnetzar y Nevuzaradán». Nevuzaradán se conoce por tradición. Nevujadnetzar, porque está escrito (Daniel 3:25): «El aspecto del cuarto es como un hijo de dioses». Si no lo hubiera visto, ¿cómo lo habría sabido? Sanjeriv y sus dos hijos, porque está escrito (II Reyes 19:37): «Mientras se prosternaba en la casa de Nisroj, su dios, Adramélej y Sharétzer, sus hijos, lo golpearon con la espada».
Sanhedrín 95b:15
אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו דכתיב (ישעיהו ז, כ) ביום ההוא יגלח ה' בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה
Dijo rabí Abahu: «Si el versículo no estuviera escrito, no podríamos decir esto, pues está escrito (Isaías 7:20): “En aquel día el Señor afeitará, con la navaja contratada al otro lado del río, con el rey de Asiria, la cabeza, el vello de los pies y también acabará con la barba”».
Sanhedrín 95b:16
אתא קודשא בריך הוא ואדמי ליה כגברא סבא א"ל כי אזלת לגבי מלכי מזרח ומערב דאייתיתינהו לבנייהו וקטלתינהו מאי אמרת להו אמר להו ההוא גברא בההוא פחדא נמי יתיב אמר ליה היכי נעביד א"ל זיל
El Santo, bendito sea, vino y se le apareció con la forma de un anciano. Le preguntó: «Cuando vayas ante los reyes de oriente y occidente, cuyos hijos trajiste y mataste, ¿qué les dirás?». Le respondió: «Ese hombre también se halla en ese mismo temor». Le preguntó: «¿Qué debo hacer?». Le dijo: «Ve...».
